מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

קיוואי בנלי
ברקום
מתחת לשורת MENU מטרו
אינדיאן ימין
שרקו
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אבניר קוביה שמאל
1 על 1
רוית דדוש עליון
לרט
לרט
אוגוסטה קוביה הכי עליון
אופנוסנטר קוביה שמאל
רפידו
סטפן
סטומפ
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מתלה לקסדה
אינדיאן קוביה שמאל
הארלי שמאל
שוברט
HJC
ברקום שמאל

המנהל: ראיון עם מייק ווב

המנהל: ראיון עם מייק ווב

תמי גורלי

צילום: MotoGP

רק בגיל 25, כשלמד גיאולוגיה באוניברסיטה, מצא מייק ווב עבודה לשעות של אחרי הלימודים בחנות האופנועים של ג'ינג'ר מלוי, רוכב עבר ברמה בינלאומית, והתאהב בעולם המרוצים. עד אז, מי שמכהן מאז 2012 כמנהל המרוצים, רק רכב על אופנועים בחווה מרוחקת, אי שם בניו זילנד. הוא הפך במהרה לרוכב מקצועי למרות שמשפחתו שנאה את התחביב החדש של בנם והוכתר לאלוף פעמיים. אחרי שניצח בכל המרוצים של עונת 1989 בקטגוריית 250 הסמ"ק, הוא קיבל כרטיס ווילד קארד במרוץ הראשון של אליפות העולם בפיליפ איילנד – הוא לא הצליח אפילו לקבוע זמן מהיר מספיק בדירוג. ווב המשיך להתחרות ברמה הארצית כשהוא כבר נושק לגיל 35 ומתחיל להבין את הסכנה שבספורט, הצעה שהגיעה לפני תחילת עונת 1998 העבירה אותו לתוך המוסך כשהוא הופך לראש צוות קבוצה של ימאהה – WCW – במוטוGP. הוא עבד בשביל נוריק אבה; קרלוס צ'קה בקבוצה הרשמית; סיימון קארפר בסופרבייק והשיא מבחינתו היה ווין רייני. כשעשו ימאהה שינויים פנימיים התפנה בדיוק תפקיד המנהל הטכני של האליפות, ווב עבר לעבוד בהנהלת המרוץ בעונת 2002. עשר שנים אחר כך הוא קיבל את המושכות וממונה לתפקיד החשוב באליפות העולם, מנהל המירוץ.

לפי ספר החוקה של האליפות שכותב מייק בעצמו, אחראי מנהל המרוץ על קיום נאות של החוקים והתקנות וניהול מקצי הדרוג והמרוצים באופן יעיל. מנהל המרוץ אחראי על כל תקשורת מנהלי האירוע וצוות השופטים של ה-FIM והמוטוGP, הוא אחראי על כל נהלי ההזנקה, עצירת המרוצים והמקצים, במידת הצורך, ומנהל את כל הצוות, כולל את הצוות הטכני, הרפואי והשיפוטי – למרות ששם כבר אינו לוקח חלק בהחלטות, אלא רק בפיקוח. את המושכות העביר בתחילת העונה לפרדי ספנסר, רוכב העבר שמונה לראש צוות השופטים לצד נציג IRTA והפדרציה במקומו. "המטרה בהעברת חלק מהתפקיד שלי לפרדי היתה לאפשר לי להתרכז יותר בתפקיד האמיתי של מנהל המרוץ ולהתמקד בבטיחות, בניהול האירוע ולא לג'נגל שני תפקידים יחד", הוא מספר בראיון בלעדי למוטו. "אני שמח לומר שכבר עכשיו זה נראה כהצלחה גדולה ואני יכול כבר לגשת לסבבים הראשונים של העונה באופן אחר. אני לא רואה את זה כאנחת רווחה אלא הקלה בלחץ הזמנים וזה מאפשר לספנסר, לצוות פקידי המרוץ ולי, לתפקד באופן מקצועי יותר. ניהלנו שיחות ארוכות עם פרדי עוד לפני תחילת העונה, כך שכולנו מבינים אחד את השני ופילוסופיית מרוצי האופנועים של כולנו דומה, וזה טוב לדעת שפרדי ואני חולקים הרבה במשותף בתפיסת עולם המרוצים". כשנשאל איזו עצה נתן לאלוף העולם חמש פעמים לפני שנכנס לתפקיד השופט/שוטר הוא מספר "העצה הכי טובה שאני יכול לתת לאדם בתפקיד שכזה, הוא להישאר רגוע ולהיות הוגן ופרדי גם ככה אדם מעשי, הוגן ובעל ערכים כך שהעצה הזו אינה רלוונטית לגביו. הוא כבר הראה גישה שונה לתקשורת עם הרוכבים כפי שאפשר לצפות מרוכב לשעבר וזה פלוס גדול. אז באמת כל מה שאני יכול לתת לפרדי זו רק אינפורמציה בכל הנוגע למבנה ולתהליכים בחוקה של המוטוGP, כדי לעזור לו להשתלב בקלות ובמהירות בתוך הארגון".
ווב אדם רגוע, עם קול שליו ונינוח ולמרות שהאחריות על כתפיו אדירה הוא משדר שיש לו זמן לכולם. הוא מתחיל את סופי השבוע כבר ביום חמישי בבוקר בסריקת המסלול, תדרוך צוותים, עבודה משותפת עם פקיד המסלול. את כל המקצים הוא מעביר בחדר הבקרה עמוס המסכים כשלצידו נציגי דורנה, הפדרציה, IRTA (התאחדות קבוצות מרוצי האופנועים העולמית) המשטרה, מכבי האש, העזרה הראשונה וצוות הבקרה שעוזרים לו לראות כל דבר הכי קטן שקורה על המסלול ומחוץ לו.

Copyright: MotoGP

הוא אחראי על מאות אנשי צוות במהלך סוף השבוע ועושה את זה בסבלנות ובשקט כשכל מילה נמדדת, למרות שגם הוא מעיד שהוא מדבר הרבה ובאריכות. "למרות שאני עובד מול כל כך הרבה אוכלוסיות שונות, המוצא האיטלקי, הספרדי, הבריטי או המלזי משפיע אולי על חיי היום יום, אך בכל הנוגע לשמירה על החוקים זה יותר עניין של אופי", הוא מספר על לעבוד מול כל כך הרבה לאומים שונים תחת לחץ האליפות, "זה עניין של אישיויות שונות על המסלול והתנהלות מגוונות. מצד קיצון אחד יש כאלו שאומרים שאין צורך בחוקים ו"יאללה הלאה" ומהצד השני כאלו שלא רוצים להיות מעורבים בשום תקרית על המסלול, או להיות קרובים לרוכב אחר. איפשהו באמצע נמצאת מה שמכונה התנהגות מקובלת. כמתחרה בעצמי, לא הייתי אגרסיבי, אולי מדוייק יותר לומר שפשוט נהניתי מהרכיבה, זה אולי קשור קצת למוצאי מניו זילנד אבל זה גם היה ברמה שונה לחלוטין ממה שקורה כאן במוטוGP. השתתפתי באליפויות ארציות ומרוצים באסיה וזה ממש לא התקרב לעולם הזה. בתקופה שלי על האופנוע היה צריך להנות לא רק מהתחרות אלא גם מהכנת הכלי וכל מה שמסביב – כי הכל נעשה לבד ופה הם יכולים להתיישב על האופנוע ולצאת למסלול ויש כאן כאלו שרוצים לדעת הכל וכאלו שמתרכזים רק באספלט ומבקשים שיעזבו אותם. אני אהבתי את הכל, הייתי מעורב אפילו גם בהפקת מרוצים מקומיים. כמנהל המרוץ, אני לא רואה תפיסת עולם זו או אחרת כטובה יותר, כי זה צריך להיות איפשהו באמצע. רוכב לא צריך להתמקד בכל הפרטים ורוכב שלא יודע דבר, כדאי אולי שילמד קצת ויכיר. אם אסתכל על הימים בהם הייתי ראש צוות, היו רוכבים שהתמקדו יותר מדי בנושא הכיוונון וכל הנושאים הקטנים ביותר והיו כאלו מנותקים אז צריך למצוא משהו באמצע בו מחובר הרוכב לעולם אך לא אובססיסיבי".

כשנשאל האם קשה לשמור על משמעת תחת לחץ התחרות הוא מסביר "החיים בעולם המרוצים היו הרבה יותר פשוטים אם כולם היו עוקבים אחרי החוקים וזה תמיד קל והגון. בדיוק כמו בחיים עצמם ועם כל התשוקה המעורבת בספורט, אין זה תירוץ. אבל אפשר להבין לפעמים את הקושי לעמוד בכל החוקים".

"חלק מהעבודה שלי זה לכתוב את ספר החוקים ואנחנו עובדים מול אנשים חכמים מאוד שתמיד יוכלו למצוא פרצות", הוא מספר על הספר הצהוב שיוצא כל שנה ואורכו 348 עמודים העונה. "הפרויקט נעשה עם כל המעורבים בחוקה – כמו ה-FIM, ה-MSMA, בשילוב IRTA ודורנה, ולכולם יש השפעה ועלי לאגוד הכל ולהעלות על הדפוס. עם השנים הבחנו שהקבוצות והרוכבים מבקשים תמיד וודאות, הם רוצים לדעת מה יקרה בהמשך, מהו הצעד הבא, אז אנחנו מנסים לצפות את כל האפשרויות הקיימות של מה שעלול להתרחש. למשל תהליך הזנקת המרוץ. זהו תהליך נוקשה מאוד אבל מה קורה אם למישהו יש בעיה על קו הזינוק, מה יקרה אם ירד גשם וכל ה'מה יקרה אם' והחלק הזה של ספר החוקים גדל השנה מאוד כי לפעמים היו מקרים שאפילו לא הצלחנו לדמיין וזה די קשה לצפות כל תרחיש כך שלא נופתע מדבר, נכון זה לא אמור לקרות אבל אין מה לעשות. מה שקרה לפני כמה עונות בסקסונרינג או ארגנטינה 2018 כמובן הם דברים שאולי היינו אמורים לצפות, אך זה כל כך נדיר וקורים אולי פעם בעשר שנים". הוא מסביר את הבלגן שהיה כשכל הרוכבים כמעט ירדו להחליף צמיגים אחרי הקפת החימום. " אז אנחנו כותבים חוקים שיבהירו את המצב ובפעם הבאה שזה יקרה, אם בכלל, אולי יהיה רק אספקט אחד שנרגיש שלא כיסינו כראוי. אנחנו מאוד משתדלים שכולם ידעו מה הצעד הבא אבל במידה ומשהו לא צפוי קרה ואין חוק שיכסה את ההתרחשות, תוכל תמיד הנהלת המרוץ להחליט במקום ולעדכן".

Copyright: MotoGP

"אני לא אשב בלי ספר החוקים" הוא מספר כשלידו על השולחן עומדים כל הסופ"ש, בערימה מופתית, גם ספרים על ההגבלים הטכנולוגיים ולוח הזמנים מפורט בקפידה "אני יכול לצטט חלקים נכבדים ממנו, בהם אנחנו נעזרים כל הזמן. אני אמנם עורך את הספר כל עונה, אבל אני עדיין צריך לעלעל בו מעת לעת. הפאדוק מרגיש כאילו הוא מאוכלס כל עונה על ידי יותר אנשי משפט ודין. התחרות כל כך אינטנסיבית וההשקעה בספורט כל כך גדולה, כל סנטימטר על המסלול נמדד, כל ניואנס בחוק הופך לקרב ולמרות שאני בקיא בחוק אני צריך לחזור ולקרוא את הטקסט כמות שהוא ולהבין אם ניתן לפרש אותו אחרת ומה המשמעות המשפטית. ישנם חוקים שקיבלנו בירושה מלפני 20 או 30 שנה ומעולם לא שונו ועלינו לעדכן אותם, חלקם מעט מעורפלים במודע כי פשוט לא ניתן לכסות כל תרחיש אפשרי שעלול להתרחש על המסלול כמו לדוגמה "רכיבה לא אחראית" ואז נחליט מה היא בעצם לעומת תהליך ההזנקה בו אנחנו וכל הרוכבים והקבוצות יודעים מה יקרה בכל רגע. במידה ומשהו לא עובד אנחנו יודעים בדיוק מה העונש כי לא ניתן להחליט באותו הרגע בגלל הנסיבות".

כשאני שואלת אחרי איזה מרוץ הכי קשה לפקח, הוא לוקח רגע לחשוב "זה השתנה במהלך השנים – מוטו3 הפך להיות קשה יותר רוב הזמן כי הם רוכבים צעירים, כי יש לפעמים אפילו חמישה קווי רכיבה בפנייה וכולם רכיבים, אז המתחרים נמצאים בכל עבר ויש סיכוי שיקרו יותר ארועים. מוטוGP היה בעבר הכי קל בגלל רמת המתחרים וכי בדרך כלל יש קו רכיבה אחד בכל פנייה אך בגלל שהתחרות הפכה צפופה וצמודה מעונה לעונה זה הפך להיות יותר קשה". זה שהאליפות כזו היום, זה גם ב"אשמתו". ווב היה מעורב בכל השינויים שעברה האליפות בשנים האחרונות "התקופה של הCRT הייתה רק האמצעי להגיע למטרה, כולנו ידענו את זה. הביקורת הייתה מוצדקת כי היה נראה שאנחנו מזגזגים. זה לא היה רק ה-CRT, גם המעבר ליצרן צמיגים יחיד, מערכת אלקטרונית משותפת, הגבלת מספר מנועים, הגבלת פיתוח, הקלות לחלק מהיצרנים. כל הדברים הללו סייעו לנו ליצור אליפות צמודה כשכל הלוקחים חלק באליפות, תחרותיים. זה נחמד להביט לאחור ולהיווכח שזה עבד וזה תודות לכל ההחלטות שכל אחת מהן הייתה מאוד לא פופולארית והיה קשה להגן עליהן בזמנו".
החלטה נוספת שהוא הוביל הייתה החדרת החוקה הספורטיבית של אליפות העולם גם לאליפויות קטנות יותר וארציות "יש לנו הסכם עם ה-FIM בכל הנוגע לפן הספורטיבי של חוקת המוטוGP. המטרה היא שאחרי התקדים של החוקים באליפות העולם, הם יושרשו גם באליפויות הקטנות יותר, כך שבאליפות הרד בול טאלנט קאפ, אסיאן טאלנט קאפ ה-CEV וכל האליפות הדומות להן, תהיה אותה החוקה. זה מקל מאוד על השתלבות רוכבים צעירים באליפות הבכירה מאחר שמאז שדורנה מנהלת את האליפות, זרימת הכשרונות החדשים מגיעה מהאליפויות הללו וכולם כבר רגילים לחוקים הללו ובאופן כללי כולם גדלו בספורט כשהם יודעים מה מותר ומה אסור".

"אני לוקח מאוד ברצינות כל החלטה שאנחנו מקבלים, ואני מאוד מתאמץ שזו תהיה ההחלטה הנכונה". הוא עונה כשנשאל על האחריות המוטלת עליו "זה כמובן לא בשביל לשמור על האוהדים של כל רוכב שמחים, אלא יותר חשוב לי שארגיש שההחלטה נעשתה תחת הערכים הנכונים, ושאוכל להחזיק את ראשי זקוף, להצדיק את כל ההחלטות בפני כל המעורבים בספורט ואת הנסיבות והעובדות שעמדו מאחורי כל אחת שנלקחה. אני לא ממש מתחשב בהאם האוהדים יהיו מרוצים וזה עושה את זה קל יותר כי אי אפשר שכולם יאהבו כל החלטה.

Copyright: MotoGP

יש לי חברים ומשפחה שעוקבים בדבקות אחרי העולם הזה וכבר קרה שישבנו לארוחה או ברביקיו והיה לאנשים מה לומר על החלטות שלקחתי. הכי חשוב שאני שלם עם ההחלטות והן מהראש ולא מהלב".
"אני מרגיש את הלחץ שיש עלי, אבל הטלוויזיה, הכסף שיש בעולם הזה ואת הלחץ שמגיע מכיוון האוהדים אני לא מרגיש, אלא את זה המגיע מנקודת המבט של הרוכבים והקבוצות, זה מה שחשוב לי. כמדיניות חברה לא מופעל עלי שום לחץ מכיוון דורנה, IRTA. 'רק תעשה את העבודה שלך, תעשה את המרוצים בטוחים והוגנים זה הכל', אפילו נאמר לי באלו המילים "אם אתה מניף דגל אדום במרוץ, מבטל אותו, זה עולה מיליונים על מיליונים אבל זו לא בעיה שלך" אני חופשי לעשות מה שהכי בטוח לבטיחות הרוכבים ולאליפות העולם, עם אפס מחויבות לצד השיווקי. זה הופך את הכל להרבה יותר פשוט. כמובן שבשביל האוהדים, במידה ויש הפרעה למרוץ נעשה כל מה שניתן להמשיך בפעילות, אך לא על חשבון בטיחות. אם יש משהו שקשור בתנאי המסלול אז תשכחו מזה". הוא מסביר.
"מעצבן אותך שאוהדים עדיין מעלים את אירועי 2015?" אני שואלת "קצת…" הוא עונה ומספר על התקרית במהלך המרוץ במלזיה, בעקבותיה קיבל ולנטינו רוסי עונש שהוריד אותו לתחתית קו הזינוק בולנסיה "דבר ראשון אני מאוד רגוע לגבי ההחלטות שנלקחו באותו היום, אבל אני מודה שהייתי נאיבי לגבי התוצאה" כשהוא משתמש במילים המתארות רעידת אדמה, "הופתעתי עד כמה הכל שבטי, אפילו אנשים מתוך הפאדוק שיודעים כיצד הכל עובד. אני עדיין מופתע עד כמה זמן זה נמשך. אני אומר שלא הייתי מתנהל אחרת, למרות שכולם ביקרו אותי. פן אחד שעליו הועברה עלי הביקורת בעיקר, זה שאת ההחלטה הייתי צריך לתת במהלך המרוץ אבל בזמנו החלטתי שאני מעדיף להמתין ולראות את התקרית מכל הכיוונים וללמוד אותה לפני קבלת ההחלטה ואני עדיין סבור שפעלתי נכונה".
בסוף עונת 2015 התבדחנו על כך שאינו פעיל במדיות החברתיות וזה לבטח חסך ממנו כמה איומים והרבה סבל, הוא עדיין לא נמצא שם "התשובה הפשוטה היא, שאני פשוט לא, אבל צריך להבין שזו החלטה אישית שלי שקשורה לגיל ולחינוך וזה לא קשור לתפקיד שלי כמנהל מרוץ או ראש צוות השופטים. ברור שזה נחמד שאני יכול להימנע מרוב הדברים המגוחכים המועלים לרשתות החברתיות. אבל זה רק אפקט צדדי לכך שאין לי ממש עניין ברוב המדיה הזו, או להיות חלק ממנה, זו מעולם לא היתה שאיפה שלי". אבל הוא כן פתוח לשמוע ביקורת והערות, "בתחילת הדרך לקחתי ללב יותר מדי את התגובות והדעות וזה גרם לעבודה שלי להיות קצת קשה יותר. כעת אני עושה הפרדה ברורה בין ביקורת, הערה מלומדת, לבין אלו שפשוט נהנים להעיר מבלי שיש להם ידע או אינפורמציה לגבי ההליכים או מה עומד מאחורי ההחלטות. אני אבל כן קורא אתרים חשובים, למשל של עיתונאים הנמצאים בפאדוק תקופה ארוכה. גם במידה והם אוחזים בדעות שאני מסכים או מתנגד להן, אני שמח לקרוא מה הם חושבים. לאוהדי מוטוGP שאין להם מושג מה קורה ומעבירים ביקורת, אני פשוט לא מתייחס. לכל דבר שאני קורא יש השפעה עלי – גם אם אני חושב שאני לא מסכים לגביו או החלטה שלקחתי, יכול להיות שאומר לעצמי שזהו כיוון שלא חשבתי עליו או שזה משהו שיש להתייחס אליו בפעם הבאה. להכל יש השפעה וזה תלוי עד כמה הכותב בקיא בחומר".

Copyright: MotoGP.com

בעקבות התקרית ב-2015 נעשה שינוי בחוקה, ווב היה כאמור הנציג הנייטרלי בפאנל שופטי המרוץ ומתחילת העונה הנוכחית הוא העביר את האספקט הזה של התפקיד שלו למגוייס הטרי, אלוף העולם פרדי ספנסר.
"המטרה שלי היא בטיחות ולוודא שהכל מתנהל כהלכה וזה בנפרד מכל נושא המשמעת, קורים יותר מדי דברים בבת אחת בהנהלת מרוץ וזו הקלה כי כשהכל בסדר, אז אנחנו פשוט זורמים אבל אם יש תקרית גדולה על המסלול, מזג אוויר בעייתי או איזושהי קטסטרופה אז אנחנו צריכים סיוע ולכן יש את פקידי המסלול שאחראים על המשמעת, טכנאים שמוודאים שרוכבים לא חורגים מתחום המסלול ויש לנו צבא של אנשים המסייעים בחלוקת הנטל שפעם הייתי עושה בעצמי. כל הסיוע בחיישנים וצילום הפך את ניהול המרוצים לאובייקטיבי בדיוק כמו שקורה בכדורגל ובטניס, אפשר להראות בדיוק מה קרה ומתי והטכנולוגיה קיימת וזה מאפשר לשחרר את כח האדם לעשות דברים חשובים יותר".

בגלל שהוא נמצא בעולם המרוצים כל כך הרבה שנים אני תוהה אם הוא מסכים עם אלוף העולם תשע פעמים ולנטינו רוסי שאומר שהלכה הרומנטיקה. "ולנטינו תיאר את זה במדויק, זה הרבה יותר עבודה והרבה פחות הנאה, גם בימי העבר של האליפות עבדו כולם קשה, אך זה היה פחות אינטנסיבי והיו לכולנו פחות תחומים לכסות. העבודה שלי וגם זו של ולנטינו התרחבו וישנם הרבה יותר נושאים שעלינו להתעסק עמם וזו עבודה קשה יותר וקצת פחות שעשוע".
אתה עדיין נהנה? "כן!" אז אני תוהה מתי "אני עדיין יושב בחדר הנהלת המרוץ בכל רגע בו ישנו אופנוע על המסלול, נדהם ממה שהרוכבים עושים ואני אוהד מושבע של לאו דוקא רוכב ספציפי אלא עד כמה הם רוכבים נפלאים ורק חבל לי שאני מעולם לא הייתי טוב כמותם. כרוכב בעצמי אני מבין עד כמה הם מדהימים ורמת הרכיבה שלהם. אני נוהג לראות את המרוצים עוד פעם לאחר מכן כי בעת המרוץ עצמו אני לא יכול לצפות בו כאוהד, אלא מרוכז בכל הפרטים שעלי לשים אליהם לב. מרוץ אסן עם 175 עקיפות, זה מרוץ שבמהלכו לא יכולתי לנשום, זה מרוץ שצפיתי בו לאחר מכן והוא היה כל כך מהנה, אבל לא בחדר הבקרה". הוא מספר בחיוך גדול
"אני אוהד של המרוצים עצמם, אני אפילו לא "אוהד בארון" כי הרבה יותר קל לעשות את העבודה שלי ככה. אני צופה בסופרבייק, מוטוקרוס, פורמולה1 כשאני רק יכול ואני אוהב לצפות בשייט, זה אמנם נראה אולי איטי אך כמישהו שמבין בזה, אני אוהב את המורכבות שיש בזה, אבל זה בטח לא עובר מסך כמו המוטוGP".
הוא נמצא יותר ממחצית השנה בפאדוק, עם הרוכבים והקבוצות וזה לא פשוט לנתק לחלוטין אנשים שמרגישים לפעמים כמו משפחה. "במהלך תקרית, על אף היכרות אישית עם המעורבים, אני נכנס למוד של מנהל מרוץ – מבצע את המטלות ורק אחר כך מחלחלות המחשבות האישיות. קצת אחרי שנגמרת העבודה האינטנסיבית, כשהרוכב מטופל, המשבר נגמר ואז נכנסות התחושות הנורמליות של דאגה. אני מתעב לראות התרסקויות".

Copyright: Honda Racing Corporation

 


כשאני שואלת מי הרוכב האהוב עליו הוא עונה ישר "ווין רייני, גם בגלל שעבדתי בשבילו, אבל היו לי עוד רוכבים אהובים רק מצפייה במרוצים כמו פרדי ספנסר, אבל אני משוחד כי רייני בחור נפלא שאני מכיר אישית ועבדתי עבורו". הוא מהסס הרבה יותר כשאני מבקשת שיחווה דעה על כמה רוכבים המתחרים כיום באליפות אבל הוא זז כל כך הרבה בכיסא שאני מפסיקה אחרי שלושה בלבד.
ולנטינו רוסי- "החוזקה שלו שהוא אינו מדהים רק בדבר אחד כמו בלימה או מהירות בפניות אלא הוא חזק מספיק שהוא תמיד שני או שלישי בכל אספקט של הרכיבה, בכל מקום. כי הוא טוב בהכל ולא כמו חלק שטובים מאוד בדבר אחד ופחות באחרים. הוא רוכב שלם וזה שהוא יכול לעשות את זה לאורך זמן רב כל כך".

מארק מארקז – "זה ההתרגשות שהוא מביא למרוץ אבל כמנהל מרוץ זה פשוט משגע אותי. זה שיש לו כזו תחושה המאפשרת לו לרכוב על האופנוע כאילו שהוא מתרסק בכל מקום אך עדיין להיות בשליטה. אני לא אוהב לראות רוכבים מתרסקים וזה נראה כל פעם כאילו יש קטסטרופה בדרך וכמעט כל פעם לא קורה דבר, הרמה הזו של תחושה שיש לו, יכולת התגובה שלו פשוט מדהימה לצפייה".

לורנסו – "הדיוק, המסירות לדיוק, הוא כל כך טוב בזה וזו העקביות שבדיוק, כל הקפה והקפה, זה מדהים. זה אולי לא מרגש כמו חלופת מקומות, אך זה כל כך מרשים".

2 תגובות ל המנהל: ראיון עם מייק ווב

  1. ראיון מעניין מאד מאד….מכל כך הרבה אספקטים מעבר למירוצים. אותי אישית מרתק להבין איך זה עובד מבפנים הקרקס המטורף הזה. תודה רבה!

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל