מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

קיוואי בנלי
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינדיאן
מטרו באנר שמאל הכי עליון
הווסקוורנה באנר שמאל
שרקו
אבניר קוביה שמאל
KTM שמאל
סטומפ
סטפן
1 על 1
KTM עליון קוביה
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
אופנוסנטר קוביה שמאל
לרט
HJC
הארלי שמאל
אינדיאן קוביה שמאל
ברקום שמאל
מתלה לקסדה
אייפקס

כל אחד יכול – מתקן הווילי של RPM

כל אחד יכול – מתקן הווילי של RPM

אחינועם הראל

צילום: אריק רוזנבלום

המכשול הכי גדול בחיים הוא עצמנו, או נכון יותר, הפחד שלנו. לא זמן, לא כסף אלא חוסר ביטחון והקול הזה שצורח בראש, מעלה נורות אדומות ומזהיר אותנו שלא לנסות. זה הרי הגיוני מאוד, זה מנגנון הישרדותי משומן היטב שעובד בדיוק איך שהוא אמור לעבוד. אבל אנחנו כבני אדם, ובעיקר כבני אדם שרוכבים על חתיכת מתכת מחוברת לשני גלגלים, צריכים לייצר לנו מנגנון אכיפה לאינסטינקטים של המוח שלנו. ובדיוק בשביל להתמודד עם הפחד שלנו, בנה גיא איליתים ממוסך RPM גלגלי עזר לפחד הזה – או נכון יותר – מתקן ווילי שנועד לעזור לנו לנטרל את הפאניקה ולהתרכז בטכניקה.

מכונות ווילי הפכו לטרנד בשנים האחרונות. הן התחילו, איך לא, בארצות הברית, והתפשטו לכל העולם. יו-טיוב מלא בסרטונים שלהן בפעולה – מכונות מכל הסוגים, חלקן מאולתרות ומעשה עבודת יד וחלקן כבר נמכרות בשוק כמוצר מוגמר. ישנן מכונות ווילי שבהן האופנוע במצב סטטי, כלומר הגלגל האחורי מנותק כמה סנטימטרים מהרצפה ואתה מרים גלגל במקום ומדמה רכיבה. ישנן מכונות בהן יש לגלגל הקדמי משענת מתחתיו שעולה ויורדת ככל שהרכב מצליח להרים את הגלגל הקדמי, בשביל שהנפילה שלו קדימה, כשתקרה בסופו של דבר באופן בלתי נמנע, תהיה יותר רכה ועדינה יותר מאשר ההתרסקות חזרה לקרקע על הכביש הפתוח.

המתקן של מוסך RPM בנוי ממש כמו גלגלי עזר שמחברים לאופניים. משולש מתכת עם גלגלים קטנים וציר שמתחבר לזרוע האחורית דרך הגלגל האחורי, מאפשר לך יציבות כשאתה מרים גלגל – בשלב הראשון לא תצטרך להתמודד עם הסכנה שהאופנוע יפול לאחד הצדדים. אבל הקסם האמיתי קורה בעזרת רצועה פשוטה שמתחברת לשלדה ליד מגן הגחון ומונעת מהרוכב ליפול אחורה. כל הקונסטרוקציה עוזרת לרוכב להרגיש ביטחון שלא יכול להיות לו אחרת.

אז נפגשנו אחר צהריים של יום שישי אחד במגרש חניה נטוש בפתח תקווה, כמה מכתבי מערכת מוטו (סטפן אבנדיצ'י, אביעד רייס, אריק העורך ואני), ירון גולדשטיין הכל יכול, גיא אליתים "המהנדס" ומפלצת מתכת אדומה, בשביל לטעום מהחוויה. כל אחד ברמתו שלו, היינו אחלה כיתת לימוד. בשלב הראשון העלנו את הק.ט.מ 690 אנדורו שלי קורבן וחיברנו אותו ברצועות וברגים. לאחר מכן הרים ירון את ה-690 לתנוחת נר אנכית ונתן לי להרגיש את נקודת האיזון המושלמת שבה כל תנועה קטנה עם הסנטר תביא את האופנוע קדימה וכל תנועה הכי קטנה עם הישבן תעיף אותו אחורה. הבעיה בשבילי היא שהרגשתי כאילו אני תלויה ממתח, כל כולי מחזיקה באופנוע בעזרת הידיים הרכרוכיות שלי, ותוך כדי אני עוד אמורה לתפעל קלאץ' וגז?!? טוב, בואו נחזור אחורה שנייה ונתחיל מההתחלה.

השלב הבא היה לנסות לנסוע בקו ישר עם העגלה מחוברת לאופנוע. מסתבר שזה מאוד מאוד קשה. צריך להשתמש אך ורק בכידון, ולא בתנועת גוף (האופנוע לא יכול לזוז הצידה) וזה היה לי כמעט בלתי אפשרי. אחרי שהצלחתי לנסוע בקו ישר, ניסיתי לעבוד על להרים גלגל בנסיעה – בניסיון להרים אותו כמה שיותר גבוה מבלי לפחד ליפול אחורה. עשינו סבבים על המתקן, כל אחד בקצב שלו מתמודד עם היכולות והגבולות שלו. אין ספק כי מדובר במתקן מאוד מעניין שמסוגל לשנות את איך שאתה חושב, להגדיר לך אזור נוחות חדש ולהרגיל אותך למשהו שאתה אמור לפחד ממנו.

כל המחשבות האלה על פחד מעלות בי תמיד שאלה – האם כל האקסטרימיסטים, ה-'טובי פרריס'ים וה-'גראהם ג'ארוויס'ים שטסים במהירויות שאי אפשר לתפוס בשטח, עולים כל עליה הכי מפחידה כאילו שהיא כלום…האם המנגנון שלהם דפוק? האם הם כבר לא מפחדים, אלא מכורים לפחד, לאדרנלין ומחפשים אותו? או שפשוט יש להם כל כך הרבה ניסיון, ביטחון וטכניקה שהם בשליטה גם במצבים כאלה וסף הפחד שלהם עלה? מה אתם חושבים?

 

על הווילי באופן כללי

למה זה כל כך חשוב בכלל להרים גלגל? מי שרוכב בכביש יגיד אולי שזה בשביל להתמקצע על השליטה באופנוע וגם כמובן בשביל הוואסח. שליטה שכזאת באופנוע היא המפתח לרכיבת סטאנטס (Stunts – רכיבת פעלולים) וביצוע תרגילים מורכבים תוך כדי ווילי. ישנו מילון שלם של תרגילי ווילי עם שמות כמו High Chair, Frog, No-Hander, Can-Can, 12 O'clock, Circle  שכל אחד מהם נראה יותר מטורף ודורש יותר שליטה מהשני.

למי שרוכב בשטח הטכניקה היא קריטית להתמודדות עם מכשולים טכניים בתוואי הררי. בלי היכולת לנתק את הגלגל הקדמי מהרצפה, אי אפשר לעבור מכשולים מורכבים. רוכב לא מנוסה שלא מרים גלגל יוכל לעבור חלק מהמכשולים בעזרת אינרציה ומומנטום חזק (שיטה המוכרת בתור לעצום עיניים ולתת הרבה גז), אבל ברגע שיתקל במכשולים מורכבים לא יוכל להמשיך. בשביל לעבור מדרגות גבוהות בזווית של 90 מעלות חייב האופנוע לפגוע בסלע עם הגלגל האחורי ולא עם הקדמי, מפני שרק הגלגל האחורי מסתובב ויכול לדחוף את האופנוע למעלה ומעבר למכשול. לכן, היכולת להוריד משקל מהגלגל האחורי ולהרים אותו ככה שהגלגל האחורי יגיע למכשול כשהמשקל עליו ויש לו אחיזה, היא קריטית.

ישנן כמה טכניקות לביצוע ווילי. הראשונה היא בעזרת זריקת קלאץ' תוך כדי האצה אגרסיבית. זאת מלכת השיטות מפני שהיא מאפשרת שליטה אופטימלית בכלי וביצוע ווילי מהמקום, ככה שבאמצע שביל סינגל צר שאי אפשר לצבור בו יותר מדי תאוצה, תוכל לפגוש במדרגה ולעלות אותה. שיטה שנייה היא בעזרת כוח המנוע בלבד. תוך כדי נסיעה איטית נותנים מכת גז ומרכז הכובד זז בבת אחת אחורה, או נותנים מכת גז קטנה ומיד מכת גז חזקה. בשיטה האחרונה, מכת הגז הראשונה משמשת להוריד בבת אחת את הגלגל הקדמי, הוא נפתח למעלה ומיד מקבל את מכת הגז השנייה שמרימה את הגלגל ומנתקת אותו מהקרקע. בכל הטכניקות הללו אפשר לשלב כיווץ בלמים על ידי דחיפתם למטה, ושינוי תנוחת הגוף של הרוכב. כל אלה מבוססים על אותו עיקרון פיזיקלי – צריך להוריד משקל מהגלגל הקדמי על ידי האצה חזקה ופתאומית.

 

אז מה היה לנו שם?

לבני אנוש שהמחשבה על כך שהם עלולים לעוף אחורה מהאופנוע ולרסק כמה חוליות מפחידה אותם (בצדק), ושרוצים ללמוד להרים גלגל, המציאו מתקן פשוט ונוח שימנע את תסריט האימים הזה. מתקן הווילי מאפשר לך לבנות ביטחון, לתרגל עבודה נכונה בהרמת גלגל עם קלאץ' ולא רק הישענות על כוח המנוע של האופנוע, להרגיל את הגוף למציאת נקודת האיזון המושלמת, וללמוד עבודה נכונה עם הברקס האחורי בשביל לשלוט באופנוע כשהוא למעלה.  

גלריה

2 תגובות ל כל אחד יכול – מתקן הווילי של RPM

  1. כתבה יפה!

    הערה לגבי מה שנכתב על מעבר מכשולים בשטח:
    "בשביל לעבור מדרגות גבוהות בזווית של 90 מעלות חייב האופנוע לפגוע בסלע עם הגלגל האחורי ולא עם הקדמי, מפני שרק הגלגל האחורי מסתובב ויכול לדחוף את האופנוע למעלה ומעבר למכשול."

    זה לא מדוייק, ישנן טכניקות שחובה לפגוע עם הקידמי במכשול בכדי לעבור אותו (2/3 מגובה המכשול), טכניקת ה"רול אפ" וה"דבל בליפ" משתמשות בדחיסה שנוצרת בגלגל הקידמי בעת הפגיעה במכשול, וזאת בשביל לייצר ריבאונד מספיק טוב כדי שהאופנוע לא יפגוע עם הגחון במכשול.
    מה שנכתב נכון לגבי טכניקת הספלאט אשר באמת מבוססת על פגיעה עם האחורי, היא נפוצה יותר בעולם הטריאל.

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל