מוטו מדריך. עכשיו בחנויות וכאן

מטרו ימין 4
ברקום
מטרו עליון מתחת ל- MENU – מקום 2 – אחד על אחד
KTM
הווסקוורנה באנר שמאל
אפריליה
אבניר באנר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
לארט
KTM עליון קוביה
אישימוטו באנר קוביה שמאל
Ad motorsport
אופנוסנטר קוביה שמאל
תמוז
אייפקס
רפידו
מטרו לבן – קוביה שמאל
ברקום קוביה שמאל
HRP קוביה שמאל
כרמיאל קוביה שמאל
אוגוסטה קוביה הכי עליון
HJC
שוברט
הארלי שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון

מיצובישי ספייס סטאר. עדיין כוכבת?

מיצובישי ספייס סטאר. עדיין כוכבת?

יובל לוי, אריק רוזנבלום     צילום: עדי בראון

שורה התחתונה: גם אחרי מתיחת הפנים שעברה, המיצובישי ספייס סטאר מבצעת את המוטל עליה בהצלחה ועומדת בציפיות. במחיר הדומה למתחרות מקטגוריית המיני עם המנועים הבכירים יותר (כ- 80-85 אלף שקל) ניתן לקבל רכב קצת יותר גדול ויותר מאובזר, מה שאומר שמי שמחפש רכב עירוני- בהחלט שווה לו לבחון ולהכניס את הספייס סטאר כאחת מהאלטרנטיבות הראויות לרכישה.

מיני או סופר מיני?

הספייס סטאר נמצאת בטווח שבין קטגוריית המיני לבין קטגוריית הסופר מיני. מבחינת המידות היא ארוכה מעט מרכבי המיני כגון יונדאי i10, קיה פיקנטו וכו', אך קטנה יותר מרכבי הסופר מיני הקלאסיים כגון יונדאי i20, הונדה ג'אז ואחרות.

מבחינת המנוע, הספייס סטאר קרובה יותר לרכבי המיני, עם גרסה בכירה הכוללת מנוע בנפח 1,200 סמ"ק בעל שלושה צילינדרים בלבד וללא מגדש טורבו המייצר 80 כ"ס ומומנט צנוע של 10.8 קג"מ. על כך מכפר משקל עצמי נמוך במיוחד של 865 קילו.

עיצוב חיצוני

לגרסת המבחן אותה בחנו (Premium) יש חישוקים קלים בגודל 15" וספויילר אחורי צנוע יחסית המשתלבים יפה עם הקווים של הרכב. בסה"כ אין חדשות מרעישות במתיחת הפנים שעברה המיצובישי הקטנה, והקווים הכלליים נשארו של מכונית עירונית וחביבה.

מתישבים

בגרסת ה Premium, הספייס סטאר מגיעה עם אבזור הכולל מערכת עזר לזינוק בעליה, מערכת מובילאיי להתרעה לפני תאונה, הגה מצופה עור, כפתור התנעה, בקרת אקלים ומערכת לבקרת שיוט. המערכת המקורית כוללת דיבורית BT שהצריכה לא מעט התעסקות (הכוללת מתן פקודות קוליות ושמיעת הוראות באנגלית בריטית לא אופיינית) בחיבורה לטלפון אך לאחר שהצלחנו לקשן בניהם היא עבדה באופן משביע רצון. בנוסף תמצאו חיבור AUX נוח לשימוש ויציאת ו-USB  הנמצאת במיקום קצת פחות נוח בתא הכפפות. מחשב דרך עם צג קטן ואנמי בלוח השעונים המציג טמפרטורה חיצונית, טווח נסיעה עד לתדלוק הבא, צריכת דלק ממוצעת וזהו. קצת ספרטני ביחס לרכבים של היום.

פרט לאבזור הנ"ל שרובו מגיע כחלק מחבילת ה Premium, איכות החומרים מרגישה זולה יחסית: נורת הפנים קטנה, אין משענת יד בין המושבים, דלת תא הכפפות נפתחת ונופלת ללא שיכוך ועוד. כל אלו (ופרטים נוספים) מעידים על כך שבבסיסה המיצובישי הקטנה מיועדת להתחרות ברכבי המיני הזולים יחסית ולא בדגמי הסופר-מיני הגדולים והיקרים יותר.

מושבי הרכב סבירים, אם כי רכים במקצת. מעניין איך יחזיקו במהלך השנים. ההגה מתכוונן לגובה בלבד, אך קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה גם לגבוהים. מאחור ניתן למצוא מרווח סביר יחסית לרגליים הודות לבסיס גלגלים ארוך מהממוצע בקטגוריה. פתח ההטענה של תא המטען צר יחסית ויפריע להעמיס דברים גדולים. נפח תא המטען אינו גדול ועומד על 235 ליטר, כ- 20 ליטר פחות מקיה פיקנטו למשל.

נוסעים 

כבר אחרי נסיעה קצרה בעיר אפשר להבין שהרכב ממלא את תפקידו כרכב עירוני באופן ראוי. בולמי הזעזועים משכחים באופן משביע רצון את המהמורות והמנוע הצנום יחסית בעל שלושת הצילינדרים עומד בקצב התנועה יחסית בקלות.

יציאה לכביש המהיר מגלה תמונה קצת שונה. בסל"ד גבוה המנוע רועש יחסית עקב חסכון בבידוד הרעשים ומהמורות בכביש המהיר משרות חוסר בטחון, במיוחד אם הן מלוות בעיקול. כאשר הכביש סלול היטב המיצובישי מעניקה בטחון יחסי ואפילו מצליחה לספק פאן מסוים בסיבובים עקב משקלה הנמוך. בשיוט במהירות 100 קמ"ש המחט נחה על כ- 2,000 סל"ד רגועים הודות ליחס העברה סופי ארוך של הגיר הרציף.

הגיר הרציף מתפקד באופן משביע רצון, אך לא ניתן להעביר הילוכים ידנית בין מספר יחסי העברה קבועים כמו בהונדה ג'אז למשל. מה שכן, ניתן להעביר את הבורר למצב Sport השומר על יחסי העברה מעט גבוהים יותר מהמצב הרגיל לטובת זמינות הכוח ומצליח לספק גם בלימת מנוע מסוימת בירידות.

הבלמים (דיסק מקדימה ותוף מאחור) מפתיעים לטובה מבחינת יכולת הבלימה. צריכת הדלק בשיוט נינוח על 100 קמ"ש תגיע למעל 20 ק"מ לליטר.

 

תגובות

מגדל אבניר
הונדה מגדל הימורים