מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
פרפקט קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מוטוליין עפולה
לרט
לרט
ברקום שמאל
KTM עליון קוביה
סטפן
תמוז
קריפטונייט
הארלי שמאל
סטומפ
מתלה לקסדה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
מונדיאל קוביה

מוטו בוחן | אופנועי נייקד בנפח בינוני

מוטו בוחן | אופנועי נייקד בנפח בינוני

בחנו: ניסים ברדה, סטפן אבנדיצ'י, אריק רוזנבלום, אביעד רייס, מיקי כהן, רון לב, כפיר וקנין | צילום: יואב זוהר, אליה ספינופולוס, גל ליבר, אריק רוזנבלום

מתוך מגזין מוטו, גיליון 378, אוגוסט 2019, לקריאה דיגיטלית כאן.

קטגוריית הביניים העונה לשם קטגוריית A1, מהווה את שלב המעבר בין דרגות הרישוי A2 ל-A וכוללת בתוכה אופנועים שרובם בנפחי 250-500 סמ"ק. מידי פעם אנחנו עדים לדגמים בעלי נפח מנוע גדול יותר שזוכים לגרסת A1, לעיתים ללא כל היגיון – כך למשל קיבלנו במרוצת השנים ג'יקסר 600 ברישוי A1, ק.ט.מ 1050 אדוונצ'ר ברישוי A1 ועוד דוגמאות מוזרות.

תפקידה החשוב של קטגוריית הביניים הוא לאפשר לרוכבים מתחילים היכרות רגועה יחסית עם עולם הדו"ג, לפני העלייה לליגה של הגדולים וכניסה אל עולם האופנועים הלא מוגבל. אממה, במשך זמן רב סבלה הקטגוריה מהיצע דגמים דל וחוסר סקסיות, מה שגרם לרוכבים רבים לרצות לדלג עליה מהר כמה שניתן, בעוד שהרוכבים המבוגרים נהנו מהיצע דגמים בלתי מוגבל.

כיום, לאחר כמה שנות התפתחות בהן היא תפסה תאוצה בעולם וצברה לא מעט דגמים חדשים שנוספו אליה, מתפקדת קטגוריית ה-A1 כקטגוריה הכי חמה, מגניבה ונסחרת בשוק.

מגוון הכלים בקטגוריה גדול היום יותר מאי פעם, הרוכבים נהנים ממה שיש לה להציע ולא ממהרים לנטוש אותה כדי לעבור לדבר הבא. ההיצע נרחב ומספק עד כדי כך ש-A1 היא כבר לא קטגוריית מעבר נטו, אלא שלב לגיטימי בקריירה האופנוענית של הרוכבים שלעיתים נמשך לא מעט זמן.

עם התפתחות הקטגוריה ועולם הדו"ג, התפתחו להן גם מספר תתי קטגוריות: דגמי אדוונצ'ר, ספורט ואפילו אופנועי נייקד. אלו הפכו לנישות נמכרות ומצליחות, הודות לחבילה המצוינת שהן מספקות הכוללת: שימושיות, חסכוניות ואפילו ביצועים לא רעים – שמניבים הרבה הנאה ברכיבה.

הקטגורייה פורחת ומלאה בצבע, יצרניות מייצרות כלים בקצב מסחרר וזה בדיוק הזמן המתאים לצאת לסקר שוק נייקדים בינוניים ענק, בו נרכב ונבדוק מה יש לכל אחד מהדגמים הללו להציע. משתתפים במבחן: הונדה CB300R, ימאהה MT-03, הוסקוורנה ויטפילן וסוורטפילן 401, דוקאטי סקרמבלר SIXTY2, ב.מ.וו G310R, ק.ט.מ דיוק 390 וקאוואסאקי Z400. בואו נצא לדרך.

 

קאוואסאקי Z400: טווין מקבילי 399 סמ"ק, 45 כ"ס, 3.9 קג"מ, 167 ק"ג, 40,985 ₪.

ה-Z400 של קאוואסאקי מציע חבילה מוצלחת, נעימה וניתנת לשליטה, גם לרוכבים מתחילים. הוא בעל מימדים מרשימים יחסית לקטגורית הביניים ומעניק תחושה של אופנוע גדול ולא של משהו "כמו" הדבר האמיתי. עין שפחות מבינה, לא תצליח להבדיל בינו לבין אחיו הגדול, ה-Z900.
הקאוואסאקי נוח, בעל עיצוב מרשים, המנוע כיפי וחי, ההיגוי קל ותנוחת הרכיבה מאפשרת חיבור מהיר – אנחנו מצאנו ב-Z חבר נאמן לרכיבה בין עירונית מהנה וגם להתנהלות העירונית ולשימוש היום יומי, אפילו בהרכבה.
כשעברנו לרכיבה ספורטיבית ולחצנו אותו לקצה, נעם הגיר לכל הבוחנים ומעבר בין ההילוכים התבצע באופן חלק ומהיר וההיגוי היה מצוין. בולם אחורי נחות העיב מעט על החגיגה.
ובכל זאת בדירוג הכולל הוא סיפק את החבילה השלמה ביותר.

 

ימאהה MT-03: טווין מקבילי 321 סמ"ק, 41 כ"ס, 3.2 קג"מ, 167 ק"ג, 37,985 ₪.

ה-MT הספורטיבי, בדומה ל-Z, מציע גם הוא מימדים "של גדולים" ועיצוב מושקע. עם גאומטריה טובה, היגוי ספורטיבי ומנוע שאוהב לחיות בסל"ד גבוה, נבחר ה-MT כאופנוע בעל האופי הספורטיבי ביותר מבין הדגמים שהשתתפו במבחן. הוא מהיר וכיף לתקוף איתו כבישים מרובי פניות, עם מנוע חי ובועט, הרגשנו שהוא רק רוצה שניתן לו עוד.
ה-MT הרגיש לנו מעט כבד יותר בין הרגליים מה-Z, בעיקר בגלל הכידון הצר. באופן כללי, מדובר באופנוע שזורח במיוחד כשמגבירים עליו את הלחץ. המתלים מכוילים על הצד הקשה והספורטיבי של הסקאלה , ביחס לאחרים והם מסייעים לרוכב לשמור על קו נכון בסיבובים. כשיורדת תחושת האדרנלין וחוזרים לעיר, הוא הופך קשיח יותר ומרגיש פחות במקום הטבעי שלו, גם עקב כיוון המתלים. ה-MT יעניק לרוכב חוויה כיפית ומהנה בקטגורית הביניים.

 

ק.ט.מ דיוק 390: סינגל 373 סמ"ק, 43 כ"ס, 3.7 קג"מ, 149 ק"ג, 36,203 ₪.

מסך ה-TFT המגניב נפתח עם הכיתוב "Ready To Race", זוהי למעשה המהות כולה על רגל אחת. הדיוק מכניס את הרוכב למצב קרבי, עד כדי כך שכדאי לזכור שעם פוטנציאל החוליגניות של הקטום אפשר לאבד את הרישיון מהר מאוד. עיצוב חד, תנוחת רכיבה ספורטיבית, מנוע חזק ובלמים טובים הם המהות של הדיוק, אלו המאפיינים שבנו לו עדת מעריצים גדולה בכל רחבי העולם. המבנה הקצר, מסייע לחיבור המהיר של הרוכב לאופנוע וברכיבה ספורטיבית הוא מרגיש מצוין, הודות לארגונומיה הקרבית, לוח השעונים והפרונט מרגישים כל כך קרובים לרוכב, ברמת 'מתחת לקסדה', מה שמעניק לאופנוע את התחושה שהוא קצר. הדיוק הוא אופנוע הפאן המושלם, עם מנוע נשלט שיש בו מספיק כדי להשתעשע. עם צביעה ועיצוב סקסיים, אפשר להבין למה הדיוק 390 של ק.ט.מ מככב כבר שנים בראש מצעדי המכירות.
לסיכום: חוליגן.

 

הוסקוורנה ויטיפלן 401: סינגל 373 סמ"ק, 43 כ"ס, 3.7 קג"מ, 150 ק"ג, 37,000 ₪.

חיה יוצאת דופן, עוף מוזר. המעצבים עבדו פה שעות נוספות וזה ניכר. הכל כאן נראה כאילו לוטש ועוצב ביד אומן: התאורה, הגלגלים, הזנב, המושב ועוד – הויטיפלן נראה כמו יצירת אומנות על גלגלים שהושקעה בה המון מחשבה. נתחיל מהישיבה – הכידון ממוקם מטה, המושב הינו רחב, זה יוצר תנוחת רכיבה קשוחה ביותר ומאוד לא נוחה ברכיבה ממושכת. זה אולי נראה אקזוטי, אבל זה לא מאוד שימושי. החץ הלבן של הוסקוורנה הוא אופנוע עם סאונד מגניב שמיועד לאוהבי הדברים המיוחדים, לקפיצה למפגש מוטורי או לפרלמנט של שישי עם החבר'ה. התניידות יומיומית בין עירונית? לא ממש.
מנוע הסינגל שמקורו בדיוק של ק.ט.מ, כיפי מאוד ואוהב לחיות בסל"ד הגבוה. כיף לתת עם הויטפילן בגז בכביש מפותל, כל עוד לא לוחצים אותו מאוד – או אז, הוא כבר יתחיל להתפתל ולגלות חוסר יציבות. תנוחת הרכיבה שמחייבת ידיים משוכות קדימה ולמטה, יוצרת מהר מאוד כאבי גב וזרועות. התנהלות יומיומית על הויטפילן תהיה קשוחה ביותר ולהרכיב יהיה כמעט בלתי אפשרי כאן, עם מושב מינימליסטי.
לסיכום: אופנוע להעמיד בגראז' אם הגעתם לגיל/מצב חשבון עו"ש שמאפשר לכם להחזיק כמה כלים למטרות הנאה בלבד. יראה מצוין ליד איזו מרצדס קלאסית בצבע לבן פנינה.

 

הוסקוורנה סוורטפילן 401: סינגל 373 סמ"ק, 43 כ"ס, 3.7 קג"מ, 150 ק"ג, 37,000 ₪.

כמו הלבן, רק יותר שימושי ומהנה. שני הדגמים הללו (הויטפילן, החץ הלבן והסוורטפילן, החץ השחור) חולקים את אותה פלטפורמה, כאשר ההבדל העיקרי הוא בכידון ובתנוחת הרכיבה, דבר שלכשעצמו מקנה לאופנוע התנהגות כביש עדיפה לאין ערוך מאחיו הלבן. אותן המחמאות למנוע שהענקנו לחץ הלבן, עוברות אוטומטית גם לשחור, הוא היה אחד הכלים עם מקדם הפאן הגדול ביותר שהשתתפו במבחן ולפי כך, גם רוכבים מנוסים יכולים ליהנות ממנו מאוד. מנוע סינגל תזזיתי שלא יודע שובע, כל יציאה מרמזור עם טיפה קלאץ', מרימה את הקדמי למעלה אל על. לשני האופנועים התנהגות זהה, בזכות המבנה הקצר והמתלים המכויילים למצב נוקשה. הארגנומיה של הסוורטפילן הגיונית יותר והוא משלב כידון גבוה עם תנוחה קרבית, הוא תזזיתי וחוליגן – לא פחות מהדיוק.
קו העיצוב האומנותי של סדרת החצים של הוסקוורנה לא פסח גם על החץ השחור, גם כאן התאורה, גלגלי השפיצים, לוח המחוונים ועוד, מקנים לו מראה שיקסום ללא מעט רוכבים.
מנוע הסינגל השובב עושה מלא כיף ובידיים הנכונות האופנוע הזה יכול להיות סטאנטר לא קטן. העיצוב ותחושת ה-'תראו אותי' מוסיפים המון – הסוורטפילן מושך המון תשומת לב בזכות העיצוב הלא רגיל. בשורה התחתונה: אם בא לכם אופנוע שיגניב אתכם בכל רכיבה, זה הכלי.

 

הונדה CB300R: סינגל 286 סמ"ק, 30.4 כ"ס, 2.7 קג"מ, 143 ק"ג, 36,223 ₪.

ה-CB300R הוא האופנוע הכי "נכון" שהשתתף במבחן. הוא עונה על כל הצרכים של רוכב מתחיל והוא עושה את זה בצורה מאוד "הונדאית", דהיינו תנוחה ארגונומית וידידותית, הכל ידידותי, הכל חלק. הוא חסכוני בטירוף – רכבנו איתו לסידורים והקפצות בבוקר של המבחן וכשהגענו לתדלק לפני היציאה, גילינו מיכל דלק מלא עד הטיפה האחרונה. ה-CB נראה ונשמע לא רע, הוא סלחן, צייתן ונוח, בקיצור: חמוד – רק חבל שאין כאן חיווי הילוכים.
בעיר מתנהג המנוע בצורה נעימה מאוד, יש לו מספיק כוח להתחמקות ממצבים בעייתיים, אך בכבישים מהירים הורגש מחסור בכוח, על אחת כמה וכמה, אם משווים אותו ל-Z או לדיוק. להפתעתנו הוא התגלה כפנינה ברכיבה ספורטיבית בכביש המפותל, עם בלמים מעולים ומצערת מדויקת.
המושב נוח והחיבור לכלי מהיר, אם כי הוא מרגיש מעט קצר וזה יכול להוות חיסרון לרוכבים גבוהים. התנהגות הכביש טובה וההרגשה הכללית נותנת תחושת ביטחון שהכל נעשה בקצב שלך. רמת הגימור הכללית, כיאה להונדה – מעולה. בקיצור: אופנוע מעולה לתחילת הדרך האופנוענית.

 

דוקאטי סקרמבלר Sixty2: וי-טווין 399 סמ"ק, 41 כ"ס, 3.5 קג"מ, 167 ק"ג, 50,993 ₪.

מה הוא עושה פה אתם שואלים? הוא לא כל כך מתאים להגדרת הנייקד – וגם מבחינת תג המחיר הוא לא ממש שייך לכאן… אבל בנפח המנוע הוא מתאים וכך יצא שגם הדוקאטי סקרמבלר הקטן הצטרף למבחן. האיטליאנו שבחבורה, מביא ערימות של סטייל ו"סוואג", עיצוב רטרו וסאונד בשרני, עם מערכת פליטה תחליפית מבית טרמיניוני שהותקנה באופנוע המבחן. הסקרמבלר מספק חוויה שונה ומיוחדת. לוח השעונים לא סימטרי, תנוחת הישיבה טובה והמנוע, והמנוע בתצורת ה-L המזוהה כל כך עם דוקאטי. בגזרת המנוע הורגש מחסור בכוח בטורים הנמוכים, אך הוא מקבל 'בעיטה' הגונה במהלך התאוצה – בסל"ד הגבוה. בנוסף, הוא גם מרגיש הרבה יותר כבד משאר הכלים כאן. הוא מסתדר טוב דווקא במהירויות גבוהות יותר, אפילו שזה לא מה שמשתקף ממראה הרטרו שלו. כיפי, אך לא חף מביקורת, עם עיצוב אולד סקול משגע. לסיכום: היקר מכולם. מתאים לרוכבים שתמיד חלמו על דוקאטי סקרמבלר וידם (או רשיונם) אינה משגת לדגם הבכיר.

 

ב.מ.וו G310R: סינגל 313 סמ"ק, 34 כ"ס, 2.8 קג"מ, 158.5 ק"ג, 36,803 ₪.

עם מנוע חזק ותנוחת רכיבה שהיא הנוחה ביותר מבין החבורה, יתאים ה-310R של ב.מ.וו לרוכבים שתמיד חלמו לראות את הסמל המוכר על הכידון. הסמל אמנם שם, אבל הב.מ.וו הקטן לא מצליח לספק את תחושת היוקרה שמספקים אחיו הגדולים.
ברכיבה עליו מרגישים על אופנוע גדול וזו לגמרי מחמאה. מבחינת תחושת הכוח, אפשר למצב אותו כשבצד אחד ההונדה ובצד השני כל השאר, למרות שהיינו בוחרים בו על פני צמד ההוסקוורנות ועל פני הדוקאטי, אם היינו צריכים לצאת לרכיבה בין עירונית ארוכה.
תצוגת לוח השעונים מפורטת ואינפורמטיבית כיאה למותג הבווארי (למרות שכל קשר בינו לבין בוואריה מקרי בהחלט) והמנוע ושאר מכלולי האופנוע מתגבשים לכדי כלי שיכול לחיות בשימוש בין עירוני וכמובן, בתוך העיר. במחיר של קצת מעל ל-36,000 שקלים, מציע הב.מ.וו תג מחיר ממוצע לקטגוריה. זה משמח, כי היו יכולים בקלות לדרוש פה עוד אי אלו שקלים, רק בעבור הסמל. נראה כי הב.מ.וו יכול דווקא לקסום לקהל רוכבים בוגר יותר, כאלו שחזרו לרכיבה אחרי הרבה שנים וזוכרים לטובה את המותג, או רוכבים שנכנסו לתחום בגיל מאוחר יחסית ומרגישים נוח לבחור במותג מוכר בעולם האופנועים וגם בעולם הרכב.

 

לסיכום:

לכל אחד מהבוחנים שלנו היה הפעם זוכה משלו. בשונה ממבחנים אחרים – בהם הייתה תמימות דעים, לפחות לגבי מובילי ההשוואה – הפעם, אפילו השלישיה המנצחת עבור כל אחד מאיתנו הייתה שונה. מעניין לראות מגוון דעות רחב כל כך.

הרוכבים הספורטיביים יותר שהשתתפו במבחן, נמשכו יותר אל ה-MT-03, הדיוק וה-Z. זה די מובן, מכל החבורה, הם מספקים את החבילה המאוזנת והשלמה ביותר.

ההונדה הנוח ביותר והקל ביותר לתפעול, הרגיש נכון בכל אספקט, אך לא התבלט באף אחד מהם. החבילה כאן מאוזנת וטובה, כך גם בב.מ.וו.

היה גם מי שנשבע שהסקרמבלר היה המרגש והמעניין ביותר עבורו – על אף כ-15 אלף השקלים הנוספים במחיר. למי שחוליגן בנשמתו, גם צמד ההוסקוורנות יקרוץ, בונוס נוסף נמצא בייחודיות של הצמד בקטגוריה.

לבסוף הסכמנו כי החבילה שמציע ה-Z400, היא הטובה ביותר, מדובר באופנוע שמהווה את ה-Value For Money הגדול ביותר. עם מנוע גדול וחזק, עיצוב קרבי ומושך, חיבור מהיר לכלי, שימושיות לבד ובהרכבה בבין עירוני ובתוך העיר – מדובר באופנוע שאפשר לחיות איתו לפחות כמה שנים לפני שנמאס ויותר חשוב מכך, ניתן ללמוד איתו את עולם האופנוענות בצורה נכונה, להשתפר וליהנות איתו מאוד. למרות שרוב מוחלט של הקונים בקטגוריה, צפויים להחליף אופנוע תוך מקסימום שנה.

אם אתם רוכבים בתחילת הדרך או כאלו שלא רכבו שנים ורוצים לחזור, האופציות המוצעות כאן טובות מאוד כולן, לכל אופנוע יש את היתרונות והחסרונות שלו, כל אחד מהם מצטיין במשהו שונה. לפני שאתם מחליטים, אנו מקווים ששורות אלו יעשו לכם מעט סדר בראש. בכל זאת אנחנו ממליצים לא להתעצל ולצאת לרכיבת מבחן על כל אחד מהדגמים המוצעים. בסופו של דבר, רק אתם תדעו מה הכי טוב בשבילכם. המבחר גדול ויש עוד לא מעט דגמים שוודאי נמצאים כבר בדרך.

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

8 תגובות ל מוטו בוחן | אופנועי נייקד בנפח בינוני

  1. הייתי מאוד שמח לראות פה את ה402 של בנלי ולשמוע איך הוא עומד מולם

    • הבנלי 402 הוחלף ב-502 עוד לפני שהגיע ליצור ולכן לא נכלל במבחן.

    • תהיתי מדוע לא הכנסתם את הcb500? הוא יותר קרוב לz400 מאשר הcb300.

  2. הייתי שמח שיהיה גם קצת מידע כללי על אמינות ועלויות אחזקה שלהם, או על השואה ולקחת את זה גם בחשבון.
    בנוסף, לא מספיק ברורים ההבדלים בספורטיביות בין הכלים. מתואר כללי מידי.
    אבל בלי קשר, אחלה כתבה. תודה רבה!!!

  3. אני רואה שמדובר על מבחן שבוצע באוגוסט האחרון, יהיה מעניין לשמוע את דעתכם על הMT03 שעבר מתיחת פנים.
    היפנים מדווחים על שיפור בסל"ד נמוך וגם שיפור בהתנהגות עקב בולם חדש

    • ברגע שיגיע לארץ – מבטיחים לדווח.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל