מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
הווסקוורנה באנר שמאל
קונה אופנוע
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
פרפקט קוביה שמאל
ברקום שמאל
לרט
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
תמוז
KTM עליון קוביה
rok-straps רצועות קשירה 140
מתלה לקסדה
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל

"נהרג נהג מכונית"

"נהרג נהג מכונית"

אריק רוזנבלום

צילום: רונן טופלברג

תסלחו לי על שני דברים בבקשה, מותר לפני יום כיפור:

1. לקראת חשבון נפש אני רוצה לומר את ההיפך, כמו שטל שביט הטמיע בנו, מהסוף להתחלה בצורת הגשת מבחני הדרכים. אני רוצה לומר תודה וברכה לכל אותם החברים האמיתיים שעוזרים לנו עם אתר דו"גרי 24 שעות ביממה: ניסים ברדה, משה, אופיר, אלעד, בועז קורפל, סטפן, רמי, יורי, בועז בר, דובי מילר, רון, לירון, כפיר, מוני, אייל, גדי, תומר, מיס הילה היקרה (ושתרגישי טוב!!). ותודה לכל אלה שהבטיחו לעזור!

2. "זמן עצבים" כמו ביציע עיתונות: בכל פעם שאני מקבל רסיסי מידע מהמשפט של טל, אני שומע על זה שהשופט דחה את בקשתו של מי שלקח לנו את טל לחזור ולשבת מאחורי ההגה. אלוהים אדירים!! מאיפה האומץ לבקש שישוב לכביש? אותו נהג יכול היה כבר לתרום לקהילה, לבצע עבודות שירות בינתיים, ועוד דברים רבים אחרים, לפני החלטות של "סורג ובריח". אבל ראבק (כמו שטל היה אומר) השתגעתם?! לי זה לא נראה הגיוני. ושלא תבינו, זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, אבל כשאתה עולה לכביש, תהיה עם 100 עיניים ומחשבות קדימה וזהירות משנה. הכל בימינו יכול לצוץ, כולל שיחות טלפון, SMS, מיילים ומי יודע מה עוד. זהירות!! הכל יכול לקרות. אם לטל זה קרה… אז… נו, טוב, אתם יודעים את ההמשך.

חשבתי שיהיה יפה לשתף אתכם במה שטל שביט כתב לפני 23 שנים בטורו המיתולוגי "דבר האורך" ממגזין מוטו – יוני 1988.
בתקווה שזה יעבור לכל אחד ואחד, אלו הקשורים לפרשה וזה נכון לכל אחד מאיתנו.

סעו לשלום, גמר חתימה טובה וצום קל,
אריק רוזנבלום.

 


 

"נהרג נהג מכונית": טל שביט.
ראיתם פעם כותרת כזו בעיתון? גם אני לא, מהסיבה הפשוטה שאין בכך כל חדשה מעניינת והכותרות בעיתונים מוקדשות לחדשות.
כמעט כל יום נהרגים נהגי ונוסעי מכוניות, ומה ששגרתי וקורה כל יום אינו מעניין במיוחד. אבל אופנוע?? זה כבר עניין אחר. כאשר נהרג רוכב אופנוע זה כבר אירוע תקשורתי, משתי סיבות: הראשונה – כולם יודעים כמה האופנוע מסוכן ולכן יכולים להזדהות עם הכותרת, לצקצק בלשנם ולהטיף לכל מכריהם רוכבי-האופנוע להפסיק עם השטות הזאת. הסיבה השנייה פשוטה: זהו אירוע נדיר. וכמו כל אירוע נדיר, הוא שווה כותרת צעקנית. "נהרג אופנוען!!" זה כבר ניוז.

אופנוע, עם כל יתרונותיו המוכרים ועם כל שאנו אוהבים אותו, סובל מחסרון אחד מובהק. זהו כלי לא-כך-כך בטוח. כך, לפחות, הדעה הרווחת וזהו הטיעון הנפוץ בכל מקום בו עולה נושא כלשהו הקשרו לאופנועים לדיון. במשרד התחבורה משתמשים בטיעון השחוק הזה כדי לרמוס כל הצעה להקלה במיסוי (לא שזה טיעון לגיטימי – אבל את זה נעזוב, לבינתיים). כל אם יודעת כי הכלי שזומם בנה להביא הביתה הינו קטלני, רצחני, משהו כמו שוורצנגר ורמבו יחד. בכל מקום בו מוזכר אופנוע סומרות למישהו השערות.

מאיפה, לעזאזל, התדמית הזאת? האומנם קוטל האופנוע מדי שנה כל כך הרבה נפשות תמימות על לא עוול בכפן? האומנם הוא הרוצח הבלתי מרוסן המסתובב בכבישינו וקוטע את פתיל חייהם של עוברים ושבים ונוסעים וחוזרים?
תסקרו בבקשה את עיתוני השבוע החולף, ומנו את מספר רוכבי הדו-גלגלי שנהרגו. ספרו את מספר הנהגים והולכי הרגל שמצאו את מותם בכבישים, תופסים?? זה כמעט לא קורה, העניין הזה! אין אלפי הרוגים מקרב קהל הרוכבים, ואפילו לא מאות. פשוט אין. אתם זוכרים שמדובר בכלי הרצחני הזה, יציר השטן, החונק מבוסטון, ג'ק המרטש… אבל כשכבר מתרחשת תאונה קטלנית, היא עושה כותרות. כולם שומעים על זה, והמיתוס מתחזק.

ומה שמרגיז הוא שעוד לא ראיתי את אמא שלי קוראת על תאונה חזיתית עם שלושה הרוגים וחמישה פצועים קשה, ואומרת באנחה "שוב המכוניות הקטלניות הללו… מתי כבר תרד מהעניין המסוכן הזה ותעבור לרכב בטוח כמו אוטובוס?". לא את אמא שלי ולא את אף אחד אחר. וזה כאשר תאונות מכונית קטלניות מתרחשות ידי יום ביומו. למה כשנמלט מישהו מתאונת-מכונית בעור שיניו לא אומרים לו "לך תגיד ברכת הגומל, יצאת בנס ועכשיו תבין את הרמז ותרד מזה?" למה שנהרגים במכונית זה טבעי, אבל כשנהרגים באופנוע אז זה "כלי רצחני"?

 

שנה טובה מדוגרי


ומה שמרגיז הוא שעוד לא ראיתי את אמא שלי קוראת על תאונה חזיתית עם שלושה הרוגים וחמישה פצועים קשה, ואומרת באנחה "שוב המכוניות הקטלניות הללו… מתי כבר תרד מהעניין המסוכן הזה ותעבור לרכב בטוח כמו אוטובוס?".

 

37 תגובות ל "נהרג נהג מכונית"

  1. האיש היזה היה נביא (אחד בדורו), כמה הוא צדק וכמה ממשיכים לזלזל בדו גלגלי

  2. עברו 23 שנים וזה עדיין אותו הדבר. רק מעט השתנה.

  3. ברשותכם ובקצרה. תודה גם לך אריק חברי היקר. על כל השעות שאתה משקיע באתר דו"רי. ולכל העושים במלאכה, ללא יוצא מהכלל. המטרתה לשמור את האתר "באוויר" ולתת לקהילה הצעירה ולמי שלא הכיר את "יוסף" מעט לדעת על טל. ותמיד זכרו "סעו עם מחשבה של מה יקרה אם…."

  4. אכן – כל אחד שמתישב מאחורי ההגה – " רוצח " בפוטנציה… כפי שכל אחד מתישב מאחורי הכידון – " רצוח או נרצח " בפוטנציה ….סעו, רכבו בזהירות – כל מילה בסלע ! גמר חתימה בספר החיים טובה !
    ולכותב ברכות !

  5. ועוד יותר עצוב שאבד לנו אדם כל כך גדול ודגול. שנזכה השנה רק לבשורות טובות. גמר חתימה טובה.

  6. מסכים עם כל מילה, טל היה ענק ומורשתו נשמרת, אנחנו לא ניתן לה להשכח, חג שמח, צום קל וגמר חתימה טובה לכל הקוראים ואנשי המערכת והחברים

  7. כל הכבוד לכם כולם במערכת דוג"רי.
    תודה על הכתבה של טל, היה מרגש לקרוא. מאיפה אתם מביאים את כל החומר הזה של טל…? ובכלל לכולם שנה טוב וגמר חתימה טובה. שרק תתמידו ושיהייה לכם כוח להמשיך עם האתר.

  8. נביא-אשכרה נביא. סחטין על המילים ועל הכתבה. שנה טובה וגמר חתימה טובה – אלופים.

  9. במוטו ובמותו ציווה לנו את החיים ואת המצווה
    "ונשמרתם לנפשותכם והייתם זהירים ומזהירים "
    "ולמדתם והשתלמתם והתאמנתם עד בלי סוף"
    או עד כי ראו מדריככם כי טוב,
    "ונבאו לכם את המתפרץ לדרככם וחוסם נתיבכם ומזלזל בחייכם"

    טל שביט זכרך לברכה

  10. קראתי את הטור הזה מתוך גיליון של מוטו שיצא לאור אחרי מותו של טל. כמו רבים חשבתי: לעזאזל! הרלוונטיות של המילים גם אחרי 20 שנה לא פוחתת…
    אריק, אין מועד מתאים יותר לפרסום הזה מאשר יום הכיפורים. על כולנו מוטלת האחריות לעשות חשבון נפש ולסכם עם עצמנו שמעכשיו מתחילים לקחת אחריות ולשים את הזהירות והסבלנות בראש סדר העדיפויות.
    גמר חתימה טובה לכולם.
    ״ובחרת בחיים״ !! 

  11. תודה אריק. תודה שהעלית את זה לכאן. אני זוכרת שקראתי את זה כשזה התפרסם, אבל לא קראתי את זה מאז, וזה *כל כך* מרגש.
    תודה ענקית לך, ולכל שאר האנשים שמשקיעים כל כך הרבה מעצמם כדי שדו"גרי, ה"בייבי", של טל, יישאר באוויר.

  12. חבל שאנו בוכים על הטעויות ולא לומדים איך לא להכנס אליהם.

  13. בבסיסם דברים לא משתנים, צריך פשוט ללמוד לרכב מסביבם בווילי…תודה לך אריק.

  14. בגדול נכוןמאוד עינין הדה-לגיטימציה שהוא מנת חלקם של הרוכבים אבל נכון גם להזכיר שאחוז האופנועים מתוך סך כלי הרכב לצערי נמוך משמעותית

  15. חבל שככה העולם מתנהג. תחשבו לפני כל פעולה – יהיה יותר בטוח פה.

  16. אני כאופנוען למעלה מ 20 שנים רואה לפעמים דברים מזעזעים שאופנוענים עושים שממש לא מתיישבים עם מה שנקרא "תרבות נהיגה", אני לא אומר שנהגי הפחיות צדיקים אבל ביום כזה כדאי לעשות חשבון נפש ולבדוק מה קורה איתנו

  17. לא נישכח את טל אבל כל בכל פעם שאני מתניע את הR שלי אני אומר לעצמי שעים זה קרה לטל אז …

  18. צוות יקר, אריק, ניסים וכל מי שידו במלאכה, אנחנו – משפחת שביט – יודעים שאתם מקדישים את כל זמנכם למען המשך דרכו של אתר דו"גרי ואנחנו מלווים אתכם בהרבה אהבה.
    אכן, פרסום חוזר של הכתבה הזאת ממחיש את האבדה שלנו יותר מכל. תודה לכם שהעליתם אותה שוב!

  19. זה פשוט עניין של סטטיסטיקה. באופנוע נהרגים יותר מרכב

  20. האם בדקת את זה או שאתה שולף את זה ככה ? נסה להיות אמיתי בבקשה. תודה.

  21. כל אחד חושב שהוא מבין בסטטיסטיקה כי הוא שמע ממישהו משהו על הרג של אופנוענים וכו'.
    תודה על הכתבה – לצערי לא השתנה כלום.

  22. וכבר שנה וחצי או יותר אני לא עולה על הכביש. מספיק. לא יכול להמר על החיים, על גורלם של היקרים לי, על הבריאות (לא חייבים "למות עד הסוף", אפשר סתם להפגע קשות ואנושות). יורד פה ושם לשבילים ופשוט- מספיק.

  23. בכלי רכב יש מאות ואלפי תאונות ביום שמסתיימות בדפיקה קטנה ובינונית בפח ואפילו אינן מדווחות. באופנוע כל פגיעה נגמרת בדם. מה לא ברור כאן? למה אתה טומן קסדתך בחול?

  24. אריק בוקר טוב, כל הכבוד לך ולדרך להנציח אנשים מיוחדים כמו טל שביט ז"ל. בכלל יש לך אתר מדהים מלא עניין ופעילות. גמר חתימה טובה והעיקר שניסע בזהירות

  25. טל פונה לאימו… מצמרר. אני חייב לומר בגילוי לב שהעובדות כפי שטל מציג אותן, משכנעות למדי. כולי תקווה שמורשתו של טל תעמיק ותלך ורמת הבטיחות בדרכים, לכל המשתמשים בו, תלך ותשתפר.

  26. יפה מאוד
    כיף להזכר, אתר מצוין ומעניין ומלמד.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל