fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
סטפן
אודי דגן 140 על 70

זולו במדבר 2018: מידברן אופנועים

זולו במדבר 2018: מידברן אופנועים

צביקה כהן

מועדון זולו הוקם לפני שבע שנים כמועדון דו"שים גדולים; הרבה אופנועים עברו מאז בוואדי וכוחות הטבע הרחיבו את צביון המועדון לבית של כל רוכבי השטח על אופנועים. ההרשמה למפגש זולו במדבר 2018 נסגרה בתוך יממה, לאחר שזו הוגבלה למאה רוכבים בלבד. מסורת דו-יומית זו היא המקום לרכוב עם חברים ולהמשיך ברוגע אל הבירה שאחרי, ארוחת ערב גדולה ושיחות גבורה וחולין אל תוך הלילה.

הרוכבים שובצו מראש, לפי העדפתם, בין שמונה קבוצות אנדורו ברמות קושי שונות ושלוש קבוצות של דו"שים. נבחרתי להוביל על גבו של הונדה אפריקה טווין אדוונצ'ר ספורטס את קבוצת הדו"שים שביקשה את המסלול האתגרי ביותר.

ביום שישי יצאנו מערבת סדום דרך שבילי המסוע אל מישור עמיעז. שם ניצבנו בפני האתגר הראשון – מעלה עזגד. ביוני 2017 דלפו שפכי מי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט וזיהמו את נחל אשלים. האסון השמיד צמחייה והביא להרג של בעלי חיים רבים, בהם כשליש מאוכלוסיית היעלים של נחל אשלים. לאחרונה, לאחר תהליכי שיקום רבים, נפתח מחדש לתנועה מעלה עזגד.

חברי הקבוצה אינם מכירים עדיין את רמת הרכיבה של כל חבר בקבוצה. מעלה עזגד עשה לכולם יופי של סדר. באחד הפרקים הטכנים של המעלה גילה רוכב מהיר, שלא שמר די מרחק ונאלץ להתקע בחריץ מאחורי רוכב אחר. רוכב אחר גילה עד כמה טובה יכולת החיצוץ של צמיג קוביות ומיכל המקסימה, חוותה סיפוק מההצלחה לנצח מדרונות תלולים ברכיבה.

מעלה עזגד נכבש ללא דרמות מיוחדות. בנקודת נוף גבוהה, ניצלנו את שעת הבוקר לנוח בצלו של קיר איתן. יוסי שלף קופסה מלאה בתמרים הממולאים בחלבה. מפגש מתוק שהתגלה כפצצת אנרגיה אדירה וטעימה.

לאחר תצפית על מישור עמיעז, נחל פרצים וסדום. המשכנו אל נחל אשלים עליון. רכיבה מהירה על השבילים הנוחים להר צבאים העניקה לרוכבים תחושות של ראלי. התחברנו לנחל פרס עד למעלה צורים – מעלה עם מדרגות סלע, פודרה ונוף מהמם. קצת תמונות מהאתגר ואנחנו ממשיכים להפסקה במעוק גבי פרס המרשים. ירדנו במעלה סדום לצומת הערבה. תדלוק הנפש והאופנועים, השתלת פנימית לצמיג טיובלס ויצאנו שוב לדרך. לקינוח בחרתי לקחת את החבורה המצוינת לסינגל החריץ בחוואר המרהיב. נוף פתוח שהולך ונסגר לתצורה של תנועה בקניון צר ומתפתל. הקירות הולכים והופכים לגבוהים והשביל יותר צר וצר עד היציאה לכביש – כמו חוויה של לידה.

מקלחת טובה מסירה את האבק והעייפות, אך לא את החוויות. האווירה בחאן שקדי נהדרת. ברקע מוזיקת צ'יל-אאוט נעימה וצלילי זכוכית הבירות משיקות. סיפורי תעוזה וחוויות מתחלפות בין הקבוצות לקול צחוק רם. ארוחת הערב מעמיסה אותנו באנרגיות ולקינוח מכבדת אותנו רינת בשפע של עוגות ועוגיות.

זריחה על החאן ואחרי ארוחת הבוקר, הקפה והעוגיות מתארגנות הקבוצות ליום הרכיבה השני. הפעם עלינו דרך מעלה סדום ונכנסנו בשביל הראשי למכתש הקטן. דרך רמת מזר זרמנו עם נחל חצרה לביקור במרפסת המרשימה של גב חצרה. רוכבי אנדורו, שפגשנו בדרך, השתאו למראה פילים של רבע טון הטסים להם בדשדש. בגב חצרה יש עדיין מים, מחורף שעבר. אנחנו מסתפקים בצילומים וחוזרים עם נחל חצרה לרמת מזר ומשם בכיוון דרום מערב עם נחל צין. הדרך רצופה מעלות ומדרונות מאתגרים. אחת הירידות ארוכה ורצופה מדרגות של סלע הקירטון. קשה לראות מלמעלה את כל הירידה ואני מתקדם בזהירות עם האפריקה טווין. מרווח הגחון האדיר שלו צולח גם מדרגות גבוהות ואני מרגיש את החשש של חברי הקבוצה נושף בעורפי. נדרשת מנהיגות ואני מחשב היטב את דרכי בידיעה ששם הם יעברו אחריי. תוך כדי ירידה, נראה שלד של ג'יפון שרוף בצד המדרון – כמו ללכת צמא במדבר ולראות גולגולת בצד הדרך. כל הקבוצה מסיימת את הירידה בשלום ואנו מגיעים לגבי שיש. מצטלמים בנוף המדבר המשתקף במים של גבי שיש. הגבים מלאים מעין צין, אך גם ממי שטיפת הפוספטים של מפעל צין. גם את מדרגות הסלע הגבוהות אנו מצליחים לעבור בהצלחה, חוצים מעבר נחל עמוק בגבי צין ועוצרים למנוחה קצרה בקרב חברים שטבלו שם יתר על המידה. מעלה הסכין ומעלה ספירה מאחורינו ואני מתענג על הנוחות בה האופנוע צולח את כל המעברים האתגריים בקלילות, מאפשר לי ליהנות מהנופים היפים של המסלול.

בסיום הצין, אנו יוצאים לכביש 90 לדלק וכריך טוב בחצבה. אל הקבוצה הצטרפו גם רוכבי אנדורו, אז החלטנו לחזור דרך נחל חצבה אל ציר המאגרים ומטעי הדקלים של קו הגבול עד נאות הכיכר.

הנופים תמיד מענגים אותי מחדש, אך החוויה הגדולה שלי הפעם הייתה מחברי הקבוצה הנהדרים, שרכבו מצוין. עם עזרה הדדית, אחריות אישית ושמירה על ערכי טבע ונוף. לפי השיחות שנמשכו בקבוצת הוואטסאפ אפשר בהחלט לסכם שהיה מוש.

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל