מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
יגואר לכל פועל, כמעט / יגואר XE במבחן דרכים
שי שיוביץ ואריק רוזנבלום
כתב וערך: שי שיוביץ צילום: עמית שיסל
עמכם הסליחה, אבל הפעם לא תקבלו שורה תחתונה. ליגואר צריך לתת כבוד, מה שאומר שאתם צריכים לקרוא את כל הכתבה…
השורה התחתונה: היגואר XE הוא אחד מהרכבים היפים, הייחודיים והמרשימים ביותר שתוכלו לקנות בצד הנמוך של השליש מיליון ש"ח. יחס כבוד ותשומת לב מרבית מובטחים לרוכש/ת בכל מקום אליו יגיעו, יחנו, יעצרו לתדלק או לקנות קפה, הרבה יותר מאשר עוד "סתם" מרצדס או BMW.
צריך לקחת בחשבון ש: מרחב הפנים לא מאוד גדול; להבין שלאור התקדמות שוק הרכב, הפינוקים שתקבלו כסטנדרט אינם יוצאי דופן; ש- 200 כ"ס מתחת למכסה המנוע זה אמנם נחמד- אבל ממש לא יעצרו לכם את הנשימה.
תיאום ציפיות
על מסורת והמשכיות
את זה בדיוק באה ה- XE לתקן. ביי-ביי לרכיבי פורד, שלום וברכה לפלטפורמה חדשה, מתקדמת ומודולארית שמשמשת רכבי יגואר נוספים (XF ורכב הפנאי F- pace) וחלק מדגמי ריינג'-רובר העתידיים. ה- XE נהנית משימוש נרחב של אלומיניום, ממערכות מתלים מתקדמות וחלוקת משקל אופטימאלית של 50:50.
על הקנקן (התה) ותוכנו
ואם כבר מדברים על התשלום, בואו ונגמור עם האיכסה מהר: כניסה ראשונה לתא הנוסעים, ו- אאוץ'! דפקתי את הראש במשקוף. ולא, אני לא כזה גבוה… אחרי שגם אריק סיפר שזה קרה לו ואחרי עוד מספר כניסות מלוות בחבטות ובקללות שמסוננות מתחת לשפם, אפשר לסכם שהעיצוב אמנם מרהיב, אבל לפעמים גם מכאיב…
כשנכנסים מגלים שיחסית למידות החיצוניות המרשימות, המרווח בתא הנוסעים רחוק מאוד מלהרשים. המרווח לראש לא מאוד מדהים- בעיקר ליושבים מאחור, מרווח הרגליים לנוסעים שם גבולי יחסית, ותודות למנהרת גל הינע עצומה- אין בכלל מה לדבר על הושבת שלושה נוסעים. חשוב להבהיר שלא שמדובר בקופסת שימורים- אבל לא לכך ציפינו, מה עוד שהמתחרות הגרמניות מציעות יותר. לסיכום פרק הקיטורים נספר שהאבזור הסטנדרטי, הוא, איך לומר זאת בעדינות? סטנדרטי למדי- ומדי. בבקשה אל תתלו אותנו בכיכר העיר, אבל אם תבחרו בגרסת הכניסה תקבלו אפילו פחות ממה שתקבלו ביונדאי סונטה, למשל, כמו גם רמת הגימור וההרכבה שלעיתים לקתה בחסר.
אני לא בטוח שזה באמת יעניין מישהו, אבל רק שתדעו שהבאגז' מציע נפח של 415 ליטרים- אך הוא מעט רדוד. אני את חובתי עשיתי…
על אצילות ומהירות
רכב המבחן צויד במנוע הצנוע ביותר, 2 ליטרים עם 200 כ"ס. למרות הייחוס הלא מרשים, מדובר במנוע מעולה עם 32.6 קג"מ המוגשים לנהג בכל הטווח שבין 1750-4000 סל"ד. בכל מה שקשור לתיבת ההילוכים יגואר לא לקחה קיצורי דרך, וציידה את כל המנועים בתיבת ה- ZF המעולה עם שמונה הילוכים שנמצאת גם בדגמי ב.מ.וו. השונים.
המנוע עצמו טוב וחזק יחסית, אבל מה לעשות והוא צריך לשנע רכב השוקל 1,515 ק"ג- וזה עוד לפני נוסעים. הנתונים היבשים טובים עם 7.7 ש' ל- 100 קמ"ש ומהירות מקס' של 237 קמ"ש, אבל בפועל, אפעס, ה- XE האתלטית למראה לא מספקת לגב הנהג את הדחיפה המתבקשת מהמותג ומהציפיות, ואם חשבתם לחשוף את מיקומם של הגלגלים המניעים ביציאה מהרמזור- תשכחו מזה. גם במצב הספורט עם כל הבקרות כבויות, החתולה הגדולה פשוט סירבה לסבסב את גלגליה, ונראה היה כי לוקח לה כמה מטרים טובים להתעורר ולהתחיל לרוץ. שוב, חשוב לנו להדגיש כי ממש לא חסר כוח. מי שדפוק פה זה אנחנו, עם ציפיות לא רציונאליות מכאן ועד לונדון… דבר נוסף שהיה חסר לנו הוא הנהימה, הבסים, הגרגור שמבהיר שמתחת למכסה המנוע המפוסל מסתתר לו בריון בכפפות וחליפה. עם כל הכבוד למנוע הפורד (ויש כבוד), צליל מפתה הוא לא מהצדדים החזקים שלו. נכון שרוב הזמן הוא שקט וחלק, אבל כשלוחצים עליו מקבלים את הצליל המובהק של מנוע 4 צילינדרים עממי, ולא V6 או V8 שמגרגר לו בהנאה.
תיבת ההילוכים עובדת טוב עם החלקות הילוכים חלקות ומשיות רוב הזמן, אך במצב ספורט התיבה חובטת, מטלטלת ועסוקה מדי, מה שגרם לנו לוותר על מצב זה במהירות. צריכת הדלק בשיוט (מהיר ועמוס מאוד) עמדה על כ- 9 קמ"ל, ובקטעי האטרף ברור שהרבה פחות.
נעביר מכאן את השרביט לאריק, מאלף החתולות המקצועי, שיספר על הצד המהיר איך זה להתעמל עם חתול טורף.
ואיך היגואר XE הרגישה לי בדינמיות, באזור ההרים והכבישים המאתגרים? עושה את העבודה. השלדה מגניבה ומתנהגת לא רע, ההנעה נמצאת (לטעמי) במקום הנכון- מאחור, ויש היזון חוזר שפשוט עובד. קצת חבל שמשקל הרכב על הצד המעט כבד, אך היגואר די צפויה. תחת מאמץ מורגש מעט חוסר בכוח כדי להרגיש את הביטחון שתמיד יש לך עוד משהו שישמור עליך, אבל בסה"כ מי שיקנה את האוטו הזה לא ירוץ בסטייג' עצבני, כמו זה שאפיין את היום החמים בכביש הנכון ובזמן הנכון שתפס אותנו.
קצת פחות התחברתי להגה. נכון שהוא יחסית מתקשר ובסה"כ אחלה לגמרי, אבל אני רציתי לקבל ממנו מעט יותר פידבק וקצת פחות חופש במרכז. תחת עומס כבד הבלמים לא מאוד הצטיינו, אבל שמרו על יכולת עבודה סבירה לחלוטין. שימוש בהעברה הידנית של ההילוכים, שמירת קו פניה נכון ותכנון קדימה יגרום לכך שתקבלו מהחתול לא מעט הנאה, ויותר חשוב- תישארו בטוחים ושלמים ועם חשק לעוד. נקודה חשובה מאוד בעיניי היא שהאוטו לא מעייף לאורך זמן. המושבים אמנם מעט נוקשים, ואני אישית לא מצאתי את תנוחת הנהיגה הכי טבעית שזורמת לי אבל הי… אחרי הכל זו יגואר. מותר לה להחליט גם על הנהג.
5 תגובות ל יגואר לכל פועל, כמעט / יגואר XE במבחן דרכים