הקלשון של מזראטי

זה לא קורה הרבה, אבל מדי פעם, יש יבואנים שמחליטים לארגן אירוע באמת מיוחד ומושקע לכתבי רכב. אוטו איטליה, יבואנית פרארי ומזראטי לישראל, הרימה את הכפפה וארגנה יום שלם שכלל נהיגה במגוון רכבי מזראטי, צילומים במעלה עקרבים המפורסם, ארוחת צהריים טובה וחזרה הביתה עם הרבה טעם של עוד.

מזראטי, למי שלא מכיר, היא יצרנית רכבים איטלקית שנוסדה בשנת 1914 המתמחה ברכבי יוקרה. היצרנית,  הממוקמת במודנה שבצפון איטלה, מייצרת מספר נמוך יחסית של רכבים בשנה (כ – 42 אלף בשנת 2016) וידועה בסמלה המפורסם – הקלשון. הסמל נלקח כהשראה ממזרקת נפטון שבפיאצה מג'ורה בבולוניה, עיר הולדתם של מייסדי החברה (אחים למשפחת מזראטי).

אוטו איטליה מצידה, סוגרת את שנת 2017 עם שיא מכירות של 121 רכבי מזראטי בישראל כאשר 97 מתוכם הם מדגם הלבנטה. שוב מובילים רכבי ה-SUV במכירות. במיוחד ביצרניות האקזוטיות יותר (מי אמר פורשה קאיין?).

יום בחיי הרכב עם הקלשון

היום התחיל בסוכנות פרארי – מזראטי בתל אביב, לאחר ארוחת בוקר טובה, הצצה קצרה למוסך (שלא מבייש רמת נקיון של בית מרקחת) והסבר קצר, התחלקנו לצמדים וכל זוג קיבל מפתח לאחד ממגוון רכבי המזראטי. הרכבים שהוקצו לטובת היום היו: ספינת הדגל – הקוואטרופורטה, האחות הקטנה יותר – גיבלי וה–SUV שהחל להימכר בשנת 2016 – הלבנטה.

התנעה בחניון התת קרקעי כבר חשפה שמדובר ברכב שמטרתו היא להביא אותך מנקודה A לנקודה B, מהר ועם המון חיוכים במהלך הדרך. מפלטי הרכב פולטים צליל מנוע שפשוט לא נמאס לשמוע ולחיצה על מצב 'ספורט' מייצרת צליל חזק עוד יותר באמצעות שינוי במערכת הפליטה.

הפקקים של לפני הירידה לאיילון לכיוון דרום לוו בבחינת תא הנוסעים. החומרים איכותיים מאד. השילוב של העור עם העץ בקוואטרופורטה או הקארבון בגיבלי נראה נהדר. מסך מגע גדול עם שלל פונקציות וחיבור קל לאייפון או לטלפון אנדרואיד ומערכת סאונד איכותית הנעימו את הפקקים. בחוץ עולה לו בוקר תל אביבי והאנשים הממהרים לעיסוקם פחות שמים לב לשיירת המזראטי החולפת על פניהם. יש משהו בעיצוב של הליין הנוכחי של מזראטי ששומר על איפוק מסויים. לפחות ביחס לדגמי מרצדס וב.מ.וו.

אם כבר בעיצוב עסקינן, קצת פחות אהבנו את העובדה שמזראטי שילבו את חיישן הנפח של מערכות הבטיחות בסמל הקלשון. התוצאה היא סמל קלשון דו מימדי שנראה כמו מדבקה על משטח שחור. אנחנו מעדיפים את הקלשון בולט מהגריל. תלת מימדי. מוחצן. כמו פעם.

הפקק משתחרר ואנחנו מדרימים לכיוון מעלה עקרבים, דרך מספר כבישי נהיגה משובחים. המזראטים מייצרות מהירויות גבוהות ללא הרבה דרמה ואחיזת הכביש מעולה. במצב הספורט זוויות הגלגול מינוריות גם בלבנטה השוקלת כשני טון. מצב רגיל משפר את איכות הנסיעה והמזראטים סופגות את המהמורות באופן משביע רצון.

מזראטי מתגאים בחלונות צד כפולים לטובת בידוד רעשים מבחוץ. בנסיעה עירונית זה עובד מצויין ומפחית משמעותית את רחשי העיר אך במהירויות גבוהות אנו שומעים רעשי רוח שנובעים ככל הנראה מהעובדה שלדגמי המזראטי אין מסגרת לחלונות הדלתות, כנהוג ברכבים עם גג נפתח בדרך כלל (או סובארו…).

סט צילומים קצר במעלה עקרבים עם הצלם המוכשר רונן טופלברג שדואג לתעד את היום המטורף הזה בדרך האופיינית לו כל כך. הפניות ההדוקות מצריכות העברות הילוכים תכופות ועם שמונה יחסי העברה, כיף לנהוג במצב הידני. הגיר מגיב נפלא להעברות ואנו נהנים לשמוע את המנוע במצב הספורט. גז ביניים שניתן אוטומטית ממחשב הרכב ו– Back fires מלווים את השיירה ומפרים את השקט האופייני כל כך למדבר. הפריע לנו שמשוטי העברת ההילוכים הם קבועים ולא מסתובבים עם גלגל ההגה. הם אמנם ארוכים, אך בפניות ההדוקות קרה שפספסנו העברת הילוך.

כשהכל בחוץ ירוק ומזג האוויר מעולה, מתעצמת החוויה הטובה של נהיגה ברכבים הללו פי כמה. אנחנו מסיימים את הצילומים וממשיכים לנקודה הבאה על מנת לסכם את היום המוצלח הזה – מסעדת בשרים טובה.

אז מה היה לנו בתפריט (התפריט של אוטו איטליה כמובן, לא של המסעדה):

מזראטי גיבלי

האחות הקטנה של הקוואטרופורטה. מתחרה בב.מ.וו סדרה 5, מרצדס E קלאס ודומות להן. קארבון. המון קארבון. מושבים אדומים ועור אדום בדשבורד. מהרגע שנכנסים לרכב מבינים שמדובר ברכב שמשדר משהו שונה. ההתנעה, שמסגירה את הסאונד הכל כך אופייני למזראטי כבר לא משאירה שום סימן שאלה. מדובר ברכב שתוכנן לאנשים שאוהבים לנהוג. עם 345 כוחות סוס במנוע והנעה אחורית זו בהחלט מכונת נהיגה. ככל הנראה המכונה שהיינו חוזרים איתה הביתה אם היו מציעים לנו לבחור אחת מבין כל החבורה.

מזראטי קוואטרופורטה

אם בגיבלי ראינו את המוחצנות בעיצוב הפנים באמצעות העור האדום והקארבון, כאן אנחנו נכנסים לסלון אחר. המון עץ מסביב ועיצוב מוקפד יותר. קצת רטרו. הרכב הזה מתחרה בספינות הדגל של היצרנים האחרים כדוגמת מרצדס S קלאס וב.מ.וו סדרה 7. גם פה יש המון כח במנוע (410 כוחות סוס) וגם הרכב הזה הינו חווית נהיגה. למרות משקלה הלא נמוך של 1,860 ק"ג, הקוואטרופורטה, במצב מתלי ספורט, מגהצת פניות כאילו לא היו בעזרתם האדיבה של צמיגים ברוחב 285 מ"מ מאחור המתוחים על חישוקים בקוטר 20".

לקוואטרופורטה מערכת בקרת אקלים נפרדת ליושבים במושב האחורי. מערכת זו ניצלה כמעט עד תום את תא האכסון מתחת לידית שבין המושבים הקדמיים. החלטה מוזרה משום שבעלים של מזראטי כנראה יבחר לשבת במושב הנהג על מנת להינות מחווית הנהיגה שלרכב יש להציע ולא במושב האחורי כדי להינות ממערכת בקרת האקלים הנפרדת.

מזראטי לבנטה

הלבנטה (שכבר בחנו אשתקד), ה–SUV  עם ההנעה הכפולה, הזניקה את מכירות מזראטי בעולם וזה הדגם הנמכר ביותר בישראל ממגוון רכבי החברה. לרכב מתלי אוויר המסוגלים להגביהו לטובת עבירות טובה יותר בשטח. לא שברור לנו מי יכנס עם רכב שעולה מעל 650 אלף ש"ח לשטח. אנחנו בכל אופן לא ניסינו לעשות זאת. כן גילינו רכב שמתגרה בחוקי הפיזיקה. במיוחד בגרסה הבכירה בעלת 430 כוחות הסוס, המסוגלים להזניק 2.1 טון למאה קמ"ש בזמן קצר במיוחד של 5.2 שניות. גם כאן מצאנו המון עור והקפדה על איכות. אם חשקה נפשכם בלבנטה, את גרסת הדיזל אנו ממליצים להשאיר לקונים האחרים. כשחושבים על מזראטי, חושבים על רכב עם אופי ספורטיבי, מנוע צמא סל"ד בעל סאונד מרטיט. גם אם זה אחד ממנועי הדיזל הכי טובים ששמענו (באמת שמזראטי עשו כאן עבודה טובה בתחום הסאונד וצריך להסיר בפניהם את הכובע), עדיין מדובר במנוע דיזל. לא אהבנו את הרעידות שלו בעמידה במקום. לא משהו דרמטי מידי אבל ברכב כל כך יוקרתי אנחנו ומעדיפים את הפעולה החלקה של מנועי הבנזין בעלי ששת הצילינדרים.

לסיכום

אז נכון שקצת קיטרנו על רעשי רוח, משוטי העברת הילוכים קבועים, תא אכסון קטן ועוד כמה דברים מינוריים. אבל הם באמת מינוריים. אחרי יום של נהיגה במזראטים האלו היה מאד קשה לחזור לרכבים שלנו. הליין הנוכחי של מזראטי עומד בקנה אחד מול היצרניות הבכירות מגרמניה ומוסיף עוד מימד אחד שחסר היום לרוב יצרני הרכבים – הנאה מנהיגה.