fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
תמוז
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
HJC
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר

מוטו בוחן | DR BIG 750 – גדול מיפן

מוטו בוחן | DR BIG 750 – גדול מיפן

טל שביט

צילום: יצרן

אוקיי, מוכרחים להודות: ה- DR BIG איננו מלך היופי. בוודאי לא במבט ראשון. עיצובו, אפילו שהוא חיקוי ישיר ובלתי-מוסתר של אופנת פריז-דאקאר האחרונה, תוקף את הנורמות שהתרגלת אליהן מכל הכיוונים. העכוז הדק והגבוה מתנגש עם מיכל הדלק הכרסתני ועם אותו חרטום מוזר השולט על הופעתו של האופנוע. אולי סוזוקי התבלבלו כשהגדירו את ה-BIG כאופנוע דו-שימושי? השילוב של המקור המשתפע לפנים יחד עם מגן-הרוח השקוף מזכיר לרבים את הקאטאנה המקורי הזכור לטוב, והקאטאנה בוודאי רחוק מלהיות אופנוע דו-שימושי. אבל רגע: הכנף האחורית גבוהה ורחוקה מהגלגל, מה שמרמז על מהלך מתלה ארוך, ויש גם מגני-ידיים מפלסטיק…

האם ה- BIG הוא בכל זאת אופנוע דו-שימושי? התשובה תלויה בהגדה המדויקת של המונח הזה. באירופה, למשל, רוב האופנועים שאנחנו מכנים דו-שימושיים אינם רואים אפילו קצה של דרך-עפר רוב ימי חייהם; בכל זאת הם נמכרים שם בכמויות אדירות. ההסבר נעוץ, כמובן, בראלי פריז-דאקאר. הפופולריות העצומה של מרתון-המדבר הזה מרתקת מיליוני צופים למסכי הטלוויזיה– ומוכרת הרבה אופנועים, בזכות העובדה הפשוטה שהם דומים לאופנועים המתחרים בראלי משלהב-הדמיון הזה.

כמעט כל יצרני-האופנועים תפסו את הפרנציפ השנה. האלמנטים העיצוביים הבולטים של אופנועי פריז-דאקאר הפכו לשונים מאלו של אופנועים דו-שימושיים קונבנציונליים להם הורגלנו, ובשנתיים האחרונות קיבלו אופי מוגדר ומובהק. הכנף הקדמית המוגבהת שמאפיינת את רוב אופנועי-השטח הורדה ונצמדה לגלגל; הסיבה העיקרית והמקורית להגבהת הכנף הייתה הסכנה של סתימת הרווח בין הכנף לגלגל על ידי בוץ. במדבריות סהרה אין, חייבים להודות, הרבה בוץ והכנף הצמודה מגינה טוב יותר על המנוע מפני אבנים מתעופפות. כאשר המהירויות בשטח מתקרבות ל- 200 קמ"ש, אפשר בהחלט להבין את הבעיה. אותן מהירויות גם מצדיקות את מגני-הרוח הגדולים למדי בהם מצוידים אופנועי פריז-דאקאר, פיירינגים הנראים שלא במקומם על האופנועים המגודלים והגבוהים. ובל נשכח, כמובן, את מיכלי-הדלק הענקיים החיוניים בכדי שלא להיתקע בין נקודות התדלוק של אגדז וטמנרסט, למשל. אז אפשר לטעון שלכל אלה אין הרבה קשר למה שקורה בכבישי אירופה; את האירופאים טיעונים משניים שכאלה לא מעניינים במיוחד, אם לשפוט לפי הקצב בו נעלמות רפליקות פריז-דאקאר מאולמות המכירה. עם הצלחה לא מתווכחים, וכמעט כל מי שמייצר אופנועים קפץ על העגלה – כולל כאלה שלא בדיוק משתתפים בפריז-דאקאר.

מוטו-גוצי, למשל, הוציאו בשנה שעברה את ה- NTX 650 שצויד– חלקית לפחות – באלמנטים העיצוביים ההכרחיים. השנה כבר גדל ה- NTX ל- 750 סמ"ק, והכנף הקדמית ירדה למקומה הטבעי בצמוד לגלגל. על האלפנט של קאג'יבה עבר תהליך דומה: גידול ל- 750 וירידת הכנף. רק מיכל הדלק נותר עם 19 ליטר עלובים… ימאהה, עם מסורת פריז-דאקאר עשירה, עידכנו את עיצוב ה- XT600 טנרה; אבל הונדה הגדילה לעשות. דגמי ה- XL השונים קיבלו נטיית פ"ד (פריז-דאקאר) קלה עם כנף נמוכה ופיירינג קטן המשתלב במיכל הדלק, ואילו דגם חדש לחלוטין המכונה XR V650 נראה בדיוק כמו האופנועים שניצחו בשני הראלים האחרונים. לאפריליה האיטלקיים יש מסורת של אופנועי-אנדורו של ממש המכונים "טוארג" על שם שבט לוחמים עזי-נפש השוכנים – איך לא – במדבריות צפון אפריקה. הדגמים האחרונים של הטוארג, בנפחי 350 ו- 600, מעוצבים בסגנון הדומה להפליא לאופנועי פריז-דאקאר כולל מכסי צד נפוחים הנראים כמיכלי דלק נוספים…

וסוזוקי? סוזוקי שלפו מהשרוול את ה- DR BIG. אפילו בתוך שלל חיקויי פ"ד הססגוניים הצליח ה- BIG להתבלט – לחיוב או לשלילה זה כבר עניין של טעם. אנשי סוזוקי מאמינים, כנראה, שעדיף שקודם ישימו אליך לב ואחר כך שיחליטו אם גם אוהבים אותך. יש בזה משהו, יפה או לא יפה, ה- BIG דומה להפליא לדגם ה- DR-Z איתו תקף גסטון רהיה את ראלי פריז-דאקאר האחרון. ובשוק הזה, דמיון הוא כנראה מה שמוכר.

על מה ולמה

ה- BIG אינו גרסה מוגדלת של ה- DR600 לא מבחינת מקום בשוק האופנועים ולא מבחינה טכנית. ה- 600 ממשיך ללא שינוי, ואין כל איתות להפסקת ייצורו. ה- BIG הוא פשוט משהו חדש, ואנו מניחים כי סוזוקי מייעדים אותו לפלח שוק שונה מזה של ה- DR600. היינו מגדירים את ה- DR BIG כמיועד 80% לכביש ו- 20% לשטח מבחינה טכנית; מבחינת השימוש שיראה בארצנו המספרים קרובים יותר ל- 90%-10%, לדעתנו.

עדיין מדובר על בוכנה אחת גדולה – גדולה מאוד, במקרה זה: לא פחות מ-727 סמ"ק. צריך את הכוח והמומנט המוגברים שכן ה- BIG רחוק מלהיות רקדן דק-גזרה. אנחנו מדברים על 179 ק"ג לפני שהתחלנו למלא דלק במיכל. ואם כבר הזכרנו את מיכל הדלק, זה של ה- BIG מסוגל לבלוע 29 ליטרים תמימים כיאה לאופנוע פ"ד ראוי לשמו. המיכל מחולק לשני תאים נפרדים המתמלאים כל אחד על ידי פתח-מילוי משלו. הדלק המומלץ אגב, הוא 91 אוקטן. המיכל הוא גם האלמנט העיצובי הבולט ביותר של ה- BIG, יחד עם אותו מקור מוזר המשתפל מתחת לפנס. סוזוקי טוענים כי הנ"ל הינו אביזר אווירודינמי גרידא, ומי אנחנו שנתווכח עימם? הם אומרים כי המדובר בכוח כלפי מטה שמפעיל המקור – הפועל כעין ספוילר במהירויות גבוהות – על הגלגל הקדמי והמסייע ליציבות. גסטון רהיה כנראה השתכנע שכן על ה- DR-Z עימו סיים את פריז-דאקאר היה מותקן אביזר דומה. הכנף הקדמית עצמה צמודה כמובן לגלגל, וגם זה אמור לשפר את האווירודינמיות של האופנוע. הבלם הקדמי קיבלת קליפר צף בעל זוג בוכנות ששתיהן מוקמות מצידו החיצוני של הדיסק, שיטה אהובה על הונדה. במפתיע, נשאר ה- BIG  עם בלם אחורי מסוג תוף. חסכון תקציבי? נטיית הכביש המוגברת של ה- DR ניכרת בצמיגים. הוא מגיע עם גומי מתוצרת שאינה מוכרת במיוחד בארצנו, IRC, ורק דמיון מפותח יראה בהם סימן לקוביות.

אבל לא הכל מתוכנן לכביש, המיתלים, למשל: המזלג קדמי, עם צינורות 41 מ"מ לעומת 38 ב- DR600, מספק 240 מ"מ של מהלך גלגל ואילו ה- FULL FLOATER המוכר מאחור נותן 220 מ"מ ארוכים. הבולם האחורי חסר, כמו ה- 600, יכולת כוונון-שיכוך; עומס הקפיץ נקבע כעת באמצעות הברגה.

בכביש

ישנם דברים שקשה להסביר, אבל קל להרגיש. על ה- DR BIG מרגישים בבית, במיידית. קשה להצביע על הסיבה המדוייקת. אולי זו תנוחת הרכיבה הבלתי-מעייפת, ואולי זו יכולת השליטה חסרת המאמץ. אולי זו העובדה שהכל באופנוע הזה נעשה בקלות: יש לנו חולשה לאופנועים שאינם מחייבים ויתורים לחוליות הגב או תרגול שרירי הידיים. ואלו זו פשוט הרבגוניות שכמותה לא ראינו מזה זמן רב.

סזווקי עשו עבודה נפלאה עם מנועו של ה- DR BIG. לא קל לייצר מנוע חד-בוכנתי גדול הפועל למשעי בכל המצבים; רק לאחרונה נתקלנו בשני מנועים מסוג זה, של הקאג'יבה T4 והמצ'לס G80, שהיו כבים בקלות יתרה עם פתיחת מצערת לא זהירה. התחממות בתנועה עירונית משפיעה לרעה על יכולת המאיידים לספק תערובת במדוייק ולעיתים מחמירה את נטיית המנוע לכבות. אצל הסוזוקי אין שום בעיות מסוג זה. גם ביום חם ובתנועה כבדה התייצב המנוע על 1200 סל"ד רגועים בכל רמזור והגיב במיידית לכל פתיחת מצערת ללא שמץ גמגום או שיהוק. בעיה נוספת שהיא אופיינית למנועים מסוג זה הינה רעידות: הבוכנה היחידה והכבדה מייצרת הרבה ויברציות. גם בתחום זה עשו הסוזוקי עבודה טובה. זוג משקולות-האיזון עושות כנראה את שלהן, וה- DR-BIG חלק יותר – למרבה הפלא – מה- DR600. עם פתיחת המצערת אפשר לחוש בפעימות-הכוח, בהחלט; אבל מה שמגיע אליך אינו מפריע ואינו מרדים את הידיים כמו הויברציות של מנועים ארבע-צילנדריים, למשל. בכל הקשור להתנעה גמרנו עם הצרות, לפחות כל עוד המצבר מלא. התהליך פשוט: שחרר דחיסה באמצעות המנוף בסמוך לידית הכידון השמאלית, משוך קלאץ' – שתי הפעולות הכרחיות ובלעדיהן לא יפעל המתנע – ותן לחיצה קלילה על המתג. כשה- BIG קר נדרש שימוש במשנק (שמיקומו פשוט גרוע, אגב), מדהים, אבל בתוך שניות ספורות אפשר להעביר את משנק חזרה למצבו הרגיל והמנוע יפעל למשעי. לא זכור לנו מנוע שנזקק לכל כך מעט התחממות. גם כאשר המנוע חם אין שום בעיות התנועה; בכאלה תתקל כאשר המצבר יתרוקן. לא אמור לקרות אבל כשקורה זה לא נעים, בדחיפה אי אפשר להניע את ה- BIG, אלא אם אתה כבד במיוחד ולרשותך עומדת ירידה ארוכה. אין ברירה אלא להיעזר ברכב אחר ובכבלים, אלא שהגישה למצבר מחייבת את הסרת הכיסא – וזה מחייב פתיחת ברגים, כלי עבודה… סיפור. פרט לכך שקשה להישאר אדיש לקסמו של ה- DR BIG, במגוון רחב של שימושים. יש משהו בסיסי מוצלח בשילוב של בוכנה יחידה וגדולה, קצב פעולה מרגיע ועקומת-מומנט שטוחה; הקומבינציה הזו, במקרה של ה- BIG, מוצלחת יותר מכל אופנוע אחר מניסיוננו בעל תצורת מנוע דומה. בכמה מקרים, הוא עובד טוב מכל אופנוע אחר ולפעמים מכל כלי-תחבורה אחר. דוגמה טובה היא תנועה עירונית. אתה יושב בתנוחה נייטרלית לחלוטין, בלי לשאת משקל מיותר על ידיך או כתפיך. המיכל הכרסתני עוצב עם שקעים בצדדיו המאכלסים בקלות ברכיים באורכים שונים, והמאפשרים ישיבה שאינה מחייבת פישוק-רגליים בלתי מוסרי. משענות-הרגליים רחוקות מספיק מהמושב כל שלרגלי כל אחד יש מרווח נשימה ואף יותר מכך. אופנועים נוחים כאלה יש, גם אם לא בשפע; מה שעושה את ה- BIG למיוחד הוא אותו מנוע נפלא. המצמד ניחן במשיכה קלילה ובשילוב הדרגתי ונעים, ואילו תיבת ההילוכים מדויקת וקלת-העברה למופת. הזינוק ברמזור יכול להיעשות מבלי להקדיש שום מחשבה לעניין; אין צורך בהחלקת המצמד או בסל"ד מיוחד. אתה פשוט עוזב את המנוף עם קמצוץ גז וה- BIG מושך אותך קדימה כרכבת.

למרות שזהו אופנוע גדול, אין בעיה לתמרן עימו בפקקים. זווית ההיגוי שמאפשרים עצרי המזלג היא מצויינת, ואילו הכידון הגבוה מאפשר מעבר מעל המראות של רוב המכוניות מבלי לגרום נזקים מיותרים. נוסיף לכל אלה את אותו אביזר-קסמים – המתנע החשמלי – ונקבל את האופנוע העירוני המושלם. צא לכביש הפתוח וממתינות לך עוד הפתעות. עם גלגל קדמי 21", לא פלא שה- BIG יציב כסלע. מה שמפתיע הוא ההיגוי הקל למדי, מפתיע מאחר ואין מדובר באופנוע קל במיוחד; הכידון הרחב עוזר כאן מאחר והוא מקנה מנוף חזק יותר, וברור כי מרכז הכובד של האופנוע נמוך יותר ממה שנראה במבט ראשון. בכל מקרה ה- BIG חש כמו דג במים, גם בטריטוריה שאינה שייכת באופן טבעי לאופנועים דו-שימושיים. בכבישים מרובי-פיתולים אפשר בהחלט להפיק ממנו הרבה הנאה, ואפשר גם לחמוק מתחת לאפם של אופנועי-כביש בעלי אופי ספורטיבי מוצהר. הצמיגים הבלתי מוכרים הינם בעלי מדרס הנוטה לכיוון האספלט יותר מאשר לכורכר או בוץ, ואכן מספקים אחיזה מצויינת בכביש. למרות מהלך המיתלים הארוך, אין תנועות נדנדה חריפות בעת בלימה חזקה או האצה. הסיבה לכך היא בסיס הגלגלים הארוך, הדיסק היחיד שאינו בעל העוצמה האלימה של זוג דיסקים באופנועי-ספורט טהורים, והמנוע בעל הכוח ההדרגתי והנשלט בקלות.

אין ספק: ה- BIG הוא בעל יכולת מצויינת כאופנוע-כביש ואפילו אופנוע-כביש בעל נטיות ספורטיביות. אל תצפו להביס R750 ודומיהם, אבל היכולת בהחלט מפתיעה. אותם מיתלים ארוכי-מהלך דווקא עוזרים, בעיקר בכבישים משובשים שלצערנו מהווים את הנורמה בארצנו ולא את החריג. במקומות בהם מיתלים קשיחים יותר מתקשים בעקיבה אחרי פני האספלט, נצמדים גלגלי ה- BIG לקרקע ללא בעיות. הכידון הרחב מקל על השליטה ותיקוני-מסלול אם קורה משהו לא מתוכנן, ומאפשר רכיבה אינטנסיבית מבלי להתעייף יתר על המידה. תחום נוסף בו מצטיין ה- BIG הוא רכיבת-תיור. זה לא צריך להפתיע אף אחד: יש לו הרבה תכונות משותפות לאופנועי תיור לשמם. הוא ארוך, בעל מיתלים רכים ומיכל דלק עתיר-קיבולת. אותו הדבר אפשר לומר על גולד-ווינג… ה- BIG יכול גם לשאת זוג אנשים פלוס ציוד ללא כל בעיה, הן מבחינת כוח-מנוע והן מבחינת מקום. גם במקרה זה המבט הראשון מטעה: הכיסא נראה קטן מלהכיל זוג אנשים בנוחות. במציאות יש שפע של מקום, ומיקום משענות הרגליים מעולה. הנוסע מאחור זוכה לתנוחת רכיבה שאינה נוטה לפנים יתר על המידה, אלא מאפשרת ישיבה זקופה ונוחה להפליא. בנוסף לכך צויד ה- BIG בזוג ידיות-אחיזה הממוקמות היטב והמונעות את הצורך להיאחז במותניו של הרוכב עבור מי שאינו מעוניין בכך.

יכולת האכסון המרווחת חוברת למיתלים הרכים שבולעים מהמורות-כביש ללא כל טענה, והרי לכם אופנוע שנראה כתפור לטיולים ארוכים. נוסף את מיכל הדלק שמאפשר 400 ק"מ ויותר בין תדלוק לתדלוק ונקבל תיור ארוך טווח. מושלם? כמעט. הפגם היחידי בנוחות המצויינת של ה- BIG נעוץ בכיסא הרוכב. למי שיושב(ת) מאחור אין שום בעיות, הן מבחינת רכות הריפוד והן מבחינת צורת המושב. אבל עבור הרוכב, המושב פשוט צר מכדי לספק תמיכה נאותה. אלמלא בעיה זו, לא היתה בעיה לכסות את המרחק (הנכבד מאוד) בין תדלוק אחד למשנהו ברכיבה רצופה חסרת כאבים.

בשטח

לא ציפינו להרבה מה- BIG, ובעניין זה קשה לבוא אלינו בטענות. הרי מדובר באופנוע ששוקל לפחות 200 קילו כשהוא מלא דלק, וחוץ מזה כלי שמתנהג כל כך טוב בכביש לא יכול להיות טוב גם בשטח. וכפי שאתם מבינים בוודאי מההקדמה הארוכה הזו, הופתענו.

כן, המשקל ישנו והוא מורגש בהחלט, ואל תצפו להשליך את האופנוע הזה בפניות כאילו היה DR600 או לדלג עימו כמוטוקרוס קל-תנועה. אבל היכולת שלו בהחלט מכובדת בזכות שני אלמנטים עיקריים: מנוע ומיתלים. עקומת המומנט השטוחה והבשרנית מאפשרת לך לצאת מהרבה מצבים ללא צורך בהחלפת הילוך, שימושי מאוד כשרגל שמאל עסוקה בלמנוע את האופנוע מלהשתטח בבוץ, למשל. אין צורך במשחקי-קלאץ' כדי להחזיק סל"ד גבוה או כדי לפתור בעיה של יחסי-העברה לא מוצלחים. אתה פשוט פותח מצערת במידה הנחוצה וה- BIG משמיע פמפום חזק יותר מהמפלט – ומושך. מה שהכי טוב הוא הרגש שנותן המנוע בשליטה על האחיזה בגלגל האחורי. אתה מרגיש כאילו הגלגל מחובר ישירות ליד ימינך. בתנאים של שטח בעל אחיזה גרועה, במיוחד עם הצמיגים האורגינליים שרחוקים מלהיות צמיגי-שטח של ממש, קשה לרוות נחת עם ה- BIG אבל תכונות המנוע מאוד עוזרות לשלוט על הזנב שלא יברח רחוק מידי.

תנאי קרקע כמו חולות עמוקים או בוץ טובעני לא נועדו עבור האופנוע הזה, בכך אין ספק. יותר מדי משקל מרוכז בחלקו הקדמי, והגלגל ננעץ בחול יותר מידי בקלות. הדרך היחידה לצלוח דיונות היא לתקפן בחמת זעם, לשמור על גז פתוח כדי להעביר אותך הלאה. אם בכל זאת תתעקשו להיכנס לחולות מומלץ מאוד להוציא אויר מהצמיגים ולרוקן כמה שיותר דלק מהמיכל כדי להוריד משקל מהגלגל הקדמי הכבד. כשהקרקע חלקה וטובענית מתגלים הצמיגים במלוא מערומיהם: החריצים הדקים מתמלאים בוץ במהרה ומאבדים כל שריד לאחיזה. כמעט, בעצם, כמו אופנוע כביש.

אבל ה- BIG מצטיין במקומות שאופנועי-כביש טהורים יזחלו בהם, במקרה הטוב. הוא זולל שיבלי עפר וכורכר מתפתלים או מהירים, ואוהב להשליך את העכוז כאילו אין מחר. במיוחד אוהב ה- BIG תנאי דרך המכונים Whoops: מעין גבעות נמוכות הבאות ברצף, ואשר מהוות בחינה קשה יותר ויותר למיתלים ככל שהמהירות בה אתה תוקף אותן גוברת. המיתלים ארוכי-המהלך נראים כאילו תוכננו לשטח מסוג זה. הם מאפשרים לך לשמור על קצת התקדמות מהיר מבלי להשליך אותך לכל עבר וסופגים היטב את המהלומות והעומס שמפעילים עליהם 270 ק"ג של אופנוע + רוכב. גם הנתונים הגיאומטריים של ה- BIG עוזרים כאן: הוא ארוך ובעל גיאומטריית היגוי יציבה, דברים שעוזרים לשמור על הגלגל הקדמי בכיוון הנכון ואפילו בקרקע מחורצת. בזכות כל אלה לא נאבק בך הכידון במידה שהיית מצפה ואין צורך להשקיע מאמץ בלתי נלאה כדי להפיק ביצועי שטח סבירים. כאשר המהמורות קטנות וחדות יותר מאבד הגלגל האחורי אחיזה ביתר קלות, ואתה נזכר כי בכל זאת אין המדובר באופנוע שטח של ממש. אם משאירים מצערת פתוחה בשטח מעין זה יחליק הצמיג האחורי ו"יתפוס" לסירוגין, תוך שהוא גורם לקולות לא סימפטיים מהשרשרת.  עדיף כאן להאיט– אחרי הכל, זה איננו ה- DR-Z ואף אחד מאיתנו עדיין איננו גסטון רהיה.

קפיצות? האמת – לא ניסינו שום דבר מעבר לדילוגים מתונים. אמרנו כבר שאין עסקינן באופנוע מוטוקרוס. אם אתם מתעקשים, זכרו כי יש הרבה משקל לפנים ואם אינכם מעוניינים בנחיתת חרטום יש להזיז משקל גוף לאחור ולא להרפות מהגז בעת הזינוק. אבל אנחנו ממליצים להימנע מתרגילי מוגזמים. ה- BIG פשוט לא נועד לזה. המיתלים אמנם לא התאמצו יתר על המידה בנחיתות הקלות שהפלנו עליהם, אבל באיזשהוא מקום אתה מרגיש את האופנוע רומז לך שהוא היה מעדיף ללכת לטפס על איזה הר ולהראות לכל ה- DR600 את משמעות המושג "מומנט".

פיצ'פקעס

אין שום דבר מושלם, וה- BIG אינו יוצא מכלל זה ישנם כמה דברים קטנים שמרגיזים אותנו. מוזרה החלטת סוזוקי לבטל את החלון השקוף לבדיקת מצב השמן. עכשיו צריך להבריג החוצה מדיד, לנגבו וכולי… זה במיוחד מרגיז לאור העדר מוחלט של נורת-אזהרה ללחץ שמן או אביזר דומה. מוזר. מוזר גם צינור השמן של הבלם הקדמי אשר מסתיר בחלקו את מד-המהירות. אנחנו יודעים שסוזוקי יודעים לתכנן דברים אחרת. עוד טרוניות קלות: הכנף האחורית מצוידת במה שנראה כמחרשה קטנה, שהינה פשוט מכוערת. התוספת הנ"ל היא כנראה מתוצאה של התקינה האירופאית לא מותאם האופנוע, והיא יעילה אולי בארצות גשומות אבל מיותרת לגמרי כאן.

בעלי רגליים ארוכות יאהבו אמנם את האופנוע המרווח הזה, אבל בירכהם יתקלו במיכל בעת רכיבת שטח או אם יאלצו לשאת נוסע גדל-מידות שיחייב ישיבה קדומנית. זה כנראה מחירה של תכולת דלק גדולה. נורת המאותתים ירוקה – דווקא כשהתרגלנו לכתום שהוא יעיל בהרבה – ולא נראית היטב ביום. קשה לנו להבין את המיקום של המשנק: אי שם מתחת למיכל, וצריך לשלוח יד ולגשש ולפשפש מעל לברז הדלק כדי למצאו. לפני שמניעים בבוקר זה עוד בסדר, אבל תוך כדי רכיבה?! לא לעניין. ג'ק הצד (היחיד שיש) אינו מטה את האופנוע במידה מספקת, ובכמה מקרים עמד ה- BIG כעל כרעי תרנגולת. הגישה לבולם האחורי לצרכי כוון עומס הקפיץ כמעט בלתי אפשרית. למה?

מי שירכב הרבה בשטח יאלץ, קרוב לוודאי, להחליף חלקי פח ופלסטיק ושנים לעיתים קרובות. מיכל דלק מפלסטיק היה רעיון יותר טוב לשטח, אבל כבר אמרנו שה- BIG לא נועד ליותר מאשר שבילים. הבקליט האדון של הפנס האחורי נראה פגיע יחסית, ועכברי השטח בינינו טוענים כי לא יאריך ימים. הם טוענים כי מגן-המנוע דווקא עשוי פלסטיק אינו נראה רציני, ובוודאי לא יהיה טוב כמו מגן האלומיניום של ה- DR600.

בתחום החיוב, נציין את התא הקטן והשימושי מתחת לזנב המושב ואת ידיות האחיזה לנוסע, עליהן ניכר כי הושקעה בהן מחשבה. המראות מספקות שדה ראייה טוב ואינן רועדות. אותו ג'ק צד לא תמיד שומר את ה- BIG היטב, נכון, אבל הוא מצויד במיקרוסוויץ' המכבה את המנוע אם משלבים להילוך כשהג'ק איננו מקופל. נחמד. צינור הבלם מוצמד היטב למזלג וחבוי מצרת ענפים ושיחים המשחרים להיתפס בו.

סיכום

ה- BIG איננו אופנוע מרשים, על הנייר. אחרי הכל, יש לנו אופנוע 750 שמגיע רק ל- 170 קמ"ש, ועוצר את השעון ברבע-מייל על 13.8 שניות – בפירוש לא ביצועים עוצרי-נשימה. יש לנו אופנוע שמוצג כדו-שימושי אבל שוקל 200 ק"ג עם מיכל דלק מלא. או-קיי, הוא אינו קל במיוחד, לא ישבור שום שיאי-ביצועים ואינו מצטיין בטכנולוגיה סופר-חדישה. אבל הוא אופנוע שעובד – עובד טוב– בקשת רחבה של שימושיים דו-גלגליים. המושג "אופנוע כל-בו" די נעלם מהלקסיקון האופנועי בשנים האחרונות. האם ה- BIG מצביע על חזרה לאופנת הכלים שיודעים לעשות הכל? אם התשובה חיובית, אנחנו נהיה מבסוטים כי – ואנו לא מתביישים להודות בכך – התאהבנו בסוזוקי DR BIG.

יש לנו ספקות מסוימים לגבי ההשענות הטוטאלית על התנעה חשמלית, כן. מה יקרה כשהמצבר יזדקן קצת? יש עוד כמה דברים קטנים ומרגיזים, אבל לא מספיק בכדי להעיב על התמונה הכללית. אם להתייחס לניסיון שנצבר עם ה- DR600 הרי שאין לצפות לבעיות אמינות אבל בתחום זה על ה- BIG להוכיח עצמו. מעבר לכך הוא אופנוע נכון, נכון שבעתיים לתנאי השוק הישראלי שמחייב את האופנוע להיות לא רק כלי של כיף אלא גם רכב שימושי לתנאי היום- יום, שוק שמציב מחירים כה גבוהים עד כי כלי שטוב להרבה שימושים נראה כאילו הוא התשובה הישירה לבעיותינו. אם יש לך כסף להחזיק 250X בשביל השטח, R750 בשביל תענוגות אספלט ומוטו-גוצי קליפורניה כדי להגיע לאילת עם בן/בת הזוג – אם יש לך כסף לכל אלה, אין לך מה לעשות עם ה- DR BIG. אנחנו לא כאלה, ואנחנו לא מכירים הרבה כאלה.

ועוד כדאי להוסיף שימים אלה, כאשר אין לדעת היכן תתקל במחסום אבנים, אופנוע-כביש שיכול לבצע מעקפי-שטח מקומיים נראה אטרקטיבי במיוחד…

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל