מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
שולטת בפוטנציאל / פיג'ו 3008 במבחן דרכים
שי שיוביץ
צילום: אריק רוזנבלום
השורה התחתונה
קצת יותר בהרחבה
מ-ה-פ-כ-ה
בתוך הרכב, פיג'ו המשיכה את מוטיב הקוקפיט של מטוס- אך עם ביצוע הרבה יותר משכנע מבעבר (i-cocpit בלשון פיג'ו). את פני הנהג מקבל לוח שעונים המורכב ממסך תצוגה גדול וברור עם גרפיקה מעולה ומרהיבה שמקדמת את פני הנהג בפליקלקים נלהבים ומלאי פירוטכניקה, ולקינוח – גם דוברת עברית שוטפת. מתחת ללוח התצוגה תמצאו את ההגה האופייני לפיג'ו בשנים האחרונות- קטן מאוד, אליפסי ומגניב, אך ממוקם מעט נמוך ודורש התרגלות.
הקונסולה המרכזית מורכבת ממסך תצוגה גדול עוד יותר ששולט על כל מערכות הרכב, כאשר מתחתיו מורכבת שורת כפתורים (שמזכירה את הסידור שהיה הדור הקודם) שכל אחד מהם מעביר את המסך לעמוד השליטה על פונקציה אחרת (בקרת אקלים, רדיו, טלפון, מערכות הרכב וכו'). זה נראה מעולה ומרגיש טוב, אבל התפעול בפועל פחות נוח ואינטואיטיבי, כאשר כל פעולה פשוטה לכאורה דורשת עוד צעד אחד או שניים בנוסף למה שאנחנו רגילים ברכבים "רגילים". בנוסף, התצוגה מעט מסנוורת מדי בנסיעה בכבישים חשוכים, וגם הורדת הבהירות דורשת יותר צעדים. לביקורת דומה זוכה ידית הילוכים המגניבה שנראית כאילו נלקחה מה- F-35 החדש של חיל האוויר, אך פעולתה לא אינטואיטיבית מספיק.
יש הרבה תאי אחסון גדולים בדלתות ובקונסולה המרכזית, איכות החומרים טובה מאוד בכל מקום שתסתכלו, אך איכות ההרכבה והגימור לא תמיד אחידים, ויש הבדלי גובה בחלק מהחיבורים בין המשטחים השונים. קצת קטנוני, אבל כאשר התא נראה כל כך טוב כמו זה של ה- 3008, חבל לפספס בדברים הקטנים האלה.
המרווח טוב מאוד לכל הכיוונים ולכל הנוסעים, כאשר היושבים מלפנים "עטופים" כל אחד במנהרה שלו. בשילוב קו החלונות הגבוה- ולמרות שלא חסר מקום- היו כאלה שזה גרם להם להרגשה קלסטרופובית. התלונה על קו החלונות הגבוה ממשיך גם לספסל האחורי שמציע מרווח ברכיים וראש מעולה, אך הוא יכול לגרום לילדים להרגיש "כמו בצוללת". לפחות הם ייהנו מפתחי מזגן ויציאת V12 נפרדת, כמו גם ריצפה שטוחה. תא המטען ענק עם 520 ליטר, מצויד ברצפה בעלת שני גבהים ומתהדר בשפת הטענה נמוכה. הדובדבן שבקצפת מתקבל עם קיפול המושבים האחוריים שיוצר משטח הטענה שטוח לחלוטין וענק עוד יותר.
תתקדם, סיל וו פלה
ה- 3008 מגיע עם שלושה מנועי טורבו, שני דיזל (120 ו- 180 כ"ס) ובנזין אחד (165 כ"ס), כולם עם תיבה אוטומטית 6 הילוכים מבית אייסין. רכב המבחן צויד במנוע הדיזל הבסיסי, 1.6 ל' HDI עם 120 כ"ס. נתון ההספק לא ממש מרגש, אך המומנט השמן- 30.6 קג"מ- יותר ממפצה על כך, וגורם לגרסאות הבסיס של הספורט-וסון (ספורטראז'-טוסון, נו…) והקדג'אר להחוויר בבושה. הביצועים סבירים לחלוטין: 11.6 ש' ל- 100 קמ"ש ומהירות מרבית של 185 קמ"ש, אך המספרים היבשים לא מצליחים להעביר את הקלות והנינוחות שהפיג'ו המגודלת הזו נעה על הכבישים. כל הקגמי"ם הנ"ל מוגשים לרשות הנהג כבר ב- 1750 סיבובים נמוכים, והתוצאה היא התנהלות נינוחה וזורמת, עם שיתוף פעולה מעולה מצד התיבה, שעושה עבודה טובה מאוד רוב הזמן. הגמגום היחיד בו נתקלנו קרה בנהיגת פקקים איטית ומסוייטת, בה היינו צריכים להאיץ בפתאומיות והתיבה התמהמהה בהורדה להילוך ראשון (וגרמה לנו לדפיקות לב חזקות…). ההילוך השישי ארוך מאוד, וב- 100 קמ"ש המנוע סובב לו על 1600 סיבובים תת-קרקעיים. כתוצאה מכך, צריכת הדלק בנסיעה בין עירונית רגועה יכולה לעבור את ה- 20 קמ"ל, ואנו קיבלנו צריכת דלק מעולה של 15 קמ"ל בממוצע המבחן, תוצאה מעולה לכל הדעות. מי שחושש מרעש הדיזל יכול להירגע: אמנם אי אפשר לפספס את העובדה שמדובר במנוע דיזל, אך רוב הזמן קולו מוחרש היטב ואינו מפריע או טורד את מנוחת הנוסעים.
שנסון לצמיגים
למה מחיר מופלץ? זה רכב אירופאי, רמות אבזור ובטיחות גבוהות. כאחד שנוהג בפיקסו וחושב להחליף לזה, הכתבה הזאת דחפה אותי לשם יותר חזק. המחיר לא בשמים, סליחה שזה לא ספורטאז