מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

מטרו ימין 4
ברקום
ייעוץ קניה – עליון מתחת ללוגו
אינדיאן ימין
אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
שרקו
KTM שמאל
פרפקט קוביה שמאל
1 על 1
KTM עליון קוביה
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטומפ
רוית דדוש עליון
סטפן
לרט
תמוז
HJC
אינדיאן קוביה שמאל
מתלה לקסדה
ברקום שמאל
הארלי שמאל

מבחן ארוך טווח – ניפוניה ארטה 125

מבחן ארוך טווח – ניפוניה ארטה 125

טל סולומון

צילום: טל סולומון


כבר עברו קצת יותר מחודשיים מאז הנחתי את ישבני על גבי הארטה. לאחר שנח אבגר הלוי רכב עליו הוא עבר אלי כדי שאחווה את דעתי, בטווח הארוך. זה היה כל כך סימלי ששנינו חגגנו 30 יחד. אני חגגתי 30 שנים לחיי והוא חגג 30 אלף קילומטרים לחייו. כאן למעשה מתחיל המבחן האמיתי שלו. 

במהלך החודשיים האחרונים רכבתי על גבי הארטה המשימות היום יום שלי. לפעמים היו אלה רכיבות עירוניות, לפעמים גם יותר מכך. אם להתחיל מהסוף, הארטה הפתיע אותי לטובה בדיוק כמו שהפתיע את נח, אך היה לי חשוב יותר להבין למי הקטנוע הזה מיועד, מכיוון שברור שקטנוע כזה לא ימשוך את אותם רוכבים שיתעניינו בג'וי-רייד או מובי. 

טיפול 30

כשמגיעים לגיל 30 מקבלים סטירה מצלצלת. מצד אחד מסתכלים לאחור ומבינים שזהו, נגמרו השנים בהן יכולת לנהוג בחוסר אחריות וללא השלכות וכעת מתחילות שנים בהן צריך לחשוב קדימה ולהתחיל להתברגן. יש שמבינים ומפנימים את זה מוקדם יותר, יש שמבינים ומפנימים מאוחר יותר. בכל אופן הבגרות הזאת נעה תמיד סביב גיל 30. הראש עדין חושב רגיל, אבל הגוף כבר מתחיל להתעייף. ההקפדה על בדיקות תקופתיות הופכת להיות חשובה מתמיד והמחשבה על הפסקת עישון מעולם לא נראתה רלוונטית יותר. במיוחד אחרי שאתה עולה ארבע קומות ברגל ומגיע לקומה האחרונה כאילו רצת מרתון. או שהלב רוצה לקרוע לך את בית החזה אחרי קוויקי של צהריים. 

כך, גם הארטה חצה את המספר המלחיץ הזה – 30. את 29 אלף הקילומטרים הראשונים של חייו הוא לא עבר בבית מלון, אלא עבד קשה אצל אחת מחברות השליחויות הגדולות של אזור המרכז. רכב מליסינג, אם תרצו. תשישותו הכללית הורגשה והחלטנו שיש להכניסו לטיפול מקיף במוסך היבואנית 'רייכמן'. בטיפול הוחלפו לארטה רצועה, משקולות, משולשים, פילטר אוויר וכמובן שמן המנוע. גם כיוון שסתומים התבקש ובסך הכל עלות העבודה יחד עם מחירי החלקים הייתה 1,333 שקלים. אחרי הטיפול ההרגשה בעת הרכיבה עליו הייתה טובה הרבה יותר.

צריכת הדלק של הארטה הפתיעה אותי מאוד – רק 29 ק"מ לליטר בנסיעה שרובה עירונית.

מבחן שער הגיא

בחודש אוקטובר הוזמנתי לחתונה של חבר ילדות שלי, גם הוא בן 30. מקום האירוע – שורש. מבחינתי יש משהו אפלולי בכל החלק שנמצא אחרי שער הגיא וזה לא משנה עם איזה אופנוע אני רוכב לשם. כמעט תמיד אחרי שער הגיא קורות תקלות. האזור הזה מקולל מבחינתי כמו משולש ברמודה. אבל אין ברירה, חייבים להגיע לחתונה. אזרתי אומץ ומעיל עור, ולאחר שיחת עידוד קצרה עם ארטה האמיץ החלטנו שיוצאים לדרך. לקחתי לעצמי זמן עודף, על מקרה שלא יקרה. גם לא כל כך ידעתי באיזו מהירות אצליח לרכוב על כביש 1.

היציאה מחולון והירידה לכביש 1 הייתה חלקה. גם הרכיבה בהמשך הייתה טובה בשל עומס קליל שאפשר לי להתאים את מהירות הנסיעה שלי למהירות המכוניות שבדרך. אחרי שעברתי את מחלף נתב"ג הכביש נפתח וזה היה הזמן שבו התחלתי להרגיש קטן ופגיע. למרות שהארטה מגיע למהירות מקסימאלית של 110 קמ"ש השתדלתי לשמור שלא לעבור 90 קמ"ש כדי לא לקרוע את המנוע. מהירות התנועה הממוצעת הייתה מעל 110 קמ"ש והרגשתי קצת מאוים, בכל זאת הארטה הוא כלי עירוני וזו לא סביבת המחייה הטבעית שלו. מודה, רוחות צד ורכבים שעקפו אותי משמאלי הובילו אותי לרכיבה איטית וזהירה.

ככל שהתקרבתי לשער הגיא מהירות הנסיעה ירדה בהדרגה. 90 הקמ"ש שאפשרתי לעצמי ירדה ל-80 ואז 70, עד שלבסוף מצערת פתוחה לרווחה הצליחה לספק לי כ-65 קמ"ש בלבד. העליות הקשות נתנו אותותיהן במנוע הקטן. 

הפקקים שאחרי שער הגיא היטיבו עימי ואפשרו לי להשתלב בתנועה מחדש. עוד קצת ובהמשך הדרך ראיתי את השלט המבשר על מיקומו של קיבוץ שורש לימין הדרך. מבט חטוף אל הנווטן מאשר שגן האירועים נמצא לא הרחק. הגעתי בזמן וחניתי את הקטנוע בשמחה ובגיל (גם שמו של החתן).

הדרך חזור כבר הייתה קלה יותר ולוותה בירידות שהקלו על המנוע. השעה המאוחרת אפשרה לי לרכוב בנתיב הימני במהירות קבועה ובאין מפריע. הגענו הביתה בחזרה לאחר כ-120 קילומטרים לא קלים. חייכתי ונשקתי לארטה הקטן. הוא הצליח במשימה.

זה קומקום או תמי 4?

אין ספק שיעילותו של הארטה הוכיחה עצמה. גם לאחר שעבר למעלה מ-30 אלף קילומטרים לא עדינים בחייו, הוא עדין אמין. כמובן שיש להקפיד לבצע את הטיפולים בזמן ולעיתים ישנן חריקות פה ושם, אך באופן כללי הוא לא מרגיש נחות יותר מכלי טאייוואני שעבר אורח חיים דומה. 

אז למי הוא מתאים? לאחר שעבדתי כסוכן מכירות לאופנועים וקטנועים הבנתי שיש אוכלוסייה של סטודנטים לעיצוב שעיצובו של הקטנוע הוא סמל סטאטוס בעבורם יותר מאשר המותג, או האיכות. רבים מהם פונים לרכוש וספה (או למברטה באותה מידה) בשל עיצוב הוינטאג' והקלאסיקה שהיא מייצגת, אך המחיר שלה כחדשה מרתיע את התפרנים ובלית ברירה הם רוכשים קטנוע משומש ללא אחריות. קהל היעד הזה יוכל לפנות אל ניפוניה ולקבל קטנוע בעיצוב מיוחד במינו שיעשה את העבודה נאמנה חדש ועם אחריות יצרן מקיפה. לעיצוב אגב אחראי סוטיריס קובו שעיצב בין היתר כמה מדגמי טויוטה ולקסוס. 

התגובות לעיצוב שנויות במחלוקת – יש שאומרים שהוא מכוער ויש שאומרים שהוא מדהים. אי אפשר להתווכח עם העובדה שהוא מיוחד. אתמול ברמזור שמעתי רוכב ומורכבת על קטנוע מתלחששים: "מה זה הדבר הזה, נראה כמו תמי 4 טאצ'…". 




תעודת זהות

ניפוניה ארטה 125
מחיר:
 13,350 ש"ח
אחריות: שנתיים או 24 אלף ק"מ
שנת דגם: 2012
דרגת רשיון: A2

נתונים טכניים

מנוע: סינגל, 124.6 סמ"ק, 4 פעימות, קירור אוויר/שמן, קרבוטור
הספק: 9.3 כ"ס ב-8,000 סל"ד
מומנט: 0.87 קג"מ ב-6,800 סל"ד
קדחXמהלך: 57.8X52.4 מ"מ
מתלים:
קדמי – מזלג טלסקופי
אחורי – בולם כפול
בלמים:
קדמי – דיסק 220 מ"מ
אחורי – דיסק 190 מ"מ
צמיגים:
קדמי – 130/60-13
אחורי – 130/60-13
בסיס גלגלים: 1,350 מ"מ
גובה מושב: 760 מ"מ
מיכל דלק: 7 ליטר
משקל: 136 ק"ג

18 תגובות ל מבחן ארוך טווח – ניפוניה ארטה 125

  1. כבר לא מפחד להכנס לניפוניה, אחרי שלל פרסומים שלהם והוכחה בענף זה זמן, הנה חיזקתם את דעתי, שלא רק אפשר לקנות קלף מנצח אצל הענקים. תודה על הזוית האחרת שהצגתם.

  2. אני מכיר את מי שמזיז שם את העניינים, אלו יוצאי מוטומניא עם הרבה ניסיון ויושר, אם הם בחרו לעבוד עם החברה הסו – יש סיבה.

  3. כלי שעושה ק"מ רבים בצורה נקיה וגם לא עולה הרבה.

  4. לרכב עם כלי בנפח קטן בכיביש מספר אחד זה קצת טיפשי. לדעתי.

  5. אהבתי את השנינות וההומור ששזורים לאורך הכתבה בצורה עדינה ומשכנעת! לייק…

  6. זה דווקא כלים שהייתי הולך עליהם. אבל באמת סליחה הכלי מעוכר.אין להם כלים עדכניים יותר לתקופה?

  7. הסיפור נחמד אבל מאוד לא אחראי. זה דיי מסוכן ועוד בלילה.

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל