המתחזה

מוזרות הן דרכי עולם האופנועים. קחו למשל את הנישה המאד-פופולרית (בעולם, אצלנו קצת פחות) של אופנועי קאסטום – "קרוזרים" הוא מונח נכון יותר, אגב. סוג זה של אופנועים נולד מהליך של התאמה אישית בו נקטו אופנועני ארה"ב לפני חצי מאה ויותר, כאשר נטלו אופנועים סדרתיים – לרוב הרלי דייוידסון – והפשיטו אותם מחלקים מיותרים, כולל שינויים מפליגים נוספים. עם הזמן סימלו האופנועים הללו את רוח החופש, הביטוי העצמי ללא מגבלות והמקוריות. מאז השתנו פניו של עולם האופנועים. היום יש מאות ואלפי סדנאות בכל מדינה, שישמחו לעצב ולבנות עבורכם אופנוע יחיד במינו, כשהמגבלה היחידה היא היכולת הפיננסית. מוצרי הסדנאות יקרים במיוחד, ואין בהן למעשה דבר רחוק יותר מבעיטה במוסכמות. כיום נמצאות סדנאות אלה בלב הקונצנזוס, לא מעט בזכות סדרות-ריאליטי המאדירות את שמן.

מצד שני, כבר עשרות שנים שמפסי ייצור סדרתיים לחלוטין יורדים אופנועי קאסטום. לא רק אצל הרלי-דייוידסון, אלא אצל כל היצרנים היפניים. חופש? אינדיבידואליזם? ביטוי עצמי? לא כאן. אופנועים אלה עונים להגדרות מאד ברורות של מבנה מכני (מנועי V-טווין בלבד) ועיצוב – ארוך, נמוך, ושיהיה דומה להרלי. אגב, בין חובבי הז'אנר ניטש ויכוח עז לגבי אופנוע קאסטום אמיתי, והאם רשאי אופנוע שאינו הרלי-דייוידסון, להתהדר בתואר הזה.

מה שמביא אותנו לקאוואסאקי VN900 המופיע כאן. מדובר במוצר מאד אופייני של תעשיית הקאסטום היפנית, עם כל מאפייני המראה הנדרשים – אותו מנוע V-טווין גדול ובעל נוכחות, צמד מפלטים ארוכים, מושב נמוך, כידון רחב. הגרסה המשווקת אצלנו, אגב, נקראת VN900 "קלאסיק", והיא מצויידת בצמיג קדמי שמנמן בקוטר "16; בחו"ל קיימת גם גרסת "קאסטום", עם צמיג דק בקוטר "21.  צריך רק לזכור כי עם נפח מנוע של 900 סמ"ק, האופנוע הזה אינו נחשב כבעל מנוע נדיב נפח בעולם הקאסטום. קאוואסאקי למשל, מייצרת את משפחת ה-VN בשלושה נפחי מנוע, וה-900 הוא הקטן שבהם. הגדול מכולם מתהדר בנפח של 2.0 ליטר. אתם קוראים נכון. כך שהמנוע במבחן, זכאי לשאת בתואר בייבי-קאסטום.

השורה התחתונה: כמו כמעט כל דגמי הקאסטום היפניים, ה-VN הוא מוצר מעוצב למשעי, שעבר ליטוש ועיגול פינות שהרחיקו אותו מתפיסת הקאסטום המקורית. וכמובן ממודל החיקוי, הרלי דייוידסון. בהשוואה למתחרים בקטגוריה, מדובר באופנוע נעים, קל לשליטה, עם מנוע חזק די הצורך לכל משימה סבירה, אופי ידידותי ובלתי-מאיים, ותפעול קל ונוח. כמובן, באופן יחסי לכלי גדול וכבד. המחיר הנדרש בנושא הנוחות ובעלות הרכישה, אינו כבד יחסית. זכרו רק שביצועים מרגשים או אופי מחוספס של אופנוע קאסטום אמיתי, תיאלצו למצוא במקום אחר

מנוע וביצועים: ל-VN900 מנוע V-טווין עם הספק מרבי צנוע של 50 כ"ס, המתקבלים בסל"ד בינוני (5,700). כאשר הספק צנוע שכזה אמור לדחוף 254 ק"ג, נראה שמדובר באופנוע עצל במיוחד. אלא שלא כך המצב. בפועל, המנוע מציע כוח זמין וקל לשימוש, שמזיז את האופנוע ללא מאמץ – גם אם לא במהירות – לפנים. למהירויות גבוהות ממילא לא תרצו להגיע. גם כי לא לכך נועד אופנוע קאסטום, וגם מכיוון שתנוחת הישיבה והיעדר ההגנה, הופכים את הרכיבה במהירות גבוהה מ-120 קמ"ש למלחמה.

תיבת ההילוכים מופעלת באופן מוזר מעט: במקום רגליות יש מדרסי רגליים, ובמקום דוושת הילוכים יש דוושה כפולה "כמו פעם", כאשר העלאת הילוכים ניתנת לביצוע גם בעזרת דריכה בעקב. העדפתי להסתדר בלי זה, ולהעלות הילוכים כרגיל. אגב, העלאת הילוכים היא משהו שכדאי לבצע מוקדם, ולהניח למומנט המנוע לעשות את שלו בסל"ד נמוך. אז המנוע מרגיש במיטבו, ומייצר סאונד ותחושה שמדובר באופנוע עם צמד בוכנות גדולות. את המהירות המרבית לא טרחתי לבדוק, כי היא אינה חשובה באופנוע כזה. צריכת הדלק היתה יותר מסבירה, בהתחשב בגודלו ובמשקלו של האופנוע, ועמדה על כ-19 ק"מ לליטר בשימוש מעט פחות מתון מהרגיל, אך כמעט כולו מחוץ לעיר. בסופו של דבר, המנוע הוא זה שמקנה לאופנועי קאסטום את אופיים. במקרה הזה, עם מנוע מעט מלוטש וחלק מדי, הוא מרגיש מעט חסר "אופי"י. החלפת צמד המפלטים עשויה לשפר את המצב.

נוחות והתנהגות: סעיפים אלו הם לעתים עקב-אכילס של אופנועי קאסטום, אבל בקאוואסאקי הפשרה הזו אינה כואבת במיוחד. למתלים יכולת ספיגת-מהמורות סבירה, המושב רחב ותומך, ואילו תנוחת הרכיבה עם רגליים שלוחות לפנים, נוחה למדי בזכות כידון בגובה סביר. הניהוג – באופן יחסי לסמגנט – קל למדי, וניתן אפילו להגדרה כמעט-מדויק. לבלם הקדמי עם הדיסק הבודד חסרה עוצמה, אך תפעולו נוח ולינארי; הבלם האחורי, שחשיבותו בסוג זה של אופנועים רבה יחסית, עושה עבודה סבירה. נשיאת נוסע נוסף אינה משפיעה לרעה, אך הנוסע המצטרף לא יהנה מנוחות. 

ביום-יום: ל-VN מיכל דלק גדול מהממוצע, 20 ליטרים שמספקים טווח נסיעה מצויין. הוא אינו כלי אידיאלי לתנועה עירונית, אבל לשבחו יאמר כי אינו "מבשל" את רוכבו כמו הרבה אופנועים אחרים בימי הקיץ החמים. לעומת זאת, בתפעול עירוני עומדת לזכות ה-VN נקודה חשובה: כמו בכל דגמי הכביש של קאוואסאקי, תיבת ההילוכים מתוכננת כך שבעצירה אין אפשרות להעביר מהילוך-סרק להילוך שני – לא צריך לגשש אחר הילוך סרק, אלא פשוט לדחוף את הדוושה מעלה, והתיבה תעבור לסרק. פטנט אדיר שאומץ על-ידי קאוואסאקי לפני שנים. מושב נמוך מאפשר גם לרוכבים קצרי-רגליים להרגיש בטחון ברכיבה.

תחזוקה שוטפת: ה-VN מצוייד בהנעה סופית על-ידי רצועה, שאינה דורשת טיפול. בנוסף הוא נהנה מעלויות אחזקה נמוכות במיוחד. העלות המצטברת על-פני 24,000 ק"מ היא 3,100 שקלים בלבד, עם מרווחי טיפולים של 6,000 ק"מ. כמו כל דגמי קאוואסאקי, גם ל-VN אחריות בלתי מוגבלת לשנתיים.