אנגליה F1 מרוץ: אלילת המזל עם המילטון

אחד המרוצים הבודדים העונה בו אף נהג לא נענש או ירד בדירוג וכל 20 הנהגים מזנקים מאותה עמדה בה סיימו את מקצה הדירוג במרוץ הבית לשבעה מתוך עשרת הקבוצות המשתתפות בסבב. הרמזור האדום נכבה וכמעט כל 20 הנהגים מזנקים ועוברים בשלום את ההקפה הראשונה כאשר שני נהגי ה-Haas מגנסון וגרוז'אן, נוגעים אחד בשני ושניהם זוחלים לרחבת הטיפולים עם גלגל תקור.

בוטס, בחזית, מצליח לשמור על ההובלה בעוד וטל מצליח לעבור את גאסלי ולהתקדם מקום אחד, לחמישי. נוריס אמר לפני המרוץ שהוא צריך לעקוף את ריקארדו כי איתו יתנהל המרוץ ואכן כבר לפני סיום ההקפה הראשונה, נוריס עולה למקום השישי, הטוב מהשאר. קרב קצר מתרחש בין שני נהגי החצים הכסופים בהקפה הרביעית שבסופו, בוטס מצליח עדיין לשמור על ההובלה במרוץ.

בעוד שני נהגי המרצדס רבים ביניהם ומתרחקים משאר החבורה, מאחור מתרחש קרב בין שני נהגי רדבול לשני נהגי פרארי למשך כשתי הקפות בסופן גאסלי עובר את וטל ונכנס להחליף צמיגים לתרכובת הקשה ביותר, וגורר את ורשטפן ולהקלר להחליף צמיגים. הצוות של רדבול מהיר בכחצי שניה מהצוות של פרארי מה שמוציא את ורשפטן ממש לפני להקלר אבל כל העבודה הקשה הולכת לפח כאשר ורשטפן לא מוצא אחיזה ומאפשר ל-להקלר לחזור ולעקוף. ברנו ראו כי טוב, והכניסו את ריקארדו להחלפת צמיגים והצליחו להוציא את ריקארדו לפני נוריס.

ורשטפן ולהקלר ממשיכים בקרב ביניהם בעוד שורשטפן מנסה כל תרגיל בספר על מנת לעקוף את להקלר, האחרון מוצא פתרון לכל תרגיל וההולנדי פשוט לא מוצא את הדרך לעבור את להקלר עד להקפה ה-20 בה ג'ובנצי מאבד את האלפא רומאו שלו ומוציא את מכונית הבטיחות למסלול.

המרוויחים הגדולים הם המילטון ו-וטל שלא החליפו צמיגים עדיין וקיבלו עצירה חינם. כמו גם ורשטפן שנכנס להחלפת צמיגים נוספת איתם יוכל לסיים את המרוץ. במרצדס ופרארי היו כל כך עסוקים עם וטל והמילטון ששכחו את הנהגים האחרים. כך המילטון מוביל את המרוץ על חשבונו של בוטס, וטל שלישי בעוד שלהקלר שישי אחרי שני הרדבול.

כאשר מכונית הבטיחות יורדת, המילטון יחד עם בוטס, בורחים קדימה ומשאירים את שאר מלחמות המיקום מאחור. הפעם זהו להקלר שנלחם בורשפן וגאסלי, ריקארדו בנוריס וסיינז. כאשר הקרבות נרגעים זמנית, רדבול מאפשרים לורשטפן לעבור את גאסלי ולהשאיר לאחרון את ההתמודדות מול להקלר. המילטון מוביל לפני בוטס, וטל מעל שש שניות במקום השלישי, ורשטפן, גאסלי ולהקלר במקומות ארבע עד שש בהתאמה, סיינז ונוריס בשביעי והשמיני, ריקארדו תשיעי ואלבון סוגר את העשיריה הראשונה.

בהקפה ה-36 סוף סוף מצליח להקלר לעקוף את גאסלי בעוד ורשטפן מתקרב לוטל וגם עוקף אותו, אבל וטל לא מוותר ומשיב מלחמה. ורשטפן בולם ומוצא את וטל באחורי הרדבול שלו והשניים יוצאים מהמסלול ובעוד שרדבול יוצאת ללא פגע, הפרארי של וטל סובלת מנזק בכנף הקדמית.

ורשטפן מאבד שניי מקומות ומוצא את עצמו מאחורי בן קבוצתו גאסלי, בעוד וטל שביקר שוב ברחבת הטיפולים להחלפת כנף, מדורג אחרון – כך שהחלטת השופטים להעניק לוטל עוד 10 שניות תוספת זמן על גרימת תאונה, אינה משנה את התמונה.

עשרת המקומות הראשונים:
1. לואיס המילטון
2. ואלטרי בוטס
3. שארל להקלר
4. פייר גאסלי
5. מקס ורשטפן
6. קארלוס סיננז
7. דניאל ריקארדו
8. קימי רייקונן
9. דינאל קוויאט
10. ניקו הולקנברג

איזה מרוץ! לפחות חציו הראשון. בוטס נראה כאחד שלא יוותר בקלות להמילטון וכי מבחינתו, המירוץ לאליפות לא סגור – ההקפות ראשונות הראו את בוטס נחוש לא לתת להמילטון לעקוף עד שהמילטון לקח צעד אחורה והמתין לשעת כושר אחרת. בוטס היה בטוח ב-100% כי ניצחון בסילברסטון אפשרי אבל הופעתה של מכונית בטיחות בזמן הלא נכון, הוכיחה אחרת.

המילטון הוא המילטון. פשוט לא ברור מהיכן הוא מצליח לספק תוצאות מרוץ אחרי מרוץ. נכון, יש לו את המכונית הכי טובה בגריד אבל אפילו עם צמיגים בתרכובת קשה, כאשר בן קבוצתו עם הצמיגים הרכים, מצליח המילטון לקבוע את ההקפה המהירה ביותר במרוץ ועל הדרך לקטוף גם את נקודת הבונוס.

שארל להקלר ומקס ורשטפן, אלו השמות שיאבקו על אליפות העולם בעידן של אחרי המילטון. השניים נאבקים אחד בשני עוד מימי הקרטינג בהם נהגו עם חיתולים. בעוד שני אלו מדווחים כי היה זה אחד המרוצים המהנים עבורם, לא נותר לנו הצופים אלא לבקש עוד ועוד.

לראשונה היה זה גאסלי שהקדים את ורשטפן לדגל השחמט, למרות שבסוף העונה תישאר רק הסטטיסטיקה, אם לא היה וטל מנגח את הרדבול של ורשטפן, גאסלי היה מסיים במיקום נמוך יותר. שוב אלילת המזל מתערבת. גאסלי עדיין לא התאקלם סופית בקבוצת האם אבל בעקבות התוצאה הטובה, קיבל עוד כמה ימי חסד.

מקלארן שוב הטובה מהיתר רק שהפעם זהו סיינז שמביא את הנקודות לאחר שהצליח להדוף את ריקארדו בהקפות האחרונות. נוריס סובל מאותו חוסר מזל של תזמון לא נכון של מכונית הבטיחות ומסיים רק במקום ה-11 ומחוץ לניקוד.

ב-רנו לא מצליחים להבין כיצד קבוצה שמשתמשת במנועים שלה, מצליחה להשיג תוצאות טובות יותר אבל, אחרי הקטסטרופות האחרונות, יכולים להתנחם שם במקום שביעי של ריקארדו ועשירי של הולקנברג, שניהם בתוך הניקוד הכל כך חשוב לקבוצה.

על רייקונן עבר יום מרוצים טוב בסך הכל, בעוד שבמצעד הנהגים כולם הוסעו סביב המסלול במכוניות MG ישנות, דווקא קימי קיבל לידיו הזדמנות לנהוג ב-אלפא משנת 1950. גם מקום שמיני אחרי זינוק מחוץ לנקודות, לא יכול לקלקל את מצב הרוח. ג'ובנצי לעומתו, לא היה חביב הנהגים לאחר שגרם לכך שמכונית הבטיחות תצא למסלול וכל השינוי במרוץ.

בטורו רוסו התהפכו היוצרות. אלבון חווה סוף שבוע מצויין עם זינוק בעשיריה הראשונה בעוד שקוויאט דשדש אי שם מאחור, אבל אז, כמו להרבה נהגים, מכונית הבטיחות שינתה את הסדר וקוויאט מסיים תשיעי בתוך הניקוד בעוד שאלבון רק במקום ה-12.

פרז ברייסינג פוינט סבל ממרוץ נוראי, הסתבכות עם הולקנבר בתחילת המרוץ וכנף  שבורה אחת, דרדרו את פרז עד לסוף הטור ולמעשה הוא סיים אחרון. מסטרול אנחנו רגילים למיקום נמוך אבל הקנדי הצליח לטפס כמה מקומות מהזינוק והסיכום עם הספונסרים הוא שכל מיקום נוסף, יותר כסף הולך לצדקה. אמנם בלי ניקוד אבל לפחות עשו משהו טוב ברייסינג פוינט.
הדבר הטוב היחיד שקרה לוויליאמס בסוף השבוע הוא חגיגות לחמישים השנים לפעילותו של סר פרנק וויליאמס בפורמולה 1.
ב-Haas ציידו את גרוז'אן במכונית מאוסטרליה בעוד שמגנסון צוייד במכונית חדשה. המטרה היתה להבין מה לא עובד טוב בין מקצה הדירוג למרוץ עצמו. מדוע התוצאות במקצה הדירוג טובות יחסית ובמרוץ המכונית מאבדת גובה. הבעיה היחידה עם הניסוי הזה היתה, ששני הנהגים התנגשו אחד השני כבר בהקפה הראשונה וגרמו לשתי המכוניות נזק ונאלצו לפרוש כל שב-Hass כנראה כבר לא ידעו היכן הבעיה במכונית שלהם.

בעוד שבועיים, מגיעים למרוץ הביתי של וטל בגרמניה.