fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
MV קוביה
HJC
אודי דגן 140 על 70
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר

אספרסו לנפש – אופנוע פסיכי, או רכב ספורטיבי?

אספרסו לנפש – אופנוע פסיכי, או רכב ספורטיבי?

בחנו, כתבו  וצילמו: שי שיוביץ, אריק רוזנבלום, שניRR

שורה תחתונה: אין. זה התפקיד שלכם להחליט- טקבקו.

*מדריך: איך לצלוח כתבה של +15,000 תוים…

בחרת אמ. וי. אגוסטה? דלג על האדום, וקרא על הצד. לפיג'ו 208 GTi עצור באדום!

 

פרולוג:

לפעמים ההרגשה היא שצריך לומר לחיים שלנו "חיים יקרים, סטופ! עד כאן". די, הגיעו מים עד (גועל) נפש, אנחנו כבר פשוט מותשים ונגמרו לנו הכוחות להתמודד. השבועות האחרונים היו לחוצים במיוחד גם מבחינה אישית וגם מבחינה לאומית, ולעיתים היה נדמה לנו שבכל רענון של עמוד החדשות באינטרנט התווסף לו עוד פיגוע או צרה לאוסף- ועדיין לא רואים את הסוף. 

 

אז ישבנו קצת, חשבנו קצת, והגענו למסקנה שאנחנו צריכים איזו כוס אספרסו כפול (או משולש) לנשמה. מסקנה נוספת שהגענו אליה היא שרצוי לצרוך את מנת האספרסו האמורה בהקדם האפשרי, כי אם החורף המתקרב בצעדי ענק יהיה דומה אפילו במקצתו לסתיו המטורף שעבר עלינו- לא נוכל לזוז מטר מהבית. 

&…אקשן!:
היה זה העיתוי המושלם לקחת את הפיג'ו 208 GTi למבחן. ההנחה שלנו היתה שהוט-האץ' חמה עם מעל 200 סוסים צרפתיים (208 סוסים בדיוק בפיג'ו 208… מין הומור צרפתי שכזה), תג GTi על הישבן ושלוש דוושות תוכל לספק לנו את מנת הקפאין הנמרצת לנשמה, וכדי להיות ממש ממש בטוחים- לקחנו בנוסף את ה-MV אגוסטה ריבלה 800. מה שבטוח-בטוח. החלטנו לצאת לכבישים המתפתלים מעל הכינרת, ובדיעבד היתה זו החלטה נכונה מאין כמוה. 

 

אכן כן, החלטנו לעשות הפסקה מהחיים ולצאת לשרוף יום וצמיגים בצפון. למשימה הכל כך חשובה הזו קיבלנו פיג'ו 208 GTI אדמונית ו-MV אגוסטה ריבלה 800 על מנת ליהנות משתי העולמות המוטוריים.
שעות הבוקר המוקדמות, קובעים להפגש במחלף קסם ומשם להתחיל את הטיפוס צפונה. 

אחרי שהפקדנו את הילדים בגן ובבית הספר, סיימנו כמה מטלות בלתי ניתנות לדחייה ורבנו עם האישה- יצאנו. אין ספק, אפשר לדחוס ב- 208 GTi יותר משני מבוגרים, והם אפילו לא יתלוננו יותר מדי. תא הנוסעים זהה לזה שבאחות החלשה למעט עיטורי העור ונגיעות הצבע האדום, אך ההרגשה במושבים הקדמיים העמוקים (הנהנים משילוב של אלקנטרה) היא שהאוטו פשט תופס אותך חזק מכל הכיוונים (ואם במקרה את/אתה רחב גרם- שהמושבים סתם צפופים מדי)- גם תודות להגה הנמוך והאליפסי שממשיך להציק מעט, לפחות עד שמרגלים אליו. נסיעה מנהלתית חושפת שרעשי המנוע- 1.6 ליטר מוגדש- נוכחים ברקע כל הזמן, עם באסים עמוקים המגיעים גם מכיוון המנוע וגם מהמפלט, ולעיתים בסל"ד מסוים (בעיקר בשיוט במהירויות של כביש 6) כל הרכב הופך לסוג של תיבת תהודה ונכנס למעין הדהוד מעיק שכזה. ישנן שתי דרכים לפתור את הבעיה: 1- להוריד הילוך, 2- לתת בגז. לפחות במקרה הזה כל התשובות נכונות- וממכרות.

למחלף קסם, כמובן שהגעתי ראשון (אהממ… אופנוע), ושם היה לי מספיק זמן להתבונן בעיצוב האיטלקי מכידונו ומטה. חוויה אמיתית ולא ניתפס שאפשר להוציא יצירה כזו מסוכנות, ולא מסדנת בוטיק. הקווים של הריבלה מושלמים, מישהו סוף סוף הצליח לייצר שירטוט של אופנוע!

ה-GTi פשוט נראית טוב. אמנם קשה לשים לב שמדובר בדגם של אחרי מתיחת הפנים, אולם חדי העין ישימו לב שהגריל והפגוש הקדמי מעט שוניםוכך גם הפנסים האחוריים. השינוי באמת מזערי, ואם לא תשימו אותן אחת ליד השניה סביר להניח שלא תשימו לב להבדל. כך או כך, ה- 208 GTi נראית מצוין- גם אם חלקנו (אהמ… אריק) מצא אותה מעט נחבאת אל הכלים. עניין של טעם והבדלי גישות. כל זה מסביר למה השיפור בהרגשה מתחיל כבר מלהסתכל עליה חונה בשלווה ליד הבית. השלווה הזו לא תמשך הרבה זמן, תסמכו עלינו… 

מתחילים לזוז וישר מבינים שגם רכב שרירים עם 700 כ"ס (ולפיג'ו יש "רק" 208 מהם) יודע ויכול לעמוד בפקק. הריבלה מצידה רק ביקשה מאיתנו לקפל את המראות ולאפשר לה להשתחל בין הרכבים, או לחלופין לנסוע בבטחה על השול הימני או השמאלי אם בא לכם להסתכן בדו"ח…

 

הכביש מתרוקן ואפשר לנצל את הקוויק שיפטר ולתת גז שיעיף לכם את הפוני, פסיכי! למה יעיף? כי הסוד של הריבלה הוא המומנט שמחולק על כל קשת הסל"ד, המומנט המתוק שמתקבל באופנועי הספורט רק בטורים הגבוהים זמין בריבלה מ- 2500 סל"ד ומעלה.

 

סנטר בלוח השעונים, לא נח אבל מהיר, זו התנוחה היחידה שמצאתי למצב מצערת "סחוט".

 

ההיגוי מחוץ לעיר מושלם ומדוייק, במהירויות גבוהות רק צריך להשתדל שחוסר המיגון לא יגרום לכם להאחז בכידון. המיתלים תמיד מרגישים על הצד הקשיח ויש חשיבות גדולה ללחץ האויר בצמידים, בכבישים משובשים הקידמי פשוט מקפץ ולכן צריך לכוונן לסוויט ספוט, אחרת…

 

זה הוויז מנסה לנווט או שיר של KELIS ? למי איכפת? הקצב שלי מטורף! אוהוו רגע, יש פיג'ו שצריך לחכות לה. למי איכפת? קצב! שמור על הקצב! בדיוק שמופיעה לה ניידת של "התנועה לחילוק דו"חות" אני מוצא את המצפון שלי וחושב שאולי יהיה נחמד מצידי לחכות לפיג'ו. כמה להאט? כמה שאדון ניידת יחליט. והוא מחליט משהו בין 80 ל- 120 קמ"ש. אני מאידך, נדהם לגלות, שהריבלה מרגיש נעים למדי במהירות "ניידת".

 

משועמם מהנוף אני מעיף מבט למראות המעוצבות ומחפש כתם אדום צרפתי ושוב מופתע שלמרות שבעיר המראות סיוט וחובה לקפל אותן, מחוץ לעיר הן די מדוייקות ונוחות. עכשיו שיש זמן, אפשר לומר גם שהחום מנוע די סביר וסביל בהתחשב שההרגשה היא שיושבים על מנוע ו… כלום! אפשר גם להרחיב על מצע האלקטרוניקה של הריבלה הכולל מפות הצתה, בקרת אחיזה, והכל נשלט וניתן לכוונון ולהתאמה לרמת הטירוף הנוחה עבורך. בצד המכני, קיים כיוון מלא לבולמים, קלאץ' מחליק. המנוע פסיכי, מזכיר לי KX 500 דו"פ שהיה בבעלותי, בקרת האחיזה לא ממש מציקה ומסרסת כשצריך. לוח המחוונים די ברור וקריא, הברקסים נושכים חזק ונשלטים די בקלות. הדגם הספציפי של המבחן הגיע ללא ABS אבל זו אופציה שקיימת בדגמים החדשים.
 

Kelis צורחת “I hate you so much right now”,  המממ… שכחתי להפעיל את הוויז. וזה בדיוק הזמן להתענג על המבטים המסוקרנים שאני מקבל מהפחיות שעוקפות אותי. רגע, מה פתאום עוקפים אותי?! לא שמתי לב ש-מר ניידת נעלם ומכאן תופעת העקיפות הבלתי הגיוניות בעליל!

 

קצת גז, אנחנו בטבריה. YAY!

היציאה ממחלף קסם שולחת אותנו ישר לכביש 6 ומשם לואדי ערה המתועב והפקוק, ומה שנשאר לנו לעשות זה לראות בעיניים כלות איך שניר עף קדימה על הברוטלה, משאיר אותנו לריב עם נהגי משאיות שלא רואים אף אחד ממטר ולהתמזמז עם מערכת השמע ברמזורים האדומים. זה פשוט לא פייר שברחנו מהמרכז עם פוקט-רוקט אדומה וחצופה, וכל מה שעשינו איתה עד עכשיו זה לעמוד בפקקים ולהיזהר ממכמונות. אין צדק בעולם…

 

סוף סוף, אחרי נסיעה מתישה בוואדי ערה ומלחמה עם הנהגים האיומים של עפולה, הגענו אל כביש יבניאל- טבריה ועצרנו לכמה דקות כדי לחלץ את עצמותינו שהתאבנו.

 

עצירה ותובנות ראשונות: אז זהו, שגם אחרי נסיעה של שעה, לא ממש הבנתי איך לאכול את הריבלה, במיוחד לאור העובדה שזה לא אופנוע מהז'אנר שלי (סופר ספורט). כמובן שאי אפשר לעשות עצירה בטיול מבלי לבקר בחנות נוחות כלשהיא! מה לנשנש?

לפני הנישנוש, זה המקום להדגיש את אחד החסרונות הגדולים של הריבלה. טנק דלק זעיר, המאלץ אותך לבלות לא מעט זמן בין תחנות דלק. ההמלצה היא: להשקות כל 120 ק"מ. כאן גם תחושו בהעדרו של שעון דלק. יש רק נורה.

מתבונן במקרר המשקאות הקרים, מנסה לבחור לי משהו שיענה לדרישותיי ושואל את עצמי: אם הריבלה היה פחית משקה, איזו פחית הוא? קולה? ספרייט? תוך כדי הרהורים אני מרגיש שעם קצת העייפות ששרתה עליי אצטרך רד בול להמשך הדרך. בעודי שולף מהמקרר את הפחית הכחולה יורד לי האסימון: ריבלה = הרד בול של עולם האופנועים! יותר סוכר = יותר כ"ס, יותר קפאין = יותר מומנט, ומי שרוכב על הריבלה מיידית מקבל דופק לב מואץ, ממש כמו המשקה! התמונה מתחילה להתבהר.

אריק ב- GTI בוחר לו מים בטעמים, "בחירה נכונה" אני מעיר לו והוא מנסה להבין מה הצחיק אותי…

 

אחרי העצירה הנדרשת לחילוץ (וריקון…) האיברים הגענו בשעה טובה אל כביש הנהיגה הנכסף- ואנחנו שמחים לדווח שכן, זה היה שווה את זה. הכביש היה נטוש כמעט לגמרי עם פיתולים מפיתולים שונים, נוף מדהים של הכינרת ורמת הגולן נשקף אלינו מכל עבר, והכי חשוב- היה שם שקט לאין סוף. הקונטרסט הזה בין רעש העיר הבלתי פוסק ולשקט הגלילי היה פשוט לא יאומן, ואפילו נהמות המפלט של ה- 208 לא הצליחו להפריע לשקט ולשלווה שהתגנבו להם לתוך הלב.אוקי, ספגנו מספיק שקט, אזיאללה, תוריד כבר הילוך או שניים (או שלושה) ותן בגז!

 


התחלנו לתקוף את הסיבובים וגילינו שהפרחחית הקטנה פשוט זורחת שם. השינויים שבוצעו במתלים לעומת הדגם הרגיל כוללים הנמכה של הרכב ומפסק סרנים גדול יותר, וזה עובד מצוין. הפיג'ו הקטנה והממזרית הזו פשוט נטועה בנתיב שלה ולא משנה באיזו מהירות נכנסנו לסיבוב. ההגה הקטן פשוט מעולה, עם תגובה מהירה כברק לפקודות ההיגוי ואף פידבק מדי פעם. ה- 208 GTi נכנסת בהתלהבות לכל סיבוב עם טרן-אין מצוין והמון ביטחון, שומרת בקנאות יתרה על הקו הנבחר, ו- 30.6 קג"מ של מומנט מאפשרים לנו להתמקד בקו הרצוי ולא לריב עם תיבת ההילוכים כדי לצאת מאותו הסיבוב במהירות ובעוצמה- גם אם ההילוך הנבחר היה מעט נמוך מהרצוי. הבלמים משתפים פעולה, אולם התחושה שלנו היא של- 208 הזו מגיעים בלמים טובים אף יותר, כיוון שהיכולות של הרכב הזה גבוהות עד מאוד- ונראה לנו שהבלמים לא תמיד עומדים ברמה הכללית הגבוהה של הרכב.

ואם בהורדת הילוך עסקינן, כתבתי כבר מספר פעמים על החדווה שבהחלפת ההילוכים בעצמך, וה- 208 GTi רק מחדדת ומעצימה את החדווה הזו. הפעולה הפשוטה הזו הופכת ומשדרגת את כל חווית הנסיעה- כל נסיעה- לחווית נהיגה. כי בואו נדבר דוגרי- תיבה אוטומטית, טובה ככל שתהיה, פשוט אינה מסוגלת לייצר ולספק את החיבור החושי (והחושני) הזה שמאחד את הנהג עם רכבו והופך אותם ליחידה אחת.

 

ההילוכים ב- GTi מחולקים כך שההילוך הראשון והשני ארוכים (הילוך שני עובר את ה-100 קמ"ש), וההילוכים שלישי עד שישי קצרים יחסית וקרובים אחד לשני. אבל תשכחו מכל החירטוט הזה, כי המנוע המותקן בצרפתייה החמה הזו הופך את ההילוכים לכמעט לא רלוונטים. המנוע הזה מושך בחזקה מכל סל"ד, בכל מהירות ובכל הילוך, כולל בהילוך השישי ובמהירויות לא חוקיות בעליל (ככה אומרים לנו. כמובן שלא ניסינו בעצמנו…). בנסיעה עירונית אפשר להשאיר את הידית בהילוך שלישי ולהתנהל ככה כמעט כל היום. המומנט השמן (30.6 קג"מ) נמצא שם כדי לעבוד, ומרגישים את זה.

 

 

 

בהנחה שזה לא אופנוע טורינג, הגוף לבטח יכאב כשאגיע לטבריה הרהרתי, אבל כרגע אחרי קצת מעל 150 ק"מ מרגיש פאן-טאסטיק.

ממשיכים לכיוון פוריה ולמיטב עיקולי הצפון. קצת צילומים, נוף מדהים, ואווירה מוטורית במיטבה. כאחד שלא אוהב רעש של אגזוזים פתוחים למינהם ומעדיף את האופנוע שלו שקט ככל האפשר, פשוט התמכרתי לצליל הרכב הטריו שמחובר למנוע. כביש מעוקל ומנגינה נכונה הם המירשם הכי בריא לראש נקי וגוף מאושר. גומעים קילומטרים וחוויות, הזמן טס יחד עם הריבלה ומאיים להסיע אותנו למקומות המאושרים של החיים. מבלי להרגיש החשכה מתגנבת לה ורומזת לנו שצריך להתחיל בעמל החזרה למרכז. מתיישבים על ספסל קק"ל לנשום אוויר צח אחרון לפני שחוזרים לצחנת חפירות הרכבת הקלה. 

אחרי סשן צילומים קצר עשינו עוד כמה סיבובים בכביש הסוכרייה הזה, קפצנו לביקור בסניף טבריה של KTM (ועמדנו 20 דקות בפקק שנגרם עקב חפץ חשוד…),ויתרנו על שווארמה מפוקפקת- והחלטנו שזהו להיום, חוזרים הביתה.

מתיישב על הריבלה לקראת החזרה ומזכיר לעצמי שיש לציין שהמושב כאן גבוה יחסית וקשיח דיו אך עם זאת לא ממש מתיש.
מניעים…  המטרה? תל אביב! מכשול? כל מי שלפניך!
עצירת פיפי ותובנות שניות:
בעודי מטיל את מימיי בשדה לצד הדרך ומרגיש טבעי, WILD , מיד נזכר בשיר BORN TO BE WILD, מה שגרם לי להיזכר באיזי ריידר, ובשיר המזוהה ביותר עם תרבות הדו גלגלי. ניסיתי להזכר איזה אופנוע גרם לי לאחרונה להרגיש פיראי ואו נולד מחדש. רוב האופנועים כיום מיוצרים במחשבה על צריכת דלק, נוחות ושימושיות ורובם די גרמו לי להרגיש כמו בתוך ליסינג משומשת . להבדיל ב- MV אגוסטה הגדילו לעשות כאשר חשבו נטו "פאן לי במקסימום"  וייצרו בהמה שפשוט בועטת ומחזירה לי את ההגיון של איך "בורן טו בי ווילד" מקושר לעולם הדו גלגלי – שאפו!
שאפו, לאופנוע שאכן עומד במנטרה של BORN TO BE WILD או שמא נאמר BORN TO BE MV AGUSTA.

החלטנו לחזור הביתה לא דרך כבישי המרכז הפקוקים- אלא דרך כביש הבקעה הריק והחשוך, ולהרוויח עוד קצת קילומטרים נטולי רמזורים ותנועה. הבעיה היחידה שהתגלתה היא שהפנסים הקדמיים לא מספיק חזקים לטעמנו(אך יספקו לחלוטין כל אדם מהשורה), בעיקר בהתחשב במהירויות שהאוטו הזה יודע לייצר בקלות מפחידה.ה-208 GTi טרפה את כבישי הבקעה בלי להניד עפעף, וגם העליות התלולות לשומרון לא הזיזו לה את קצה הציפורן.

לילה, התנועה דלילה ומתנקזת מהר במראות, מזג האויר  חמים  והצליל הממכר של הריבלה גורם לי להאט ולקוות שהטריפ לא יסתיים. הגיע הזמן לחזור הביתה ולאסוף מספר תובנות אחרונות: בריבלה אין היגיון- יש רק רגש. יש את הפסיכיות של המנוע, יש את ההרגשה שרוכבים על מנוע- ותו לא. בתחילת המבחן שום דבר לא התחבר לי לחבילה שנקראת אופנוע, אבל עכשיו קשה להיפרד. כשאתה רוכב על אופנוע מבחן יותר ממה שנחוץ וסתם מוצא סיבה לעשות עוד ק"מ ועוד אחד- סימן שהתאהבת. יש אופנועים שגורמים לך לנמנם, אך להבדיל מחברות אחרות, באמ. וי אגוסטה השכילו לעשות ולהחיות את עולם הדו גלגלי הרדום עם סטייטמנט של born to be MV Agusta , כן, עפתי על הריבלה, ולכל המלעיזים/ טוקבקיסטים/ ריירנים/ רוכבי מקלדת שלא מפרגנים לכלי מדהים שכזה אני אומר "תאכלו תחת"! הגעתי הביתה ואני כבר מתגעגע לריבלה… אוףףףףף כמה זמן לוקח לאריה הקטן? טוב שתמיד אפשר להאשים את "מכת הפקקים" …..

 
חזרנו הביתה עייפים, רעבים ומותשים- אך מחייכים מאוזן לאוזן. הפיג'ו 208 GTi ו- האמ. וי אגוסטה ריבלה התגלו כמנת קפאין שהגיעה בדיוק בזמן. עכשיו מצידנו החורף יכול לתקוף, הבוס יכול להציק, הילדים יכולים להטריף את המוח- לנו זה כבר לא אכפת. לקחנו את הגלולות הנכונות ואנחנו מכורים, לגמרי, ולא מתנצלים על זה אפילו לשניה אחת.

מילה של סטפן
את מנוע השלושה צילינדרים של אם.וי אגוסטה אני מאוד אוהב – בכול גרסאות ההספק שלו – כך שגם את מנוע הריבאלה אהבתי, עם כוח כבר בסל"ד נמוך, וגם למעלה לא צריך לגרום למנוע לצרוח כדי לקבל 125 כוח סוס נחמדים מאוד. גם הסאונד של מנוע השלושה צילינדרים 798 סמ"ק הזה הוא ללא תחרות, לא משני צילינדר ולא מארבעה…
האופנוע מגיב בחדות לכל פקודה, אם זה בפעולת ההיגוי, הבלימה או בפתיחת המצערת, גם התנהגות הכביש והתגובות מצאו חן בעיני, אופנוע גבוה אך יציב, זה ממש סופר מוטו עירוני ללא מגבלות תמרון צפוף, מרגישים שבנו אותו אנשים שיודעים משהו על גיאומטריה של אופנועים. תנוחת הרכיבה מקבעת אותך במקום אחד קרוב לכידון ללא אפשרות לזוז יותר מדי, מושב לא דיקט ולא רך מדי.
יש כמה דברים שמעט הפריעו לי בתפעול האופנוע: המצמד מעט קשה ומערכת ההזרקה מעט איטית בעת העלאת הילוכים. הקוויקשיפטר מעט גס בעת החלפת הילוכים בסל"ד נמוך, אבל הדברים האלה אין בהם כדי להוריד מההנאה. בתוקף תפקידי כבוחן רכב דו-גלגלי הרבה שנים, אני נחשף למגוון רחב של אופנועים אבל בכלים של אם.וי.  יש משהו מגניב שגורם לך לחייך בנסיעה כמעט בכל רגע נתון.

תעודת זהות

אמ. וי אגוסטה ריבלה 800
מחיר: 109,900

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ (עם אפשרות הארכה עד 4 שנים)
המחיר כולל מע"מ אינו כולל אגרות רישוי
רשיון: A

פיג'ו 208 GTi

מחיר: 148,400 ש"ח
אחריות: 5 שנות אחריות
המחיר לא כולל אגרת רישוי

נתונים טכניים

מנוע: 3 צילינדרים, 4 פעימות, 12 שסתומים
מערכת תזמון שסתומים (טיימינג):  גל-זיזים עילי כפול (D.O.H.C)
נפח: 798 סמ”ק
יחס דחיסה: 13.3 : 1
הנעה: חשמלית
מהלך בוכנה X קוטר קדח: 79 מ”מ 54.3 מ”מ
כוח מקסימלי (בגל הארכובה): 125 כ”ס ב 12,000 סל”ד
מומנט מקסימלי: 84 ניוטון מטר ב 8,600 סל”ד
מערכת קירור:  מערכת קירור מים ושמן בעלת רדיאטורים נפרדים

 

מנוע: טורבו בנזין, 4 צילינדרים, 1598 סמ"ק

הספק (סל"ד/ כ"ס): (6000/ 208)

מומנט (סל"ד/ קג"מ): (3000/ 30.6)

תיבת הילוכים: ידנית, 6 הילוכים

האצה 0-100: 6.5

מהירות מירבית: 230

הנעה: קדמית

מדידות

בסיס גלגלים     1410מ"מ

אורך כולל        2070 מ“מ
רוחב כולל        885 מ“מ
גובה מושב       881 מ“מ
מרווח גחון       142 מ“מ
משקל יבש       178 ק“ג
מיכל דלק         12.9 ליטר
צריכת דלק מבחן     פחחחחח

 

 

אורך/רוחב/גובה (ס"מ): 397.3/ 173.9/ 146

בסיס גלגלים (ס"מ): 253.8

משקל (ק"ג): 1160

מיכל דלק (ליטר):50

נפח תא מטען (ליטר): 311

צריכת דלק משולבת (נתוני יצרן): 18.5 קמ"ל

צריכת דלק מבחן: 10.4 קמ"ל

 

 

 

הכביש מתרוקן ואפשר לנצל את הקוויק שיפטר ולתת גז שיעיף לכם את הפוני, פסיכי! למה יעיף? כי הסוד של הריבלה הוא המומנט שמחולק על כל קשת הסל"ד, המומנט המתוק שמתקבל באופנועי הספורט רק בטורים הגבוהים זמין בריבלה מ2500 סל"ד ומעלה.
                                                                                                              

 

בעודי שולף מהמקרר את הפחית הכחולה יורד לי האסימון. ריבלה = הרד בול של עולם האופנועים! יותר סוכר = יותר כ"ס, יותר קפאין = יותר מומנט, ומי שרוכב על הריבלה מיידית מקבל דופק לב מואץ, ממש כמו המשקה! התמונה מתחילה להתבהר.
                                     

 

זה פשוט לא פייר שברחנו מהמרכז עם פוקט-רוקט אדומה וחצופה, וכל מה שעשינו איתה עד עכשיו זה לעמוד בפקקים ולהיזהר ממכמונות. אין צדק בעולם…
                                     

 

התחלנו לתקוף את הסיבובים וגילינו שהפרחחית הקטנה פשוט זורחת שם. השינויים שבוצעו במתלים לעומת הדגם הרגיל כוללים הנמכה של הרכב ומפסק סרנים גדול יותר, וזה עובד מצוין. הפיג'ו הקטנה והממזרית הזו פשוט נטועה בנתיב שלה ולא משנה באיזו מהירות נכנסנו לסיבוב.
                                     



כי בואו נדבר דוגרי- תיבה אוטומטית, טובה ככל שתהיה, פשוט אינה מסוגלת לייצר ולספק את החיבור החושי (והחושני) הזה שמאחד את הנהג עם רכבו והופך אותם ליחידה אחת.
                                     

להבדיל ב-MV אגוסטה הגדילו לעשות כאשר חשבו נטו "פאן לי במקסימום" וייצרו בהמה שפשוט בועטת ומחזירה לי את ההגיון של איך בורן טו בי ווילד מקושר לעולם הדו-גלגלי – שאפו!
                                     

23 תגובות ל אספרסו לנפש – אופנוע פסיכי, או רכב ספורטיבי?

  1. לא איש של מכוניות אבל תמיד נמשכתי לספורטיוביות הקטנות והמהירות, גולפים, פיזו, אופל וכאן שיחקתם אותה.

  2. אין מילים !!! פשוט השקעה אדירה ונפלאה !!!!

  3. האמינות של מנוע הזה של פז'ו (יותר נכון BMW) ידוע לשימצה בגירסאות הרגילות (160כ"ס ודרומה). מנוע בעייתי מאוד שיצר חור ענק אצל המון בעלי פז'ו וסיטרואן בשנים האחרונות. מפחיד אותי לחשוב על האמינות המחפירה של הגרוטאה הזו כשסוחטים ממנו 206כ"ס

  4. 28 קג"מ בלבד ב1700 סל"דאפשר ורצוי לדייק זה יותר מקצועי ולא מסובך.

  5. יכול להיות, אבל מצד שני הם נותנים אחריות של 5 שנים מה שאמור להספיק לכל מיני מחלות ילדות. אחלה מבחן, אהבתי מאוד לקרוא!

  6. ראיתי שם כמה זבי חוטם, שכל מה שיש להם בחייהם זה לשבת על המקלדת ולחרטט לאנשים בראש.
    למה אין לינק לכתבה.?
    כי אימא שלך עשתה אותך מטומטם. בגלל זה אין לינק לכתבה.
    הבנת סתום?
    2. הפעם הגזמתם!
    נו באמת הגזימו. אולי יש לך הגזמה בפה מאתמול בלילה?
    אולי.
    בקיצור העם היהודי זה זבל חרה שאין מילים.
    לפעמים אני מצטער שנולדתי יהודי ואו שיש לידי יהודים .
    אני פשוט מתבייש.
    יאללה תתחפפו לנו מהחיים.

  7. מדהים כמה חוסר ידע יש לך.מה שכן יש לך הרבה זה זעם.קנאה מישהו אמר ולא קיבל?אני מניח שאתה נוהג על סובארו משפחתית וזורק שטויות ללא כל בסיס.תהנה מהסוברו.אני בנתיים עם הפיזו משנת 2013 הנאה צרופה ואפס תקלות .

  8. 28 קג"מ ולא כפי שנכתב אפשר לדייק יותר .

  9. עיצוב משגע של האופנוע, ממש כמו ציור, זה לא דומה למה שרואים ביום יום. האוטו מגניב אבל קטן ל4 ילדים וכלב..

  10. 28 קג"מ ו-200 כ"ס היו לפני מתיחת הפנים. כמו שכתבתי בכתבה אנו בחנו את הדגם המתוח שקיבל תוספת להספק ולמומנט.
    אז איך אמרת? זה לא מסובך ואפשר לדייק יותר? זה נכון גם לטוקבקיסטים…

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל