fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
MV קוביה
HJC
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
סטפן

קופץ לעבודה – סיטרואן ג'מפי במבחן דרכים

קופץ לעבודה – סיטרואן ג'מפי במבחן דרכים

שי שיוביץ

צילום: אריק רוזנבלום

השורה התחתונה

הג'מפי של סיטרואן הוא רכב מסחרי בלי שום נסיון להתיפייף, מה שאומר שהוא עושה את העבודה בצורה מעולה- אבל בלי יותר מדי פינוקים או נוצות טווס.

וקצת יותר בהרחבה

הדור הראשון של הג'מפי (שהושק לפני יותר מ-20 שנה) זכה להצלחה מכובדת ביותר בישראל, בעיקר אצל משפחות מרובות ילדים שנהנו ממנוע טורבו-דיזל חזק וחסכוני, תג מחיר נמוך ונוחות נסיעה גבוהה (ונמכר בארץ גם תחת סמל פיאט והשם "סקודו". שיהיה…). הדור השני כבר עלה הרבה יותר כסף וזכה להרבה פחות פופולאריות, וזאת במקביל עם דעיכת כל שוק המסחריות בארץ.

הדור השלישי של הג'מפי הושק לפני כשנה, ומגיע לארץ בשלוש גרסאות מרכב (קצר, בינוני או ארוך), עם שלושה מנועי טורבו-דיזל (1.6 ל' עם 115 כ"ס ותיבה ידנית בדגם הקצר בלבד, ובגרסאות הגדולות יותר מגוון המנועים מתחיל מ- 2.0 ל' עם 150 כ"ס ותיבה ידנית ו- 2.0 ל' 177 כ"ס ותיבה אוטומטית בלבד), ולא פחות חשוב- משקל העמסה מורשה שצמח לכמעט טון וחצי בחלק מהגרסאות. לחובבי הטריוויה נספר כי הג'מפי נמכר בארץ גם עם הסמל של טויוטה תחת השם פרואייס (ובעולם גם תחת הסמל של פיג'ו). מעניין לראות כי יבואן טויוטה בחר להתמקד במגוון מצומצם בהרבה, כאשר מבחר המנועים עומד על שניים בלבד- 2.0 עם 122 כ"ס (28 כ"ס פחות מהגרסה המקבילה של סיטרואן) ותיבה ידנית בלבד, או 2.0 עם 177 כ"ס (זהה לסיטרואן) ותיבה אוטומטית בלבד, וכך גם מגוון המרכבים- בינוני וארוך. אין פרואייס קצר.

רכב המבחן שקיבלנו הגיע בגרסה הבינונית עם מנוע ה- 150 כ"ס ותיבה ידנית, שני מושבים בנוסף לנהג ומשטח העמסה ענק וריק מאחור עם ריצפה מתכתית (ונאה ביותר). באופן משעשע נספר כי מצאנו שהותקן בג'מפינו מזגן מפוצל (בהתקנה מקומית) לחלל ההעמסה האחורי, לרווחת הירקות/ארגזי המטען/ ערמות המגזינים שהועמסו, ודלת צד חשמלית ונוחה ביותר.

מחירו של רכב המבחן יחזיר לכם עודף של 100 מ- 200,000 ש"ח- וזה עוד ללא המושבים האחוריים. וכן, הגרסה של טויוטה יקרה יותר (למה בעצם? כי שם יש פנסי ערפל ומערכת מולטימדיה? מוזר.). 


מבחוץ

הג'מפי החדש נאה מאוד, וזהו שיפור משמעותי לעומת העיצוב המבולבל והגס משהו של הדור הקודם. החזית רבועה וחסונה, ו"האף" הפחוס והגבוה יחד עם הפנסים המלבניים משדרים רושם קשוח וענייני וגישת נון-נונסנס. אהבנו. מהצד ומאחור אין יותר מדי מה להרחיב, כיוון שמדובר ב… קוביה על גלגלים. האם זה רע? ממש לא.

מבפנים

דלתות הכניסה לג'מפי גדולות ונוחות, גם להעמסת אנשים וגם למטען. הטיפוס לתא הנוסעים הגבוה מתבצע בקלות וללא מאמץ, וכאשר מתיישבים מגלים כי המושבים עצמם נוחים ורחבים למדי- גם הספסל שמיועד לשני נוסעים ליד הנהג, והקבינה מסוגלת לאכלס צוות של שלושה נוסעים מבוגרים (בגודל ממוצע) ללא תלונות מיוחדות. הקונסולה המרכזית עשויה מפלסטיק טוב אך קשיח ונוקשה, וכך גם בעצם כל הדיפונים השונים. רוצים פלסטיקים רכים? תתכבדו ותקנו קקטוס. כאן באים לעבוד, לא לבלות! פחות התלהבנו מאיכות ההרכבה, עם רווחים גדולים ולא תמיד שווים בין הפאנלים (תמוה למדי, בעיקר מכיוון שהרכב הזה בדיוק נמכר תחת סמל טויוטה…), אך ניתן להאשים בכך את שלל ההתקנות המקומיות שרכב המבחן שימש להן כשפן ניסיונות.

 

סביבת הנהג ברורה ואינפורמטיבית, ומתגי השליטה על המערכות השונות גדולים וברורים. ידית ההילוכים ממוקמת בצורה נהדרת- גבוה על הקונסולה המרכזית, ומשחררת מקום לרגלי הנוסע המרכזי. יש המון תאי אחסון בכל רחבי תא הנוסעים, בקונסולה המרכזית ובדלתות, אך בלטו מאוד בחסרונם דיפוני גומי לכיסים השונים שימנעו מכל הג'אנק שיש בתוכם לנוע לכל כיוון ולרשרש את עצמם לדעת… כמו כן היינו שמחים לקבל מדף עילי מעל השמשה הקדמית, כמו שיש בברלינגו.

 ההגה ניתן לכיוון מלא- ומזל שכך, כיוון שלא ניתן לכוון את גובה מושב הנהג. הראות קדימה ולצדדים טובה מאוד, ונתמכת בספי חלונות נמוכים ומראות טובות (אם כי היינו שמחים אם הן היו מעט גדולות יותר) שמצליחות להתגבר על רוב השטחים המתים- אך לא על כולם. חבל שאין אפשרות לקבל מערכת התראה על שטחים מתים.

כיוון שאחרי הכל (או לפני הכל) ברכב מחברת סיטרואן עסקינן, אי אפשר להימלט מכמה מוזרויות, והעיקרית שבהן היא הדוושות המוטות לימין שמחייבות את הנהג לשבת קצת ב"אוף סייד". כמו כן חבל שאין אפשרות לשלוט על מערכת השמע מההגה, כיוון שהיא מעט רחוקה מהנהג והוא נדרש לרכון לעברה בכל פעם מחדש. למרות התלונות, הקבינה של הג'מפי היא מקום טוב להיות ולעבוד בו, וזה בסופו של דבר מה שבאמת חשוב.

 

מתחת למכסה המנוע

מתחת למכסה נמצא מנוע טורבו דיזל בנפח 2 ליטרים, המספק לרשות הנהג 150 כ"ס, ויותר חשוב מכך- 37.7 קג"מ שזמינים ב- 2000 סל"ד. המנוע משודך לתיבה ידנית (בלבד) בעלת שישה הילוכים, ודף הנתונים מספר על תאוצה ל- 100 שאורכת 10.6 שניות. לא מתלהבים? תעצרו רגע, ותזכרו שמדובר ברכב עבודה לא קטן. 10.6 ש' ל- 100 קמ"ש הוא נתון מעולה הזריז מלא מעט רכבים משפחתיים למהדרין, וברגע שהמנוע מגיע לטווח היעיל שלו (החל מ- 1600-1700 סל"ד בערך ועד איזור ה- 3000 סל"ד, שם הרעש יגרום לנהג להחליף הילוך) והמומנט נכנס לעבודה- הכוח הרב והמתפרץ מאפשר לנהג הג'מפי התנהלות רגועה ובטוחה ביכולת הרכב בכל מצב ובכל עומס. ההילוכים מחולקים היטב ליכולת המנוע, כך שגם תחת משקל מלא של מגזינים ונוסעים, הג'מפי האיץ בקלילות ובמהירות, הצליח לנצל כל פתח בתנועה מוכת הגשמים והרוחות, ובגדול גרם לנו להעריך אותו מאוד. פחות אהבנו את פעולת ידית ההילוכים שסבלה מתחושה "סיטרואנית" שתהיה מוכרת לכל מי שנהג בברלינגו או בקקטוס בזמן האחרון, מה שאומר תחושה מעט "מסטיקית" ולא הכי חלקה. לזכותה נאמר שהיא נהנית ממהלך מדויק וקצר למדי, ואנחנו נאהב כל תיבה ידנית באשר היא- גם אם היא תהיה מתוצרת לאדה… היינו שמחים אם גם אופי פעולת המנוע היה מעט יותר ליניארי ומעט יותר שקט, אבל זה באמת תלונות מעט קטנוניות. מערכת הסטופ-סטרט זריזה ולא מאוד מעיקה, וזו בערך המחמאה הגדולה ביותר שהמערכת הזו תקבל אצלנו- לא משנה באיזה רכב…
צריכת הדלק שהתקבלה במהלך המבחן שרובו היה עירוני עם המון עצירות (ולקינוח גם מוכה רוחות עזות וגשמים) עמדה על כ- 11 קמ"ל לליטר.

מתחת לשמיים זועפים

בחוץ יהום הסער, וכל נהגי ישראל באשר הם נכנסים למוד מפוחד וזחלני. מזל שאנו בתוך הג'מפי, ונעים ונוח לנו. המתלים מעולים ונוחות הנסיעה מצוינת- גם עם משקל מלא, תנוחת הנהיגה הגבוהה שולטת ומגמדת את רוב שאר המשתמשים בכביש (ממתי אודי Q7 הפך להיות כזה קטן?), והראות קדימה עוזרת להימנע מצרות ולתכנון נכון של מעבר הנתיבים. משקל ההגה מעולה- לא כבד מדי ולא קל מדי, וכך גם קוטר הסיבוב הטוב (12.4 מ' לגרסאות הבינונית והארוכה) שלא גורם לעצבים או לפקקים מיותרים ברחובות העיר הצרים. הג'מפי מקבל נקודת זכות גדולה נוספת בזכות ה"אף" הקצר והגבוה שמאפשר לנהג תמרון טוב בפניות צפופות וקל להבחין היכן הוא מסתיים. בלמים עושים עבודתם בצורה מצוינת והדוושה מספקת פידבק טוב, ובאופן מפתיע מאוד לטובה- גם תחת רוחות עזות הג'מפי לא הראה סימני מצוקה או סטיה מהנתיב. שאפו סיטרואן.

תודה לחברת לובינקסי אשר הפקידו בידינו את הג'מפי לביצוע מבחן ולחלוקת המגזינים

 

מנוע: טורבו דיזל, 4 צילינדרים, 1997 סמ"ק

הספק (סל"ד/ כ"ס): 150/4000

מומנט (סל"ד/ קג"מ): 37.7/2000

תיבת הילוכים: ידנית, 6 הילוכים

האצה 0-100: 10.6 ש'

מהירות מירבית: 170 קמ"ש

הנעה: קדמית

אורך/רוחב/גובה (ס"מ): 495.9/ 192/ 194

בסיס גלגלים (ס"מ): 327.5

משקל עצמי (ק"ג): 1616

כושר העמסה (ק"ג): 1484

מיכל דלק (ליטר): 69

נפח תא מטען (ליטר): 5300

צריכת דלק משולבת (נתוני יצרן): 18.9 קמ"ל

צריכת דלק מבחן: 11 קמ"ל

מחיר: 199,990 ש"ח

תגובה אחת ל קופץ לעבודה – סיטרואן ג'מפי במבחן דרכים

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל