מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
rok-straps רצועות קשירה 140
פרפקט קוביה שמאל
סטפן
ברקום שמאל
הארלי שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מתלה לקסדה
HJC
מונדיאל קוביה

מפאריז לדאקאר על וספה

מפאריז לדאקאר על וספה

דובי מילר

יש משהו מיוחד בראלי דאקאר, זה שעומד לצאת לדרך בעוד כשבוע, שגורם לאנשים להשתגע, במובן החיובי, כאשר הם מתכננים להתחרות בו. להתחרות מול איתני הטבע וגם מול הגורל.עד כדי כך הראלי הזה, האתגר הזה, משגע את האנשים שהוא גרם להם, כמעט מדי שנה לצאת לדרך להרפתקה המטורפת הזו עם מגוון של כלי רכב שרק הדמיון הפרוע היה חושב שניתן לחצות איתם מדבריות, דיונות וגם שבילים בוציים בחלק מהמקומות.

במשך שנים, במסגרת עבודתי רכבתי על דו-גלגלי מאד מיוחד, פיתחתי אליו חיבה מיוחדת, למרות שהוא לא תמיד התייחס אליי בהתאם. פעמים רבות סרב לשתף איתי פעולה ולא התעורר בבוקר, במקרים אחרים גמגם קשות, שלא לדבר על תופעות של הרדמות תוך כדי שיחה בייננו או הרגשה של טלטולים כאילו הוא באיזו חקירת שב"כ. השיא היה כאשר ניער אותי מעליו, נשכב על הכביש, מעליי, בחוסר רצון בולט לזוז. בסוף הוא זז. אותי הזיזו עם אמבולנס לבית חולים (כף רגל שנשברה וכואבת עד היום..).
אני מתכוון כמובן לוספה, זו הפשוטה מצד אחד והמאד מיוחדת מצד שני. איטלקיה סקסית בעלת קווים עגולים וקול צרוד מהרבה שנים של ערבובי משקאות אלכוהוליים של נוזל 95 אחוז אוקטן יחד עם שמן סמיך ומגעיל.

לקראת ראלי דאקאר של שנת 1980 התארגנה לה קבוצה של ארבעה רוכבים צרפתיים שהחליטו להתחרות בראלי דאקאר. הרעיון היה מעולה, הכלי שנבחר לתחרות הזו היא, בכן, הוספות שלהם. לא בדיוק הכלי האידיאלי לספורט מוטורי כלשהו בכלל ובטח שלא לראלי קשה ואכזרי כמו הדאקאר. הם נרשמו בכל זאת.
ב-1 בינואר 1980 ניצבו להן ארבע וספות על קו הזינוק בפאריז ועליהן ארבעה רוכבים עם סופר מוטיבציה להצליח. ב-23 באותו החודש, ולאחר שגמעו כעשרת אלפים קילומטרים של מאבק עיקש, הצליחו סימונט וצ'ריאנסקי, שני רוכבים מתוך הארבעה, להגיע אל קו הסיום בדאקאר בירת סנגל יחד עם הווספות שלהם, ה-PX200. בדרך הם עברו ב-7 מדינות לא פשוטות, עמדו ורכבו באתגרים ועשו את זה.
אז אולי לצאת לדאקאר עם ווספה זה לא רעיון כזה משוגע אחרי הכל.

אצלי תמיד תישאר חיבה מסוימת לגוש המתכת הלבן שליווה אותי במשך שנים ברחובות תל-אביב (לא, לא הייתי שליח) מסיר כל חשש מגורמים עוינים בסביבה לגבי תפקידי (סודי, מצטער). הייתי מוכן לחבור גם כיום לכלי כזה (רעיון הג'אווה, מסתבר, יקר מדי..). לדאקאר אולי לא אגיע איתו אבל אף פעם אי אפשר לדעת לאן כן.

אוטו-דידקט –  הבלוג של דובי מילר

17 תגובות ל מפאריז לדאקאר על וספה

  1. יש להם כנפיים לחצות נהרות, ומגלשיים לחצות דיונות. ובקטעי הקישור הם פשוט מפעילים את מגדש הטורבו.

  2. לכל מי שרכב על ווספה באותן תקופות יש חיבה לגוש המתכת שאתה דבר עליו.

  3. אמנם היה נקרע הכבל של ההילוכים…הכבל של המצמד….ולפעמים הכבל של הברקס רגל……..אבל לא הייתי מחליף את הווספה באף כלי מהפלסטיקים האלו של היום. כל הכבוד לך אדון דובי מילר על העלאת רוחה של הווספה. וכל הכבוד לאלו שעשו את המרוץ שסיפרת עליו. זה פשוט נראה בלתי אנושי.

  4. אפילו בכביש הווספות האלו לא נותנות הרגשת ביטחון שלא לדבר בשטח.

  5. עם הוספה שהייתה לי הייתי נותן בראש לכולם בעיר כשליח. הייתי נוגע עם הגלגל רזרבי בצד שמאל בריצפה ועם הבורר הילוכים בימין. אבל באמת שהייתי משוגע. ווספה אחלה כלי . ודובי אחלה כתבה.

  6. דובי נכנסתי לאתר שלך והוא קצת קשה להתמצאות. אבל החומר "משכר".

  7. מילא עם אופנוע..אבל קטנוע עם גלגלים קטנים…!!!

  8. חברים, תודה על כל התגובות.

    לגבי האתר – "באזר" – הוא עובר עכשיו שדרוג ואני מקווה שיהיה יותר ידידותי למשתמש.
    בכל מקרה, לחיצה על הסרגל העליון, על השם שלי, נותנת רשימה של כל הרשומות שלי ואז יותר קל לדלג ביניהן.
    תבואו לבקר.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל