מחירון אופנועים מוטו - בגרסא דיגיטלית, בחנויות ובעסקים

קיוואי בנלי
מונדיאל MENU
מתחת לשורת MENU מטרו
KTM MENU
אבניר קוביה שמאל
שרקו
מטרו באנר שמאל הכי עליון
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
לרט
אוגוסטה קוביה הכי עליון
סטומפ
פרפקט קוביה שמאל
תמוז
רפידו
סטפן
רוית דדוש עליון
KTM עליון קוביה
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אינדיאן קוביה שמאל
מתלה לקסדה
ברקום שמאל
הארלי שמאל
HJC
מונדיאל קוביה

המהנדס בממלכת האדוונצ'רים – LC8, בשרים ומלא גז

המהנדס בממלכת האדוונצ'רים – LC8, בשרים ומלא גז

גיא יצחק לריאה

אז אני תל אביבי מושבע – זו האמת. לא מהמטיילים שהלכו להרצאות מוצ'ילרים והרפתקנים ולא כזה שיקום בבוקר וישאל "לאן הטיול הבא?", טלפון אחד שינה לי את הגישה. נחשפתי להרפתקה על סף המצויירת, מלאה ברוכבים שחשקה נפשם לצאת ולחוות טיול הרפתקני, טיול מועדון בראשות גיא רדר.

האופנוע – ק.ט.מ סופר-אדוונצ'ר 1290 בגרסת S, אחד משוכלל ברמות קשות. מנוע LC8, וי-טווין בנפח 1301 סמ"ק, 160 כ"ס ו-217 ק"ג נעולים בצמיגי כביש משובחים. כבר היו לי קצת אופנועי כביש ספורטיביים קיצוניים בעברי – שכבר רחוקים ממני שנות אור, אם להיות גלוי לרגע – תנוחת הרכיבה הקיצונית הזו כבר לא עושה לי את זה, אבל הכבוד אליהם נשאר. על הסופר-אדוונצ'ר תנוחת הרכיבה זקופה, מגן הרוח מתכוונן, הברכיים בזווית נכונה, המושב והכידון רחבים. כלום לא מאיים, ההפך הגמור, יעני, קמו האוסטרים ואמרו "בואו נבנה אופנוע שמסוגל לחצות יבשות, אבל שיהיה ספורטיבי כמו סופרבייק מהשורה הראשונה" – והשאר היסטוריה. אחרי בריף בסוכנות על אופן התפעול, יצאתי לדרך. קצת שיחקתי עם המתלים האלקטרוניים תוך כדי הרכיבה, העברתי קצת הילוכים עם הקוויקשיפטר עד הילוך שישי ואז פתחתי מלוא מצערת, צעקתי בקסדה "פפפפפ, כמה מומנט יש לדבר הזה" וירדתי לאיילון. הייתה תנועה (בכל זאת, יום חמישי בערב), אבל זה לא עניין את הסופר-אדוונצ'ר. כמה קילוגרמים אמרת? 217? נעלמו. המערכות מתערבות במהירות הנכונה וגם בנעימות.כל הבקרות ניתנות לשליטה, כמובן, גם בזמן רכיבה. הדרך משתנה ומעוטרת מהמורות? האחיזה לא משהו? אין בעיה, הטכנולוגיה של האוסטרים תדאג לזה.

התדריך של רדר החל בקבוצת וואטסאפ ייעודית קודם לכן, בדגש על בטיחות, ציוד ומיגון חובה. תזכורת על בדיקות לחצי אוויר, מתח שרשרת, דברים חריגים, ביטוח וברכה שכולם יחזרו שלמים ובריאים.  

נקודת הכינוס – 09:00 תחנת דלק דבירה. אחלה שעה שאפשרה לי לשחרר את הדרדק והתינוק, כל אחד למסגרתו הממלכתית בגן או בית הספר. דהירה אל נקודת התדלוק מגלה מלא אדוונצ'רים – כל אחד ושלו, בזוגות או ביחידים, מכתיבים את האופנה הייחודית שנבנתה סביב המועדון. עוד תדריך, הפעם מפורט יותר ויצאנו לדרך. הרכיבה בקבוצה הגדולה סובבה את ראשיהם של כל הנהגים בכבישים, כל הדרך עד לעצירה ליד הגשר התלוי מעל נחל הבשור. אורכו של הגשר כ-80 מטרים והוא, כשמו, תלוי. כזה שרואים בסרטים המצוירים, תלוי מקצוותיו ומתנשא מעל נחל – אטרקציה מרשימה בפני עצמה – ואפילו זורם כל השנה. עכשיו, שלבו זאת עם מזג אוויר אביבי ופורח וקיבלתם טיול מצוין עוד לפני שנכנסו לשטח.

חדי העין בינינו הבחינו בצבים רכים ואגמיות. הסבר קצר על ידי גיא לגבי תנאי הדרך הבאים עלינו לטובה – 18 ק"מ של דרך כורכר שהוכשרה על ידי קק"ל לרכיבה, גיא ממליץ לעבור לאופציית האופרוד באופנוע, כמובן שמי שלא עשה זאת הפסיד – המערכת ממתנת את האופנוע ל-100 כ"ס 'בלבד', זאת בהשוואה ל-160 כ"ס מפלצתיים, הבדל גדול; מרככת את המתלים ומגבירה את התערבות בקרת האחיזה  – התוצאה היא אופנוע נשלט ומשתף פעולה בכל תוואי דרך, לא דבר של מה בכך כשמדובר באופנוע אדוונצ'ר ענק.

עצרנו בבארי הישנה ומטיילי המועדון הקבועים פצחו בהכנת קפה שחור חזק חזק בלי סוכר, כמו שצריך. הבטנו בכלניות העונתיות ובמבנים המלאים בשרידי קליעים והפגזות ממלחמת יום הכיפורים וחלקנו חוויות מרכיבת העפר המשולבת כורכר.

עזבנו את הכלניות ועלינו לאוכף אל עבר נקודת הסיום – הבית של הבשרים בקיבוץ מנוחה, סמוך לקריית גת. הדרך לשם מאופיינת בשדות ירוקים של העונה, כ"כ לא מובן מאליו לבחור תל אביבי כמוני שמוקף בד"כ בקניונים, בניינים ובטון.

הגענו ל-Levy's BBQ, בית של בשרים מעושנים בניצוחו של עידו לוי, שם חיכו לנו שולחנות אבירים ועליהם בירות בוטיק מובחרות ממבשלת 'הדובים' הישראלית. סוגי הנתחים שטעמנו זרמו ונעלמו בקצב מסחרר, היה שם גם הסבר מפורט ומדוקדק על כל סוג נתח ונתח, אמנם לא הצלחנו לשמוע יותר מדי על אופן ומשך העישון, מבעד לקולות הלעיסה ובלוטות הרוק שהתפוצצו מעונג, אבל אנחנו יכולים לומר לכם שההשקעה היא בלתי נתפסת ומרגשת בכל ביס. מעשני הבשר המתחילים והמתקדמים שבינינו שאלו שאלות ונסחפו לדיון עם ידע עצום ומרשים. יום יבוא ואתחיל לעשן בשרים, זה בטוח.

צוקי, אשתו של עידו, אחראית על הקינוחים – כמובן תוצרת בית – שהיו בליגה משלהם. שאפו. יצאנו כל אחד לדרכו, כשבכיסנו חוברת מתכונים של מועדון רוכבי האדוונצ'רים של ק.ט.מ. אם גם אתם רוצים כזאת – כנראה שתצטרכו לרכוש אדוונצ'ר כתום ולטייל עם החבורה, לא שתסבלו, כן?

תגובות

אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל