fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
תמוז
לרט
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
אודי דגן 140 על 70
סטפן
voge מוטו24 באנר
MV קוביה

F1 ארה"ב: זה לקח לרייקונן 113 מרוצים לחזור ולנצח

F1 ארה"ב: זה לקח לרייקונן 113 מרוצים לחזור ולנצח

בגלל אימון רטוב ביום שישי, לא היו לפירלי מספיק נתונים על ביצועי הצמיגים ולכן רק אתמול בלילה פורסמו לחצי האוויר המינימלים המותרים ופרלי מעלים את לחץ האוויר בצמיגים האחוריים ב-1.5PSI ואף אחד לא יודע איך יתנהגו הצמיגים במרוץ והאם תספיק עצירה אחת להחלפת צמיגים או שיהיה צורך בשתי עצירות. כשהאור האדום כבה, בפעם העשירית בארה"ב, בחום של 38 מעלות, זה רייקונן שמצליח להגיע לפניה הראשונה לפני המילטון לאחר שהאחרון עוד ניסה לחסום את רייקונן בזינוק. אלונזו, גרוז'אן, סטרול ולהקלר מסתבכים אחד עם השני, עם השלישי ועם הרביעי, בארועים שונים וחוזרים לרחבת הטיפולים להשלמת חלקי קרבון שעפו מהמכוניות שלהם, אצל אלונזו הנזק גדול מידי והוא פורש מהמרוץ. וטל מצליח לעבור את ריקארדו שלא מוותר ונגיעה קלילה של הרדבול בגלגל הקדמי של הפרארי, בפניה 13 והמכנית האדומה, בפעם השלישית העונה, נשלחת לפירואט מרשים שמוריד את וטל למקום ה-15. גם ה-האס של גרוז'אן ניזוקה ללא אפשרות לתיקון ורומן ממשיך לראות את המרוץ מהמוסך. אחרי חמש הקפות ורטשפן כבר טיפס עד למקום השביעי כאשר שני מקומות אחריו כבר נמצא וטל.

בהקפה העשירית, מנוע הרדבול של ריקארדו מבצע שביתה צרפתית ומפסיק לעבוד וריקארדו מחנה את המכונית הסרבנית בשולי המסלול. מכונית הבטיחות הוירטואלית מוכרזת מייד לאחר שרייקונן והמילטון עוברים את הכניסה לרחבת הטיפולים. משום מה, פרארי לא מכניסים את וטל להחלפת צמיגים, חולפת הקפה ורייקונן נשאר עדיין בחוץ בעוד שהמילטון נכנס ומחליף צמיגים. בהקפה ה-12 המרוץ מתחדש ורייקונן מוביל לפני בוטס, המילטון, ורשטפן, הולקנברג כשמאחוריו וטל שמייד מדלג עליו.

הקפה 21 ולאחר שלוש הקפות שרייקונן מחזיק את המילטון מאחוריו, כשהמילטון חולף על פני בוטס בחרוף נפש, ולא נותן להמילטון לעבור, נכנס רייקונן להחליף צמיגים. הקפה מאוחר יותר גם ורשטפן מחליף וכאשר מגיע תורו של בוטס, ורשטפן מצליח להגיע לפניה הראשונה לפני בוטס. וטל, שעדיין לא החליף צמיגים, ממוקם שני ולפי הוראות קבוצתיות, מפנה את המקום לרייקונן שרץ להפריע להמילטון שנמצא 17 שניות לפניהם. וטל מחליף צמיגים ובחלוף חצי מרוץ, המילטון מוביל הרחק קדימה, רייקונן שני כשורשטפן כ-4 שניות אחריו, בוטס רביעי, וטל חמישי, מגנסון, הולקנברג, סיינז, אריקסון ואוקון, משלימים את העשיריה הראשונה.

לאחר שהמילטון לחץ את הצמיגים יותר מהמתוכנן, הוא נכנס בהקפה ה-37 להחליף צמיגים שוב  ויוצא רביעי כ-3 שניות לפני וטל ואחרי בוטס. שלוש הקפות מאוחר יותר, מפנה בוטס את הדרך להמילטון ונשלח להיות המגן מפני התקפה של וטל, אם תגיע כזו. להמילטון יש כ-9 שניות להרוויח ולעבור את ורשטפן ורייקונן, על מנת לנצח את המרוץ.

עשר הקפות לסיום ובין שלושת הראשונים מבדילות פחות מארבע שניות בעוד ש-11 שניות מאחור, בין בוטס לוטל מפרידה פחות משניה. המילטון מתחיל ללחוץ את ורשטפן. מספיק לו לעבור אותו על מנת לזכות האליפות העולם, אך את ורשטפן לא ממש קל לעקוף והאליפות של המילטון לא ממש מעניינת את ההולנדי והמילטון מנסה קצת יותר מידי והוא יוצא מהמסלול, רק כדי לחזור אחרי ורשטפן ולאבד כל הסיכוי לעקוף עד לסוף המרוץ. מאחור, וטל תוקף את בוטס שבניסיון הגנה יוצא רחב בפניה ומאפשר לוטל לעקוף.

לאחר במרוץ, החליטו שופטי המרוץ להעניש את אוקון ומגנסון בעקבות התאונות בהקפה הראשונה והם יצאו מהעשירייה הראשונה ונותרו ללא ניקוד, מה שהכניס את הארטלי ואריקסון לרשימת מקבלי הנקודות.

עשרת המקומות הראשונים:
1. קימי רייקונן
2. מקס ורשטפן
3. לואיס המילטון
4. סבסטיאן וטל
5. ואלטרי בוטס
6. ניקו הולקנברג
7. קארלוס סיינז
8. סרחיו פרז
9. ברנדון הארטלי
10. קווין מגנסון

לשם שינוי, פרארי הפעם עם טקטיקה מצויינת. התאפקות לא להכניס את וטל שהיה עם צמיגים טריים כשמכונית הבטיחות הוירטואלית הוכרזה ולא היגררות עם כניסתו של המילטון להחליף צמיגים, נתנו לרייקונן את המרוץ בסופו של דבר. אולם, לא הכל מושלם בפרארי, בכל פעם שיש נגיעה ולו הקלה ביותר, במיוחד בפרארי של וטל, היא שולחת את המכונית לבצע פירואטים. אולי פרארי שיפרו את האווירודינמיקה וגם הצליחו להוסיף כח למנוע, אבל נראה שכל זה הגיע עם שבריריות של המכונית.

מרצדס טעו הפעם, טעות שלא אופיינית לקבוצה ולמרות שכל ההצהרות של הקבוצה ושל המילטון כי הם הגיעו לטקסס לנצח את המרוץ מבלי לחשוב על האליפות של המילטון, נראה היה שהפעם הלחץ היה בצד של החצים הכסופים. המילטון גם הודה בסיום המרוץ כי הפער שנוצר של 12 שניות מההובלה, לאחר החלפת הצמיגים הראשונה, בעצם הפסידה לו את המרוץ. על בוטס אין מה להגיד. נהג מספר 2 קלאסי שרק מחכה להזדמנות שאולי תגיע במרוץ האחרון בעונה, בה אולי יותנו לו לנצח.

לאחר שרדבול הבטיחה את המקום השלישי בטבלת אליפות היצרנים ולאחר שריקארדו כבר לא יהיה בקבוצה בעונה הבאה, הכי קל להתעלל בו ולהראות כי מנוע הרנו אינו מציאה. כל זה נכתב בהלצה כמובן, אבל קשה להתעלם מכך שרוב התקלות הטכניות ברדבול קשורת במנוע וכמעט כולן במכונית של ריקארדו. אולי בשנה הבאה ברנו, הוא יראה לרדבול כי לא כך הדבר.
ורשטפן מתבגר אט אט והפעם ניהל ההולנדי מרוץ שקול ומתוכנן היטב. ברדבול, היתה המטרה מקום שישי לאחר שהוחלפה תיבת הילוכים במכוני של ורשטפן והוא נאלץ לזנק מהמקום ה-18. ורשטפן, כיוון יותר גבוה ותודות לפרישה של בן קבוצתו, ההסתבכות של וטל וההחלטה הגרועה של מרצדס, יחד עם תזמון מצויין של החלפת צמיגים, כל אלו בנוסף לנהיגה הגנתית מצויינת מול המילטון, הצליח ורשטפן לטפס עד למקום השני.

מסלול האמריקות בטקסס, אהוב מאוד על רוב הנהגים משום הוא מתוכנן מחלקי מסלולים אירופיים קלאסיים, אבל, בין המקום החמישי של בוטס למקום השישי של הולקנברג, הפרידה כמעט דקה וחצי. כבר ראינו כי לאחר חמשת או ששת הראשונים, נשארו השאר הקפה מאחור, אך לא זכור לי פער כזה בשנים האחרונות.

אליפות היצרנים, כנראה, לא תוכרע במרוץ הבא. עם הפרש של 66 נקודות בין מרצדס לפרארי ו-120 נקודות בקופה, נראה כי לפחות אליפות היצרנים תדחה למרוץ האחרון או אחד לפניו. באשר לאליפות הנהגים, צריך וטל לנצח את שלושת המרוצים הנותרים ולקוות לטעויות של המילטון או מרצדס, דבר שנראה לא ראלי. המילטון מצידו, צריך רק שש נקודות יותר מוטל. אם זה לא יקרה במרוץ הבא, זה יקרה בזה שאחריו.

בשבוע הבא בדיוק, המילטון יכול לסגור את הסיפור במקסיקו.

טבלת אליפות היצרנים:
1. מרצדס – 563
2. פרארי – 497
3. רדבול – 337
4. רנו – 106
5. האס – 87
6. מקלארן – 58
7. פורס אינדיה – 48
8. טורו רוסו – 34
9. סאובר – 28
10. וויליאמס – 7

טבלת אליפות הנהגים:
1. לואיס המילטון – 346
2. סבסטיאן וטל – 276
3. קימי רייקונן – 221
4. ואלטרי בוטס – 217
5. מקס ורשטפן – 191
6. דניאל ריקארדו – 146
7. ניקו הולקנברג – 61
8. קווין מגנסון – 56
9. סרחיו פרז – 54
10. אסטבאן אוקון – 51
11. פרננדו אלונזו – 50
12. קארלוס סיינז – 45
13. רומן גרוז'אן – 31
14. פייר גאסלי – 28
15. שארל להקלר – 21
16. סטופל ואנדורן – 8
17. לאנס סטרול – 6
18. מרקוס אריקסון – 5
19. ברנדון הארטלי – 4
20. סרגיי סירוטקין – 1

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל