מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינדיאן ימין
שרקו
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
פרפקט קוביה שמאל
סטפן
לרט
סטומפ
1 על 1
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אופנוסנטר קוביה שמאל
KTM שמאל
KTM עליון קוביה
HJC
ברקום שמאל
מתלה לקסדה
אינדיאן קוביה שמאל
הארלי שמאל

תן לזמן ללכת – רויאל אנפילד קלאסיק 500

תן לזמן ללכת – רויאל אנפילד קלאסיק 500
ערך: גבב       כתב וצילם: אדם בלנגה

שורה תחתונה: אם אתה אופנוען שמחפש שורות תחתונות – זה לא אופנוע בשבילך

בתולדות האופנוענות הבריטית המהוללת שמור מקום של כבוד לרויאל אנפילד, מראשוני יצרני האופנועים בעולם (1901) וייחודי במראה ובמיוחד בצליל. בשנת 1956 החל ייצור אופנועי רויאל אנפילד בהודו, עם הזמן עד סגירת המפעל בבריטניה ב-1971 הלך אנפילד וזוהה יותר ויותר עם תת היבשת הענקית והמסתורית וקפא בזמן. כפי שיודע כול מטייל ישראלי בהודו ובמיוחד בנפאל, האנפילד הוא כלי הרכב האולטימטיבי בוודאי למי שרוצה לטפס להימלאיה מכיוון שרק מנועו הפשוט של האנפילד המסתפק במעט חמצן מסוגל לפעול בגבהים הללו. כול כך מזוהה עם הודו שגם הרוחניות דבקה באנפילד, כאשר האופנוען-טייל הישראלי דוד סתו רכב מהודו לישראל (!) דרך רוסיה ואירופה הוא עשה זאת על אנפילד בוליט 500, בצבע לבן כמובן מכיוון שראה בו את חמורו של משיח. רויאל אנפילד משווקים במערב בצורה מסודרת מאז אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, מייצרים ארבעה דגמים המבוססים על אותו מנוע: "קלאסיק" שמקורו ב-1955 ומזוהה עם שירות צבאי ומשטרתי, בעל מושב יחיד וכנפיים ענקיות, "בוליט" שמקורו בשנות השלושים של המאה העשרים ועיצובו בריטי קלאסי, "ת'נדרבירד" הקרוזר בחבורה, וקונטיננטל GT הצעיר מכולם, קפה רייסר ספורטיבי; שלושה מהדגמים מיובאים גם לישראל, אנחנו לקחנו לסיבוב את "קלאסיק" שמחירו בישראל 38,900 שקל.

התרשמות
עם חיבור כה דומיננטי לעבר, לרומנטיקה, הרי שטבעי לאנפילד לשמר ככל האפשר את עיצוב האופנועים שלהם, מדוע שהרלי דייוידסון וטריומף יפדו מיליונים על הגעגועים למה שהיה פעם, בעוד אנפילד שנתקעה בזמן כבר שישים שנה לא תרוויח קצת מזה?! ברוח זו השינויים הטכנולוגיים שחווים האנפילד מינימאליים, בלחץ צמצום זיהום אוויר נכפה מעבר מקרבוראטורים להזרקה רק בשנת 2009, אז גם עבר היצרן מבלמי תוף בשני הגלגלים לדיסק קדמי פלוס עוד אבזרי בטיחות שהבטיחו את המשך השיווק האופנוע בעולם המערבי. 

דגם הקלאסיק החביב על המטיילים הישראלים בהודו מתייחד בעיצוב מושב יחיד, משום מה אתה מייד מדמיין עליו שוטר תנועה ואכן אנפילד שמשו בראשית דרכם בהודו למשטרה ההודית. מחוץ להזרקה והדיסק היחיד מלפנים המפרט הטכני קלאסי ממש, צילינדר יחיד, קירור אוויר, 27 כוח סוס, 4.3 קג"מ, שלדת צינורות פלדה דקים, גלגלי "18 דקיקים על חישוקי שפיצים, מזלג דק ארוך מהלך ושני בולמי זעזועים מאחור, המשקל הרטוב 190 קילו כבדים אולם בסיס גלגלים של 1,360 מ"מ מבטיח זריזות. פשטות מכלולים אגב אינה כולה שלילית, עם ידע מכאני לא נרחב יכול בעליו של אנפילד לתחזק אותו לגמרי לבד, וכשצריך אפשר גם לרתך את השילדה כפי שעשה אותו דוד סתו מספר פעמים בדרך מהודו לישראל. 

היבואן מסביר שמדובר במפעל חדש לגמרי אבל הגימור רחוק מלהרשים, אולי מדובר פה בפינוק שהתרגלנו אליו בכלים חדשים יותר או פשוט שכזה המוצר, אבל מרגיש לי קצת בעייתי החיבורי חשמל והחיפויים הזולים. בצורה פשוטה, בכמעט 40 אלף שקלים אני רוצה גימור טוב יותר. 
עכשיו אני אמשיך להתלונן על הבלם הקדמי, בעוד שהמתלים עובדים לא רע בכלל (גם במהירות בין עירונית), הבלמים לא משהו, בעוד המנוע מביא אותך למהירות תלת ספרתית + מע"מ, ואפילו לא נוסך בך אימה מוגזמת בזמן שהוא עושה את זה, חבל שהבלם הקדמי (חלש מאוד וחסר רגש), ויחד עם בלם התוף האחורי נותן תחושה של פחד.
מבחינת נוחות הצליח להם, משולש רגליות כידון מושב מצוין, תנוחה זקופה, נוחה ונעימה, והחלק הכי נחמד זה שניתן לשנות תנוחות בצורה מרווחת לחלוטין. דבר נוסף נחמד: לכלי יש קיק אך בבוקר למחרת לחיצה קלילה על הסטרטר התניעה את פיסת ההיסטוריה הזאת לחיים בקלות יחסית. על ביצועים אין מה להאריך, הספק של קטנוע 300 סמ"ק על משקל של 200 קילו פלוס רוכב מסבירים למה, אבל משהו בדרך שהמנוע הזה עובד, הויברציות, הקצב, הופך את האופנוע הזה לבן לוויה מצוין בשישי מוקדם בבוקר.

לסיכום

אופנוע אידיאלי לרומנטיקנים, אלה שלוקחים את החיים לאט, רוכבים כדי לרכב ולא כדי להגיע, מריחים את הריחות ורואים את המראות, ממש כמו ההתנהלות בהודו. הפעימות המתונות של המנוע חוברות לנחמדות והשלווה הכללית, תנוחת הרכיבה הנוחה ומסר השאנטי, אם אתם שם וגימור יפני זה לא הדבר הכי חשוב לכם בחיים, הקלאסיק עלול להפוך לממכר. כדי לחוות את טעם האופנוענות הבריטית ההיא אין צורך לשפץ איזה ב.ס.איי או מצ'לס ישן, להתעצבן כי כמעט בלתי אפשרי להשיג חלקים מקוריים תוך אלתורים אין סופיים – לחלופין כאן הכול… חדש, רק נראה ישן, גם נוסע הרבה יותר טוב מכול טריומף בן 60 שנה ונראה ייחודי, וינטאג', סטייל, ועוד ועוד סופרלטיבים שקשורים לאופנוענות של פעם. וכמו פעם אפשר וצריך לטפל בו לבד, זה זול ואישי ומיוחד גם אם לא מקצועי, ממש כמו האופנוע הזה.

תעודת זהות

רויאל אנפילד

מחיר: 38,900 ש"ח
לפי מחירון 01/15
המחיר ללא אגרת רישוי והוצאות רישוי וכולל מע"מ.
דרגת רישיון: A1

נתונים טכניים

מנוע: צילינדר יחיד, 4 פעימות
נפח: 499 סמ"ק
הספק: 27.2bhp @ 5250 rpm
מומנט: 41.3Nm @ 4000 rpm
מערכת הצתה: אלקטרונית
מצמד: רטוב, רב-דיסקיות
תיבת הילוכים: 5 הילוכים
הזנת דלק: הזרקה
התנעה: חשמלית
צמיג קדמי: 90/90-18
צמיג אחורי: 110/80-18
בלם קדמי: דיסק 280 מ"מ, שתי בוכנות לקאליפר
בלם אחורי: תוף יחיד, 153 מ"מ
מתלים קדמיים: מתלה טלסקופי, 35 מ"מ, מהלך 130 מ"מ
מתלים אחוריים: צמד בולמי גז, בעלי 5 שלבי שיכוך, מהלך 80 מ"מ

מדידות

בסיס גלגלים: 1370 מ"מ
אורך: 2200 מ"מ
רוחב: 800 מ"מ
גובה: 1080 מ"מ
משקל רטוב: 184 ק"ג
מיכל דלק: 14.5 ליטר

גלריה

11 תגובות ל תן לזמן ללכת – רויאל אנפילד קלאסיק 500

  1. כמה קילטמטרים רכבתי על אופנוע כזה.
    ואיזה תלאות עברתי עם האופנוע הזה.
    אבל נהנתי מכל רגע.

  2. יצא לי לרכב אליו 25,000ק"מ ונהנתי מכל רגע.

  3. היית בטוח שזה בי.אס .איי משופץ.
    ממש נוסטלגיה

  4. למה צריך לקבל טכנולוגיה מיושנת וביצועים מועטים כשבמחיר פחות מזה מקבלים משהו מודרני וטוב – דאון-טאון 350 I עולה פחות ונותן יותר. זה רק לנוסטלגיה. אבל עם נוסטלגיה לא מגיעים רחוק.
    אבל זו רק דעתי.

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל