מוטו מדריך. עכשיו בחנויות וכאן

מטרו ימין 4
רוית עליון
מתחת לשורת MENU מטרו
KTM
הווסקוורנה באנר שמאל
אבניר באנר קוביה שמאל
אפריליה
מטרו באנר שמאל הכי עליון
סטפן
פרפקט קוביה שמאל
אופנוסנטר קוביה שמאל
Ad motorsport
אישימוטו באנר קוביה שמאל
רפידו
אייפקס
לארט
KTM עליון קוביה
לרט
מטרו באנר שמאל הכי עליון
כרמיאל קוביה שמאל
HRP קוביה שמאל
הארלי שמאל
אוגוסטה קוביה הכי עליון
שוברט
HJC
מטרו לבן – קוביה שמאל
ברקום קוביה שמאל

השקת דגמי הספורט החדשים של אאודי במסלול בערד

השקת דגמי הספורט החדשים של אאודי במסלול בערד

 

כתב: ליאור וגנר      צילום: רונן טופלברג

לפני כשבועיים קיבלתי שיחת טלפון מחבר בשם עיסאם – מנהל מכירות במוסך 'הצפון' בנצרת – שאל אותי אם מעניין אותי לטעום את דגמי הקצה של אאודי שהגיעו לארץ ובמיקום מאוד מעניין – המסלול החדש בערד. ישר הסכמתי. גם גרסאות ה-RS המפורסמות וגם נהיגת מסלול, מתאים אש!

אחרי שבוע של מחשבות וציפיות לאיך הולך להיות המסלול החדש בערד, הגיע היום המיוחל. בוקר יום חמישי יוצא מהצפון הרחוק עם שמיים שחורים וקודרים וגשם מטפטף אך המטרה ברורה – צריך להגיע למסלול בערד עד 1130 בבוקר. רק שלא נאחר. לא מעניין אותי המרחק ולא מעניין הגשם שיורד הדבר היחיד שעל הפרק זה איך המכוניות החדשות והמסלול בערד. הנסיעה ארוכה, יש זמן למחשבות ולפיתוח הציפיות ממה שהולך להיות. זו הפעם ראשונה שבכלל ראיתי את המסלול, אפילו מהכביש הראשי. בסך הכל נראה די מרשים לראות את רצועת האספלט השחור על רקע החול הלבן של המדבר. ההגעה למתחם עם חניה מסודרת ונפרדת מהמתחם של המסלול, בכניסה למתחם המסלול יושב שומר עם רשימה של המוזמנים שהתחלקו לעיתונאים, עובדים בענף או לקוחות קיימים ופוטנציאלים לרכישת אחד מדגמי הקצה של אאודי.

צילום: רונן טופלברג

את קבלת הקהל ארחה R8 שחורה שמוקמה על במה נמוכה, לשרות המוזמנים הוקם אוהל קבלת קהל ובו היו משקאות ואוכל והכל שידר איכות ויוקרה כמו שהית מצפה ממותג בסדר גודל של אאודי. ברחבה הפנימית חנו 10 מכוניות מסדרת ה-RS; במגוון הדגמים מה-RS3 ,RS3 סדאן, RS5 ,RS6 ועד ה-RSQ3 הוותיקה יותר. בנוסף עוד 5 מהדגמים ההיברידים החדשים של A3 ה-E TRON.

לפני תחילת אירוע הנהיגה עברנו תדריך ע"י מנהל המסלול עצמו – איתי אלון ובהמשך תדריך מאנשי "AUDI Driving Experience" שהובילו את הנהגים ובדקו את המסלול בגלל שבנייתו עדיין לא הושלמה סופית (חסרות חלק מגדרות הבטיחות ועוד… ), התדריך היה על המסלול ועל השינויים שבוצעו בדגמים החדשים ובעיקר על הסדרי הבטיחות בנהיגה והדרך שבה הם מבצעים את אופי הנהיגה וכמובן ביקשו בהדגשה שלא לבטל את בקרת האחיזה בשום אופן.

 הקבוצה נחלקה ל-2, כל קבוצה הלכה עם מדריך אחר. את העלייה למסלול ביצעתי עם ה-RSQ3, מכונה אשר הפתיעה אותי כל הקפה מחדש והראתה שגם "ג'יפונים" שיש עליהם את מדבקת ה-RS יודעים לתת עבודה במסלול ובקצב מהיר לא פחות ממכונות קצה ספורטיביות! המסלול עצמו די קצר – 1.6 ק"מ וגם די צר. אין יותר מידי אפשרויות לעקיפה, חוץ מקטעי הישורות עצמן. תוואי המסלול מעניין – הוא לא מישורי אלא משתנה – עולה ויורד תוך כדי סיבובים עם רדיוס משתנה, תכלס מסלול שנראה שיכול להיות מעניין מאוד לרכבי הנעה אחורית ולאופנועי סופרמוטו.

צילום: רונן טופלברג

ה-RSQ3 מרגיש זריז ומהודק יחסית למה שמצופה ממנו, החלקת הצמיגים בסיבובים קיימת ושלט בעיקר תת ההיגוי באופן קבוע. הרכב מרגיש צפוי וסלחני (וכמו שכבר נאמר את בקרת האחיזה לא ניתן היה לבטל – אולי זה היה משנה את אופי הרכב ומשחרר יותר את הנהג להוציא את הרכב משלוותו). המנוע חזק ומדויק 2.5 ליטר טורבו עם 340 כ"ס מגיב לכל נגיעה במצערת בזריזות וללא השהיית טורבו מורגשת. בורר ההילוכים היה במצב ספורט והגיר תפקד ללא רבב, עם העברות מהירות כלפי מעלה בניצול מקסימלי של כל רצועת הסל"ד, בזמן הבלימה הגיר מתחיל להוריד הילוכים עם שימוש בגז ביניים ורעש ווקאלי מדהים. המעצורים גדולים וחזקים אך עם נשיכה ראשונית חלשה יחסית למצופה מרכב עם אופי כזה. לסיכום: רכב נעים, חזק ואוחז אפילו לשעשועי מסלול והתגרזנות של שבת.

אחרי 8 הקפות ב-RSQ3 עברתי ל-RS3, המכונית שהייתה סיבת הגעתי לאירוע, תמיד חשבתי שזה הנשק האולטימטיבי – ספורט אלגנט על הצד החזק והמהיר, זהו הדגם המחודש והמשופר – אז הצפיות היו בהתאם: המנוע 2.5 400 כ"ס ועם יכולת של תאוצה 0-100 של 4.1 שניות ללא שום צורך בנהג מיומן (בזכות מערכת הלאונץ' קונטרול), ההיגוי חד ומדויק בעיקר כשעוברים מה-RSQ3 עם המתלים הארוכים לרכב נמוך, מוקשח ומוכוון הארד קור. למרות כל הקשיחות והחדות עדיין יש לרכב נטיה לתת-היגוי תחת עומס אבל ההבדל מה-RSQ3 ניכר בעיקר כשעוברים להדביק את דוושת המצערת עד הסוף – שם מורגש מעבר הכח לגלגלים האחוריים וניתן לפסוע עם הגלגלים האחוריים להיגוי יתר קל ולשגר את המיפלץ בתאוצה ממכרת. ההגה עם משקל נכון, מרגיש קצת כבד אבל לא משהוא חריג. הגיר מתפקד כמו שהיה ב-RSQ3, אולי קצת יותר זריז בהעברות אבל לא משהוא באמת מורגש. גם כאן הייתי מעדיף מעצורים נושכים יותר בלחיצה הראשונית.

צילום: רונן טופלברג

לסיכום: היה אירוע מיוחד ומרשים, גם מבחינת המסלול גם המכוניות וגם הארגון. עברתי חווית נהיגה נהדרת ומרשימה כמצופה ממכוניות בליגה הזו ובעיקר מעתיד ורוד יותר בענף הספורט המוטורי בארץ. חווית נהיגה על מסלול מרוץ, קטן ככל שיהיה.

הכותב ליאור וגנר, מנהל מותג אמ.וי אגוסטה, חובב מכוניות ונהיגת מסלול

 

תגיות:

תגובות

מגדל אבניר
הונדה מגדל הימורים