השקה | מטרו, בטא, יער קולה

בחנו: מיקי כהן, עודד גביש ושמוליק כהן

בצד חריג ליבואן, אבל מבורך, מטרו מוטור, יבואנית מותג אופנועי השטח האיטלקיים Beta, השיקה את ליין דגמי האנדורו של היצרן בהשקת רכיבה ביער קולה עם אלכס סלויני, אלוף העולם באנדורו, ואיפשרה רכיבת טעימה מכל דגם, בבוקר לעיתונאים והחל משעות הצהריים, לקהל הרחב.

באופן מוזר, לא נכחו בהשקה ה-480, דגם ה- 4 פעימות הגדול, והדגם אולי החשוב ביותר לשוק הישראלי –  ה-125 דו"פ אשר כבר נבחן על ידנו בהשקתו העולמית.. מה כן היה?
במקום הארוע המתינו 5 דגמים מתוך הקולקציה החדשה, בשלוש קטגוריות.

Xtrainer בנפח 250 ו- 300 סמ"ק דו-פעימתי

דגם ה- RR בנפח 250 ו- 300 סמ"ק, גם כן דו-פעימתי

ואחרון היה ה- RR בנפח 350 סמ"ק, 4 פעימות

אנשי מטרו החליטו לתת לאופנועים לדבר בזכות עצמם ומעבר להסבר קצר מאוד על השינויים לשנת הדגם 2018, נתנו לנו לחוות את הדגמים ברכיבה.
אלכס מספר כי הוא וחבריו לנבחרת Beta, עוזרים רבות בפיתוח האופנועים ובעצם דגמי 2018 חולקים הרבה רכיבים משותפים לכלים איתם מתחרים חברי הנבחרת.

שורה תחתונה:

ליין אופנועי האינדורו לשנת 2018 של Beta, מציעים אופנוע לכל אחד. בין אם מתחיל ובין אם מתקדם. אופנועים טובים יותר, קלים יותר, נשלטים יותר ויפים יותר משנים עברו ומורגשת מעורבות של קבוצת המפעל בפיתוח. עצם העובדה שלהשקה נשלחו בוחנים מתחילים ומנוסים כאחד וכל בוחן מצא את הדגם אותו אהב, אומרת הרבה על ליין הדגמים של החברה. אנו מחכים בכיליון עיניים לבחון את הדגמים יותר לעומק. כל אחד והדגם לו הוא התחבר.

אז מה חדש ל-2018?

לכל הדגמים חולקים את  אותם רכיבי שלדה חדשה אשר חוזקה במקומות הכרחיים והוקטנה במקומות אחרים, מה שיצר שלדה קלה יותר. כמו כן, שלדת הזנב עברה קיצוץ ודיאטה והיום השלדה קשיחה יותר וקלה יותר. הבולמים עברו "שיסתום" מחדש וכעת הם עוקבים טוב יותר אחר תוואי הקרקע, חלקי מנוע שונים הוחלפו על מנת לאפשר הורדת משקל וביצועים משופרים, רגלית ההתנעה פורקה (למי שעדיין חי במאה ה- 20, ניתן להתקינה חזרה), המצבר הוחלף לכזה מסוג ליתיום, מה שבסופו של יום, תורם הורדה של בין 4.7 ל-5.3 ק"ג, תלוי בדגם, וזה המון בקטגורית האינדורו. בנוסף הצטרף דגם חדש לליין המתחילים, ה-Xtrainer 250. כמו כן, כולם מגיעים עם שליטה על שתי מפות הצתה מהכידון והדגמים הדו פעימתיים, מגיעים עם מיכל נפרד לשמן.

לאחר שלב ההסברים עלה על ה- 350 אלכס סלויני, אלוף העולם, והראה לנו איך צריך לרכב בסינגל קולה, באדמת סוף הקיץ המשוחררת והאבנים החדות.

ואז ניתן האות לעדר העיתונאים להתנפל על הכלים ולתת קצת בגז, זו אומנם לא הייתה רכיבת מבחן מלא אבל אנו מביאים לכם ההתרשמות ראשונית שלנו מהדגמים.

דו פעימתיים 250RR ו- 300RR

גם ה- 250 וגם ה- 300, שניהם מרגישים קלים וזורמים במסלול, שומרים על קו יפה בתוך הקוליס העמוק והאדמה בעלת האחיזה הרופפת. הבולמים לא מתרגשים מבורות קטנים בדרך ומאפשרים שמירה על קו התקדמות. הבלמים רגישים ונדרשת מידה של עדינות בלחיצה עליהם.
במסלול הצפוף עם האחיזה הבעייתית שבו, בחרנו לרכב עם מפת ההצתה החלשה יותר, מצאנו את המנועים מושכים מסל"ד נמוך מאוד ויצאנו בתחושה שאם אתה לא ממהר, כמעט ואין צורך לשחק עם המצמד. המנוע מייצר מעט ויברציות, אבל לא משהו שמציק ברכיבה.
באופן מפתיע, כל הבחונים שלנו, התחברו דווקא ל- 250 שמרגיש יותר נשלט ולינארי מה- 300.

איקסטריינר 250 ו- 300

מלבד המשקל הנמוך ממילא ונפח המנוע, דגם ה- 250 נבדל מה- 300 גם במושב נמוך ב- 20 מ"מ, לאופנוע שהוא נמוך מלכתחילה. בוחנינו אינם מהתמירים שיש לאדם להציע ועדיין הופתענו מכך שהצלחנו להניח זוג עקבים על הקרקע.

ה- Xtrainer, מכוון להיות רך וידידותי ופחות אגרסיבי, פחות מאיים עם מנועים חלקים וידידותיים יותר. והם גם פחות מווברצים. אולם לא צריך לעות ולחשוב שזהו רק אופנוע למתחילים, כן, בתור מתחיל הייתי שמח לכזה אופנוע, אבל בידיים מיומנות, ניתן להוציא מה- Xtrainer הרבה.

פה, עולה תמונה הפוכה מדגמי ה- RR והבוחנים שלנו דווקא התחברו ל- Xtrainer 300 יותר מלדגם ה- 250. אולי בגלל שהמנוע מרגיש מעט יותר חלק ואולי כי לא ממש היו חסרים לנו אותם 20 מ"מ גובה. 

350RR ארבע פעימות

אולי הפתעת היום. קונצנזוס מלא של כל הבוחנים שלנו כי פה, הכל עובד כמו שצריך.

המנוע חזק גמיש וחלק והתאים בדיוק לתנאי הקרקע בהם רכבנו, תחושה שהבולמים הקדמיים עובדים אפילו טוב יותר למרות המשקל הגבוה של האופנוע ואולי בזכותו. התחושה כי האופנוע שלם ועושה הכל. גם מרגיש נוח וטוב במגמת טיול נינוח או מתחיל מפוחד וגם נשלט וחזק כאשר עוברים למגמת קרב. אולי הדגם הורסטילי ביותר של Beta, יתאים גם למתחילים וגם למתקדמים ואולי החיסרון היחידי הוא בכניסה לפניה במוד קרב, שם הדו פעימתי מרגיש זריז יותר.

באופן אישי, דילמת המתחיל:

כרוכב מתחיל בשטח, תמיד עולה הדילמה, האם לרכוש דו-פעימתי או דווקא ללכת עם מה שמוכר כבר מהכביש ולרכב על אופנוע ארבע פעימות. על הדילמה הזו ניסיתי לענות לעצמי. בהשקה, השתדלתי להתרחק מכל מה שכתוב עליו מספר Rים, יותר מידי אותיות עם קונוטציה תחרותית. התחלתי במוכר, הלא הוא ארבע פעימות, ולכן למרות הפחר מאותיות שחוזרות על עצמן, רכבתי על ה- 350 המרובע.
היי, אני מכיר דבר כזה, יש לי באופנוע האישי שלי מנוע שעובד כך ואפילו הוא יותר גדול, ננסה לרכב איתו איפה שכולם. טעות מרה ובדיוק אחרי 50 מטר החלטתי לשנת פזה ולצאת איתו מתוואי המסלול ולרכב חופשי. פה כבר יש יותר ביטחון וניתן לבחון לפני סטנדרטים של מתחיל בלי לחץ. ובכן, כמו המוכר והידוע מבית רק קל, חלש, וקטן יותר. אני מאמין שאם היה לי יותר זמן רכיבה עליו, הייתי מנסה לרכב גם במסלול של ה"גדולים". האופנוע משרה ביטחון ורכות ונראה כי הוא יודע לפצות על טעויות רכיבה של מתחיל.

לאחר שצברתי ביטחון, הייתי מוכן לנסות גם דו פעימתי. ה- Xtrainer 300 היה המועמד הבא. פה כבר היה לי יותר אומץ להכנס למגרש של ה"גדולים" ולרגע לא הרגשתי לא בשליטה. ה- 300 דו"פ נוח, לינארי ולא פראי כלל. הוא מעט נמוך מהמרובע והמתלים רכים יותר, בדיוק מה שאתה מצפה מאופנוע למתחיל, רך ונעים ועם זאת לא רכרוכי בכלל…

בסיכומו האם נפתרה דילמת המתחיל בין דו למרובע? אני חושב שלא. כי בסופו של דבר זה אינדבידואלי, כל אחד ומה שמתאים לו. אני אישית, כנראה הייתי חי עם הדו"פ.