fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
לרט
voge מוטו24 באנר
סטפן
HJC
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מוטו בוחן | אנדיאן צ'יף וינטאג' – ראש השבט

מוטו בוחן | אנדיאן צ'יף וינטאג' – ראש השבט

כתב: מיקי כהן | בחנו: אריק רוזבלום, מיקי כהן | צילום: רונן טופלברג

 

שורה תחתונה: הצ׳יף, מעבר להיותו מסובב ראשים, מציע חבילת תיור בזוג או לבד עם סטייל ואופי השמורים רק לו.

 

בחניית המערכת עמדו כבר בעבר מספר לא מבוטל של כלים דו גלגליים שונים ומשונים, אבל מעולם לא עמד כלי שיצר התעניינות גדולה כל כך. כמעט ולא היה שכן שנשאר אדיש. המבוגרים יותר, נזכרו בערגה בכאלו שהיו למשטרת ישראל לפני כמה וכמה עשורים. הצעירים יותר התפעלו מהגודל והברק שהאופנוע מקרין. אפילו בני הבית של חברי המערכת, שלרוב אדישים למה שמגיע לחניה, הביעו דעה ולחיוב ומכולן הגדילה זוגתו של אחד הבוחנים – שהודיעה לו חד משמעית כי את הכלי הפרטי שלו, עדיף שישאיר אצל היבואן ובעבור שלום בית, כדאי שיוביל את הצ'יף האדום אל חניית ביתם.

אך תחילה שיעור היסטוריה קצר, יכולנו ללכת ולחפש אצל הדוד גוגל מדוע הדגם הנ"ל נקרא צ'יף אבל הרבה יותר פשוט היה לבקש מהצ'יף הגדול של המערכת והנה דבריו של גיא בן ברק:

חברת אינדיאן הייתה לא רק מראשונות יצרניות האופנועים בעולם, היא הייתה המתקדמת שבהן. דגם אינדיאן צ'יף שנוצר בשנת 1922 הדגים זאת היטב – כמתבקש ממנהיג האינדיאנ'ס – עם מנוע הוי-טווין המתקדם של אינדיאן שהוביל את מירוצי העולם, עיצוב של אופנוע ולא אופניים וזאת בניגוד למקובל באותן שנים וכמובן השילדה האגדית של אינדיאן, עם בולמי זעזועים אחוריים בניגוד למתלה הקשיח של הארלי דייוידסון אשר פיגרה קשות אחרי אינדיאן גם בתחום זה. מנוע 1,000 הסמ"ק של הצ'יף גדל בתוך שנה מהצגתו ל-1,200 סמ"ק ועם השילדה הספורטיבית, היה הצ'יף לאופנוע הטוב בעולם בשנות העשרים והלאה כאשר רק דגם "סקאוט" גם הוא של אינדיאן, מצליח להתחרות במנהיג השבט בזכות מנוע קטן ומחיר נמוך יותר.

את המראה המוכר למיליונים של הצ'יף, הקרוזר הכבד עם החצאיות והכנפיים הגדולות, הוא קיבל בשנות הארבעים של המאה העשרים, יחד עם היכולת הדינמית הוא הפך למופת של סטיילינג אמריקני קלאסי, מבוקש בכל העולם ואף מגיע מחוץ לארצות הברית, יחד עם כוחות הצבא האמריקני במלחמת העולם השנייה. מעבר למראה המדהים נהנה הצ'יף מאיכויות תפעול ורכיבה שלא היו לדגמים אחרים, בוודאי לא קאסטומים, עם מצערת משולבת בידית הכידון ראשונה בעולם, מצמד מתופעל ביד ולא ברגל, תיבת הילוכים משודכת למנוע באמצעות גלגלי שיניים ולא רצועה, עוד ועוד יתרונות טכנולוגיים על המתחרים שנבעו מהגאונות המקצועית של מקימי החברה, מיומה הראשון ב-1901. אולם דווקא מלחמת העולם השנייה היא שסימנה את תחילת הקץ לצ'יף, למרות שעלה בנפח ל-1,300 סמ"ק, התקשתה אינדיאן לחזור לעצמה לאחר תום המלחמה והמפעל המיתולוגי בספרינגפילד מסצ'וסטס נסגר ב-1953.

אולם הצ'יף חי וקיים – הדגם מוביל כיום את ליין אינדיאן החדשה בבעלות פולאריס, בעוד דגמי צ'יף מקוריים משיגים מחירים של מאות אלפי דולרים במכירות פומביות.

 

אספנו את ראש השבט ממקום מושבו של היבואן, באזור התעשיה של שורק ולא מדרום ת"א היכן שממוקמים רוב היבואנים וטוב שכך, הצ'יף המגודל הוא באמת אופנוע גדול, כמעט שלושה מטרים אורך של ברזל, אלומיניום ועור אמריקאים אמיתיים וההתנהלות איתו ברגעים הראשונים עד להסתגלות, שמגיעה די מהר, הינה זהירה ומצריכה אזור ללא תנועה צפופה. משם, ישר לאזור הכי פחות נוח, מרכז העיר הגדולה והגעה למשרד. לא זכור לנו אופנוע כלשהו שמשך כל כך הרבה מבטים וחיוכים כמו הצ'יף האדום. בחניה, לבד רק הוא ואנחנו, מתחילים לבחון אותו מקרוב ויש המון מה לבחון. כל פרט נראה שזכה לתשומת לב, אם זה ראשו של האינדיאני על הכנף הקדמית הענקית, שגם נדלק כאשר נדלקים הפנסים, אם זה כמות הכרום הגדולה שנמצאת כמעט בכל מקום, צמות החוטים המוסתרות היטב, המרווחים המדויקים בחיבורים בין משטחי האופנוע השונים ובכלל נראה כאילו מישהו שם לו לדגש להוציא אופנוע מוקפד ולא רק בנראות אלא גם באיכות.

 

לטיול יצאנו

שעת ערב מוקדמת והגיע הזמן לרכוב הביתה בתוך כל התנועה הצפופה של המרכז וזו מלווה בחשש מה מההתנהלות עם הצ'יף האדום בתוך המולת התנועה של שעות אחר הצהריים. ירידה לכביש איילון הסתום תמידית, ופתאום מגלה הרוכב כי הוא והצ'יף חיים בעולם אחר. הבוכנות הגדולות פועמות בקצב שלהן, המומנט העצום זמין בכל רגע לפקודה מיד ימין והתחושה היא כאילו כל מה שקורה סביב אינו קשור אליך, שליחים מיוזעים על קטנועים מזגזגים בעצבנות בין הרכבים ובשוליים, מכוניות זוחלות בקצב איטי בארבעת הנתיבים הפקוקים של הכביש ורק הצ'יף ורוכבו, נעים בתחושה שכל זה לא שייך להם כלל. אפילו רשימת ההשמעה בתוך הקסדה, כאילו מבינה את המצב ומשדרת מוזיקה בתדר מדוד ומתון יותר.

למחר בבוקר, מוקדם, ניתן לצאת לעם הצ'יף האדום לטיול ארוך ממש כמו שתכננו המהנדסים של אינדיאן. יציאה לכביש המהיר ומצערת משוכה עד סופה, מבהירה שלצ'יף הגדול אין בעיה להתנהל במהירויות שהיו מייצרות כותרות באתרי החדשות השונים, אולם לא זה הקטע שלו – הוא יכול, אבל הצ'יף האדום משדר לך במילותיו "בשביל מה? תאט ובוא נהנה מהדרך יחד" ואז הכל מתקתק כמו שצריך, תיבת ההילוכים המאסיבית, בעלת ששת המהירויות, מעבירה הילוכים כמו סכין קצבים טובה בבשר, מנוע ה-Thunder Stroke בנפח 1,811 הסמ"ק, פועם לו בקצב הנכון והרוכב? הוא רק רוצה שהדרך לא תסתיים.

בשלב מסוים, כאשר נמאס מעט מאותם כבישים ישרים, פונה הכנף הקדמית הענקית אל אותם כבישים צדדיים המתאפיינים באספלט מקורזל, שם, בכבישי הרכיבה הללו, מצליח הצ'יף האדום לשנות את דעתנו על כל מה שחשבנו על אופנועים אמריקאים. לא שהצ'יף הופך להיות קטן יותר או אותו אינדיאני צעיר אשר נמצא בטקס חניכה להתקבל לשבט החכמים, אבל הוא מראה שכנראה פעם הוא היה כזה ומציג יכולות לא רעות כלל על האספלט המפותל וצריך להקפיד שלא לגרד את תוספות צינור הפליטה מצופות הניקל המותקנות בצ'יף הענק. כמו כן, נסתכן ונאמר שמדובר אולי ביכולות הדינמיות הטובות ביותר מבין מתחריו.

 

כלנית מצאנו

טוב, לא בדיוק אבל מה שמאפיין את הצ'יף ובגרסת הוינטאג' במיוחד, מעבר לגודל ולמשקל, 385 ק"ג עם דלק לפני תוספות ותודה ששאלתם, היא בעצם רמת הגימור של האינדיאני. כן, כבר דיברנו בזאת בהתחלה אבל קשה מאוד להתעלם ממה שהצליחו אנשי פולאריס, בעלת הבית של אינדיאן, להוציא לשוק. אותו ראש של צ'יף מוטבע כמעט בכל מקום אפשרי. אם זה על האבזמים בתיקי הצד, אם זה על המנוע, על המושב וכמעט בכל מקום – כיד הדמיון הטובה על מהנדסי פולאריס. ואולי הטענה היחידה לגבי רמת הגימור היא אותה שחיקה של חלקי העור הפזורים בשפע על גבו של האינדיאני, זה נובע אולי מחום השמש המקומית, אולי מחוסר תחזוקת העור באופנוע המבחן, אבל קשה להתעלם מכך שהעור מתחיל להתבלות במקומות מסוימים, חבל.

אבל לא רק רמת ההקפדה מאפיינת את ראש השבט אלא גם מודרניות תוך שמירה על מאפיינים שמלווים את החברה כבר למעלה ממאה שנים ובראשם אותה כנף קדמית ענקית המאפיינת את המותג מאז ומתמיד. במקביל, ניתן למצוא בכלי שפע של אלקטרוניקה כגון מערכת ABS, בקרת שיוט, הנעה ללא מפתח, מחשב דרך ועוד.

המנוע הענק מספק אמנם רק 73 סוסים אולם המומנט, נושק ל-14 קג"מ המתקבלים בפחות מ-3,000 סל"ד; כלומר ניתן, תאורטית, לזנק בהילוך רביעי ולהישאר איתו עד לסוף היום, למרות שאין צורך משום שהמצמד קל ונוח לשימוש, כמו גם רגלית ההילוכים הענקית אשר בכל העברת הילוך הרוכב אכן שומע כי עבר הילוך, עת משמעים גלגלי השיניים "קלאנק" רועם, משעשע.

הבלמים, טובים ואינם דועכים, גם בשימוש אינטנסיבי – במקומות בהם לא תדמיינו את הענק האדום מטייל. בולמי הזעזועים מספקים נוחות ומצליחים להתגבר על רוב שיבושי כבישי ארצנו ורק השיבושים האכזריים יותר יצליחו להוציא את ראש השבט משלוותו.

 

על גבעת הדשא במערב

ראש השבט הזה, אינו מיועד לתמרונים במהירויות גבוהות או לצמצם קילומטרים. יכול אדם לשבת על הכורסה הנוחה וליהנות מהנוף – בין אם יהיה זה על הכביש המהיר או בכביש המפותל. שם, לראש השבט, יש מעט מאוד פגמים.

אם חשקה נפשך באופנוע Old School אבל מודרני ובעל אלקטרוניקה מעולם ההיי-טק, אחד שגם מסובב ראשים בכל הזדמנות, ה-Indian Chief Vintage, לא יאכזב אותך כלל.

דבר נוסף ואולי החשוב ביותר ברכישת אופנוע, שנובע לא מהצורך אלא מהרגש, לראש השבט האינדיאני יש משהו שכנראה חסר להרבה מאוד אופנועים אחרים; אותו אלמנט נסתר שלא ניתן לשים עליו את האצבע ולהסביר מה הוא – אחדים קוראים לזה אופי, אחרים קוראים לזה ייחוס, אנחנו קוראים לו החוש השישי ואת זה, יש לאינדיאן צ'יף וינטאג' במשקל – לפחות כמו המשקל העצמי שלו.

 

תעודת זהות

 

Indian Chief Vintage

 

דרגת רישוי: A.

 

מחיר: 188,000 – 193,000 ש"ח תלוי בצביעה.

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק’‘מ.

 

נתונים טכניים

 

מנוע: וי-טווין, קירור נוזל, מוזרק דלק, 4 פעימות.

 

נפח: 1,811 סמ’‘ק.

 

הספק: 75 כ"ס ב-5,075 סל"ד.

 

מומנט: 14 קג"מ ב-2,600 סל"ד.

 

תמסורת: 6 הילוכים, מצמד רב-דיסקי רטוב.

 

מתלים: מזלג קדמי בקוטר 46 מ"מ, מהלך של 119 מ"מ. בולם יחיד מאחור, מהלך של 94 מ"מ.

 

בלמים: מקדימה זוג דיסקים בקוטר 300 מ’‘מ, קליפר 4 בוכנות. מאחור דיסק בקוטר 256 מ"מ, קליפר 2 בוכנות, מערכת ABS.

 

מידות צמיגים: ק' 130/90-16, א' 180/65-16.

 

משקל יבש: 341 ק’‘ג.

 

גובה מושב: 660 מ"מ.

 

מרווח גחון: 140 מ"מ.

 

נפח מיכל דלק: 20.8 ליטר.

 

מחיר טיפולים:

טיפול 8,000 – 1,220 ₪ לפני מע"מ

טיפול 16,000 – 2030 ₪ לפני מע"מ

טיפול 24,000 – 1,750 ₪ לפני מע"מ

סה"כ ל-24,000 ק"מ – 5,000 לפני מע"מ

 

מחירי אביזרים:

סט אגזוזים עם סופית לבחירה – 9,460 ₪ לפני מע"מ

סיסי בר – 3,440 ₪ לפני מע"מ

משענת לרוכב – 2,677 ₪ לפני מע"מ

תיק עור למיכל דלק – 946 ₪ לפני מע"מ

מעביר הילוכים עם העקב – 1,148 ₪ לפני מע"מ

גלריה

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל