מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

קיוואי בנלי
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
KTM
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
אבניר באנר קוביה שמאל
שרקו
אופנוסנטר קוביה שמאל
סטפן
אוגוסטה קוביה הכי עליון
לרט
לארט
KTM עליון קוביה
אישימוטו באנר קוביה שמאל
רפידו
רוית עליון
פרפקט קוביה שמאל
HRP קוביה שמאל
הארלי שמאל
HJC
כרמיאל קוביה שמאל
מתלה לקסדה

מוטו פוגש | קאל קראצ'לו – מזל שלא בחר בכדורגל

מוטו פוגש | קאל קראצ'לו – מזל שלא בחר בכדורגל

כתבה: תמי גורלי | צילום: LCR Honda CASTROL

אם צריך לתאר את הרוכב הבריטי במילה אחת, מילת הסלנג המאד בריטית צ'יקי, היא ללא ספק הכי מתאימה. במילון הפירוש הוא חצוף באופן משועשע, מתגרה עם קריצה. מישהו שמשדר חוסר כבוד אבל עם חיוך רחב. במציאות זה קצת יותר חביב וכשהבריטים מכנים אותו צ'יקי זה בעיקר בגלל השובבות והניצוץ הזה בעיניים.

הבריטי שיחגוג 33 לקראת סוף השנה, רצה בכלל להיות שחקן כדורגל. יליד קובנטרי, בן לרוכב אופנועים, שיחק כדורגל בקבוצות של ווסט האם וקובנטרי סיטי. בפעם הראשונה שעלה על האופנוע התרסק ואביו כמעט וסגר את הדלת על קריירה מוטורית, קאל בן ה-12 התעקש, קיבל עוד ניסיון והחל לרכוב. בשנים הראשונות ניסה לשלב את הכדורגל והאופנועים אבל ההתנגשות לא איחרה לבוא כשלתקופה לא יכול היה לשחק בגלל ששבר את היד ולתקופה לא יכול היה לרכוב כי פצע את הברך במשחק כדורגל. בגיל 15 לא הייתה ברירה והוא בחר בדו גלגלי.

את הדרך לאליפות העולם הוא עשה דרך אליפות הסופרספורט הבריטית בה זכה בתואר (2006), הסופרבייק הבריטית בה סיים שלישי (2008), אליפות הסופרספורט העולמית בה גם קטף אליפות (2009) והיא שנתנה את הדחיפה להשתתפות עם הימאהה בסופרבייק וטיפוס מהיר למוטוGP כבר לעונת 2011, היישר לידיו של הארווי פונשראל ב-TECH3, תחת העיניים המפקחות של ימאהה שייעדו אותו תחילה לטיפוס לקבוצת המפעל. האכזבה מימאהה, על אף ההצלחות בעונת 2013 שבה סיים כרוכב קבוצת הלווין המוביל, גרמה לבריטי לעזוב הכל ולקבל הצעה מדוקאטי. חוסר הצלחה עם ה-GP14 גרם לקראצ'לו להחליף יצרן בפעם השלישית והוא מצא את ביתו בקבוצתו של רוכב העבר לוצ'יו צ'קינאלו האיטלקי, קבוצת LCR.

ישנו הרבה מאד כבוד והערכה בין בוס הקבוצה לרוכב הבריטי ולמרות הסברה שקראצ'לו לא מודד את מילותיו, הוא מודע היטב לדברים שהוא מספר. הבריטי חד, מהיר מחשבה ושנון והוא מוודא בכל רגע שדבריו הובנו כהלכה. אין לו סבלנות למי שלא מגיע מוכן, שואל שאלות טיפשיות או חוזר על אותן שאלות שכל התשובות עליהן הודפסו והוקלטו מזמן.

הראיון עם קראצ'לו מתנהל יותר כשיחה, אני שואלת והוא עונה אבל עם שאלות חזרה כשהוא כל הזמן נותן תחושה שגם המראיין נמצא בראיון וכאילו מסרב לזרום עם העובדה שחלק מהשאלות נשאלות בכדי לקבל אישור רשמי על ידי ציטוט ובכדי שלא ישאר כהשערה של העיתונאי. ההכרות ארוכת השנים עם הרוכב גורמת לשיחה לזרום גם לנושאים אישיים וכשקראצ'לו נשאל אם הכל לציטוט הוא מהנהן ודופק חיוך משובב.

הראיון מתקיים בחצי הקומה השנייה של ביתן הארוח של הקבוצה, שולחן הראיונות מסוגל להכיל גם כעשרה עיתונאים שפוקדים את התדריכים של הרוכב במהלך סופי השבוע של המרוצים. לצד השולחן מונח שטיח צבעוני, לול וארגז עמוס משחקים של ווילו שרק חגגה שנתיים. לפעמים בין הכסאות לעיתונאים, נמצא גם כיסא האוכל של הבלונדינית החייכנית ואם היא מתעקשת אז בזמן התדריכים אבא גם מחזיק אותה במקרה שלאם והבת נמאס מלהיות בקראוון, בקצה השני של הפאדוק.

עוד לפני שאני מתחילה לשאול שאלות הוא מתחיל לדבר על ווילו ולוסי "החיים בפאדוק הם קזינו (*מושאל מאיטלקית – מושג דומה לבלאגן) ואני לא מעוניין שהיא תהיה חשופה לחיים שאינם אמיתיים. זה לא אמיתי כשאנשים אוחזים בך כל הזמן, קופצים לעברך מכל מעבר, סביבה סגורה שכזו עם אופנועים שמקיפים את המסלול. החיים האמיתיים הם לשחק עם חברים ולהנות לגדול, היא מפספסת את זה כרגע". הוא אומר תוך כדי שהוא מערבב את הקפוצ'ינו שהובא לשולחן וחושב רגע לפני שהוא משיב על העובדה שהחיים שלו אינם רגילים.

"נכון, אבל אני לא מחויב להביא אותה לפאדוק שאנשים יצלמו אותה, הם לא מכירים אותה, הם מנסים להחזיק אותה, הם נוגעים בה, אני לא רוצה שאף אחד יגע בבת שלי, צובטים אותה בלחי, אם זאת את או שזה לוצ'יו בטח שלא אכפת לי, אבל אנשים שאני אפילו לא מכיר, למה שארצה להעביר את הבת שלי בחוויות שכאלו? כן, אני בחרתי במסלול חיים בשבילי שמשפיע על החיים של אשתי ושל הילדה שלי אבל אני אצטרך לשים לזה גבול. אני מעדיף שהיא תשאר בבית ותשחק בצעצועים, תלך לבריכה, תקרא ספרים ותצחק מאשר שתהיה בפאדוק מטורף, סגורה בקראוון ואין אף ילד אחר בסביבה. שם היא גם יכולה לישון. אני מעדיף שיהיו לה חיים רגילים מאשר השגעון הזה. היא אבל מתה על המקום הזה וכהורים עלינו לעשות את ההחלטות של מה הכי טוב עבור הילדה שלנו ובמקרה הזה עדיף שלפעמים לא תהיה כאן".

אז האם היותך רוכב אופנועים זו ההחלטה הכי נכונה עבור המשפחה שלך?
"כן, כי אני מכלכל את המשפחה שלי, מכאן מגיעה המשכורת שלי", התשובה הפעם לא מתמהמהת אבל הוא בוחר את המילים בקפידה. "אני כבר בשלב שאני לא חייב להיות מתחרה במרוצי אופנועים אבל אני עדיין אוהב את מה שאני עושה ואני בטוח שגם היא רוצה שאבא יעבוד במה שעושה אותו שמח. אני מאושר מהעיסוק שלי, אשתי מאושרת וגם הבת שלי. אני בר מזל שיש לי את האפשרות שהיא תתלווה אלי".

עם 19 סבבים בעונה ועם מספר מבחנים נוספים, הלחץ על רוכבי המוטוGP הרבה יותר גדול מזה המופעל על רוכבי הסופרבייק, ממנה הגיע לפני 8 שנים. "אני לא מעוניין לחזור לסופרבייק. הכל תלוי בחוזה שאתה תופר לעצמך, אני נמצא בקבוצה מצויינת, יש לי בוס נפלא, הוא מכבד את זה שיש לי משפחה, אני תמיד יכול לומר "הי, אני רוצה פחות כסף" ואני נוסע הביתה במקום לנסוע לאיזה אירוע קד"מ בסין. אני לא זקוק לכסף, אז אם אני שמח וטוב למשפחה שלי, אז מדוע שאעביר אותם את זה? כי אם אלך על אליפות אחרת או מקום אחר עדיין אצטרך להיות מאד מדוייק בחוזה שלי. הכל אפשרי אם מכניסים את זה לחוזה, אני עדיין צריך לעשות קצת ארועי קבוצה וקידום אבל במצב שלי היום, אני יכול להגביל את הימים והמחוייבויות". ברור לי שהוא מדבר כך גם בגלל חברו הקרוב מארק קאבנדיש רוכב האופניים הגר בסמיכות אליו באי מאן והפרטנר לאימונים המפרכים מחוץ למסלול. קאבנדיש מתארח בשנה האחרונה כמעט כל ערב אצל בני הזוג קראצ'לו מאחר ומשפחתו שלו עברה חזרה לאנגליה בשביל לנהל חיים נורמליים לילדים שהגיעו לשלב בתי הספר והגנים. כשקראצ'לו הסביר מדוע האריך רק בעוד שנה אחת את החוזה עם הונדה (שחתומים בחוזה עם LCR מאחר והבריטי נחשב רוכב מפעל) הוא הסביר שהוא רוצה לקחת את ווילו לגן ואח"כ גם אומר שהוא מקווה להתחרות ב-AMA אחרי שיעבור לקליפורניה לחיות חיים רגילים. פחות או יותר.

"אני אפרוש כשלא ארצה להתחרות יותר, אני עדיין רוצה ומעולם לא הסתרתי שביום שלא תהיה לי את התשוקה, ביום שאני לא ארצה לצאת מהמיטה, לרכוב על האופניים להתאמן ולהתחרות אני אפרוש כי אני לא חייב להמשיך להתחרות אבל אני אוהב את הספורט הזה והוא הספורט הנפלא שיש והוא גם לבטח המבדר ביותר בעולם".

קראצ'לו מתעקש שלהיות אבא לא שינה דבר למרות שאני לא מצליחה לעצור את החיוך כי נראה לי שהוא מבין שזה לא מסתדר והוא קצת סותר את עצמו "זה שיש לי ילדה בת שנתיים לא שינה דבר, זה הכל מיתוס. כשאנחנו שמים את הקסדה על הראש אנחנו האנשים האגואיסטים ביותר בעולם שלא חושבים על שום דבר מלבד המרוצים. החיים מחוץ למסלול השתנו מאד וזה הפך אותי רגוע יותר וזה הוביל לכך שאני רגוע יותר גם במהלך סופי השבוע. היו לי תוצאות טובות יותר מאז ווילו וזו האמת". ואז הוא מוסיף את המשפט שמסביר בעצם שמבחינתו השינוי שהוא לא רואה, הוא מציאת הפרופורציות, אמירה שמסתדרת עם כך שלא פעם ציין שהוא מהיר רק מאז שהוא עם לוסי: "חבל לי על הרוכבים האחרים במוטוGP שאין להם ילדים, כי הם מפסידים הרבה, כי הם חושבים שאין כלום מעבר לחיי המרוצים".

אף אחד אינו יושב ומאזין לנו בעת הראיון, לא מנהלת התקשורת של הקבוצה, לא מישהו מהצוות של קראצ'לו וגם לא סוכן. קראצ'לו כמו דני פדרוסה או קולין אדוארדס בעבר, מתנהל ללא סיוע "אני מנהל את עצמי וזה לא מקשה עלי" והוא פותח בהסברים: "בואי נאמר שאת צריכה לשלם 20% למנהל האישי שלך, אז אפילו שאני מוריד לעצמי ימי מחוייבויות של אירועי קידום לנותני חסות ומקבל בגלל זה פחות תשלום, אני עדיין חוסך הון בכך שאני לא משלם למישהו אחוזים, שיושב שם רק ומהנהן בראש כמו כלבי הקפיץ על דש המכונית. בסופו של דבר אני הוא זה שקובע גם כך מה היא ההחלטה הסופית. אני חב הרבה למנהל הקודם שלי על כך שאני במוטGP, אבל משלב מסויים כבר אין צורך באחד. אני בקשרים מצויינים עם לוצ'יו ויש לי מנהל כספים שיכול לסייע במידת הצורך, כמעט שזה לא קורה וזה חוסך לי זמן וכסף. יש לי מזל שאני די מתוחכם כי ישנם רוכבים אחרים שנאלצים לפעמים לנהוג ע"פ מה שהמנהל שלהם הנחה אותם לעשות".

הבריטי פרש מלימודים באותו הזמן שפרש מהכדורגל: "יש לי ציון 70 אחד בתעודה, זה הכל. עזבתי בית ספר בגיל 15, עשיתי רק את המבחן ההוא ולא שבתי לכתלי בית הספר מעולם. אני יודע מהי תורת החיים, אני יודע את ערכו של עולם העסקים, ערכה של האהבה וכל מה שזקוקים לו בחיים. אני סבור שזו גאונות מצידי שעזבתי את ספסל הלימודים מבלי שרכשתי ידע כלל. למדתי והחכמתי לאורך השנים, מאנשים שהקיפו אותי, אנשים טובים", הוא לוקח אוויר, מיישיר מבט ומוסיף "אני יודע שזה נשמע מטומטם, אבל כיום אני בעיקר לומד מעצמי, מטעויות שעשיתי בעבר. האם לומר משהו? האם לשתוק? האם החלטה זו או אחרת הייתה שגוייה? אני מרגיש שזה מה הביא אותי רחוק בעולם המוטוGP. מי שאני".

מי שהוא, היה ידוע כבחור שלא חוסך מלל. לא פוליטיקה, לא פוליטיקלי קורקט ומדי פעם ביקורת קצת קשה על כל מיני גורמים באליפות וקולגות – והוא דווקא זה שמעלה את הנושא בפני: "אין לי פה גדול יותר מרוכבים אחרים, אני פשוט אומר את האמת. זה לא פה גדול, אלו דברים נכונים ואני יכול להרשות את זה לעצמי כי אני עובד בשביל לוצ'יו, אם מישהו יגיד לי להיות בשקט, אז אשמור על דממה. אם הונדה יבקשו שלא אזכיר משהו אז לא אעשה זאת. צריך לתת כבוד למעסיקים וגם לעמיתים. זה לא שאני לא אומר דברים על היריבים, על הארגונים השונים, אבל גם להם יש זכות מלאה לבקר אותי. זה שוק חופשי, זה חייב להיות פייר. אם מנהלי קבוצה מביעים דעה בתקשורת וביקורת על רוכב, מדוע הרוכב אינו מורשה לומר דבר עליהם?"

אחד הנושאים שקראצ'לו העלה תכופות לדיון בתקשורת, היה נושא הסמים – כשהוא רומז לא פעם שזה לא מרגיש לו נקי. המוטוGP, בניגוד לענפי ספורט אחרים נמצא בפיקוח נמוך יחסית, בטח לעומת ענף הספורט שקאל כל כך קרוב אליו, מרוצי האופניים. "עלי להיות מאוד זהיר בהקשר למה שאני אומר כי די אמרתי כל מה שיש לי וביקשו ממני לא לדבר על זה". הוא אומר, מחדד עוד פעם את העובדה שהוא התבגר והשתנה, אבל אז כן קצת מסביר: "אני פשוט חושב שבעולם שבו אנו לוקחים חלק, בעולם של ספורט תחרותי, אם מסתכלים על נתונים אז יש בכל ענף רמאויות. מה, פה לא יהיו?" הוא מסתכל לעברי ומחכה שאהנהן בראשי, אאשר ורק אז ממשיך "אנשים מרמים ומשקרים בכל מקום אז למה שפה זה לא יקרה? אז ביקשתי עוד מבחני סמים. כל מה שאני אומר שזה לא הוגן האופן שכרגע נעשים המבדקים, למה לא לקיים הרבה יותר?"

לפני מספר שנים נבחר הבריטי בהגרלה להיות אחד מהרוכבים המחוייבים לעבור רנדומאלית בדיקות סמים וליידע על מיקומו בכל עת, "הבדיקה היחידה שעשו לי במהלך כל השנה הייתה כשביקרתי אצל חבר בבית, רוכב אופניים מקצועי ואת רק יכולה לדמיין כמה בדיקות הם עוברים בשביל לנסות לשמור את הספורט נקי". מה שממשיך להטריד אותי אלו דווקא התמונות ברשת של קאל עם לאנס ארמסטרונג הידוע לשמצה והקשר שלו לתלונות של קאל על בעיות הסמים "יש לי הרבה חברים רוכבי אופניים אך זו לא הסיבה שאני אומר זאת. ברור שאני מכיר אנשים שעשו דברים בעבר, הם גם הודו באשמה ונשפטו. הם שילמו את העונש שלהם, הם אמרו בסדר, טעינו, אלו החיים". הוא רואה שאני לא מרוצה מהתשובה. "אני אדם שמאמין באיזון, זה לא שהם הלכו ברחוב דפקו בוקס לאנשים מולם, קיבלו עונש ואז הכל בסדר, זה לא מה שאני אומר, אבל יש המון רקעים ומצבים לכל אחד מהמקרים".
האופניים ממשיכים להיות מוטיב חוזר בראיון, מה גם שקאבנדיש בעצמו נמצא בבית ההארחה, מטרים ספורים מהמקום בו מתקיים הראיון, "לפני שלוש שנים זה עבר לי בראש", הוא עונה לשאלה אם רצה לעבור לעולם הלא ממונע: "חשבתי על זה, אבל זה לא היה העיתוי הנכון לעשות את המהלך וזה היה אז או לעולם לא ונאלצתי לקבל את ה'לעולם לא' ואני שלם עם ההחלטה הזו". כשאני מציינת ששמעתי שהוא וקאבנדיש השתעשעו ברעיון להחליף מקומות הוא מוסיף "שנינו יודעים שזה לא יקרה לעולם. אני יכול להתחרות במרוצי אופניים באופן חובבני וגם עשיתי זאת בעבר ואם הייתי מתאמן כמו שצריך הייתי יכול להפוך גם מקצועי".

מצחיק לחשוב שהוא אומר שאם היה מתאמן כמו שצריך, בחופשה בין העונה הקודמת לנוכחית הוא רכב מעל 6000 ק"מ. "בחודשיים עשיתי משהו כזה אבל אין לי מושג כמה קילומטרים אני סוגר במהלך שנה כי עבורי זה לא מהווה קושי, זה מה שאני אוהב, זו תשוקה שלי. האם יכולתי בעבר להיות מקצוען? סביר להניח שכן, האם כעת אני עדיין יכול להפוך למקצוען? נראה שכן אבל אני אוהב את מה שאני עושה כאן, אני אוהב להתחרות במרוצי אופנועים. אבל זו לא הייתה הסיבה שאמרתי לא למעבר אלא כי חשתי בנח לעשות את מה שאני עושה פה, הייתי מהיר ותחרותי. במעבר לעולם אחר יכול להיות שהייתי רק עוד רוכב אופניים, האם הייתי יכול לנצח שם? אין לי מושג. מה שבטוח שפה אני יכול, כבר ניצחתי".

הנצחונות לא באו לקראצ'לו בקלות, את דגל השחמט חצה ראשון רק במרוץ ה-101 שלו במוטוGP. בסופרספורט הוא ניצח בסבב השלישי, בסופרבייק במרוץ ה-19. "לא חסר לי הרבה בשביל להיות עקבי, ממש לא הרבה. יש לנו הבדלים קטנים באופנוע, הם באמת לא גדולים, האופנוע שלנו מסוגל לנצח כמו שכבר הוכחתי העונה וההבדל העיקרי טמון ברוכב". כשאני מבקשת שיסביר לי איפה זה נמצא בראש, בבטן או אולי בלב הוא אומר שהוא מתכוון לכישרון. "צריך להיות ראליסטיים בחיים ואם מאבדים אחיזה במציאות שהיא שחלק מהמתחרים יכולים להיות טובים ממך, אז אתה פשוט אידיוט, כי ככה זה. זה לא אומר שלא ניתן לנצח אותם, זה רק אומר שהם באופן טבעי טובים יותר ואם עובדים קשה, עובדים קשה מהם, אז אפשר להביס אותם וזו עוד סיבה שאני אוהב להיות פה, באליפות הזאת".

קראצ'לו מעולם לא הסתיר את ההערכה הגדולה שלו ליחיד שמצליח באמת להביא תוצאות משילוב ההונדה והמישלין. כמו הבריטי, גם מארק מארקז הספרדי מתרסק הרבה ויותר מאז שעברה האליפות ליצרן הצמיגים הצרפתי (מספר ההתרסקויות לעונה של קראצ'לו הוכפל) רק שאלוף העולם מתרסק באימונים וקאל במרוצים. "אני רואה אותו על בסיס יומי ומה שהוא עושה עם ההונדה זה פשוט מדהים כי עם יד על הלב, אף אחד לא יכול לעשות מה שהוא עושה על האופנוע. כל רוכב שייבחר מהפאדוק ויתנסה על אותו האופנוע לא יהיה אפילו קרוב. יש לי המון כבוד אליו כי הוא רוכב חזק. לא משנה מה המצב באותו הרגע. זה קשה בשביל כל האחרים כי הוא גורם לנו להראות מטופשים לפעמים, אבל זה מי שהוא והוא עושה את ההבדל".

קראצ'לו לא חשב שיהיה כל כך מסובך באליפות העולם, הוא גם הודה והתנצל בפני מי שהיה בן קבוצתו בסופרבייק אחרי הכשלון במוטוGP, ג'יימס טאוסלנד על כך שהוא לא הקשיב לו וזילזל בעצות שהוא ניסה לתת. כעת הוא בעצמו נמצא לפעמים תחת אותה הביקורת שספג הרוכב שמאז כבר פרש, "הבעיה היא שהאליפות הזו כל כך צפופה ואין מושג עד שלא מגיעים לפה, איך זה יהיה. במשך השנים הפסקתי להקשיב למה שאנשים חושבים כי אף אחד לא באמת מבין. לא הרוכבים באליפויות האחרות או אוהד על הספה בסין או בישראל, לאף אחד אין את ההבנה האמיתית עד שהוא מתייצב פה על קו הזינוק. הובלתי את האליפות בתחילת העונה ואני לא חושב שזו הייתה הפעם האחרונה, כי אם זה מה שהייתי חושב, לא הייתי טורח לבוא. קשה לתפוס את זה שטעות אחת, קו רחב בפנייה הראשונה ואתה נופל מהמיקום הראשון או השני לעשירי. לפני מספר שנים עם אותה הטעות, המיקום היה נשמר. זו המציאות וזה מה ששומר על האליפות הזו מבדרת גם עבורנו וגם עבור מי שצופה", הוא מרים את הראש לעבר נציג הקבוצה שמבקש שנסיים, בכל זאת כבר 20 דקות ומסמן לו עוד כמה דקות. הוא מסתכל החוצה, מביט באוהדים מעבר לדלת הזכוכית וממשיך "אם זה לא היה כל כך מאתגר לא הייתי פה, אם כל מה שאתה עושה זה הקפות בקידמת המרוץ כל שבוע זה לא מעניין. אם מארק מארקז היה יודע שכל פעם שהוא מגיע הוא היה מסיים ראשון את מקצה הדירוג ומנצח את המרוץ בלי מאבקים, אם הוא היה יודע את זה מראש, הוא לא היה טורח לבוא. זה הבלתי נודע שבגללו אנחנו חוזרים כל פעם ואוהבים את זה כל כך – בדיוק כמו האוהדים בבית".

כשאוסקר מנהל הקבוצה מסמן לי לחתוך, קראצ'לו בודק אם יש לי עוד מה לשאול ואני תוהה אם הוא רואה את הספורט כיחידני או קבוצתי – "כשאתה על האופנוע זה רק אתה והכלי אבל לא הייתי יכול להשיג דבר ללא האנשים שנוהגים במשאית, ללא השף וללא אוסקר" הוא אומר ומחייך לעברו "ואני לא מפספס לרגע שזהו ספורט קבוצתי אפילו שהרוכב הוא זה שיושב על האופנוע ולוקח את האחריות. כשמנסים לחלק את ההצלחה או הכישלון בין רוכב, קבוצה ואופנוע, קשה לדעת מכיוון שיש יותר מדי פרמטרים והכל משתנה שבוע אחר שבוע. לפעמים הרוכב מצליח להתעלות על חסרונות של האופנוע לפעמים הרוכב אינו במיטבו, ישנם כל כך הרבה גורמים משתנים וישנם הרבה דברים נסתרים מהעין, זה היופי. זה אדם נגד אדם, אופנוע מול אופנוע".

גלריה

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: MotoGP

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

  • Copyright: LCR Honda CASTROL

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל