fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
מוטוטאץ דקר
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
HJC
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה

מוטו פרימיירה | דוקאטי סקרמבלר קפה רייסר – חברו הטוב של האדם

מוטו פרימיירה | דוקאטי סקרמבלר קפה רייסר – חברו הטוב של האדם

כתבה: בלה ליטינצקי, איטליה | צלם: עידן גרינברג | באדיבות אתר MissBiker

שורה תחתונה: אופנוע קל, קומפקטי ופשוט אבל מעל הכל באמת כייפי ומהנה שיכול "לשחק עם הגדולים" בכבישים ובפאסים ההרריים. הסגנון הייחודי ותשומת הלב לפרטים מראים שהאופנוע הזה עוצב ונבנה באהבה החל מהגימורים על החלקים המכניים של המנוע וכלה בשקע ה-USB שמתחת למושב.

 

הדוקאטי סקרמבלר קפה רייסר החדש מצטרף ב-2017 למשפחת ה-"לנד אוף ג'וי" (ארץ האושר) של דוקאטי, ביחד עם האח התאום שמיועד לשימוש שטח-אנדורו: ה-Desert Sled הלא הוא "מזחלת המדבר".
הקפה רייסר לעומת זאת, מיועד בבירור לסביבת הכביש עם שני גלגלי "17 בעלי עשרה חישורים דקים העשויים מסגסוגת קלה וסט קליפאונים נמוכים שמרמזים בבירור לכיוון האופנועים ששימשו את ה-Rockers בשנות השישים, במירוצים הפירטיים שלהם בין בר לבר.

לסכימת הצביעה שבה מגיע הקפה רייסר קוראים "Black Coffee" (קפה שחור) והיא כוללת  גימורים בצבע שחור וזהב-שמפניה. המושב בצבע חום, בעל תפרים אורכיים וכיסוי מושב נוסע מותאם, משלימים את הלוק.
הבסיס מתחת לכל היופי הקפה-רייסרי הזה הוא הסקרמבלר אייקון שאנו כבר מכירים משנים קודמות, עם מנוע שני צילינדרים בתצורת L בנפח 803 סמ"ק, דזמו מקורר אויר עם שני שסתומים לצילינדר ושלדת מסבך צינורות פלדה שמקנה לו את המראה הייחודי שלו.

כפי שרמזנו, הגלגל הקדמי עובר מ-"18 בדגם האייקון ל-"17, לטובת התנהגות כביש זריזה יותר ובמחלקת הצמיגים, הקפה רייסר מקבל שדרוג לצמיגי דיאבלו רוסו 2, עוד אישור לכך שהאופנוע הזה נולד בשביל לתת את המיטב על האספלט. גם הקליפאונים הם חידוש למשפחת הסקרמבלר, ואלו של הקפה רייסר עשויים מאלומיניום, בעיצוב מיוחד הכולל מראות בקצה הקליפאון שמדגישות עוד יותר את הסגנון האיקוני של האופנוע. גם הכנף הקדמית הקצרה, מחזיק לוחית הרישוי הקומפקטי שמחובר מצד הגלגל והמשקפון בעל הפרופיל הנמוך, נשארים נאמנים לרוח העיצוב, שלא לדבר על לוחית המספר לצד המושב שעליה מתנוסס בגאווה המספר 54, המספר של רוכב דוקאטי האגדי: ברונו ספג'יארי.

כשמסתכלים על הקפה רייסר קל לחשוב שמדובר בעוד אופנוע עירוני שמרגיש בנוח רק בנסיעות קצרות בשביל לראות ולהיראות, אופנוע שמתקשר לתרבות הרייסרים וה-Ton Up Boys שהשתוללו על מערכת הכבישים המהירים החצי נטושה של אנגליה, רק בעיצוב ולא במהות. אבל במבט קרוב יותר מתגלים מרכיבים שמבטיחים דווקא חווית רכיבה שנוטה יותר לכיוון ה"רייס" מאשר לסתם ישיבה בקפה…

בחזית אנו מוצאים משאבת בלם רדיאלית שפועלת על דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ ושננשך על ידי קאליפר Monoblock Brembo עם ABS שמגיע כסטנדרט על האופנוע. המזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, של קאיאבה ומהבולם האחורי, בעל כיוון עומס הקפיץ, העין קופצת מיד אל מערכת הפליטה שמעוטרת במשתיק מבית טרמיניוני, עם כיסוי מאלומיניום בציפוי אנודייז שחור.

172 הקילוגרמים (משקל יבש) של הקפה רייסר מזנקים קדימה עם שחרור המצמד וסיבוב המצערת. יש תחושה מסוימת, מיוחדת, שמשותפת לכל משפחת הסקרמבלרים וגם כאן היא לא חסרה. זוהי מהות האופי של האופנוע הזה שמשדר פשטות מוצקה, גולמית אך נעימה, שמוכתבת על ידי המנוע מקורר האוויר, הגודל הקומפקטי של האופנוע, ועכשיו, בזכות הכידון הנמוך, על ידי קרבת הפנים שלי למנוע הזה.

התנוחה במושב היא נוחה וספורטיבית, ומיד מובילה להרפתקה של חקר גבולות האופנוע. התגובה מהמתלים ומהשלדה היא זריזה וספורטיבית להפליא: כל פקודה קלה על הקליפאון מועתקת מיד אל הגלגל הקדמי, ואם אף מוסיפים הוצאת גוף קלה ומעט לחץ על הרגליות אז התוצאה שמתקבלת היא נשנוש הנעליים שהזכרתי קודם.

בעוד אני עוברת בין קטעי דרך מהירים ומפותלים בגבעות מעל בולוניה לבין כבישים צרים ופנורמיים, נוכחתי שקל לאבד את תחושת הזמן עם האופנוע הזה. הקפה רייסר הצטיין בהחלט בקטעים המהירים, ונראה שהוא נהנה לשחק תופסת עם אופנועים גדולים וחזקים ממנו, בלי לאבד לרגע מהסטייל והנונשלנט שמייחד אותו כל כך. הנקודות היחידות שבהן הצלחתי לאתגר אותו היו פניות מהירות עם סדקים ואספלט לא אחיד שבהן הקפה רייסר הודיע לי בנימוס שהוא בכלל לא אוהב את היחס שהוא מקבל ממני.

לאחר הטיולים הכמעט אינסופיים בגבעות הגיע הזמן לנסות את הקפה רייסר גם בתוך התנועה העירונית. למרות התנוחה הספורטיבית שגורמת לרוכב להשען יותר קדימה, האופנוע נוח מספיק ולא מתקשה לתמרן בקלילות בין המכוניות. הדבר היחיד שדורש מעט חישוב והסתגלות הן המראות שמחוברות בקצוות של הקליפאונים אך גם אלו, ברגע שמתרגלים אליהן, לא גורמות לקושי במעבר בין המכוניות. האופנוע מתגלה כמאוד יציב במהירויות נמוכות והמושב הצר, בגובה 805 מ"מ מהרצפה, הופך את הקפה רייסר לאופנוע מתאים גם לאופנוענים/יות שלא התברכו בגובה רב.

השלב האחרון במבחן שלנו כלל לא פחות ממסע שהתפרס על 600 ק"מ של כבישים מהירים, ישרים ומשעממים. מה שהפך את חוויית הרייסינג למשהו שניתן להגדיר יותר כ"קפה טורינג", וכמובן שכמויות הקפה שהייתי צריכה ללגום בכל עצירה בכביש המהיר כדי לא להרדם מהשעמום של כביש ישר, תרמו הרבה להגדרה הזו.
האופנוע, לעומת זאת, תרם להפיכת המסע הזה ליותר נעים ממה שצפיתי, בלי יותר מידי בעיות באגף הנוחות (אדגיש שהמושב נוח בצורה מפתיעה). בסופו של דבר הקפה רייסר הקטן הוכיח שהוא יכול להיות חבר נאמן גם במסעות כאלה.

 

אהבתי: הסגנון והעיצוב, מתלים ושלדה שנותנים התנהגות כביש מפתיעה בזריזותה ובדיוק התגובות, האופי של האופנוע שלא חוטא לשם "קפה רייסר" עם כל החספוס של מנוע קירור אויר ולסיום, איכות הגימורים ותשומת הלב האובססיבית לכל פרט באופנוע הזה.

לא אהבתי: לא כלום, נהניתי מאוד מהאופנוע הזה.

תעודת זהות

 

Ducati Scrambler Cafe Racer 800

 

מחיר "על הכביש": 83,900 ₪

 

רישיון: A

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

 

נתונים טכניים

 

מנוע: L-TWIN, מקורר אוויר, 2 שסתומים לצילינדר, דזמו, הזרקת דלק אלקטרונית.

 

נפח: 803 סמ"ק.

 

הספק: 75 כ"ס ב-8,250 סל"ד.

 

מומנט: 6.9 ק"גמ, ב-7,750 סל"ד.

 

מערכת פליטה: סעפת פליטת נירוסטה, משתיק טרמיניוני עם כיסוי אלומיניום.

 

גיר: 6 הילוכים, מצמד APTC מרובה דיסקים באמבט שמן עם שליטה מכנית.

 

שלדה: מסבך צינורות פלדה.

 

בולם קדמי: Kayaba הפוך בקוטר 41 מ"מ.

 

בולם אחורי: בולם זעזועים מתכוונן בעומס קפיץ.

 

מידות צמיגים: Pirelli Diablo Rosso II, קדמי 120/70-17, אחורי 180/55-17.

 

בלמים: קדמי דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ, קליפר מונובלוק, רדיאלי, עם 4 בוכנות מתוצרת ברמבו. אחורי דיסק יחיד בקוטר 245 מ"מ, קליפר עם בוכנה אחת. ABS בוש כסטנדרט.

 

בסיס גלגלים: 1,436 מ"מ.

 

קיבולת מיכל דלק: 13.5 ליטר.

 

משקל: 172 ק"ג (רטוב 188 ק"ג).

 

גובה מושב: 805 מ"מ.

 

3 תגובות ל מוטו פרימיירה | דוקאטי סקרמבלר קפה רייסר – חברו הטוב של האדם

  1. עם כל האהבה שלי לכלים איטלקיים אני חייב לציין שזה נראה עוד כלי סיני מבלסטיק. אז הוא נוסע טוב, סבבה, היום הכל נוסע טוב. עדיין נראה כאילו חצי ממנו הגיע מעלי אקספרס.

  2. דיייייי כבר עם הזבל האיטלקי הזה.
    מי קונה איטלקי כשיש יפני.
    תתעוררו.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל