מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
אספרסו לנפש – אופנוע פסיכי, או רכב ספורטיבי?
בחנו, כתבו וצילמו: שי שיוביץ, אריק רוזנבלום, שניRR
שורה תחתונה: אין. זה התפקיד שלכם להחליט- טקבקו.
*מדריך: איך לצלוח כתבה של +15,000 תוים…
פרולוג:
לפעמים ההרגשה היא שצריך לומר לחיים שלנו "חיים יקרים, סטופ! עד כאן". די, הגיעו מים עד (גועל) נפש, אנחנו כבר פשוט מותשים ונגמרו לנו הכוחות להתמודד. השבועות האחרונים היו לחוצים במיוחד גם מבחינה אישית וגם מבחינה לאומית, ולעיתים היה נדמה לנו שבכל רענון של עמוד החדשות באינטרנט התווסף לו עוד פיגוע או צרה לאוסף- ועדיין לא רואים את הסוף.
אז ישבנו קצת, חשבנו קצת, והגענו למסקנה שאנחנו צריכים איזו כוס אספרסו כפול (או משולש) לנשמה. מסקנה נוספת שהגענו אליה היא שרצוי לצרוך את מנת האספרסו האמורה בהקדם האפשרי, כי אם החורף המתקרב בצעדי ענק יהיה דומה אפילו במקצתו לסתיו המטורף שעבר עלינו- לא נוכל לזוז מטר מהבית.
&…אקשן!:
היה זה העיתוי המושלם לקחת את הפיג'ו 208 GTi למבחן. ההנחה שלנו היתה שהוט-האץ' חמה עם מעל 200 סוסים צרפתיים (208 סוסים בדיוק בפיג'ו 208… מין הומור צרפתי שכזה), תג GTi על הישבן ושלוש דוושות תוכל לספק לנו את מנת הקפאין הנמרצת לנשמה, וכדי להיות ממש ממש בטוחים- לקחנו בנוסף את ה-MV אגוסטה ריבלה 800. מה שבטוח-בטוח. החלטנו לצאת לכבישים המתפתלים מעל הכינרת, ובדיעבד היתה זו החלטה נכונה מאין כמוה.
אחרי שהפקדנו את הילדים בגן ובבית הספר, סיימנו כמה מטלות בלתי ניתנות לדחייה ורבנו עם האישה- יצאנו. אין ספק, אפשר לדחוס ב- 208 GTi יותר משני מבוגרים, והם אפילו לא יתלוננו יותר מדי. תא הנוסעים זהה לזה שבאחות החלשה למעט עיטורי העור ונגיעות הצבע האדום, אך ההרגשה במושבים הקדמיים העמוקים (הנהנים משילוב של אלקנטרה) היא שהאוטו פשט תופס אותך חזק מכל הכיוונים (ואם במקרה את/אתה רחב גרם- שהמושבים סתם צפופים מדי)- גם תודות להגה הנמוך והאליפסי שממשיך להציק מעט, לפחות עד שמרגלים אליו. נסיעה מנהלתית חושפת שרעשי המנוע- 1.6 ליטר מוגדש- נוכחים ברקע כל הזמן, עם באסים עמוקים המגיעים גם מכיוון המנוע וגם מהמפלט, ולעיתים בסל"ד מסוים (בעיקר בשיוט במהירויות של כביש 6) כל הרכב הופך לסוג של תיבת תהודה ונכנס למעין הדהוד מעיק שכזה. ישנן שתי דרכים לפתור את הבעיה: 1- להוריד הילוך, 2- לתת בגז. לפחות במקרה הזה כל התשובות נכונות- וממכרות.
למחלף קסם, כמובן שהגעתי ראשון (אהממ… אופנוע), ושם היה לי מספיק זמן להתבונן בעיצוב האיטלקי מכידונו ומטה. חוויה אמיתית ולא ניתפס שאפשר להוציא יצירה כזו מסוכנות, ולא מסדנת בוטיק. הקווים של הריבלה מושלמים, מישהו סוף סוף הצליח לייצר שירטוט של אופנוע!
ה-GTi פשוט נראית טוב. אמנם קשה לשים לב שמדובר בדגם של אחרי מתיחת הפנים, אולם חדי העין ישימו לב שהגריל והפגוש הקדמי מעט שוניםוכך גם הפנסים האחוריים. השינוי באמת מזערי, ואם לא תשימו אותן אחת ליד השניה סביר להניח שלא תשימו לב להבדל. כך או כך, ה- 208 GTi נראית מצוין- גם אם חלקנו (אהמ… אריק) מצא אותה מעט נחבאת אל הכלים. עניין של טעם והבדלי גישות. כל זה מסביר למה השיפור בהרגשה מתחיל כבר מלהסתכל עליה חונה בשלווה ליד הבית. השלווה הזו לא תמשך הרבה זמן, תסמכו עלינו…
מתחילים לזוז וישר מבינים שגם רכב שרירים עם 700 כ"ס (ולפיג'ו יש "רק" 208 מהם) יודע ויכול לעמוד בפקק. הריבלה מצידה רק ביקשה מאיתנו לקפל את המראות ולאפשר לה להשתחל בין הרכבים, או לחלופין לנסוע בבטחה על השול הימני או השמאלי אם בא לכם להסתכן בדו"ח…
הכביש מתרוקן ואפשר לנצל את הקוויק שיפטר ולתת גז שיעיף לכם את הפוני, פסיכי! למה יעיף? כי הסוד של הריבלה הוא המומנט שמחולק על כל קשת הסל"ד, המומנט המתוק שמתקבל באופנועי הספורט רק בטורים הגבוהים זמין בריבלה מ- 2500 סל"ד ומעלה.
סנטר בלוח השעונים, לא נח אבל מהיר, זו התנוחה היחידה שמצאתי למצב מצערת "סחוט".
ההיגוי מחוץ לעיר מושלם ומדוייק, במהירויות גבוהות רק צריך להשתדל שחוסר המיגון לא יגרום לכם להאחז בכידון. המיתלים תמיד מרגישים על הצד הקשיח ויש חשיבות גדולה ללחץ האויר בצמידים, בכבישים משובשים הקידמי פשוט מקפץ ולכן צריך לכוונן לסוויט ספוט, אחרת…
זה הוויז מנסה לנווט או שיר של KELIS ? למי איכפת? הקצב שלי מטורף! אוהוו רגע, יש פיג'ו שצריך לחכות לה. למי איכפת? קצב! שמור על הקצב! בדיוק שמופיעה לה ניידת של "התנועה לחילוק דו"חות" אני מוצא את המצפון שלי וחושב שאולי יהיה נחמד מצידי לחכות לפיג'ו. כמה להאט? כמה שאדון ניידת יחליט. והוא מחליט משהו בין 80 ל- 120 קמ"ש. אני מאידך, נדהם לגלות, שהריבלה מרגיש נעים למדי במהירות "ניידת".
Kelis צורחת “I hate you so much right now”, המממ… שכחתי להפעיל את הוויז. וזה בדיוק הזמן להתענג על המבטים המסוקרנים שאני מקבל מהפחיות שעוקפות אותי. רגע, מה פתאום עוקפים אותי?! לא שמתי לב ש-מר ניידת נעלם ומכאן תופעת העקיפות הבלתי הגיוניות בעליל!
היציאה ממחלף קסם שולחת אותנו ישר לכביש 6 ומשם לואדי ערה המתועב והפקוק, ומה שנשאר לנו לעשות זה לראות בעיניים כלות איך שניר עף קדימה על הברוטלה, משאיר אותנו לריב עם נהגי משאיות שלא רואים אף אחד ממטר ולהתמזמז עם מערכת השמע ברמזורים האדומים. זה פשוט לא פייר שברחנו מהמרכז עם פוקט-רוקט אדומה וחצופה, וכל מה שעשינו איתה עד עכשיו זה לעמוד בפקקים ולהיזהר ממכמונות. אין צדק בעולם…
סוף סוף, אחרי נסיעה מתישה בוואדי ערה ומלחמה עם הנהגים האיומים של עפולה, הגענו אל כביש יבניאל- טבריה ועצרנו לכמה דקות כדי לחלץ את עצמותינו שהתאבנו.
עצירה ותובנות ראשונות: אז זהו, שגם אחרי נסיעה של שעה, לא ממש הבנתי איך לאכול את הריבלה, במיוחד לאור העובדה שזה לא אופנוע מהז'אנר שלי (סופר ספורט). כמובן שאי אפשר לעשות עצירה בטיול מבלי לבקר בחנות נוחות כלשהיא! מה לנשנש?
לפני הנישנוש, זה המקום להדגיש את אחד החסרונות הגדולים של הריבלה. טנק דלק זעיר, המאלץ אותך לבלות לא מעט זמן בין תחנות דלק. ההמלצה היא: להשקות כל 120 ק"מ. כאן גם תחושו בהעדרו של שעון דלק. יש רק נורה.
מתבונן במקרר המשקאות הקרים, מנסה לבחור לי משהו שיענה לדרישותיי ושואל את עצמי: אם הריבלה היה פחית משקה, איזו פחית הוא? קולה? ספרייט? תוך כדי הרהורים אני מרגיש שעם קצת העייפות ששרתה עליי אצטרך רד בול להמשך הדרך. בעודי שולף מהמקרר את הפחית הכחולה יורד לי האסימון: ריבלה = הרד בול של עולם האופנועים! יותר סוכר = יותר כ"ס, יותר קפאין = יותר מומנט, ומי שרוכב על הריבלה מיידית מקבל דופק לב מואץ, ממש כמו המשקה! התמונה מתחילה להתבהר.
אחרי העצירה הנדרשת לחילוץ (וריקון…) האיברים הגענו בשעה טובה אל כביש הנהיגה הנכסף- ואנחנו שמחים לדווח שכן, זה היה שווה את זה. הכביש היה נטוש כמעט לגמרי עם פיתולים מפיתולים שונים, נוף מדהים של הכינרת ורמת הגולן נשקף אלינו מכל עבר, והכי חשוב- היה שם שקט לאין סוף. הקונטרסט הזה בין רעש העיר הבלתי פוסק ולשקט הגלילי היה פשוט לא יאומן, ואפילו נהמות המפלט של ה- 208 לא הצליחו להפריע לשקט ולשלווה שהתגנבו להם לתוך הלב.אוקי, ספגנו מספיק שקט, אזיאללה, תוריד כבר הילוך או שניים (או שלושה) ותן בגז!
התחלנו לתקוף את הסיבובים וגילינו שהפרחחית הקטנה פשוט זורחת שם. השינויים שבוצעו במתלים לעומת הדגם הרגיל כוללים הנמכה של הרכב ומפסק סרנים גדול יותר, וזה עובד מצוין. הפיג'ו הקטנה והממזרית הזו פשוט נטועה בנתיב שלה ולא משנה באיזו מהירות נכנסנו לסיבוב. ההגה הקטן פשוט מעולה, עם תגובה מהירה כברק לפקודות ההיגוי ואף פידבק מדי פעם. ה- 208 GTi נכנסת בהתלהבות לכל סיבוב עם טרן-אין מצוין והמון ביטחון, שומרת בקנאות יתרה על הקו הנבחר, ו- 30.6 קג"מ של מומנט מאפשרים לנו להתמקד בקו הרצוי ולא לריב עם תיבת ההילוכים כדי לצאת מאותו הסיבוב במהירות ובעוצמה- גם אם ההילוך הנבחר היה מעט נמוך מהרצוי. הבלמים משתפים פעולה, אולם התחושה שלנו היא של- 208 הזו מגיעים בלמים טובים אף יותר, כיוון שהיכולות של הרכב הזה גבוהות עד מאוד- ונראה לנו שהבלמים לא תמיד עומדים ברמה הכללית הגבוהה של הרכב.
ואם בהורדת הילוך עסקינן, כתבתי כבר מספר פעמים על החדווה שבהחלפת ההילוכים בעצמך, וה- 208 GTi רק מחדדת ומעצימה את החדווה הזו. הפעולה הפשוטה הזו הופכת ומשדרגת את כל חווית הנסיעה- כל נסיעה- לחווית נהיגה. כי בואו נדבר דוגרי- תיבה אוטומטית, טובה ככל שתהיה, פשוט אינה מסוגלת לייצר ולספק את החיבור החושי (והחושני) הזה שמאחד את הנהג עם רכבו והופך אותם ליחידה אחת.
בהנחה שזה לא אופנוע טורינג, הגוף לבטח יכאב כשאגיע לטבריה הרהרתי, אבל כרגע אחרי קצת מעל 150 ק"מ מרגיש פאן-טאסטיק.
ממשיכים לכיוון פוריה ולמיטב עיקולי הצפון. קצת צילומים, נוף מדהים, ואווירה מוטורית במיטבה. כאחד שלא אוהב רעש של אגזוזים פתוחים למינהם ומעדיף את האופנוע שלו שקט ככל האפשר, פשוט התמכרתי לצליל הרכב הטריו שמחובר למנוע. כביש מעוקל ומנגינה נכונה הם המירשם הכי בריא לראש נקי וגוף מאושר. גומעים קילומטרים וחוויות, הזמן טס יחד עם הריבלה ומאיים להסיע אותנו למקומות המאושרים של החיים. מבלי להרגיש החשכה מתגנבת לה ורומזת לנו שצריך להתחיל בעמל החזרה למרכז. מתיישבים על ספסל קק"ל לנשום אוויר צח אחרון לפני שחוזרים לצחנת חפירות הרכבת הקלה.
אחרי סשן צילומים קצר עשינו עוד כמה סיבובים בכביש הסוכרייה הזה, קפצנו לביקור בסניף טבריה של KTM (ועמדנו 20 דקות בפקק שנגרם עקב חפץ חשוד…),ויתרנו על שווארמה מפוקפקת- והחלטנו שזהו להיום, חוזרים הביתה.
החלטנו לחזור הביתה לא דרך כבישי המרכז הפקוקים- אלא דרך כביש הבקעה הריק והחשוך, ולהרוויח עוד קצת קילומטרים נטולי רמזורים ותנועה. הבעיה היחידה שהתגלתה היא שהפנסים הקדמיים לא מספיק חזקים לטעמנו(אך יספקו לחלוטין כל אדם מהשורה), בעיקר בהתחשב במהירויות שהאוטו הזה יודע לייצר בקלות מפחידה.ה-208 GTi טרפה את כבישי הבקעה בלי להניד עפעף, וגם העליות התלולות לשומרון לא הזיזו לה את קצה הציפורן.
לילה, התנועה דלילה ומתנקזת מהר במראות, מזג האויר חמים והצליל הממכר של הריבלה גורם לי להאט ולקוות שהטריפ לא יסתיים. הגיע הזמן לחזור הביתה ולאסוף מספר תובנות אחרונות: בריבלה אין היגיון- יש רק רגש. יש את הפסיכיות של המנוע, יש את ההרגשה שרוכבים על מנוע- ותו לא. בתחילת המבחן שום דבר לא התחבר לי לחבילה שנקראת אופנוע, אבל עכשיו קשה להיפרד. כשאתה רוכב על אופנוע מבחן יותר ממה שנחוץ וסתם מוצא סיבה לעשות עוד ק"מ ועוד אחד- סימן שהתאהבת. יש אופנועים שגורמים לך לנמנם, אך להבדיל מחברות אחרות, באמ. וי אגוסטה השכילו לעשות ולהחיות את עולם הדו גלגלי הרדום עם סטייטמנט של born to be MV Agusta , כן, עפתי על הריבלה, ולכל המלעיזים/ טוקבקיסטים/ ריירנים/ רוכבי מקלדת שלא מפרגנים לכלי מדהים שכזה אני אומר "תאכלו תחת"! הגעתי הביתה ואני כבר מתגעגע לריבלה… אוףףףףף כמה זמן לוקח לאריה הקטן? טוב שתמיד אפשר להאשים את "מכת הפקקים" …..
לא איש של מכוניות אבל תמיד נמשכתי לספורטיוביות הקטנות והמהירות, גולפים, פיזו, אופל וכאן שיחקתם אותה.
אין מילים !!! פשוט השקעה אדירה ונפלאה !!!!
האמינות של מנוע הזה של פז'ו (יותר נכון BMW) ידוע לשימצה בגירסאות הרגילות (160כ"ס ודרומה). מנוע בעייתי מאוד שיצר חור ענק אצל המון בעלי פז'ו וסיטרואן בשנים האחרונות. מפחיד אותי לחשוב על האמינות המחפירה של הגרוטאה הזו כשסוחטים ממנו 206כ"ס
28 קג"מ בלבד ב1700 סל"דאפשר ורצוי לדייק זה יותר מקצועי ולא מסובך.
יכול להיות, אבל מצד שני הם נותנים אחריות של 5 שנים מה שאמור להספיק לכל מיני מחלות ילדות. אחלה מבחן, אהבתי מאוד לקרוא!
ראיתי שם כמה זבי חוטם, שכל מה שיש להם בחייהם זה לשבת על המקלדת ולחרטט לאנשים בראש.
למה אין לינק לכתבה.?
כי אימא שלך עשתה אותך מטומטם. בגלל זה אין לינק לכתבה.
הבנת סתום?
2. הפעם הגזמתם!
נו באמת הגזימו. אולי יש לך הגזמה בפה מאתמול בלילה?
אולי.
בקיצור העם היהודי זה זבל חרה שאין מילים.
לפעמים אני מצטער שנולדתי יהודי ואו שיש לידי יהודים .
אני פשוט מתבייש.
יאללה תתחפפו לנו מהחיים.
מדהים כמה חוסר ידע יש לך.מה שכן יש לך הרבה זה זעם.קנאה מישהו אמר ולא קיבל?אני מניח שאתה נוהג על סובארו משפחתית וזורק שטויות ללא כל בסיס.תהנה מהסוברו.אני בנתיים עם הפיזו משנת 2013 הנאה צרופה ואפס תקלות .
28 קג"מ ולא כפי שנכתב אפשר לדייק יותר .
עיצוב משגע של האופנוע, ממש כמו ציור, זה לא דומה למה שרואים ביום יום. האוטו מגניב אבל קטן ל4 ילדים וכלב..
28 קג"מ ו-200 כ"ס היו לפני מתיחת הפנים. כמו שכתבתי בכתבה אנו בחנו את הדגם המתוח שקיבל תוספת להספק ולמומנט.
אז איך אמרת? זה לא מסובך ואפשר לדייק יותר? זה נכון גם לטוקבקיסטים…