ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר במבחן דרכים

כתב: אסף לביא | בחנו: מיקי כהן, עודד גביש, אדיר טרייטל, דניאל וקנין ואסף לביא | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: KTM לקחו בסיס מצוין והפכו אותו לטוב ושימושי עוד יותר. אדוונצ'ר נוח ונעים עם טווח יכולות שלא יבייש אופנועים גדולים ממנו.

ב-2013 ק.ט.מ ובז'אז' הפילו פצצה על עולם האופנועים עם הדיוק 390 כשהחלו לשווק אותו בכל העולם, כלי שמהר מאוד הפך ללהיט מכירות, גם בישראל – כאן היה הנייקד הנמכר ביותר כ-3 שנים, בזכות מנוע מצוין, משקל קל, תג מחיר נמוך, מורשת משפחתית נכונה והשתייכות לקטגוריה הפופולרית ביותר בעולם האופנועים – נייקדים.

כמה שנים לאחר מכן, לפני כשנתיים בערך, שוק האופנועים השתנה, הדרישה לנייקדים ירדה כשלצידה עולה הפופולריות של האדוונצ'רים, באופן מפתיע – גם אצל רוכבים צעירים. מה עושים ב-KTM? לוקחים את הדיוק 390, מנפחים כאן, מפרקים כאן, מוסיף את זה ומגדילים את זה, ובצד השני של פס הייצור יורד ה-390 אדוונצ'ר, על הנייר שדרוג קל, בפועל – אופנוע חדש לגמרי.

 קצת פרטים 

המנוע הוא אותו מנוע הסינגל המוכר מהדיוק 390, בנפח 373 סמ"ק עם הספק מוצהר של 43 כ"ס, כשהוא יושב בשלדה חדשה, ארוכה יותר, עם בולמי WP Apex ארוכי טווח ומתכווננים באופן מלא וגלגל "19 מקדימה, משקלו המוצהר של האופנוע עולה ב-9 ק"ג לכדי 158 ק"ג יבשים, בסיס הגלגלים מתארך ל-1,430 מ"מ, מרווח הגחון גדל ועומד כעת על 200 מ"מ, יחד איתו גם גובה המושב עולה ל-855 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 14.5 ליטר, ומבחינה טכנולוגית כל המערכות שקיימות בדיוק 390 מוצאות דרכן גם לאדוונצ'ר, כשהפלסטיקה והארגונומיה משתנות והעיצוב הוא מיני-אדוונצ'ר 790 לחלוטין.

שניה לפני שאנחנו עולים האופנוע אנחנו מעיפים מבט אחרון, וזאת אשכרה נראית יציאה מצוינת, דיוק 390 אבל עם טוויסט של נוחות ויכולות שטח זה משהו שרבים רצו מאז הוצג לראשונה, לפני כמה שנים אפילו ראינו במוסך 'התותח' בחיפה דיוק 200 עם צמיגי שטח ששימש את בעל המוסך להתניידות בכביש ובשטח. עוד במילאנו כשראינו והרגשנו את האופנוע הבנו שמדובר במשהו חדש באמת, ועכשיו כאן בישראל חונה לצידנו אופנוע פולסייז עם צמיגי שטח – ותסלחו לנו על הצרפתית – פאקינג מזלג WP אייפקס מתכוונן מקדימה, כל זה עם תג מחיר של קצת פחות מ-40,000 ₪, לא יכולנו שלא להתלהב ולמהר להניע אותו. הוא נשמע והמנוע מרגיש בדיוק אותו הדבר כמו דיוק 390, אבל כל המסביב שונה ב-180 מעלות, ה-390 אדוונצ'ר הוא כלי מרווח, נוח ונעים שמותח את טווח השימושיות של אופנוע בנפח בינוני למקסימום.

 האופנוע בידינו 

תנוחת הרכיבה עם הידיים השלוחות קדימה לכידון הרחב, המושב הגבוה והרגליות שממוקמות מעט גבוה גורמת לנו כבר במטרים הראשונים לאבד סבלנות, לדלג כמה שיותר על סשן הרכיבה העירונית ולהתחיל למשוך את האופנוע, בתנועה העירונית הוא זורם וקליל בצורה מפתיעה אם כי הכידון הרחב עוצר אותו בחלק מהמקומות, הבולמים סופגים כל מהמורה ושומרים על אחיזה, בלי צל של ספק מדובר בבולמים הכי איכותיים בקטגוריה שלו, אם נותנים להם כמה קליקים לכיוון הקשיח הם גם מתקשרים יפה ומאפשרים רכיבה מהירה בכבישים מפותלים כאילו היה זה הדיוק, עם שינויי כיוון זריזים וזוויות הטיה שלא היו מביישות RC, אבל כאן נסייג ונאמר שהאופנוע אמנם מסוגל לכך, אבל ממש לא מיועד לזה ואם מחפשים את ההבדלים אז מוצאים מהר שההיגוי טיפה מעורפל והאופנוע ארוך ומצריך קצת יותר מאמץ לשמור על קו רכיבה כשהמהירות עולה. האופנוע מרגיש יציב ונטוע בכל מהירות עד לכ-150 קמ"ש ומקנה ביטחון רב ברכיבה, כשהמהירות הסופית עומדת על כ-170 קמ"ש. שקלנו את האופנוע כשהוא עם מיכל מלא ומשקלו האמיתי עומד על 170 ק"ג, האופנוע מרגיש מאוד קל בתנועה, גם איטית, ונשלט מאוד בעליה וירידת מדרכות, מדרגות, מעבר משטח לאספלט וכל אתגר בו העמדנו אותו.

 יש מנוע 

רבות נכתב על המנוע הזה, בוכנה בודדה בקוטר 89 מ"מ שנעה 60 מ"מ מעלה ומטה בתוך צילינדר ומייצרת הספק מכובד לנפחו, אבל דורשת מהרוכב לשמור על סל"ד גבוה בשביל להתקדם, החוויה מצוינת, חשבנו שלא תתאים להלך הרוח של האדוונצ'ר אבל זה דווקא הסתדר לנו, נכון, אי אפשר להעביר הילוכים בסל"ד נמוך מבלי שיהיו לכך תוצאות, וגם צריך טיפה להתעסק בתיבה ולהיות בהילוך הנכון בשביל לשמור על קצב, אבל זה ממש לא דיל ברייקר, בעיקר בגלל שעם החיסרון הפעוט הזה מגיע יתרון אדיר, גז, הרבה גז ומנוע שבמגבלות נפחו הצנוע ניתן להגדיר כמרגש, אפילו מאוד. הגיר חלק ומדוייק ומהלך הרגלית קצר, התחושה כמעט כמו קוויקשיפטר ובחישה בתיבה מרגישה קלילה כמו הפעלת מתג חשמלי ולא כמו מנגנון מכני שמעורבים בו גלגלי שיניים שנעים במהירות, מזלגות, קסטות ועוד חתיכות ברזל. מנגנון האסיסט של המצמד יוצר ידית רכה המצריכה מאמץ כל כך מועט שבחלק מהפעמים זה הרגיש כאילו שהיא לא מחוברת לכלום, למצמד גם מנגנון סליפר קלאץ' שמעלה את תחושת הביטחון כשהוא מעלים כל דרמה בהורדת הילוכים גסה. בזכות הילוך שישי עם 'אובר-דרייב' האדוונצ'ר נעים בשיוט וכמעט לא מווברץ, אם כי שם אין לאופנוע כוח וכל תאוצה מחייבת הורדת הילוך, אבל זה בכל זאת אופנוע סינגל בנפח צנוע. על הדיינו של HRP האופנוע הראה 38.3 כ"ס ב-8,700 סל"ד ו-3.31 קג"מ ב-6,800 סל"ד, לא רחוק בכלל מהנתונים המוצהרים.

 איך מרגיש? 

איכות החומרים ורמת הבנייה של האופנוע גבוהה יותר מזאת שהכרנו בדיוק 390, שכבר אז לא הייתה רעה בכלל, חלק מהפלסטיקה גמישה והגרפיקה מוזרקת כמו בדגמי האנדורו, יש לו מיגון גחון נחמד וכי שכבר אמרנו – רמת האבזור פה גבוהה – אם אלו המתלים, או מערכות ה-ABS ובקרת האחיזה שניתן לנתק, אם זה מסך ה-TFT עם קישוריות בלוטוס' ושני מצבי תאורה עם חיישן אור, משקף מתכוונן (אם כי בכלל לא מספק בכביש), מושב רחב ונוח ותאורת LED שמקנה לאופנוע מראה זוהר יותר. רק הג'אנטים קצת קילקלו את האווירה, לא ברור למה KTM בחרו לצייד את האופנוע בג'אנטים יצוקים ולא חישוקי שפיצים – עם או בלי פנימית.

כמו המשפט עם הדייג והדג, אנחנו שואלים "אדוונצ'ר, אוהב שטח?". אין לאופנוע הזה שום בעיה לרדת לשטח, להפך, אנחנו מאמינים שרוב רוכביו ירדו איתו מהאספלט יותר מפעם אחת, הוא כייפי, נשלט ונעים, ממדיו ומשקלו מאפשרים לסובב אותו על המקום ואין פה שום תחושה מאיימת, אפילו מרווח הגחון שעל הנייר נמוך מדי, לא הגביל אותו, לעומת זאת יש הרבה משקל על הפרונט ובהרבה מקומות זה מורגש וכשמתעקשים לדחוק את האופנוע אז המתלים קצרים במהלך, אבל עד לשם – הוא פרטנר נהדר; אם אנחנו צריכים למקם אותו במדרג יכולות שטח מול מתחריו אז הוא במקום השני בפער קטן רק ל-CRF250 ראלי של הונדה, את כל השאר הוא עוקף בהליכה, או בדרדור בטורים סרק. אבל נחזור לשאלה, כי קרה כאן משהו מוזר, אמנם רוב הבוחנים ירדו איתו לשטח ובחנו אותו שם, אבל רק בגלל שזה מתבקש משמו ויעודו, זה האדוונצ'ר הראשון שרכבנו עליו בתקופה האחרונה ולא גירה אותנו לפרק גז בשטח, חלקנו פשוט חלפנו על פני שבילים; למרות המנוע החזק משהו משדר רוגע, אין כאן ממד אטרף, אין כאן מכונה שדוחפת אותך לכבוש עוד שביל ועוד הר, אבל אולי אלו ציפיות לא ריאליות שיש לנו מהסלוגן "Ready To Race" שנגלה לנו בכל פתיחת סוויץ', ואולי זה משהו שאגזוז פתוח יותר יכול לסדר. בכל מקרה – הוא עושה שטח קל עד בינוני בצורה מצוינת ויותר טובה מרוב מתחריו, מעבר לזה כבר תלוי ביכולות ואומץ הרוכב.

 בסיכומו של עניין 

במבחן השתתפו רוכבי כביש ושטח, חלקם גם רוכבים על מיטב התוצרת של היצרן האוסטרי, כולם התרשמו מאוד מהאופנוע, הוא הותיר בכולנו רצון לרכב עוד קצת, כמעט כולם סיכמו את דבריהם בכך שהם רצו עוד כמה שעות בחיקו של האופנוע, וזה אומר הרבה מבלי לומר דבר. KTM אשכרה בנו פה אופנוע חדש בעזרת שינויים מינוריים, מצד אחד יש כאן הדינמיות והזריזות של הדיוק ומצד שני הוורסטיליות של אופנוע אדוונצ'ר אמיתי. הכלי הזה מספק את הסחורה באופן מלא, הוא אמנם לא תחליף לאופנוע שטח מקצועי ואפילו לא לדו"ש אבל כדי לטייל בארץ בכביש, מידי פעם לרדת לשבילים ואפילו פעם בשנה לחצות את מדבר יהודה, האופנוע הזה יספק את הסחורה.

עבור רוכבים צעירים שמעוניינים לחוות קצת רכיבה בשטח בכלי היום יומי שלהם, זה אופנוע מושלם. ולמי שחוזר לרכב או מחפש כלי שפוי ה-390 אדוונצ'ר הוא ההוכחה שיש הרבה כייף באופנועים בנפח קטן. תג המחיר שלו נמוך לעומת סך חלקיו ובכבר בפני עצמו הוא מה שניתן להגדיר כעסקה משתלמת; מתחריו נעים בין מחירים דומים לשלו (ב.מ.וו G310GS עולה 41,803 ₪, הונדה CRF250 ראלי 39,633 ₪), לנמוכים ממנו (קאוואסאקי ורסיס 300 ב-36,985 ₪) ועד לזולים משמעותית (סוזוקי וי-סטרום DL250 עולה 31,000 ₪ ורויאל אנפילד הימליאן 33,000 ₪) ואנחנו חושבים שניתן למתוח מעט את גבולות הקטגוריה לכיוון ההונדה CB500X והבנלי TRK502X שעולים 51,223 ₪ ו-47,986 ₪ בהתאמה, שכן ה-390 אדוונצ'ר מרגיש גדול יותר מנפחו, אופנוע פולסייז שיכול להוות תחרות אמיתית גם בחלק העליון של הקטגוריה. ולכל הכלים האלו הוא יכול להסתכל ברפלקטור של הפנס מבלי למצמץ.

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp