fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
תמוז
מוטוטאץ דקר
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
אודי דגן 140 על 70

מתמודד מספר 9 – יומן מרוצים

מתמודד מספר 9 – יומן מרוצים

צילום: גלעד בן-זקן

דצמבר 2012, מרוץ חוקי ראשון של ליגת הסופרמוטו יערך על אדמת הקודש. אני, גיא יצחק לריאה, מהנדס במקצועי, מתחרה מספר 9 העונה לכינוי "המהנדס", לוקח אתכם איתי לנקודת מבט נוספת על המתרחש, מצד המתחרה כמובן. הכל החל בגיל 5 אז קיבלתי את הקסדה הראשונה שלי מאבי. מאז קיימנו תחרויות בגן כשחבר ואני חובשים קסדה, רצים מגדר לגדר. מזניקים ורצים, רצים ומזנקים. המטרה הייתה ברורה: להגיע לקצהו השני של הגן ראשון. תוסיפו לזה אפקטים מטורפים שאני מייצר לעצמי בתוך הקסדה של העברת הילוכים ומנוע שעולה סל"ד. כיף לא נורמאלי.

היום  אני בן 35, נשוי +1. נכנסתי לעולם הדו-גלגלי בגיל 18 עם רכישת ימאהה 350 XT עליו רכבתי, כלומר "אנסתי" שנה וחצי. אפילו המהנדסים שתכננו אותו לא ידעו למה שהוא מסוגל כשאני עברתי איתו את הכל המגבלות. אחר כך הגיע סליידר ראשון באספלט עם סוזוקי RGV250 וגשש ראשון שופשף עם "הקברן הלאומי" הונדה CBR900RR. אחריהם הגיעו סוזוקי GSXR600, וספה 250GTS (בגלל הפרקטיקה), אפריליה דורסודורו 750 וכעת האפריליהSVX550 סופרמוטארד עליו אני מתחרה. בשנים האחרונות דגדג בי יותר ויותר חיידק המרוצים. בזמן הלימודים לתואר בהנדסה פלסטיקה ופולימרים המצב לא אפשר אחזקת כלי מוטורי שישמש לפאן ולפרקטיות באותה נשימה, בטח ובטח שלא למטרת תחרות. לכן נגזר עליי לחיות בצמצום עם קטנוע שישמש בצורה הטובה לחיי היום יום. אל דאגה, גם בתקופה ההיא חיפשתי גבולות ושליחים רנדומלים להתחרות עמם. תמיד היה בי הלהט להתחרות. התואר כבר ביד וכלי להתחרות עמו חונה בסף דלתי. החיידק שוחרר אל הטרף ואני אתו. בכל הכוח!
המשפחה? המשפחה לא בשיא המוטיבציה על הנושא, אך מגלים התעניינות לעיתים. כל התנהלות סביב הנושא המוטורי פשוטה פחות, כלומר, נדרשת יכולת (נרכשת) לחבר את כל הנקודות של העיסוק ספורט ולשלבם עם המשפחה. למזלי שהתחתנתי עם אישה "שלא קוצצת כנפיים" היא וריי התינוק החדש שלנו משתלבים בעניין יפה מאוד.

בהכנות הדרושות על מנת לרשום את הכלי כתחרותי עזר לי שחר עזרא שכבר טיפל בדורסודורו ובצורה טבעית פרגנו אחד לשני, הוא בעבודה ואני בפרסום המוסך שלו "הפודיום – מכונאות מרוצים" ככל שאפשר. תקנות העמותה מחייבות לבצע אבטחות ברגים מועדים לפורענות, מערכת סגורה לניקוז הנוזלים שלא יישפך על המסלול בזמן המרוץ ועוד. האופנוע הוכן בצורה מושלמת על ידי שחר אך יומיים לפני מועד התחרות נשרף המתנע. למזלי ישראל וויליגורה זרק לי גלגל הצלה וכך יום לפני האופנוע היה מוכן. דני בלחסן, רוכב וותיק בעולם המרוצים והבעלים של "פיינל טאצ'", צייד אותי בציוד שהיה חסר לי בתמורה לחסויות על האופנוע. חן אביוב מ-C.A RACING, חבר ורוכב בחסד עליון, אימן אותי ברכיבה והכי חשוב, ליווה ותמך בי מנטאלית ופיזית תוך כיוון למטרה: ליהנות ובעיקר לנצח "חזק על הגז".

ביום המרוץ הקונספט היה ברור: מספר הקפות חימום, דירוג ומרוץ ראשון. לפני תחילת המרוץ נתקלתי בבעיה טכנית מינורית בניירת. פניי החווירו מחשש שמא לא אתחרה אך העניין נפתר. הייתה  זו הפעם הראשונה שלי על צמיגי סליקס קרביים, אבל שמחתי שאת רף  צמיגי הסטוק עברתי. האווירה בפיטס הייתה טובה ואפילו עשיתי לאשתי סיבוב דאווין. בתדרוך לפני תחילת הסבב ההתרגשות עלתה שלב. במקצה החימום לא רציתי לעשות פדיחות אז רכבתי נקי ככל האפשר, בלי בלימות חזקות ולא חזק על הגז, ניסיתי ליישם את הממשק רוכב אופנוע דרך פלג הגוף התחתון ולשחרר את הכידון ככל שיכולתי. רציתי שהאופנוע "ידבר אליי" מה שלא צלח לצערי במלואו. לקראת מקצה הדירוג נכנסתי למיקוד והתחלתי לשחרר מהרזרבות שהשארתי לעצמי כשאני ממשיך לבנות קצב, מעט יותר חזק, מעט יותר מאוחר בבלימה.

למרוץ אני מזנק ממקום הרביעי על הגריד וזינוק טוב מיקם אותי במקום השני. מעט  גז יותר מהרצוי על פסי הצבע וחשתי כמה טלטולי זנב לא מוכרים. לאחר הישורת השנייה הרחבתי את הקו, נעקפתי וירדתי למקום החמישי. התאכזבתי. אבל אין זמן לאכזבות. התאוששתי מהטעות ועל הפנייה הראשונה אני מחזיר לי מיקום אחד. מתחיל לנקות את הראש ולהתרכז בתנוחות הגוף. ניסיתי לעשות את מה שאני יודע בלי הפתעות נוספות, לרכב באופן עקבי. ככל שהמרוץ התקדם הצמיגים יותר ויותר אוחזים ומעניקים יותר ביטחון. לא הצלחתי לנער את הרוכב שישב לי על הזנב כל המרוץ. מלחיץ. בפניה האחרונה של המרוץ סגרתי על הקו הפנימי וייצרתי "בלוק פאס" מתוך ידיעה שהרוכב שבעקבותי ינסה לנצל את ההזדמנות וכך סיימתי רביעי. בתום המרוץ שאלתי את עצמי מדוע עשיתי את הטעות בפתיחה תוך כדי סיכום המשתנים העיקריים: אופנוע, צמיגים, מרוץ, לחץ, עזרה, כסף, אימונים, תזונה, כושר ומוטיבציה.  בניתוח המסקנות אחרי המרוץ אני יכול להגיד הייתי לא רע. זמני ההקפה מראים  פער של 10% מהמוביל. כשחקרתי את זמני ההקפה שלי ראיתי את המרוץ כולו דרך השעון. מסקנתי הייתה שלמעט אותה טעות נשארתי כל 12 ההקפות בתוך תחום ה- 34 שניות והרגשתי השתפרה. יציבות זה דבר חשוב.
ביום שישי הקרוב יערך מרוץ מספר 2 לקראתו ננסה להתארגן על צמיגים ואימונים ולהגיע ממוקד יותר. הרי כבר נאמר: "If you want to race, race. don't talk ", לא?  

להתראות בהמשך
"המהנדס"

גלריה

23 תגובות ל מתמודד מספר 9 – יומן מרוצים

  1. הוא גם אחי למקלדת ! סחתיין עליך, עשיתי לי חשק להתחרות ! תתמיד ותביא לנו גביעים !

  2. גם אני מגיל ארבע "מחליף הילוכים" ו"מעלה סל"ד ומומנט" בראש.

  3. אמנם לא אצביע לשרת התרבות והספורט הנוכחית- הגברת לימור לבנת. אבל אציין כי שיחקת אותה בגדול בשנה האחרונה מבחינת תקציבים ואישורים

  4. ראשית בהצלחה ובזהירות. מה הוא גובה המושב? משקל האופנוע? האם ואלו שינויים קיצוניים ביצעתם באפריליה? על מה אתה רוכב ביום יום? 550 סמ"ק לא גדול לך מדי לסופרמוטו?

  5. ל- 10 שלום,
    אכן הכלי הביא (לא היחידי) איתו את עולם המירוצים לכביש הציבורי כגון: שסתומי לחץ, מחשב מתקדם מאוד לזמנו שאהב לשתות ליטר שמן 100% סינטטי פעם ב-3 שבועות וטנק דלק כל 100 ק"מ. נמכר לבחור מדהים ולצערי נגנב לאחר זמן לא רב.
    יש לו מקום שמור בליבי

  6. תמיר, אישית רכבתי יותר על כלים ספורטיביים ואפילו מאוד כך שה- 5.5 לא גדול לי מדי.

    השינויים שביצענו מותאמים לאימונים ספציפיים ולמירוץ הראשון על מנת לבנות ביטחון והיכרות מהירה (אך לא מפחידה) ולכן אינם קיצוניים. החלפנו יחסי העברה לקצרים מהמקורי, צמיגי סליקס סופרמוטו בעלי יתרונות משמעותיים מאלו הסטוק ופילטר אוויר לנשימה טובה יותר. הגבולות עוד רחוקים.

    בחיי היומיום אגדיר זאת כך: עד עכשיו האופנוע לא אוהב להתעורר כל בוקר 🙂 חולק עם אישתי את האוטו ולעיתים עולה על אוטובוס.

    תודה על הפרגון,
    גיא

  7. מקום שלישי בקטגוריית המתחילים. מאחל לך לתת בראש לכל התריסר.

  8. אתה גדול מהחיים! תמשיך לעשות ולעלות בטבלה. מחכים לצלם גביעים מרובים…

  9. וזה מה שאתם מפרסמים? כתבה אישית של רוכב ושתי תמונות?
    באמת דו"גרי????
    נהייתם כמו מוטו.
    לא חושב שטל היה רוצה לראות את זה ככה.

  10. KUKU – הכתבה הינה אישית. כתבת תגובה שאיננה ייעודית אלא השוואתית/כללית לתפקוד האתר. ככותב היומן חשובה לי דעתך עליה ולא באופן שלדעתך: "טל היה רוצה לראות את זה ככה".
    נכתב בידידות
    גיא

  11. אין לי בעיה עם זה שהכתבה היא בנימה אישית. פשוט קצת מעליב מעל 60 שנות מדינה סופסוף יש פה אירועים מוטוריים רשמיים פחות או יותר ובתור צופה שהיה וראה מקצועיות לשמה לצד קראחנה והמון אקשן על המסלול, זה לא לעניין שלא פורסם כלום ולא הועלו תמונות.
    בשורה התחתונה, התואנה שלי היא לא כלפיך אלא כלפי דו"גרי ואני מנצל את האפשרות שלי להגיב פה כדי שדו"גרי ידעו לדעתם של הקוראים. סליחה שאני מגיב בכתבה שלך דווקא ותודה על ההבנה.

  12. נהניתי לקרוא את המסע שלך. התרגשתי מכל מילה ושיהיה בהצלחה!

  13. ממש נהנתי מהכתבה!
    אני מחכה לראות את הכתבה הבאה…
    נקודת מבט מעניינת מאוד!
    שאפו ובהצלחה בהמשך… 😉

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל