fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
לרט
voge מוטו24 באנר
HJC
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן

גלריה: טיול מועדון אינדיאן לעין יזרעאל

גלריה: טיול מועדון אינדיאן לעין יזרעאל

צילום: ניר עמוס

"עוד לא נרשמת לטיול?",

ככה נפתחה השיחה ביני לבין זיו אופנהיים, מנהל מותג אינדיאן ישראל, כחבר מועדון אינדיאן ובעלים של FTR1200S החיבור שלי למועדון, מעבר לבעלות על המכונה האהובה והמופלאה שלי, נמצא בתחושת המשפחתיות שמורגשת בכל מה שקשור למועדון, וכשזיו שאל אותי שאלה כזאת עברה בי תחושה כאילו אני מסרב לבקשת אב המשפחה.

"תשמע…" אני מתחיל את התירוצים, אבל לא מספיק להשלים את המשפט וממתינה קוטעת אותי… "רגע, אסף מתקשר" אני עונה לממתינה "צחי, אני שולח אותך לטיול אינדיאן בשבת, אתם עוברים כאן בכרמיאל אז גם ניפגש", אני מאשר וחוזר לזיו, "אני רוצה שתצלם את הרכיבה, אתה תמיד מסתובב ורוכב עם המצלמות הקטנות שלך, אולי הפעם תעשה לנו איזה סרטון, משהו כיפי למשפחה", זיו מבקש מבלי לדעת שאני כבר "משוכנע" ממקודם. מכירים את התחושה הזו שאתם מקבלים כשאבא שלכם גאה בכם?! אני מאשר גם לו שאגיע, וזיו מציע שאעשה זאת בנוחות יתרה ובמקום להגיע עם האופנוע הפרטי שלי אקח את ה-KTM סופר-אדוונצ'ר 1290S, בשביל שיהיה לי נוח לצלם ולעקוף ולחזור, "היידה" אני אומר ויש לנו תוכניות לסופ"ש.

שבת בבוקר, 07:30 נפגשים בצומת יקום בתחנת דלק, אני יורד מהסופר-אדוונצ'ר הגבוה ופוגש חבר שיורד מכלי זהה, הצלם ניר עמוס שהוזמן לצלם בצורה מקצועית את הטיול, אט אט מגיעים האינדיאנים, צלילי האגזוזים המחוברים למנועי הוי נשמעים מרחוק, השמש בתחילת דרכה בשמיים וקרניה פוגשים את חלקי הכרום והניקל המבריקים שבני המשפחה דאגו למרק ולנקות לכבוד השואו ומחזירים ניצנוצים של בוקר.

כ-40 אינדיאנים בתוספת של כמה בנות זוג, עם מסיכות על הפנים, שומרים על המרחק ובהתאם להנחיות, מדליקים את מקטרת השלום של השבט. קפה – התדלוק לגוף, אוקטן 95 – לאופנועים ותדריך מפי זיו ועולים על האופנועים.

שבט האינדיאנים עושה את דרכו אל העצירה הראשונה כיוון צומת פורדיס אל תחנת הדלק של בת שלמה, בצורה מסודרת ומאורגנת, על נתיב אחד, שיירה של אינדיאנים בכל הצבעים ובמגוון של צלילים, מנועי הסקאוט הקטנים בנפח 1,000 סמ"ק ביחד עם הבוברים בכיוון 1,133 סמ"ק פותחים את הסימפוניה שעל הכביש, במקביל מצטרפים אליהם כל הצ'יפים בתרועת הבס המפורסמת ממנועי ה-1,811 סמ"ק וחלקם אפילו מוסיפים מוזיקה אלטרנטיבית מבעד לרמקולים המותקנים באופנועים.

מדי פעם נותן לו שם מאחורה נגן הטובה, בתצורת FTR1200 המצוייד באגזוז REMUS, משיכה קלה ומעיר את השבט שצריך גם לשיר ולא רק לנגן.

בתחנת הדלק בבת שלמה, מרגישים רעש ססמי המלווה ברעד אדמה לבואו של השבט, מיד כל האנשים מסביב מרגישים אמריקה, "can I take a picture?" הם שואלים, בטח אפשר גם בעברית. מנוחה קלה, הודעה על הנקודה הבאה וזזים, בדרך אל ארוחת הבוקר.

פני השבט לכיוון צפון, אל סוכנות אינדיאן של יורם ואסתי, אופנועי כרמיאל, אשר ניחשתם נכון – בכרמיאל.

החנייה מוכנה, השולחנות ערוכים ומסודרים ומחולקים בהתאם להנחיות, על השולחנות ארוחת בוקר (החשובה ביום, תאמינו לי אני שף) כוללת, כדורי פלאפל, מנות חומוס וסלט ירקות טרי, עמדת קפה ומאפים.

אמרתי כבר שהשבט הוא משפחה?! אסף לביא, שהוא גם בן המוסך, עובר ובודק לכולם לחץ אוויר בצמיגים, ומי שחסר לו מקבל אויר (בשקל אחד בלבד לכל PSi).

אחרי ההתרעננות של ארוחת הבוקר מנוחה קלה, תדלוק למי שצריך יוצאים אל נקודת התצפית הבאה. צפת אנחנו בדרך!

היציאה מכרמיאל לכיוון צפת דרך פיתולי כביש 85, נוף גלילי של שדות וכרמים, מעברי יערות, שגרמו לי למחשבות על אירופה הקלאסית עם טעם של טבולה (נו… שף' כבר אמרתי).

עצירה לתצפית על יער לימונים, צילומי סלפי כיאה לדורינו, וקדימה חברים אין לנו את כל היום, השבט נמצא בעיצומו של מסע.

השמש כבר במרכז השמיים ואנחנו יוצאים על עבר כביש 90 בואך חוקוק משם יצאנו לכביש 807 אשר דרך מגדל ומתחבר אל כביש 65, דרך התבור, עד עצירה בעין יזרעאל.

אי אפשר היה לפספס את הירידה מהכביש, כיאה למועדון, סימני הדרך בתצורת דגלי ענק המתנוססים ברוח עם לוגו היצרן הלא הוא הראש האינדיאני על רקע אדום, מכוונים אותנו בדרך עפר קלה המובילה אל מתחם אשר הוכן מראש וכמובן בהתאם להנחיות חולק לאזורים עם גזיבואים ממותגים, מחצלות על האדמה וכיסאות למנוחה.

ארוחת צהריים בשרית שקיבלה תפנית בעלילה לאור ההנחיות ועברה למתכונת אחרת, מסגנון המסעדה אל סגנון ה-Fast Food, עופות בגריל פורקו לחלקים ועברו לבגטים, שווארמה הודו במריחת הבית, קבב בפיתה לשמירה על הגזרה.

רגע לפני פתיחת התיאבון, מבקש המסעיד את עזרתם של שני מתנדבים בהכנת המנות לפי טעמם של אנשי השבט, עבדכם הנאמן לא חשב פעמיים והרים את ידו, ומיד שינס מותניים, לבש כפפות עטה מסיכה על הפנים והכין את פס העבודה! (אבל דיברנו על זה, שף וזה).

מלקחיים ביד אחת, כף למריחה ביד השנייה,

"כן גברת, מה בשבילך?",

"בגט או פיתה?",

"מה לשים?".

שנים שלא שאלתי את השאלות הללו בצורה או בסדר הזה, איזה כיף לפעמים לחזור לזה.

אחרי שכולם קיבלו את המנה שלהם, עוזי המסעיד, מכין את העמדה לטקס שיחטת האבטיח. השולחן נקי, האבטיח מנוח על בוצ'ר עץ גדול ועוזי שולף את המצ'טה, מניף ומנחית את המכה כמקצוען בתחומו ולא משאיר הרבה ברירות לאבטיח שיצא אדום מכל העניין הזה.

זהו, לאחר יום ארוך, חם, לח עם הרבה חיוכים, מתחילים אנשי שבט האינדיאן להתגלגל כל אחד לדרכו, נקישת מרפק, חיוך אחרון לדרך והביתה חוזרים.

כל החדשות המוטוריות ישירות ל-WhatsApp

 

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל