מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
KTM MENU
הווסקוורנה באנר שמאל
שרקו
אבניר קוביה שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
רפידו
סטומפ
פרפקט קוביה שמאל
1 על 1
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
אוגוסטה קוביה הכי עליון
לרט
תמוז
הארלי שמאל
מונדיאל קוביה
מתלה לקסדה
אינדיאן קוביה שמאל
HJC
ברקום שמאל

מרוץ F1 ברזיל: הקרנבל הגיע מוקדם השנה

מרוץ F1 ברזיל: הקרנבל הגיע מוקדם השנה

מיקי כהן

צילום: יח"צ

האור האדום כבה ורשטפן מזנק מצויין ושומר על ההובלה אולם זהו המילטון שמצליח לעבור את וטל ולתפוס את המקום השני. לקלר מתחיל לעשות את דרכו במעלה הטור וכבר בהקפה השלישית מצליח לעקוף ארבעה נהגים אחרים ונכנס לניקוד במקום העשירי. עוד שתי הקפות חולפות ולקלר כבר שמיני.

בהקפה ה-21 נכנס המילטון להחליף צמיגים ויוצא עם התרכובת הרכה, מהלך המרמז על אסטרטגיה של שתי עצירות. רדבול מגיבים מיד ומכניסים את ורשטפן. הצוות הטכני של רדבול מבצע החלפת צמיגים מהירה כברק ומשחרר את ורשטפן אבל בוויליאמס סובלים מחוסר ריכוז ומשחררים את קוביצה ממש על הרדבול של ורשטפן. 

מה שהרוויח ההולנדי בתחילת רחבת הטיפולים, הוא הפסיד בסופה. ורשטפן יוצא מאחורי המילטון ומיד בסוף ההקפה הוא עוקף. המילטון עוד מנסה להשיב מלחמה ועוקף את ורשטפן הקפה מאוחר יותר אבל מחזיק מעמד רק עד פניה ארבע בה ורשטפן חוזר להוביל את המילטון. במרצדס החליטו להכניס את בוטס ולהחליף לו צמיגים לתרכובת הקשה ובכך לאפשר לו לסיים את המרוץ עם עצירה אחת בלבד.

קוביצה מקבל תוספת חמש שניות על כך שהקבוצה שיחררה אותו בצורה לא בטוחה בזמן החלפת הגלגלים.

באופן מפתיע, בהקפה ה-42 מחליטים במרצדס כי בהקפות האחרונות הצמיגים הקשים לא יחזיקו מעמד וכי בוטס עלול להיות מאוים ע"י אלבון ולכן מחליטים להכניס את בוטס ולהחליף לצמיגים בעלי התרכובת הבינונית. שתי הקפות מאוחר יותר וגם המילטון מחליף צמיגים – ברדבול לא מחכים ומגיבים מיד וגם ורשטפן מחליף צמיגים. עכשיו כולם אמורים להמשיך עד לסוף המרוץ ללא החלפות.

בוטס מנסה לעבור את לקלר במשך כמה הקפות עד אשר מנוע המרצדס מתחיל לאבד שמן וכושל בהקפה ה-53. בוטס מחנה את המרצדס בשולי המסלול ועושה את דרכו רגלית למוסך החברה. הקפה אחת מספיקה למנהלי המסלול על מנת להחליט ולהוציא את מכונית הבטיחות, והרבה נהגים מנצלים את היציאה שלה כדי להרוויח "עצירה חינם". במרצדס מורים להמילטון לעשות הפוך מוורשטפן. רדבול מחליטים להעניק לאחרון את הצמיגים הרכים והמהירים.

בהקפה ה-60 מכונית הבטיחות יורדת מהמסלול ושתי מכוניות הרדבול מזנקות נהדר. ורשטפן מצליח לעבור את המילטון ואלבון עוקף את שתי מכוניות הפרארי, מתמקם שלישי ומתחיל ללחוץ על המילטון.

לקלר עוקף את וטל וזה מחזיר לו לפני פניה ארבע, וטל זז מעט שמאלה ומגע קל בין שתי מכוניות הפרארי גורם לנזק לשתיהן. שני הנהגים פורשים ומכונית הבטיחות מוזנקת שוב. המילטון נקרא להחלפת צמיגים שוב – מהלך תמוה נוסף של מרצדס שגורם לנהג לאבד את המקום השני ולמצוא עצמו רביעי. שלוש הקפות לסוף המרוץ יורדת מכונית הבטיחות והמרוץ מתחדש. אלבון חסר הניסיון משאיר דלת פתוחה לרווחה והמילטון מנסה לנצל את המרווח אך המגע בין הרדבול למרצדס בלתי נמנע ואלבון נשלח לסחרור וישירות למקום ה-15. המילטון סובל מכנף קדמית פגועה – גאסלי מנצל את העובדה ועוקף אותו. לפני קו הסיום עוד מנסה המילטון לעבור את גאסלי אבל לא מצליח. 

עשרת המקומות הראשונים:

  1. 1. מקס ורשטפן
  2. 2. פייר גאסלי
  3. 3. קרלוס סיינז
  4. 4. קימי רייקונן
  5. 5. אנטוניו ג'ובנצי
  6. 6. דניאל ריקארדו
  7. 7. לואיס המילטון
  8. 8. לאנדו נוריס
  9. 9. סרחיו פרז
  10. 10. דניאל קוויאט

אליפות היצרנים הוכרעה מזמן, אליפות הנהגים גם כן נסגרה. נותרו פירורים מעטים ללקט: מי יהיה זה שיסיים שלישי באליפות הנהגים ויהנה מהזמנה לאירוע הגאלה השנתי של ה-FIA, או איזו קבוצה תסיים חמישית באליפות היצרנים ותשלשל לכיסה עוד כמה מיליוני דולרים נו, פירורים. אף אחד לא חשב לרגע ש-71 ההקפות יגרמו כעס, מתח, שמחה ועונג למאות אלפי האוהדים במסלול ולמיליוני צופים ברחבי העולם – תענוג.

ורשטפן היה חייב לעצמו תיקון אחרי התקרית עם אוקון בשנה שעברה שעלתה לו בניצחון ראשון בברזיל. ההתחלה היתה טובה, זינוק מהעמדה הבכירה ושמירה על ההובלה, אסטרטגיה שהימרה על שתי עצירות שאמורות היו לספק לו מכונית מהירה, קלה ואוחזת בהקפות הסיום של המרוץ. ואז נראה היה כי פשוט וקל זה לא יהיה. ורשטפן יצטרך לעבוד קשה מאוד בכדי לזכות. מרצדס מנסים לעשות לרדבול תרגיל ומכניסים את המילטון מוקדם להחלפת צמיגים, רדבול מגיבים ומבצעים החלפה בזמן של 1.9 שניות אבל דווקא וויליאמס מקלקלים לרדבול ומוציאים את קוביצה בצמוד לוורשטפן.

 

היתרון של רדבול ירד לטמיון ועכשיו ורשטפן צריך לרדוף אחרי המילטון. ואם לא די בכך, מגיעה מכונית הבטיחות הראשונה וטורפת את הקלפים מחדש. ורשטפן אמנם זוכה לעצירת חינם ברחבת הטיפולים אולם הוא שוב בעמדת רדיפה אחרי המילטון, אמנם עם צמיגים מהירים וטריים יותר מהמילטון אבל עדיין אסור לשכוח שלפניו נמצא אלוף העולם. 

אלבון כמעט וקנה את עולמו. בעונתו הראשונה בפורמולה 1 הוקפץ באמצע העונה לקבוצת האם, מהבכירות שבסבב. המטרה היתה לראות מי משלושת נהגי רדבול (טורו רוסו הרי קבוצת לווין של רדבול) יכול לתת מענה לשאיפות הקבוצה בריצה לאליפות היצרנים בעונת 2020. בעוד שגאסלי, שאליו עוד נשוב בהמשך, נשבר תחת הלחץ, נראה כי אלבון רק פורח וההודעה שקיבל כיסא בקבוצת האם לעונה הבאה, רק העצימה את נחישותו של הויאטנמי הצנוע. אבל הוא עדיין טירון, הטעות בפתיחת הדלת להמילטון עלתה לו במקום השני ובפודיום ראשון בפורמולה 1. למרות שהמילטון נמצא אשם טכנית בתקרית, מעט מאוד נהגים לא היו מנצלים את המרווח שהשאיר אלבון.

כאשר הגדולים נופלים, הקטנים אוספים את הפרסים. פרישה של בוטס, וטל ולקלר, עם התדרדרותו של אלבון לתחתית הטור ועונש להמילטון, הותירה לכל היתר הרבה נקודות לאסוף ובעזרתה של מכונית הבטיחות אשר ירדה רק שתי הקפות לסוף המרוץ, הכל היה פתוח.

נראה כי ההחלטה להוריד את גאסלי לקבוצת המשנה עשתה לצרפתי רק טוב. התוצאות השתפרו ובעזרת לא מעט מזל גם פודיום הגיע. אולם צריך לזכור כי בסופו של דבר בסוף העונה כאשר סופרים נקודות, לאף אחד לא משנה למה אלא רק כמה, וגאסלי יכול לרשום את ברזיל כפודיום הראשון בקריירת הפורמולה 1 שלו דווקא בקבוצת הבת.

קוויאט במרוץ סולידי נהנה גם הוא מן ההפקר ומצליח לאסוף את הנקודה האחרונה וכעת טורו-רוסו במרחק של  שמונה נקודות בלבד מרנו – הפרש ששווה 10 מיליון דולרים, כך שיקוו בטורו-רוסו לתוצאה טובה גם באבו דאבי.

אחד המתמודדים המובילים על תואר נהג היום חייב להיות קרלוס סיינז. אחרי שזינק אחרון, עם עצירה אחת ולמרות שתי מכוניות הבטיחות, הצליח לסיים שלישי וגם הוא עם פודיום ראשון בקריירה בפורמולה 1. חבל רק שלקח לשופטים הרבה זמן להעניש את המילטון ולא אפשרו לסיינז לחגוג מול הקהל. בכל מקרה, המילטון התחייב להעביר לסיינז את הגביע.

מכוניות הבטיחות עשו לנוריס רק טוב. בעוד שבמהלך המרוץ הוא התדרדר לאחור והיה מחוץ לניקוד, שתי מכוניות הבטיחות וצמצום כל הטור אפשרו לנוריס לסיים במקום השמיני ולהעניק עוד שתי נקודות למקלארן.

אחרי חופשת הקיץ, נראה כי באלפא-רומאו עדיין נופשים – לא שהיו ציפיות גדולות מג'ובנצי אבל מרייקונן כן להתברגות בעשיריה הראשונה ולספק נקודות לקבוצה. המזל מאיר פניו שוב ושני הנהגים מסיימים במקומות הרביעי והחמישי. ותודה לפרארי ומרצדס.

אם רנו רצו להאבק במקלארן על המקום הרביעי, לא כך היה צריך להתנהל המרוץ שלהם אשר בסופו מצאו את עצמם במאבק עם טורו-רוסו על המקום החמישי. הולקנברג, במרוץ הלפני האחרון שלו בפורמולה 1, לא מצא את הקצב הנכון וסיים במקום ה-15, אחד לפני אחרון. אפילו ראסל מקבוצת וויליאמס סיים לפניו.

ריקארדו כמו ריקארדו – למרות התקלות עם מגנסון בתחילת המרוץ ועונש של 5 שניות ומכונית לא תחרותית, מצליח לסיים שישי ומביא ניקוד חשוב מאוד לרנו.

לא סתם החתימו ברייסינג פוינט את פרז לעונה נוספת. הבחור מספק תוצאות כמעט תמיד גם כאשר הוא לא מצליח להתברג לעשיריה הראשונה במקצה הדירוג, בסוף המרוץ הוא מצליח בדרך כלל להביא נקודות והפעם הסיפור לא שונה. פרז מסיים תשיעי ומוסיף עוד שתי נקודות לרייסינג פוינט. סטרול לעומתו, נאלץ לסיים את המרוץ מוקדם מהצפוי כאשר הוא פורש כמה הקפות לסיומו.

בקבוצת Haas החליטו לחזור למכונית בקונפיגורציה שפתחה את העונה במלבורן, אוסטרליה וכך זה גם נראה כאשר במקצה הדירוג שתי המכוניות היו בעשיריה הראשונה ובמרוץ עצמו התדרדרו לאחור. נראה היה כי תחילת העונה חוזרת על עצמה, אז הגיעו מכוניות הבטחות ומגנסון כמעט מצליח להביא נקודה אחת אך מסיים את המרוץ במקום ה-11. גרוז'אן מסיים לא רחוק מאחוריו במקום ה-13.

במרוץ כאוטי שכזה, אפשר לחשוב שגם בוויליאמס יצליחו להשחיל נקודה או שתיים אולם כנראה שהבלאגן בכל זאת לא היה עד כדי כך גדול, והנקודה היחידה של הקבוצה העונה הגיעה מקוביצה לפני הרבה מרוצים. אולי יחליטו ב-FIA להעניק לקבוצה נקודות בונוס על התמדה בסוף העונה.

ואי אפשר לסיים את סיכום המרוץ בלי להתייחס לפרארי. וטל או לקלר היו צריכים להיות בפודיום. לקלר עם צמיגים טריים יותר עקף את וטל אבל לא אחד כמו וטל יוותר ולפני פניה 4 בישורת ה-DRS השנייה, וטל עוקף את לקלר ומכאן הדעות חלוקות. האם וטל זז שמאלה? האם לקלר זז ימינה? לא משנה. וטל ולקלר נגעו אחד בשני והמרוץ של שניהם הסתיים. לקלר טוען כי זז הצידה, וטל טוען כי לקלר השאיר לו מספיק מקום. עשרות פעמים צפיתי במהלך של וטל על לקלר מכמה וכמה זוויות צילום והמעניינת ביותר היא זו מהמכונית של לקלר. בכולן רואים כי וטל זז שמאלה לאורך כל מהלך העקיפה אולם גם לקלר זז לשמאל. המרווח שהשאיר לקלר נראה  מספיק אולם וטל היה על קצה המסלול ביציאה לעקיפה. מי אשם? נראה כי האגו של שני הנהגים הוא האשם העיקרי בתאונה המיותרת. שני הנהגים יצטרכו לספק הסבר משכנע מספיק למטיאה בינוטו, לקבוצה ולמיליוני האוהדים.

בעוד שבועיים, מגיעים למרוץ האחרון של העונה באבו דאבי. אם הוא יהיה כמו המרוץ בברזיל, אנחנו האוהדים המרוויחים הגדולים.

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל