מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
KTM MENU
אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
שרקו
מטרו באנר שמאל הכי עליון
רוית דדוש עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אופנוסנטר קוביה שמאל
אוגוסטה קוביה הכי עליון
רפידו
לרט
KTM שמאל
1 על 1
פרפקט קוביה שמאל
לרט
אינדיאן קוביה שמאל
הארלי שמאל
מתלה לקסדה
ברקום שמאל
HJC

מוטו בוחן | ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R – חזרה למקורות

מוטו בוחן | ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R – חזרה למקורות

מתוך מוטו מדריך, גיליון 359, ינואר 2018, לקריאה דיגיטלית כאן.

בוחנים: אביעד רייס, מיקי כהן | צילום: יואב זוהר

שורה תחתונה: מחזיר את יכולת השטח לאדוונצ'ר. מוכן לצאת בכל רגע נתון למרוץ ראלי ארוך ולסיים אותו בהצלחה – בתנאי שהרוכב על האוכף יעמוד בכך.

ספינות המדבר קראו להן. אגדות השטח. אופנועים ששקלו לא מעט אבל היו חזקים מספיק וידעו, תחת הידיים הנכונות, לכבוש את אתגרי השטח הקשוחים ביותר. הונדה אפריקה טווין, ימאהה סופר טנרה, סוזוקי DR BIG, ב.מ.וו R80GS, ק.ט.מ אדוונצ'ר 950 – אגדות שהיו באמת.

עם הזמן, הלכו והתרככו האופנועים. המורשת ננטשה מאחור ונשארו רק הזיכרונות והשמות, ספינות המדבר הפכו לספינות אספלט, כאשר חלק מהדגמים המודרניים מציעים קצת יותר יכולת שטח וחלק קצת פחות, אך אפשר לומר די בביטחון שרבים יותר הרוכבים שלא נותנים לאופנועיהם לטעום שטח מהו, מאילו שכן.

אף אחד מהמודרניים עמוסי הטכנולוגיה האלו, לא הצליח לשחזר לחלוטין (וזה לא שלא ניסו) את תחושת הראלי, תחושת חציית המדבריות, זו שאומרת ש"אם תרכב בי נכון, אין גבול למקומות אליהם נוכל להגיע…" (רומנטי משהו).

גם ק.ט.מ חטאו בכך שלא ממש יצרו יורש לאדוונצ'ר 990, ב- 2013 נולד ה- 1190 ושנה אחר כך ה- 1190R שהציע יכולות שטח לא רעות כלל, אך לא באמת היה יורש לאותו 990 שהיה מאחרוני הענקים בעל יכולות שטח לא מבוטלות.

חלפו להן שלוש שנים, וק.ט.מ, במסגרת הרחבת משפחת האדוונצ'רים שלה, מביאה לנו את הדבר הבא – אדוונצ'ר 1090R, שלמעשה מנסה לתקן את העבר ולשמש מחליפו האמיתי של אותו אדוונצ'ר 990. בליבה של המכונה האוסטרית פועם מנוע LC8 בגרסתו החדשה והמותאמת יורו 4, וי-טווין ב- 75 מעלות, מקורר נוזל, בנפח 1050 סמ"ק, המגיע להספק של 125 כוחות סוס. המנוע החדש קטן יותר כאמור מאותו 1190, הודות לקוטר קדח קטן יותר ומהלך בוכנה קצר יותר, כמו גם תזמון שסתומים חדש. ויש לו קראנק מעט כבד יותר, וקייסים, טלטלים ובוכנות חדשים ולמעשה, זהו שיפור של מנוע ה- 1050.

יחס הדחיסה עולה מ- 12.5:1 ל- 13.0:1, ועם 11.06 קג"מ ב- 6,500 סל"ד, בהחלט לא חסר לו מומנט.

מנוע ה- 1050 סמ"ק משודך לתיבת 6 הילוכים, יש גם סליפר קלאץ' הידראולי, מצערת אלקטרונית שאכן מרגישה מדוייקת, מערכת הזרקת דלק מבית קייהין ומפות הזרקה ששופרו גם הן בדגם החדש.

את אותה שלדת פלדת הכרום-מולי הכתומה חולקים שני הדגמים – גם ה- 1090R הנכנס וגם ה- 1190R היוצא. לשלדה מתווסף מגן מנוע, גם הוא כתום, סטנדרטי בכל גרסאות ה-R ותוספת באחרות – לכל צרה שלא תבוא. זווית צידוד בעלת הטווח של 26 מעלות סבירה ומספיקה לרוב השימושים. ה-1090R החדש מקבל גם משכך היגוי. משקל – המשקל היבש של ה- 1090R עומד על 207 ק"ג ללא נוזלים כלל וללא 23 הליטרים שמכיל מיכל הדלק.

בלמי ברמבו עם נשיכה מצויינת – לא חזקה מידי שיכולה להביא למצב של שתילת הקדמי. מקדימה שני דיסקים 320 מ"מ עם צמד קליפרים בעלי 4 בוכנות. מאחורה, דיסק יחיד 267 מ"מ, וקליפר ברמבו בעל צמד בוכנות. מערכת ABS מפקחת על הכל.

רכבנו על ה-R במסגרת ההשקה מעט בשטח ומעט בכביש, אך הפעם, הצלחנו לקחת אותו לדייט של יומיים שלמים לרכיבת כביש ארוכה ולמחרת בבוקר לסיור שטח במגרש הביתי. כאמור, בחנו את אחיו "העירוני" לא מזמן וההבדל העיקרי ברכיבת כביש, מעבר לצמיגי השטח שהותקנו על אופנוע המבחן, ניתן להרגיש בכהות מסוימת מהפורנט בגלל אותו גלגל בקוטר 21" הנמצא קדימה ואפשרויות כיוון המתלים המאפשרים התאמה טובה יותר של האופנוע לרוכב ולתנאי הכביש. אבל ביננו, מי שירכוש את ה-1090R, יעשה זאת על מנת לבלות איתו בשטח.

 

נראות ועיצוב

ה-1090R החדש נראה מרשים ביותר, הוא האח הפרוע של ה- 1090 הרגיל וזה ניכר גם בעיצובו. כבר במבט ראשון על האופנוע ברור  כי כל הצדדים יודעים בדיוק למה הם כאן, ושמדובר בכלי מוכוון שטח – חישוקי שפיצים טיובלס במידות 21" ו- 18", כיאה לאופנוע מכוון שטח, נעולים צמיגי קונטיננטל TKC80 בשרניים, כידון אלומיניום גבוה, רגיליות רחבות וארוכות לרכיבה בעמידה, ובאופנוע המבחן גם מגן גחון, אגזוז אקרופוביץ' עם סאונד משגע ומגני ידיים אלומיניום מקטלוג התוספות של היצרן, מגני הידיים הסטנדרטים מפלסטיק.

ל- 1090R משקף מתכוונן ידנית שקשה מאוד לכיוון תוך כדי רכיבה ומצריך עצירה מוחלטת של האופנוע בכדי לעשות שינוי – פעולה די מציקה, במיוחד כי לאחיו הגדולים יותר, קיים מנגנון פשוט ונעים יותר שנותן אופציה לכוון תוך כדי רכיבה. אכן מרגישים הבדלים בין שתי רמות המשקף – כאשר הוא למטה הוא כמעט ואינו מורגש, רצוי ומתאים לרכיבה בשטח, במצב עליון, הוא לא מזהיר ומזרים רוח ישירות למרכז הקסדה.

כדי לחסוך בעלויות ולהציע אפשרות זולה מה- 1290R, בחרו בק.ט.מ לשמור את רמת האיבזור הבסיסית אותה הציעו קודמיו ולא לשלב את האיבזור שמציע האח הגדול והפרימיומי; חיישני לחץ אוויר, חימומי ידיות ומושב, קרוז קונטרול, מסך TFT, תאורת לד ומערכת ה- Cornering ABS של בוש אינה כלולה.

כמו כן לוח המחוונים נותר זהה לדור הקודם ולא הצג המשגע שקיים ב- 1290 החדש, הוא קריא וכפתורי השליטה, האחראים על הפונקציות השונות שממוקמים בצד שמאל, מציעים גישה נוחה מאד ונעימים לתפעול. כל מי שרכב על אופנועי החברה הגדולים בשנים האחרונות, ירגיש בבית מיד.

עוד בטכנולוגיה – בקרת אחיזה, הניתנת לניתוק או פועלת לפי מצבי הרכיבה, מאפשרת, גם במצב מחובר מעט שעשועים נשלטים ומהנים ביותר.

יצאנו לרכב בעמק האלה באיזור מנזר דיר ראפאת – לוקיישן מושלם שיש בו הכל – סינגלים, שבילים מהירים, עליות, ירידות, שעשועים ובעיקר נוף מרהיב של ירוק וכרמים.

עוד וריאציה ל-LC8 המוצלח

מנוע חלק, לינארי, ללא מדרגות כח ומושך בקלות ובמהירות עד למנתק ההצתה אי שם ב- 10,000 סל"ד. המנוע יודע לספק את ההתנהגות המתאימה לכל מצב – בין אם מדובר ברכיבה איטית יותר בשטח טכני או עלייה מדורדרת שמצריכה פחות כמויות גז בלתי נשלטות, ובין אם השביל נפתח קדימה ומאפשר לעלות למהירויות תלת ספרתיות. באופנוע כזה, גדול וכבד, יותר מבאופנועי אינדורו או דוש"ים קלים, יכולת המנוע לספק מגוון של התנהגויות, היא בעלת חשיבות עליונה.

ה- 1090R יודע להתאים את עצמו ל- 4 סוגי רכיבה שונים, והוא עושה זאת בעזרת 4 מצבי מחשב שונים– Sport, Street, Rain ו- Offroad, כאשר בכל וריאציה משתנה רגישות המצערת כמו גם התנהגות מערכת בקרת המשיכה. במעבר ביניהן לא נדרשת עצירה מוחלטת כדי לשנות מצב – מספיקה סגירה רגעית של המצערת. המצב המעניין והרלוונטי ביותר לאדוונצ'ר 1090R הוא מצב ה- Offroad שמגביל את ההספק ל- 100 כוחות סוס, את מערכת ה- ABS יש להעביר בנפרד למוד שטח, מעבר המתבצע בעצירה מלאה ומתאפס כאשר מכבים את האופנוע ומנתק את השפעת מערכת ה- ABS מהגלגל האחורי, אך הגלגל הקדמי נשאר מחובר ע"מ למנוע את נעילתו ומפח נפש לרוכב.

אלוהים נמצא במתלים

המתלים עושים את השינוי הגדול ב- 1090R החדש, שמצוייד בבולמי WP חדשים לחלוטין ומתקדמים יותר מאלו של הדגם היוצא. המתלים מספקים הרגשה של מתלי אופנוע אינדורו לכל דבר. לא משנה במה נתקלתם – הם מגהצים. מקדימה מזלג WP בקוטר 48 מ"מ חדש, מהלך 220 מ"מ, בעל אפשרויות כיוון מלאות ונוחות מאד לגישה – ריבאונד, מימין מסומן באדום, קומפרשן ופורקי לחץ בראש המזלג.

מאחור בולם יחיד, גם הוא מציע מהלך של 220 מ"מ, עם מערכת PDS כפולת בוכנות. מערכת ה- PDS ב- 1090R עובדת באופן דומה לזו שנמצא באופנועי האינדורו של היצרן, וזהה לזו של אחיו הגדול ה- 1290R. בולמי ה- WP מצוינים, מספקים הוכחה נוספת וחיזוק לכוונות השטח של ק.ט.מ ב- 1090R.

אל תקרא לי אדוונצ'ר

משהו ב- 1090R החדש מצליח לבלבל. הוא אמנם גדול ובעל מימדים מכובדים יחסית לאופנוע מוטה שטח, אבל גם מרגיש קצר (1580 מ"מ בסיס גלגלים), צר ונוח לחביקה וככזה, גם לא ממש בר השוואה לבהמות ה- 1200 סמ"ק הגדולות אלא למתחריו הישירים, האפריקה טווין של הונדה, ה- F800GS בגסרת האדוונצ'ר של ב.מ.וו, והטריומף טייגר 800 XCX שאינו מיובא ארצה לצערנו. זה האחרון, קל ומאובזר יותר מהק.ט.מ, אך שוב – לצערנו אינו מגיע לארץ.

ה- 1090R מרגיש כמו משהו באמצע, סוג של אופנוע אינדורו גדול מימדים… אבל למרות אלו ואולי בזכותם?, יש משהו ב- "טנדר" הזה, טנדר ביחס לאופנועי שטח קלים יותר, כן?, שגורם לך להרגיש ממש בטוח – הגודל, היציבות, התנוחה מוכוונת העמידה והידיעה שיש המון כח זמין, ובשילוב של עבודת גוף-גז-רגליים נכונה זה בדיוק מה שצריך כדי לכבוש מכשולים שעם אופנועי אדוונצ'ר אחרים, אולי כלל לא היינו מנסים. שילוב מרכיבים אלו יוצר אופנוע גדול שכיף מאד לרכב עליו בשטח.

מרווח הגחון הנדיב של 250 מ"מ מאפשר תקיפה של מכשולים קשים יותר ממה שהיית מצפה מאופנועי אדוונצ'ר כבדים יותר, וירידת מדרגות מתבצעת ללא פחד. האופנוע גבוה מאד, ו-890 המ"מ גובה מושב גורמים לי ול- 174 ס"מ שלי למתוח רגליים יותר מתמיד – בכביש ממש רבע רגל שנחה על האספלט, ובשטח עם מגף המצב קצת משתפר. כל עוד אתם שומרים על גז כמו שצריך, אין סיבה לדאגה.

לכל אורך המבחן אני מוצא עצמי מתייחס ל- 1090R החדש לא כמו אל אופנוע אדוונצ'ר כבד וגדול, כזה שאתה רק מתפלל לעבור את המכשול שלפניך בהצלחה, אלא ממש כמו אל אופנוע שטח שבא לך לאתגר אותו ואת עצמך.

וזה גורם לי לחשוב, לחשוב שאולי אנחנו צופים בלידתה המחודשת של קטגוריה שנעלמה מחיינו לכמה שנים – אופנועי שטח גדולים, דינוזאורים נכחדים, אגדות השטח של פעם שגרמו לדיונות לרעוד. פחות הרפתקה במובן של "בוא לטיול זוגי באירופה עם הרבה בירה ונקניקיות", ויותר הרפתקה במובן של "בוא נחצה את דרום אמריקה ונמנע מכל הדרכים הראשיות".

וה- 1090R נכנס בקלות לקטגוריה זו, מה התשובה? את זה נוכל לדעת ברגע שנשווה את כולם, אבל אין ספק כי בכל מה שקשור ליכולת שטח, ה- 1090R ממצב את עצמו במקום גבוה מאוד מול האחרים.

 

כביש (כי חייבים) 

בכל מה שקשור לכביש, ואם אתם צריכים לעשות הרבה ממנו, ישנו ה-1090 אדוונצ'ר ללא ה-R. באחד מטיולי המועדון של ק.ט.מ בהם השתתפתי, יצאתי על גבו לרכיבה מתל אביב לרמת הגולן ובחזרה באותו יום. אני לא יכול לחשוב על תרחיש בו שני האופנועים היו עומדים מולי לקראת משימת כביש שכזו והייתי בוחר לעלות על ה- 1090R. זה לא שהוא גרוע בכביש, הוא יושב גבוה מעל כל הפרייבטים כמו ג'יפ, התנהגות בטוחה וצפויה כאשר הוא על הצד, יכולות צידוד לא רעות כלל ועם קיבולת מיכל דלק של 23 ליטר וצריכת דלק של 21 קמ"ל שנמדדה במבחן הוא בהחלט יכול לכסות מרחקים – הוא פשוט פחות נעים לרכיבות ארוכות בכביש, המושב שמרגיש קשה לאורך זמן, הפרונט מעורפל מעט, מיגון הרוח לא יעיל  וכמובן, הצמיגים איתם הגיע אופנוע המבחן. כל אלו כאילו הוא מאותת לך, היי, הכביש הוא רק בשביל להגיע לשטח. איך שלא תהפכו את זה – יותר מכווןן שטח = פחות נוח בכביש.

כמה מילות סיכום

לאחר יום רכיבה אינטנסיבי במחיצת ה- 1090R החדש, שאלנו את עצמנו למי זה מתאים? האם רק לחיות השטח רעבות הגז או גם לאדוונצ'ריסט הממוצע? (רוכב מרבית הזמן בכביש, נותן מידי פעם שטח במינון כזה או אחר)

ה- 1090R הוא אופנוע שטח רציני. מאד. והוא יוכל להגיע לרמות היכולת הגבוהות שלו רק בידיים הנכונות והמנוסות. זה לא אומר שגם אם אתם לא כאלה לא תוכלו ליהנות ממנו, וודאי שתוכלו, ומן הסתם גם על הדרך תלמדו כמה דברים.

הבעיה היא שעם אוריינטציית השטח הגבוהה מגיעות גם פשרות בכביש ובהתנהלות היום יומית – לא פשרות שהולכים בגינן לרבנות, אך עדיין פשרות; למשל הכיסא הקשיח שקצת מציק ברכיבות ארוכות ובהרכבה (לא משהו שרפד או דוד איביי לא יוכלו לפתור), הוויברציות המזמזמות, החום הכבד שנפלט מהמנוע, לא כיף בכלל בפקקים הצפופים של הבוקר בתל אביב, ופשוט בגדול הסיבה שכל ההוויה של האופנוע הזה היא בעלת אוריינטציית שטח – לא משנה מה אתם עושים ובאיזו מהירות, הכל מרגיש חד מאד – וזה לא תמיד נעים.

כאן מגיע תפקידו של אדם העומד בפני רכישה של אופנוע אדוונצ'ר חדש. אדם זה צריך לשאול את עצמו וגם לענות בכנות המרבית ובלי קמצוץ אגו – מה אני הולך לעשות עם האופנוע? (אגב שאלה שלדעתנו חייבת להישאל לפני קנייה של כל כלי רכב).

האם אני הולך לבלות את מרבית זמני בכביש, מפנטז על טיולים עם האישה לקופי ענן בצהריי שבת ומידי פעם אפרוש לי לאיזה שביל מהודק+ לקפה ולחוות את היעני אדוונצ'ר – אם עניתם כן כאן – ה- 1090 אדוונצ'ר ללא ה- R יהיה נכון יותר

או – האם אני הולך לטייל בשטח בצורה רצינית ולאתגר את עצמי? האם בכל סופ"ש אני פותח מבערים בחמש בבוקר בדרך ליומיים מדבר או טיול חורפי עם מלא בוץ בצפון? האם אני מוכן לספוג את החסרונות שיש ל- R לטובת יכולת השטח? ממש כמו שחלקנו קונים סובארו XV, ומוכנים להתפשר קצת על הפינוקים שיש בקיה ספורטאז' לטובת יכולת שטח, או כאלו שמעבירים את היום בלנד רובר דיפנדר. אם התמזל מזלכם ואתם בקבוצה השנייה, אזי הק.ט.מ 1090R צריך להיות גבוה, ואפילו מאוד, ברשימה.

בשטח האופנוע זורח. בחירת מצב השטח הופכת את האופנוע למכונת שטח מצויינת, מכונת אינדורו גדולה מאוד. אפשרויות כיוון המתלים הקדמיים מאפשרות מעבר בין זחילה על סלעים לגיהוץ מהיר על השבילים הלבנים. מרכז הכובד יושב בתחתית האופנוע כך שמשקלו מורגש רק במצבים קיצוניים. המומנט הרב בטורים נמוכים מאפשר יציאה ממצבים בהם לא הערכת נכונה את השטח. יכולות האופנוע בשטח הסתיימו רק כאשר הגענו אנחנו למגבלותינו, אך האופנוע מסוגל להרבה יותר מכך. תמוה כי באופנוע אדוונצ'ר בעל יכולות שטח לא מבוטלות, לא מגיעה רגלית אמצע כאביזר סטנדרטי אלא רק כתוספת. זה ומיגון רוח לוקה בחסר (בהתאם ליכולות השיוט של האופנוע), אך אלו טענות קטנוניות אשר יכולות להיפתר ברכישת תוספות מתאימות.

נשמעו הרבה טענות כלפי KTM כאשר הופסק יצורו של ה- 990. הרבה טענו כי ה- 1190R אינו באמת מחליף לאותו 990. בסופם של יומיים רכיבה, אין ספק כי קם יורש ל- 990 ושמו 1090R.

 

תעודת זהות

 

KTM Adventure 1090R

 

מחיר: 110,200 ש"ח

 

רישיון: A

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

 

נתונים טכניים

 

מנוע: LC8 וי-טווין, 75 מעלות, בנפח 1050 סמ"ק

 

הספק: 125 כוחות סוס (מוגבל ל-100 במצב שטח וגשם)

 

קירור: נוזל

 

שלדה: פלדה וכרומולי

 

מומנט: 11.06 קג"מ ב-6,500 סל"ד

 

תיבת הילוכים: 6 הילוכים

 

הזנת דלק: מערכת הזרקה אלקטרונית של קייהין

 

מצמד: הדראולי מחליק

 

מתלה קדמי: WP בקוטר 48 מ"מ, מהלך 220 מ"מ

 

מתלה אחורי: מונושוק PDS, מהלך 220 מ"מ

 

בלם קדמי: זוג דיסקים 320 מ"מ. זוג קליפרים של ברמבו עם 4 בוכנות

 

בלם אחורי: דיסק יחיד 267 מ"מ. קליפר ברמבו כפול בוכנות

 

מרווח גחון: 250 מ"מ

 

משקל יבש: 207 קילו (רטוב 230)

 

גובה מושב: 890 מ"מ

 

בסיס גלגלים: 1580 מ"מ

 

מידות גלגלים: 18/21

 

קיבולת מיכל דלק: 23 ליטרים

 

צריכת דלק: 21 קמ"ל

 

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל 2