מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינסטגרם
קונה אופנוע
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
סטפן
ברקום שמאל
KTM עליון קוביה
לרט
לרט
פרפקט קוביה שמאל
מוטוליין עפולה
קריפטונייט
תמוז
מתלה לקסדה
HJC
מונדיאל קוביה
סטומפ
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל

שביל הבריחה

שביל הבריחה

מערכת דוגרי

צילום: תומר פדר

בעקבות דו"ח החקירה השערורייתי שפרסמה עמותת אור ירוק פורסם במעריב על ידי גיל מלמד תחקיר המבוסס על ניתוח, שחזור, והדמיית תאונתו של טל שביט שנעשה בשיתוף מומחים ומועדון האופנועים הישראלי. התחקיר עורר הדים רבים וחיזק את האמת שהייתה ידועה לכל, דו"ח חקירת התאונה שפורסם על ידי אור ירוק נכתב בחובבניות במקרה הטוב וגובל בהטיה מכוונת שלא בתום לב במקרה הרע. לבסוף גנזה אור ירוק את הדו"ח רגע לפני פתיחת המשפט נגד הנהג שהואשם בגרימת מותו ברשלנות של טל שביט.
לפני כשבוע פרסם גיל מלמד במוסף הרכב של מעריב תחקיר נוסף על מהימנות עדות מומחים לתאונות דרכים בפני בתי המשפט. הדוגמא המרכזית בתחקיר הייתה דו"ח אור ירוק שמתבסס על דעת המומחה עוזי רז, דוגמא שהמחישה את הבעייתיות של עדויות המומחים. התחקיר חושף פרטים חדשים על פרשת דו"ח החקירה שהזמינה עמותת אור ירוק. בעזרתו של גיל מלמד הבאנו בפניכם את התחקיר כלשונו כפי שפורסם במוסף הרכב של מעריב.


כלל ידוע במשפט הפלילי הוא שדי לו לנאשם לבסס בפני בית המשפט "ספק סביר" כדי שיזוכה מאשמת ביצוע עבירה שבגינה הוא עומד לדין. זהו כלל יסודי, חשוב וצודק מכל הבחינות, אשר במרבית המקרים מצמצם מאוד את מספר החפים מפשע המורשעים על לא עוול בכפם.
כדי לבסס אישום בכל הנוגע לתאונות דרכים משתמשת המשטרה, ובעקבותיה התביעה המשטרתית, בתוצרי עבודתם של חוקרי תאונות משטרתיים, ואילו נאשמים מסתייעים לא אחת בעדים מומחים, המוגדרים "חוקרי תאונות". 
בניגוד לתחומי מומחיות אחרים כמו רפואה, הנדסה, שמאות או חקירה פרטית, המדינה לא הגדירה כללים ותקנות מחייבים לעיסוק ב"בחינת תאונות דרכים", וגם לא קבעה את כללי ההכשרה לעיסוק זה. כל בוחני התאונות בישראל הוכשרו עד לא מכבר בקורסי בוחנים של משטרת ישראל או של צה"ל, ורבים מהם החלו לעבוד, לאחר פרישתם מן השירות, כבוחנים פרטיים.
"בוחני תאונות" פרטיים מגישים חוות דעת מקצועיות מטעמם של נאשמים בתאונות  וכן עבור חברות ביטוח המבקשות להטיל את האשמה בתאונה על הצד האחר שמעורב בה, כדי להימנע מתשלום פיצויים. במרבית המקרים פועלים החוקרים בדימוס כפרילנסרים: הם נשכרים לבצע בדיקות ולהגיש חוות דעת לבתי משפט, ומתוגמלים לפי החקירה והופעותיהם בדיונים.

לפני כשנתיים הוקמה מגמה לחקירת תאונות דרכים במסגרת "המכללה הישראלית לביטחון וחקירות", שהוקמה בשנת 1986 ומכשירה חוקרים פרטיים ואנשי אבטחה בתחומים שונים. מכללה זו אינה מוכרת אמנם על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ולכן לא יכולה לצייד את בוגריה בתעודה אקדמית, אבל בתי המשפט מקבלים כעדים מומחים את בעלי התעודה שהמכללה מעניקה בסיום קורס הבוחנים.
פקודת הראיות מגדירה עדות מומחה:

"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם".

כדי לשווק את הקורס שלה למתעניינים טוענת המכללה שבוגריה יוכלו "לסייע לעורכי דין כעד מומחה בבית משפט, לייעץ לחברות ביטוח בקשר לאחריות של הצדדים המעורבים בתאונות דרכים, לחקור ולסייע בחקירה ומניעת הונאות בחברות ביטוח בתביעות של נזקי תאונות דרכים, לייעץ למנהלי ציי רכב באיתור מוקדי תאונות והיבטים מסוכנים בתפעול צי הרכב".

בדברי ההסבר למהות "קורס חוקרי ומשחזרי תאונות דרכים" נכתב באתר האינטרנט של המכללה: "עד לאחרונה היה איש המשטרה בעל המקצוע היחיד שהוסמך לחקור תאונות דרכים ולהופיע כעד מומחה בבתי משפט לצורך מתן הסבר אודות הסיבות להתרחשות התאונה. המכללה הישראלית לביטחון וחקירות… נרתמה למלחמה בתאונות הדרכים ומציעה קורס ייחודי המתמקד בחקירת תאונות דרכים לצורך הפקת לקחים ומניעת תאונות עתידיות. זאת בניגוד לגישה הרווחת לפיה החקירה מתמקדת במציאת אשמים"…
המכללה מכשירה "מומחים הפועלים כחוקרים מקצועיים של תאונות הדרכים בישראל… הינם בעלי הכישורים המתאימים למתן חוות דעת בבית משפט, וכן לגיבוש תוכניות למניעה, ייעול וצמצום תאונות הדרכים. המכללה מבצעת בפועל גם חקירות עומק מיוחדות לתאונות דרכים קטלניות. החקירות נערכות על ידי צוות מומחים בראשות מנהל המגמה לשיחזור תאונות דרכים ומטרתן להצביע על מכלול הגורמים והכשלים… בוגרי הקורס משתלבים בחקירות העומק… ומגישים את מסקנותיהם לגורמים המובילים בתחום מניעת תאונות הדרכים בישראל".

אחד הגורמים שמובילים את המאבק בתאונות בישראל היא עמותת "אור ירוק",  שהזמינה וקיבלה מן המכללה חמישה דו"חות "חקר לעומק" של תאונות קטלניות שונות. על הדו"חות חתומים "מנהל הקורס לחוקרי ומשחזרי תאונות דרכים" (כפי שהוא מוגדר באתר האינטרנט של המכללה) – אינג' ד"ר עוזי רז, ושופט התעבורה, בדימוס, עו"ד אבינועם הדר, ועל חלקם חתומים גם משתתפים נוספים בחקירות – תלמידים במכללה ומרצים.

כל הדו"חות שהוגשו ל"אור ירוק" הינם דו"חות "חקר לעומק" של תאונות דרכים ולכן אין מחלוקת שהם אמורים להיות אובייקטיביים לחלוטין, לא מטעמו או למענו של צד זה או אחר, ושמטרתם להיות "חקר האמת".
דוח "חקר לעומק", שלא אמור להיות מוגש במסגרת הליך פלילי ובעיקר כזה שלגביו מוצהר שנכתב "בניגוד לגישה הרווחת על פיה החקירה מתמקדת במציאת אשמים" – אמור לרדת לשורש הסיבות לתאונה ולתאר אותה כהווייתה וללא כחל וסרק. זאת בשונה, למשל, מדו"חות שנערכים עבור נהג המואשם בגרימת תאונה (מה שמוגדר כ"לסייע לעורכי דין כעד מומחה בבית משפט") או מדו"חות שנועדו "לייעץ לחברות ביטוח בקשר לאחריות של הצדדים המעורבים בתאונות".
אלא שעיון בכמה מחוות הדעת שנמסרו ל"אור ירוק", והתמקדות בדו"ח ה"חקירה לעומק" שהוגש בעקבות תאונת הדרכים שבה נהרג האופנוען והעיתונאי טל שביט ז"ל, מעלים תהיות בנוגע למקצועיות ולמהימנות הפעולות של עוזי ורז ושל המכללה לביטחון וחקירות. 
בראיה רחבה יותר, שאינה קשורה בפעולות המכללה ורז, עולות שאלות קשות ומטרידות אודות תחום חקר התאונות הפרטי בישראל באופן כללי, ואודות הסכנה שבהיעדר תקנות ואתיקה מוסדרים עלולים "חוקרי תאונות" לפעול בדרך שתפגע באחרים – למשל נהגים שנפגעו בתאונות או מי שתובעים חברות ביטוח בגין תאונות שבהן נגרם להם נזק.
מטרידה במיוחד העובדה שכל הממצאים שיוצגו בהמשך שזורים בדו"ח שעליו חתומים לא אחר מאשר "מנהל המגמה לחקירה ושיחזור תאונות דרכים" (כתוארו בדו"ח) במכללה הישראלית לביטחון וחקירות, עוזי רז, וכן עו"ד אבינועם הדר, מהמרצים הבכירים בה.

גרם מוות ברשלנות
טל שביט ז"ל נהרג ב-2 במרץ השנה, כשרכב על אופנוע במחלף מורשה, על מסלול היציאה מכביש מס' 5 לכיוון מזרח, אל כביש 4 לכיוון דרום.
בכתב האישום שהגישה המשטרה נגד נהג המכונית שפגע בו נכתב שהוא עצר את מכוניתו בשוליים הימניים של הכביש, ואז החליט לעבור ולעצור את רכבו על אי תנועה מסומן על הכביש, בין נתיבי ההאצה לבין כביש מס' 4.
"הנאשם", נכתב בכתב האישום, "הסיט את רכבו בצורה חדה לכיוון אי התנועה ולא הבחין במנוח רכוב על האופנוע, אף ששדה הראיה לאחור היה 135 מטר. כתוצאה מסטיית הרכב כאמור, התנגשו הרכב והאופנוע בחוזקה והמנוח הועף מאופנועו על גבי שמשת הרכב… מותו נקבע במקום".
במלים פשוטות, המשטרה, שמאשימה את הנהג ב"גרימת מוות ברשלנות", טוענת שביצע פעולה בלתי מתקבלת על הדעת ובעיקר לא צפויה מנקודת מבטו של נהג אחר: הוא יצא מהשול הימני של הכביש, חצה בחדות שני נתיבים כדי להגיע אל אי תנועה מצוייר מעברו האחר של הכביש, חסם את נתיב נסיעתו של טל והרג אותו.
בדו"ח של רז והמכללה, שנכתב והוצג לפני שהוגש כתב האישום, אין כל אזכור לטענת המשטרה, ותחת זאת מופיע מצג לפיו שביט נהג בחוסר שליטה והתנגש במכונית חונה.
חוקרי המשטרה, אשר מבססים את ממצאיהם בין השאר גם על עדותו של נהג המכונית, מאשימים אותו בכך שחצה שני נתיבים ברשלנות, ובתוך כך חסם את נתיב נסיעתו של שביט. בדו"ח המכללה, שמתיימר להיות דו"ח "חקר לעומק" של תאונה, פעולת הנהיגה הזאת – לב ליבה של התאונה – כלל לא נזכרים.
רז והדר לא מציעים תיאור חליפי של מהלך שונה של פעולותיו של נהג המכונית. הם לא טוענים שהוא לא ביצע את המעבר הבלתי צפוי מימין הדרך לשמאלה, אלא פשוט מתעלמים ממנו. דו"ח ה"חקירה לעומק" מתאר למעשה תסריט שמאשים את שביט בתאונה וגורם לקורא להאמין שרכב על האופנוע בחוסר אחריות ופגע במכונית חונה (או שנסעה במהירות מאוד איטית). במלים אחרות, לא רק שהדו"ח מתעלם מפעולת נהג מכונית הנוסעים, הוא גם מטיל על רוכב האופנוע את האשמה.
וכיצד הגיע עוזי רז למסקנה לפיה נהיגתו של שביט היתה רשלנית? על מה הוא מבסס את ממצאיו?

בדיקה של עשרות פסקי דין של משפטים בהם הופיע רז כעד מומחה מגלה שזו לא הפעם הראשונה שבה הוא מגיע למסקנות שנדחות. וכאן טמונה הבעיה העיקרית של תחום "חקר התאונות" בישראל: כל "מומחה" יכול להציע לבית המשפט כל מסקנה או פרשנות שהעלה בדעתו, הגיונית או מופרכת, ללא חשש שיינזק. מכאן קצרה הדרך אל "שיטת מצליח": אם הצליח העד המומחה לבלבל את בית המשפט, או לכל הפחות לטעת בלב השופט "ספק סביר", הרי שהנאשם הרוויח. ולפעמים, כמובן, זה לא מצליח. 

כעומק העלילה
לא רק מקצוע "חוקר תאונות" לא מוגדר בישראל, אלא גם ההגדרה של "חקירה לעומק", אבל בשני המקרים אין צורך להמציא את הגלגל. אנשי עמותת "אור ירוק", שהזמינו מרז את דו"חות החקירה לעומק, יכולים היו למצוא בקלות את הנהלים המקובלים בעולם לביצוע חקר תאונות דרכים, ובפרט חקר לעומק של תאונות. למשל, מסמך בן 349 עמודים, שנכתב בעזרת מוסדות האיחוד האירופי כבר בשנת 2003, מתאר מתודולוגיה מפורטת לחקר לעומק של תאונות אופנועים.

מקוצר היריעה לא נוכל לפרט כאן כיצד באמת צריך לבצע חקר לעומק של תאונות, אבל לא מיותר להזכיר שבמהלך חקירה כזאת מתבקשים החוקרים האירופאים למלא בכל תאונה לא פחות מ-85 עמודי שאלון, עם הרבה מאות נתונים שעליהם לכלול אודותיה.
על ה"חקירה לעומק" של רז והמכללה, לעומת זאת, לא רק שלא חתום מומחה לאופנועים – אפילו שרטוט של זירת התאונה ותיאור המסלול של כלי הרכב לא נכלל בה. אין פלא, לכן, שתיאור תנועתו של האופנוע, כפי שמופיע בדו"ח, מציג מצב שאיננו אפשרי.
אחד הכללים הידועים והכתובים של ביצוע חקירות תאונות בכלל, לא כל שכן חקירה לעומק של תאונות, הוא צירוף תרשימים המתארים את תרחיש התאונה, כמו גם צירוף כל החישובים המתמטיים הרלוונטיים. כלל זה אינו מיושם בדו"ח. אגב, להיעדרו של שרטוט כזה ישנה חשיבות רבה מפני שבהמשך הדברים שינה רז את התיאוריה שלו למהלך התאונה, ולכך עוד נגיע בהמשך.
כפי שכותב רז בדו"ח עצמו, הדו"ח שלו מבוסס בין השאר על ביקור בזירת התאונה ב-14 במרץ, כמעט שבועיים לאחר המקרה ובתקופה שבה ירדו גשמים חזקים מאוד. אין צורך להסביר מה קורה לממצאים במקום תאונה תחת גשם, בנתיב תחבורה שעליו נוסעים עשרות אלפי כלי רכב ביום.
רוב תמונות התאונה שצורפו לדו"ח לא צולמו על ידי רז או אנשי המכללה, אלא פשוט נלקחו מאתרי אינטרנט, ובמספר תמונות שכן צולמו על ידו אין כל דרך לדעת בוודאות האם סימנים שנראים בהן קשורים לכלי הרכב המעורבים בתאונה או לאחרים.
רז לא מציין כיצד הוא קושר בין ממצאים שאסף, כביכול, לבין כלי הרכב המעורבים, וכיצד פסל את האפשרות שהם שייכים בכלל לכלי רכב אחרים או לתאונות אחרות שהתרחשו במקום.
אחת ה"עובדות" שנטענת על ידי רז בדו"ח נוגעת לרוחב שולי כביש מס' 5, כדי לחזק את טענת נהג המכונית לפיה הוא לא יכול היה לעצור שם בבטחה. אלא שמדידה פשוטה מגלה שעובדה זאת אינה נכונה: רוחב השול בקטע המדובר אינו 2.5 מטר, כפי שטוען רז, אלא 3.09 מטר, כלומר 9 ס"מ יותר מהנדרש בהנחיות התכנון של מע"צ.

דו"ח החקירה לעומק מתייחס לעדות נהג המכונית כאל עובדה שעליה מבוססות מסקנותיו, למרות שהנהג הוא צד משמעותי בפרשה. אין לדעת כמובן האם העדות הזו נמסרה לאחר שהנהג  תודרך, ובכל מקרה הנהג יודע לבטח שלעדותו יהיה משקל בתוצאות משפטו. רז אמנם מזכיר בדו"ח שה"חקירה" שלו מבוססת על "נתונים שנתקבלו מנהג הפרטית על ידי חוקר המיועד לשמש מומחה הגנה, במידה ויוגש נגד נהג הפרטית כתב אישום", אבל בדו"ח אין גילוי נאות לעובדות קשורות אחרות. כך, למשל, רז עצמו הועסק פעמים רבות על ידי עורך דינו של הנהג הפוגע כעד מומחה בשכר. בנוסף, אותו "חוקר המיועד לשמש מומחה הגנה" מטעם הנהג הוא אחד המרצים האחרים במכללה, שעובד תחת רז המכהן כמנהל המגמה.
במלים אחרות, רז והמכללה, האמורים לייצר דו"ח אובייקטיבי ונטול פניות, חוקרים "לעומק" תאונה שאחד הנהגים המעורבים בה הוא לקוח של עובד במכללה, ועורך דינו של הנהג הוא ספק עבודה למחבר הדו"ח. דו"ח ה"חקירה לעומק" מבוסס במידה רבה, כפי שכתוב בו וכפי שרז טען והדגים בפגישות שנערכו עימו בעניין הדו"ח, על חומר חקירה שהשיג מהמשטרה, ועל בחינת האופנוע והמכונית במגרש שבו אוחסנו.
פקודות הקבע של משטרת ישראל אוסרות את האפשרות לעיין בחומרי חקירה בטרם הוגש כתב אישום. כלומר, לחוקרי המכללה, וגם לחוקר מטעם הנהג, אסור היה לקבל את עדותו של הנהג או כל פרט אחר מהחקירה, ואסור היה להם להתקרב אל כלי הרכב ולתעד אותם.

חידושים והמצאות
קריאת דו"ח ה"חקירה לעומק" מגלה מיד שהוא חד-צדדי לטובתו של נהג המכונית. כך, למשל, בעוד ששמו של נהג המכונית אינו מוזכר אף לא פעם אחת, שמו של שביט מוזכר מספר פעמים, כמו גם הטענה שרכב על האופנוע במסגרת נסיעת מבחן, "דבר המעורר ספק באשר להיכרותו את הכלי עליו רכב – מודעותו למגבלותיו ולהתנהגות הכביש שלו".
לא יכול להיות כל ספק באשר למיומנות של טל שביט בקשר לאופנוע שעליו רכב. מדובר בספקולציה מכוערת, מפני שאין כל דרך לקבוע שרכיבתו של שביט בסמוך לתאונה חרגה מרכיבה שגרתית.

בסעיף "דיון בגורם האנושי", בהמשך, כותב רז לגבי נהג המכונית: "התנהגותו נבחנת לאורך ציר הזמן שלפני האירוע, עת הוא שמע רעש בלתי מוסבר ברכבו… ועד להחניית הרכב במקום שבו נראה לו הדבר בטוח, היינו, במרכזו של אי התנועה"… אגב, כאשר רז התבקש להצביע על מוקד אותו רעש עלום הוא לא יכול היה להציג אף ראיה פיזית, למעט תמונה שצילם, לטענתו, ובו נראית שריטת חניה טיפוסית על פגוש המכונית. בסעיף זה, כמו בדו"ח כולו, רז יוצר את הרושם שנהג המכונית בסך הכל "חנה" שלא כדין או נסע בתמימות ובאיטיות. הוא אפילו לא רומז על חסימת נתיב נסיעתו של שביט, ומסביר ש"החניית הרכב על אי התנועה כרוכה בעבירה של אי ציות לתמרור".
במלים אחרות, עבירת הרשלנות המיוחסת לנהג בכתב האישום איננה, ותחתיה בונה רז תיאוריה של "פגיעת האופנוע ברכב חונה", כשהוא כותב: "העמדת רכב על אי התנועה המצויר מהווה איפוא לכשעצמה מפגע תעבורתי".
לגבי שביט, לעומת זאת, טוענים רז והדר שנהג ככל הנראה בניגוד לתקנת תעבורה האוסרת על אדם לנהוג אם הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך, נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני, במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה". מיותר לציין שאף אחד מן הדברים הללו לא התקיים. חוסר הסימטריה בהתייחסות שלהם לשני המעורבים בתאונה בונה תסריט שבו שביט רכב במהירות מופרזת על אופנוע, איבד שליטה, החליק ופגע במכונית שחנתה לתומה על אי תנועה. אלא שכדי לבסס תיאוריה כזאת זקוקים המומחים למימצאים, וכאלה הם לא מציגים.
"הפרטית היתה כולה על אי התנועה", נכתב בדו"ח, "במצב של עמידה או נסיעה איטית ביותר, קרובה לעמידה. האופנוע הגיע למקום התאונה באותו הכיוון של הרכב, כלומר מכביש 5, ממערב, כשהוא בנסיעה על הרמפה, במצב המוגדר על ידי רוכבי אופנוע כ'השכבה' (מצב בו הרוכב נוסע מהר בעקומה תוך הטיית הגוף, כדי לאזן את הכוח הצנטריפוגלי לשמירת הנסיעה המהירה בעקומה).
הגלגל הקדמי של האופנוע עלה על פס הצבע הלבן, המפריד בין הנתיב לאי התנועה שמשמאלו. מאחר ומקדם החיכוך של הצבע נמוך מאשר מקדם החיכוך של האספלט, זווית המגע בין הגלגל לכביש השתנתה… האופנוע נע מרחק קצר במצב זה, כלומר באובדן שליטה. לאחר מכן הוא פוגע בדלת הנהג של הפרטית".
הדבר הראשון שקופץ לעין בתיאור הזה, עוד לפני שנכנסים לעובי הקורה, הוא מדוע שרוכב אופנוע יגיע בכלל אל אי התנועה ויפגע במכונית שחונה עליו, כאשר יש לו שני נתיבי נסיעה רחבים ופנויים מימין לאי התנועה?
אם האופנוע נמצא "במצב המוגדר כ'השכבה'… כדי לאזן את הכוח הצנטריפוגלי", והרמפה מתעקלת ממזרח לדרום, הרי שהאופנוע נמצא בהשכבה ימנית. במצב כזה, גם אם רוכב מאבד שליטה ומחליק, הרי שהאופנוע יחליק שמאלה ויתרחק מן המכונית במקום לעוף ימינה ולפגוע בחלקה השמאלי.
בדיון במשרדי "אור ירוק" התעקש רז על נוסחה פיזיקלית שלדעתו מוכיחה את ההיפך, כלומר, שבניגוד לחוקי הטבע, ההחלקה, לטענתו, תהיה ימינה.
אבל מה שמשעשע, וגם עצוב, בתיאוריה של רז, הוא שבמקום התאונה אין בכלל פנייה. התאונה, גם לפי ממצאיו של רז ואפילו לפי תמונות שהוא עצמו צירף, התרחשה בקטע דרך ישר, ואופנוע לא יכול להימצא ב"השכבה" במקום שבו הוא לא פונה.
במלים פשוטות, כל תיאוריית ההחלקה בכלל, ותיאוריית ההחלקה על פס צבע שמתוארת בדו"ח בפרט, לא יכולה להתקיים בעולם האמיתי והיא פשוט מצוצה מן האצבע.
בדיון נוסף שהתקיים במשרדי "אור ירוק", לאחר שרז נחשף במערומיו, הוא שלף תיאוריה חדשה, תוך שהוא נהנה מכך שלדו"ח שלו לא צורף מלכתחילה כל שרטוט. בגרסה המתוקנת שלו נמצאה אמנם מכונית הנוסעים בנסיעה, ואכן חסמה את נתיב נסיעתו של שביט (דבר שכאמור לא מצוין בדו"ח), אבל שביט ניסה להתחמק ממנה, "השכיב" את האופנוע שלו לכיוון ההפוך, שמאלה, כדי להימלט, ואז החליק ופגע במכונית.
אלא שגם התיאוריה השניה של רז לא יכולה להחזיק מים, בראש ובראשונה מפני שרז עצמו כתב בדו"ח: "האופנוע נפל ונשכב על הכביש כשהוא ממשיך בתנועה כך שצידו הימני משתפשף בכביש". אילו היה האופנוע מושכב שמאלה ומחליק, הרי שהוא היה ממשיך בהחלקה על צידו השמאלי, ולא הימני. בנוסף, כפי שיוכח בהמשך, אלמלא התעלם רז, בכוונה או מתוך רשלנות, מן הממצאים הברורים שעל האופנוע, גם הוא היה מבין שאף תיאוריית "החלקה" לא יכולה להתאים לתאונה הזאת.

מי יחקור את החוקרים?
היות שהדו"ח של רז והמכללה לא נכתבו, לכאורה, עבור נהג המכונית אלא עבור "אור ירוק'", הוא עלול להיתפש בטעות כדו"ח אובייקטיבי שנכתב עבור מי שבאמת מבקש ללמוד כיצד להימנע מתאונות דומות בעתיד.
מיד לאחר ש"אור ירוק" העבירה לידי את הדו"ח, ביקשתי מהדובר שלה לעכב את פרסומו ל-24 שעות כדי להציג לעמותה את הפגמים המהותיים שבו. אנשי "אור ירוק" סירבו, ולמחרת דיווחו כלי תקשורת מרכזיים כי סיבת התאונה שבה נהרג שביט היא החלקה (שלו) על פס צבע.
מאז החל תהליך שארך כחודשיים ובמהלכו ניסיתי, יחד עם אנשי מועדון האופנועים הישראלי, להבין כיצד נולד הדו"ח המופרך של רז ומה האינטרס של "אור ירוק" להעניק לו גיבוי. גם לאחר שבדקנו וגילינו עשרות כשלים וטעויות בדו"ח, שאותם הצגנו בפני "אור ירוק", העמותה לא הסכימה להתנער מהדו"ח ולחזור בה, ולא עשתה זאת גם לאחר שהוגש כתב אישום חמור נגד נהג המכונית.
העמותה פרסמה הודעה קצרה לתקשורת, בה נכתב:

"בעקבות פניות ונתונים שנמסרו לעמותת אור ירוק, לרבות שיחזור התאונה, ערכנו בדיקה חוזרת בנוגע לממצאים שבידינו. הבדיקה העלתה, כי ייתכן וקיימות אפשרויות נוספות המסבירות את התאונה.
לפיכך אנו גונזים את הדו"ח שבידנו ומתנצלים על פרסום דו"ח הביניים.
אור ירוק סומכת את ידיהם של רשויות החוק להמשך הטיפול בנושא".

במילים אחרות, העמותה לא חזרה בה מן הדו"ח הלקוי שפרסמה, ולא התנערה ממנו, אלא רק טוענת ש"ייתכן וקיימות אפשרויות נוספות".
גם לאחר הגשת כתב האישום כנגד הנהג לא שינתה העמותה את עמדתה ומסרה בתגובה: "עמותת אור ירוק סומכת על מערכת בתי המשפט. אנו מנועים מלתת התייחסות נוספת לנושא התלוי ועומד בפני בית המשפט".
עוזי רז ואנשי המכללה לא רק שלא תיקנו אף אחת מן הטעויות שלהם, הם גם לא התנצלו בפני משפחתו של שביט ואפילו לא טרחו להגיב לאף אחת מן הטענות שהעלנו כלפיהם במסגרת התחקיר לכתבה זו.

משפחת שביט ביקשה מאמציה גזית, מומחה בעל ותק ומוניטין בתחום התחבורה והבטיחות, לבצע חקירה משלו לנסיבות התאונה, וגם לבחון את כלי הרכב. חלקה הראשון של חוות דעתו של גזית, שהועבר למשפחה עוד לפני הגשת כתב האישום, קבע ברמה גבוהה של דיוק את אותן מסקנות שאליהן הגיעו חוקרי המשטרה. חלקה השני של חוות הדעת נכתב לאחר הגשת כתב האישום, לאחר שהמשטרה איפשרה לגזית לבחון את כלי הרכב. גזית, בעצמו מומחה לאופנועים, ביצע את הבדיקה יחד עם שני מומחי אופנועים נוספים, והתיעוד שלו מגלה עובדות הסותרות לחלוטין את דו"ח המכללה.
ראשית, וחשוב מכל, לפי ממצאיו של גזית, ברגע הפגיעה במכונית נמצא המתלה הקדמי של האופנוע במצב נעילה, כלומר, כאשר האופנוע נמצא בבלימה מרבית והבולם הקדמי מכווץ פנימה. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שכאשר אופנוע נמצא בהחלקה – ימינה או שמאלה – המתלה הקדמי שלו יהיה פתוח מפני שאף כוח לא פועל כנגד הקפיצים שלו.  אם רז היה מבין את משמעות נעילת המתלה הקדמי, או לא מתעלם ממנה, הוא לא יכול היה לבנות את תיאוריית ההחלקה.
שנית, ממצאי הפגיעה במכונית ובאופנוע מעידים כי ברגע הפגיעה האופנוע ניצב זקוף, כלומר, לא בהשכבה ולא בהחלקה, בניגוד למה שנכתב בדו"ח.
המסקנה המתבקשת נוכח ממצאיו של גזית היא שרז התעלם ממצאים עובדתיים ברורים, וכך היטה את מסקנותיו. מצב זה, שבו חוקר מתעלם מממצאים ברורים מדגיש את הבעייתיות באי הסדרת תחום חקירת התאונות בישראל. 
אגב, רז קבע בדו"ח שלו (בלי להוכיח או להסביר כיצד הגיע למסקנה זו) כי מהירות האופנוע היתה "מופרזת ביותר… הרבה מעל המותר. המהירות נקבעה על ידי חישובים של תנע שקיבלה הפרטית כתוצאה מהתנגשות האופנוע".
גזית, בהתבססו גם על הממצאים של כלי הרכב, גם על תאונות דומות מהעבר, וגם על חוות דעתו מפורטת ומנומקת של פיזיקאי שביצע חישובי תקיפה ותנע, קובע שמהירות האופנוע בעת הפגיעה במכונית היתה נמוכה, ככל הנראה סביב ה-40 קמ"ש.

לא עמד במבחן
עוזי רז הוא אחד מחוקרי התאונות הותיקים בישראל, ובין השאר שימש בין השנים 1972 עד 1980 כמהנדס מכונות ורכב במשטרת ישראל, כבוחן תנועה ראשי, מדריך ראשי בקורסים לבוחני תנועה ועוד.
לזכותו של רז רשומים כמה גילויים חשובים בתאונות שבהן טעו חוקרי התאונות של המשטרה והגיעו למסקנות הלא נכונות, המפורסמת בהן היא תאונת אוטובוס ה"פנויים פנויות" בצומת גולני. אלא שבמהלך השנים צבר רז גם רשימה לא מכובדת של מקרים שבהם דחו בתי משפט את חוות הדעת שלו, לעיתים תוך השמעת ביקורת לא מכבדת לגביהם.
כך, למשל, במקרה אחד התעלמה שופטת מעדותו של רז תוך שהיא קובעת בנימוס: "לא ברור מהיכן שאב המומחה רז את הנחתו שהמנוח השתהה לפני רדתו למעבר החציה. כן הוא לא מתייחס לעדות שני עדי הראיה".
במקרה אחר קובעת שופטת אחרת: "המומחה מטעם הנתבעת לא בדק את מקום התאונה ולא בחן סימני בלימה… אינני שותפה למסקנות המומחה. ראשית, חוות הדעת מתעלמת מהעובדה כי הרכב לא פגע בחזיתו בקטין… יחד עם העובדה שהמהנדס לא היה במקום ולא נתן דעתו למשל לשיעור השיפוע, אם קיים במקום, מביאות אותי שלא לקבל את חוות הדעת…"
במקרה שלישי, שבו דווקא זוכה נאשם, קבע שופט לגבי רז: "מסקנה זו היא כמובן איננה נכונה… נראה לי כי קביעתו של המומחה בדבר שדה הראיה לא נועדה אלא כדי להתאים את שדה הראיה לצורכי חוות דעתו. בחקירתו הנגדית מסביר המומחה את מסקנותיו בהתבסס על הנתונים כפי שהובאו בפניו אך אין בה כדי להאיר את עיניי בית המשפט בדבר המיקום המדויק בו ירד הרכב בו נהג הנאשם מס' 2 לשוליים. 
בנוסף לכך חוות דעת זו מעלה תהיות נוספות לגבי ניתוח האירוע והממצאים שנמצאו בשטח, לדוגמא צורת ההתהפכות… ומכאן שחוות דעתו של מר רז לוקה בחסר ובאי דיוקים רבים ולכן לא אסמוך ידי עליה".

במקרה אחר נקבע: "מנגד, דחה בית משפט קמא את חוות דעתו של מומחה ההגנה, המהנדס עוזי רז, שטעה בסדר של מופע הרמזורים ואף הודה בכך במהלך חקירתו. המדובר בטעות היורדת לשורשה של חוות הדעת… בנוסף, טעה מומחה ההגנה באשר למספר השלבים בתוכנית הרמזורים, ולא התמודד כלל עם עדויותיהם של עדי התביעה. ולבסוף, לא למותר לציין כי ההיפותזה שהעלה מומחה ההגנה… אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו של המערער עצמו…"
ולבסוף, למרות שישנם אזכורים רבים נוספים, עשויים הדברים הבאים להיות יפים גם כהקבלה לחקר התאונה של טל שביט: "חוות דעתו של עד ההגנה, אינג'ינר עוזי רז, נדחתה אף היא על ידי בית המשפט. בית משפט קמא ציין כי כעשרה ימים לאחר התאונה הוביל אביו של המערער את המומחה למקום התאונה ושם 'הסביר' לו כי 'זה מיקום התאונה והרכבים בזמן התאונה…'. עוד ציין בית המשפט קמא כי קשה לקבל את דברי עד ההגנה שהסתמך על ממצאים כמו כתם שמן וסימנים על הכביש שלדבריו עצמו יכולים לא להיות קשורים לתאונה. השופט קמא גם הביע תמיהה על דברי עד ההגנה שלא ידע על קיומה של מחלוקת בקשר למיקום התאונה, וכן על דבריו שלפיהם הוא לא מתייחס לעדויות עדי הראיה באשר אין זה מתפקידו".

אור אדום
דו"ח ה"חקירה לעומק" שהעבירה עמותת "אור ירוק" לתקשורת אמור היה לתאר בדיקה מעמיקה ואובייקטיבית של תאונת דרכים, במטרה להסיק מסקנות שיסייעו למנוע תאונות דומות בעתיד. במבחן התוצאה פגעה "אור ירוק" אנושות בניסיון לקיים חקירה אובייקטיבית של תאונות מחוץ למהלך העבודה הרגיל של משטרת ישראל, גרמה לעוול לזכרו של טל שביט ולפגיעה בבני משפחתו ובחבריו, ולא ידעה לקחת אחריות על מעשיה ולמזער את הנזקים להם גרמה.

בחינה לעומק של הדו"ח של רז והמכללה חושפת כשלים ופגמים בהתנהלות המקצועית של החוקרים, של המכללה ושל אנשי "אור ירוק". אבל מה שחשוב יותר, בחינה כזאת חושפת טפח מעולם חקר תאונות הדרכים בישראל, המתנהל ללא חוקים ברורים ותקנות, וללא מסגרת אתית שאפשר יהיה לאכוף על העוסקים בתחום.
עבור כל אחד מאיתנו מדובר במסקנות מטרידות, שאינן קשורות דווקא לחקירת התאונה שבה נהרג שביט, מפני שהמשמעות שלהן היא שכל אדם בעל אמצעים יכול לשכור להגנתו מספר רב של "חוקרים" שיכתבו עבורו מספר רב של חוות דעת – מופרכות ככל שיהיו – ובנסיבות שונות אלה יכולות לחלץ אותו מעונש. בנוסף, עם הזמן עלולים בתי המשפט לא לקחת ברצינות את עבודתם של חוקרים אמינים ויסודיים, ובכך לסכל את האפשרות שחפים מפשע יקבלו הגנה ראויה.
בתוך כל זאת נותרנו עם הרבה יותר שאלות מאשר תשובות, והשאלה הצורבת מכל היא מה האינטרס של עמותת "אור ירוק" לתמוך בדו"ח כזה גם לאחר שכל העובדות הוצגו בפניה, ולא להתנער ממנו?

עוזי רז והמכללה לביטחון וחקירות לא השיבו לאף אחת מ-20 השאלות שהוצגו להם בבקשה לתגובה לצורך כתבה זו. וזוהי תגובתם: "חקירת תאונת הדרכים הנדונה הוזמנה על ידי עמותת 'אור ירוק'. לכן כל החומר שנאסף, שיטת האיסוף והמקורות לא יימסר לך, או למי ממקורביך, כמו גם שמות האנשים איתם התייעץ הצוות טרם הכנת הדו"ח הסופי, והיו רבים כאלו.
ברצוננו להזכיר לך שכל הנושא המשפטי נבדק על ידי אחד מהחותמים על הדו"ח, דהיינו, כב' השופט בדימוס א. הדר, וחזקה עליו שנהירים לו החוק והתקנות.
באשר לכישוריו ויכולותיו של ד"ר רז, אנו ממליצים בפניך לבדוק היטב היטב את הפסיקה ואת הספרות המקצועית הענפה, לפני שתכתוב כתבה שיכולה להעמיד אותך ואת העיתון בפני תביעה בגין הוצאת דיבה".

תגובת עמותת "אור ירוק": "עמותת 'אור ירוק' פועלת באופן שוטף לבדיקת תאונות על מנת להפיק מהן לקחים ולמנוע אובדן חיים בעתיד. במסגרת זו היא יוזמת חקירת תאונות על ידי גורמים חיצוניים מקצועיים, כפי שנעשה בתאונה זו.
לאחר שהושמעו בפני 'אור ירוק' טענות לגבי ממצאי החקירה ומסקנותיה, אשר נעשו על ידי חברה חיצונית העוסקת בתחום, הודיעה 'אור ירוק' על גניזת הדוח מטעמה, והותירה לגורמי האכיפה והמשפט לבחון את נסיבות התאונה המצערת.
'אור ירוק' אינה צד להליך המשפטי, וחזקה על בית המשפט, שבפניו מתנהל ההליך, שיבחן את הדברים באופן אובייקטיבי ומקצועי.
'אור ירוק' הביעה את התנצלותה על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה ומקווה שלא תדע עוד צער".

תגובת דובר מחוז תל-אביב של המשטרה: "מהמשטרה נמסר כי לא ניתן אישור לגורם כלשהו לבדיקת כלי הרכב ו/או אישור להיכנס למגרש לצורך ביצוע בדיקה כזאת.
בבירור שנערך מול מגרש האחסנה המשטרתי עלה כי כלי הרכב לא נבדקו על-ידי גורמים חיצוניים במהלך חקירת התיק.
תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז תל-אביב ובמהלך החקירה לא הועברו מסמכים ממנו לאף גורם.
נושא כניסת חוקר התאונות לתוך מגרש האחסנה ייבדק על ידינו, ואם אכן בוצע הוא נעשה שלא ברשות.

15 תגובות ל שביל הבריחה

  1. השקרן המניפולטיבי "דוקטור" רז הזה נחשף במלוא ערוותו והוא ממשיך לשקר ועוד לאיים בתביעות.

    עמותת אור ירוק ממש מעוררת בי בחילה

  2. אין גבולות ואין מי שמסמן אותם.
    הכל כנראה בארצנו בסיגנון של "יד רוחצת יד"…..

  3. שגרים, הטיות, בדיות, המצאות
    אור ירוק קיימת והעולם שותק

  4. על כל מי שמעז לחשוף ברבים את ערוותו. בקרוב, כנראה, גם אני אקבל כתב תביעה. כאחד שהיה מעורב לעומק בחקירת הנגד שביצעו ידידי המשפחה דעתי היא ש הגיע הזמן שמומחים כאלה יושלכו לביב השופכין של ההיסטוריה.

  5. כבר מזמן הסתבר שלעמותה הזו אין כיסוי לכיסוי התקשורתי הנרחב השרכש בכסף רב. הם לא מקוריים בכלום. גם הפרויקטים שלהם נלקחו (אם לא לומר נגנבו) מארגונים אחרים ותחלופת כוח האדם שם גבוהה מאוד כך שגם אין נסיון או ידע מצטברים. המחקרים שלהם תורמים בעיקר את המשכורת למי שערך אותם. עצוב אבל זה המצב. איפה אבי נאור?!

  6. לא רק שה"דוקטור" הזה מתברר שאינו מבין דבר וחצי דבר בפיסיקה, במחקר או בכל נושא קשור, אלא מסתמן שהוא לא ממש תם וישר דרך, ויותר מזה – הוא גם מאיים בתביעות דיבה.
    יהיה מרתק להיות במשפט כזה כשהוא בוגר דוקטורט בהתכתבות מאויברסיטה שכתובתה בבית פרטי בקליפורניה.

  7. מעבר לכתבה המעמיקה והעצובה של גיל מלמד לגבי הדו"ח הנדון, נראה בעליל כי עמותת "אור ירוק", הנתפסת בציבור כעמותה הנלחמת בתאונות הדרכים לטובת כלל העם היושב בציון, איננה מיקצועית לחלוטין. מעניין יהיה לגלות במה עוד העמותה היקרה מטעה מסיטה/ מסיתה את הציבור?

  8. במקרה הנדון, הכתבה העיתונאית ערוכה למישעי. תיאור המימצאים הקשים על עוזי רז וצוותו מנותחים בפירוט וללא התלהמות. הכתב אפילו יצא מגידרו כדי למצוא איזון על הביקורת ופישפש בעבר ומצא תיאור מחמיא על עוזי רז לעניין חקר התאונה של 'אוטובוס הפנויים פנויות'. אך לא לעולם חוסן, ומתברר כי חקירות התאונות של עוזי רז הם בעייתיות מאד גם במקרים רבים נוספים שאירעו לפני "ההברקה" שלו לעניין התאונה של טל שביט.
    עוזי רז יכול להלין רק על עצמו (על שהתנהל ככה).
    השאלה שמבחינתי נותרה ללא מענה היא האם הוא מושחת? או שהוא לא מקצועי?
    מושחת? כי, האם חקירותיו הלוקות הן בעד בצע כסף כי ביצע אותן עבור הנתבעים או שהן לוקות עקב חוסר מקצועיות שנובע מהעדר רקע מספק באופנועים.
    אני שם את הביצים על השחיתות: כי בכתבה מצויינים מקרים רבים של חקירת תאונות שאינם קשורים לאופנועים. מסקנותיו נידחו ע"י בתי המשפט כי לא עלו בקנה אחד עם המציאות, ושירתו את הצד שהזמין את הדו"ח באופן מוטה שאי אפשר היה לקבלו.

  9. שאפו ענק לגיל מלמד: תחקיר מעמיק, כתיבה רהוטה, ענינית, לא מתלהמת ובעיקר מרתקת.
    כאילו טל בעצמו כתב אותה..

  10. למדתי במכללה המדוברת לפני כמעט עשור במגמה אחרת.
    מדובר במכללה לכלום. גובים תשלום רב על לימודים ברמה נמוכה , לא עניינית ולא רלוונטית לכלום. ממליץ להימנע ממנה .

  11. לכבוד
    שר התחבורה ובטיחות בדרכים
    מר ישראל כץ
    שלום רב
    הנדון : צמצום תאונות דרכים
    צמצום תאונות דרכים באמצעות מערכת לחינוך והחדרת תרבות נהיגה . המערכת תקצר את אורך זמני הלימוד לסדרי גודל של חודשים . צורת החינוך במערכת המוצעת היא בדומה להוספת מאות אלפי שוטרי תנועה . המערכת עובדת על בסיס חונכות אישית . לכל נהג סורר יוצמד "שוטר חונך" . השוטר יהיה כמובן שוטר ווירטואלי אבל יהיה בנוכחות מלאה . "אפקט האח הגדול" מטופל ביסודיות והשוטר הווירטואלי יופיע רק כאשר הנהג עובר עברה. פרטיות האזרחים תשמר בקפדנות ולא ירשם ולא ישמר כל מידע הקשור לנהגים הנוהגים כחוק . יש לי הרגשה לא נעימה כי ניתן להציל מאות אנשים בשנה ולא מצילים . לכך נלווים הפצועים באלפים וכן הפסדים כספיים ניכרים . כיום ניתן להפעיל מערכת מצומצמת בסדר גודל של עשרות רכבים להדגמת ייתכנות . כל הכלים קיימים ולא משתמשים בהם . אני מוכן להתייצב בכל מקום ובפני כל פורום על מנת להסביר את המערכת המוצעת ולענות על שאלות, ככל שאדרש.
    כתובתי : ת. ד. 75 תמרת 36576 .
    בברכה
    אלחנן שוחט

  12. הנדון : צמצום תאונות דרכים צמצום תאונות דרכים באמצעות מערכת לחינוך והחדרת תרבות נהיגה . המערכת תקצר את אורך זמני הלימוד לסדרי גודל של חודשים . צורת החינוך במערכת המוצעת היא בדומה להוספת מאות אלפי שוטרי תנועה . המערכת עובדת על בסיס חונכות אישית . לכל נהג סורר יוצמד "שוטר חונך" . השוטר יהיה כמובן שוטר ווירטואלי אבל יהיה בנוכחות מלאה . "אפקט האח הגדול" מטופל ביסודיות והשוטר הווירטואלי יופיע רק כאשר הנהג עובר עברה. פרטיות האזרחים תשמר בקפדנות ולא ירשם ולא ישמר כל מידע הקשור לנהגים הנוהגים כחוק . יש לי הרגשה לא נעימה כי ניתן להציל מאות אנשים בשנה ולא מצילים . לכך נלווים הפצועים באלפים וכן הפסדים כספיים ניכרים . כיום ניתן להפעיל מערכת מצומצמת בסדר גודל של עשרות רכבים להדגמת ייתכנות . כל הכלים קיימים ולא משתמשים בהם . אני מוכן להתייצב בכל מקום ובפני כל פורום על מנת להסביר את המערכת המוצעת ולענות על שאלות, ככל שאדרש. כתובתי: ת. ד. 75 תמרת 36576. בברכה
    אלחנן שוחט

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל