fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
סטפן
HJC

ב.מ.וו S1000XR – הדרקון הבווארי

ב.מ.וו S1000XR – הדרקון הבווארי

יובל נווה

ערך: גב"ב         כתב ובחן: יובל נווה

השורה התחתונה: מדובר כנראה באופנוע הספורט-תיור הטוב בעולם.

בכל ביקור שלי בישראל, אריק, איש טוב ויקר ובמקרה העורך הראשי של דוגרי, דואג שיהיה לי אופנוע למבחן. יש סצינה בסרט הארי פוטר שבה כל ילד שולף דרקון משקית של דרקונים. מה שיוצא אני מרוצה. בפעם הזו שלפתי את הדרקון הבווארי. מדובר במכונה חדשה לשנת 2015 המבוססת על מנוע RR1000S, כלומר מפחיד אפילו אחרי ההתמתנות מ-200 כוח סוס ל-160 בגרסת ה-XR, טוב שגם המחיר קצת יותר זול מאשר הסופרבייק, מחירו של ה-S1000XR עומד על 143,000 שקל.

חי ושגיא, צוות במוו האדיב, שחררו אותי לדרכי מרחוב המסגר וזרקו המלצה "אל תשכח להשתמש בקוויק שיפטר!". בעוונותי מעולם לא רכבתי עם קוויק שיפטר (להלן קוויקי). על כך בהמשך.

ה-XR תוכנן ונבנה מתוך חוסר וצורך – לב.מ.וו לא היה שום כלי שיכול להתחרות בדוקאטי מולטיסטרדה המאוד מוצלח, וסימון המולטיסטרדה כמטרה (ולא ק.ט.מ למשל) משמעותו שמינון ה"אדוונצ'ר" כאן הוא מובהק וחד משמעי לאספלט. ה-S1000XR לא נועד לרדת לשום שטח, השלדה שלו היא על בסיס דגם הנייקד R1000S רק שהגביהו אותה במקצת, הוסיפו משקף רוח, שינו את הכידון לרחב וגבוה יותר והוסיפו נקודות אחיזה בשלדה האחורית למזוודות צד. הרדיאטורים הגדולים חשופים לפגיעת עצמים, אין שום הגנה על תחתית המנוע, גלגלי 17 אינץ' זעירים הנועלים צמיגי כביש טהורים (ואף כתוב עליהם "ספורט טורינג") כל אלה מלמדים את הסיפור האמיתי. כשעומדים בסוכנות במוו ורואים את שלושת הדגמים למשפחת ה-1000S אחד לצד אחיו קל להבין את האבולוציה.

האופנוע והקטגוריה צריכים להיקרא "ספורט תיור זקוף", ועם יחס הספק משקל קרבי, כאמור 160 כ"ס על 228 קילו רטוב בלבד, מינון הספורט משמעותי. כעת שהבנתי עם מה יש לי עסק, מתוך פחד לדפוק החלקות וווילים ברחובות ת"א החלטתי לנצל את האפשרות לשלוט על כוח המנוע בהתאם לאחיזה, ולהתחיל עם מוד גשם (יש ארבעה מודים למנוע): גשם (מצ'עמם) – כוח המנוע מוגבל והמערכת שמרנית מאוד ביחד לבלימה, תאוצה ובקרת אחיזה. כביש (חזק) – שפותח את כל כוח המנוע אבל עדיין מגביל את הספורטיביות. דינמי (עצבני) – מצב ספורט בו האופנוע נהיה עצבני וכיפי אבל גם ליברלי ביחס להגבלות אלקטרו'. דינמי פרו (עצבני לאללה) – מצב ספורט מלא עם מינימום התערבות אלקטרונית.

מוד הגשם גרם לי לפהק ותוך כמה דקות העברתי למוד כביש. מה שמדהים מהרגע הראשון באופנוע החזק הזה הוא שהמערכות האלקטרוניות גורמות לך הרוכב להרגיש בטוח ולשלוט בכלי בצורה טוטאלית למרות הכוח הרב. כל החששות המוקדמים התפוגגו ועתה הייתי פנוי ללמוד את האופנוע.

בעיר האופנוע מתנהג יפה, מושך מסל"ד נמוך-בינוני אבל לא ממש חובב נסיעה בסל"ד נמוך מאוד, למרות זאת קל להתנייד בין הרכבים. בעמידה ברמזור, בקיץ הישראלי, מורגש היטב חום המנוע שמקרין על ירך שמאל. לא בלתי נסבל אבל בהחלט קיים וקצת מציק. ברגע שיצאתי לאיילון וכביש 1 לא הורגש עוד חום המנוע. שיוט בכבישים המהירים מתבצע בקלילות, הכל על הילוך רביעי או חמישי, השישי קצת מיותר למהירויות חוקיות. מערכת בקרת השיוט עובדת מצוין, קל להפעיל אותה עם אצבעות יד שמאל. בעקיפות יש אין סוף כוח עודף ונגיעה קלה במצערת מביאה את האופנוע בתוך שנייה לעבור את הרכב הנעקף. עזבתי את המצערת והמערכת חזרה מייד לשיוט האוטומטי. הכל חלק צפוי ונהדר לתיור.

בשלב הזה אני מתחיל לשים לב לארגונומיה הצפופה למדי. זה נכון שאני רוכב מגודל (1.96 מ') אבל הרגליים כפופות למדי באופן אוביקטיבי. נצר אבולוציוני לאבות הביולוגיים ממשפחת ה-1000S. משקף הרוח אף הוא לא ממש משקיט את הרוח (לא שציפיתי לכך) אבל זה דבר שאפשר לשפר בקלות על ידי החלפת משקף ב-AFTER MARKET.

בלמי הברמבו הקדמיים מהטובים בבלמים שרכבתי עליהם. נושכים חזק מאוד אבל נדמה שהם אף פעם לא ננעלים. לא הייתי רוצה בלמים חזקים שכאלה באופנוע אדוונצ'ר (בשבילי עפר למשל) אבל לשימוש כביש/ספורט טורינג אין יותר מתאימים מהם.

המתלים עובדים יפה מאוד, לא שמתי לב אליהם או התעסקתי איתם, שזה אומר דרשני. יש באופנוע מתג בחירה בין מצב כביש למצב ספורט דינמי. השארתי אותו על ברירת המחדל, אם זה עובד טוב למה לשנות?

פניתי ימינה לכביש 38 בית שמש, כדי להגיע לערד דרך הכבישים המפותלים והיפייפים של חבל לכיש (3415 ו-358). ברכיבה בין הכרמים כמעט ואין תנועה ואני מעביר למוד ספורט דינמי ונותן למנוע לשיר את שירו. עכשיו סוף סוף שמתי לב לקוויקי. הוא לא מוכן להשתלב סתם ככה בנסיעה בסל"ד נמוך. אבל פתח מצערת ותן לסל"ד לעלות ואז נגיעה קטנה עם הרגל ברגלית ההילוכים וההילוך עולה מיידית תוך כדי שהמפלט מוציא נהמת מוטו-גיפי, מאיץ בטירוף באופן שמעולם לא חוויתי, ואז עוד הילוך ועוד הילוך ופתאום אתה במהירות המראה של מטוסי נוסעים. אבל מנטלית אתה לא בכרמי לכיש אלא בגבעות טוסקנה עם המספר 46 על הגב ושיער מתולתל שופע. ההיגוי של האופנוע מושלם, הוא יציב כמו קטר בפניות מאוד מהירות יחד עם זאת קליל חד וברור, משכך ההיגוי עושה את עבודתו נאמנה וכשצריך לבלום ממהירות גבוהה הברמבו משדרים שהכל בסדר. הורדת הילוכים לפני פנייה עם הקוויקי היא לא פחות כיפית, והאופנוע צורח עם גרגור ספק מיני באק-פייר כאשר הסל"ד עולה בחדות. לפתע קלטתי שהפסקתי להשתמש בכלל במצמד, התרגלתי לקוויקי כל כך מהר.

עצרתי בצד הדרך, חיוך ענק על פניי ושאפתי אוויר עמוק לריאות מנסה לעכל את החוויה. איזה כמות פאן מטורפת טמונה בשילוש הקדוש שנמצא פה  – מנוע של מטוס קרב + ממסרת קוויקי מוטו גיפי + בלמים שנושכים כמו תנין אוסטרלי רעב.
ניסיתי באותה נקודה קצת לרדת לשביל עפר. האם זה אפשרי? כן, אם אתה מיומן, אבל ממש לא מומלץ. הגלגל הקדמי מתחפר בכל תלולית ואבן קטנה, אי אפשר בכלל לעמוד על האופנוע בזמן הרכיבה ויש חשש מתמיד שאבן קטנה תעוף על הרדיאטור ותנקב אותו או שתפגע בתחתית המנוע או המפלט החשוף.

המפלט די אנמי עד בערך 7,000 סל"ד ומשם הוא נשמע יותר מעניין. הייתי מחליף אותו במפלט פתוח יותר עם באסים, בשביל הצליל בלבד לא עבור עוד כוח. היו קצת זמזומים וויברציות בתדר גבוה באיזור 6,000 סל"ד, בכידון או ובמושב. הפתרון היה להאיץ ואז הם נעלמו. פתרון מאוד טבעי עם המנוע ששש אלי קו אדום וחובב סל"ד גבוה.

למרות ההתלהבות הכללית שלי מהאופנוע, הצמיג האחורי של ברידג'סטון איבד אחיזה והחליק כמה וכמה פעמים ולא דווקא עקב השתוללות. האלקטרו' השתלטה על זה אבל אני התחלתי לאבד קצת אמון בצמיג, להגנתו הוא לא היה חדש עם כמעט 9,000 ק"מ.

בכניסה לערד פניתי שמאלה לסוללה המערבית של מצדה. כביש 3199, הידוע גם כ"כביש המיאטות", באורך כ-15 ק"מ, מפותל וטכני מאוד, עם שינויי גובה ופניות חריפות אך בדרך כלל שומם. האספלט שם ברמה נמוכה יחסית, אבל זה טוב כי כך אפשר לבדוק את האופנוע בתנאים לא אופטימאליים. לדעתי מדובר באחד הכבישים המהנים בארץ, הוא הרבה יותר מעניין מאשר כביש סדום ערד שמהיר וסלול היטב אבל הרבה פחות טכני והנופים של הירידה למצדה פשוט עוצרי נשימה. אם הוא היה נסלל מחדש עם אספלט איכותי אז הוא היה מושלם.

שם באמת נתתי דרור לאופנוע שהתמסר אליי ועבד איתי בצורה מסונכרנת ומושלמת ברכיבה ספורטיבית. כמעט כמו לרכב על הדרקון מהסרט אוואטאר בו הרוכב והדרקון מתמזגים לישות אחת. ה-XR  כל כך מאוזן, לרגע לא הרגשתי שהוא מנסה להשליך אותי מהאוכף או לסכן אותי, סוג של 16F שמאפשר לך לטוס בצורה מאוד איכותית, בעזרת אלקטרו' מתוחכמת שמשגיחה עליך כל הזמן מבלי שבכלל תדע על כך. מערכות החיישנים שבאות מה-RR יודעות הכל על מצב האופנוע במרחב ואני חושב שזו גדולתו של האופנוע, השילוב הכמעט על-טבעי של האלקטרו' עם המנוע והתמסורת באופן שתורם לבטיחות אבל גם מגביר את הפאן ומאפשר לכל רוכב בעל מיומנות סבירה להנות כאילו היה רוכב ספורט ותיק.
הגעתי למצדה וחזרתי חזרה את אותו הכביש רק בעלייה.

הדרך לת"א עברה מהר. 350 ק"מ ב-6 שעות (כולל עצירות צילום) זה קצב לא רע. כאב לי במקצת הגב התחתון, לא בגלל המושב אלא בגלל הארגונומיה, אבל זה בכל זאת ספורט תיור שהוא 80% ספורט ו-20% תיור.

צריכת הדלק שלי עמדה עד 13 ק"מ לליטר. מנוע צמא אבל גם הרוכב היה עצבני משהו. ברכיבה רגועה יותר יש לצפות ל-15 ק"מ לליטר.
6 שעות מאוחר יותר הייתי על מטוס חזרה לארה"ב ועם חזרתי הבייתה קראתי את הגיליון האחרון של Motorcyclist  שערך מבחן השוואתי בין ה-XR ל-מולטיסטרדה. ה-XR  לקח את המבחן בהליכה. אכל את המולטי לארוחת בוקר וכבונוס הוא זול יותר. עד כדי כך הוא טוב! זה היה אישוש לכל התחושות והמחשבות שהיו לי בארץ.

בתכלס (=דוגרי) וזו השורה התחתונה האמיתית, הייתי מאוד שמח לארח את הדרקון האדום הזה ליד הטריומף טייגר הלבן שלי בארה"ב.

תעודת זהות

ב.מ.וו S1000XR
מחיר: 143,000 ש"ח

דרגת זיהום אויר:
אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ
שנת דגם: 2015
דרגת רשיון: A
המחיר ללא אגרת רישוי והוצאות רישוי וכולל מע"מ. 

נתונים טכניים

מנוע: מנוע ארבע פעימות בעל ארבעה צילינדרים טורי, מקורר מים/שמן, ארבעה שסתומים לכל צילינדר, שני גלי זיזים עיליים
נפח: 999 סמ”ק
הספק: 118 קו”ט (160 כ”ס) ב- 11,000 סל”ד
מומנט מרבי: 112 Nm ב- 9,250 סל”ד
בקרת תערובת / ניהול מנוע: הזרקה אלקטרונית
בקרת פליטה: ממיר קטליטי תלת דרכי בחוג סגור, עם צינור השראה
הילוכים: תיבה בעלת 6 הילוכים בשילוב מתמיד, גלגלי שיניים ישרות
הנעה: שרשרת 17/45
מהלך מתלה קדמי / אחורי: 150 מ”מ / 140 מ”מ
גלגלים: גלגלי יציקת אלומיניום
חישוק קדמי: 3.50-17
חישוק אחורי: 6.00-17
צמיג קדמי: 120/70 ZR 17
צמיג אחורי: 190/55 ZR 17
בלם קדמי: בלם דיסק כפול, קליפרים צפים, קליפר רדיאלי קבוע בעל 4 בוכנות, קוטר 320 מ”מ
בלם אחורי: דיסק יחיד, קוטר 220 מ”מ, קליפר צף בעל שתי בוכנות, קוטר 265 מ”מ
ABS: ABS של BMW למירוצים (חלק אינטגרלי) ניתן לניתוק

מדידות

אורך: 2183 מ”מ
רוחב: 940 מ”מ
גובה: 1,408 מ”מ
גובה מושב, משקל ללא עומס: 840 מ”מ
משקל מלא: 228 ק”ג
מיכל דלק: 20 ליטרים

צריכת דלק: לכל 100 ק”מ במהירות קבועה של 90 קמ”ש 5.4 ל’
צריכת דלק: לכל 100 ק”מ במהירות קבועה של 120 קמ”ש 5.8 ל’

מחירון טיפולים (עבודה וחלפים):

(המחירים כוללים מע"מ ועבודה) 

טיפול        עלות 
1,000       675 שקלים
10,000     902 שקלים
20,000     1,021 שקלים
30,000     3,325 שקלים
40,000     1,021 שקלים


עצרתי בצד הדרך, חיוך ענק על פניי ושאפתי אוויר עמוק לריאות מנסה לעכל את החוויה. איזה כמות פאן מטורפת טמונה בשילוש הקדוש שנמצא פה – מנוע של מטוס קרב + ממסרת קוויקי מוטו גיפי + בלמים שנושכים כמו תנין אוסטרלי רעב.
                                                                                                                
בלמי הברמבו הקדמיים מהטובים בבלמים שרכבתי עליהם. נושכים חזק מאוד אבל נדמה שהם אף פעם לא ננעלים. לא הייתי רוצה בלמים חזקים שכאלה באופנוע אדוונצ'ר (בשבילי עפר למשל) אבל לשימוש כביש/ספורט טורינג אין יותר מתאימים מהם.
                                       

שם באמת נתתי דרור לאופנוע שהתמסר אליי ועבד איתי בצורה מסונכרנת ומושלמת ברכיבה ספורטיבית. כמעט כמו לרכב על הדרקון מהסרט אוואטאר בו הרוכב והדרקון מתמזגים לישות אחת. ה-XR כל כך מאוזן, לרגע לא הרגשתי שהוא מנסה להשליך אותי מהאוכף או לסכן אותי, סוג של 16F שמאפשר לך לטוס בצורה מאוד איכותית, בעזרת אלקטרו' מתוחכמת שמשגיחה עליך כל הזמן מבלי שבכלל תדע על כך.
                                       

19 תגובות ל ב.מ.וו S1000XR – הדרקון הבווארי

  1. ועוד לפני ביטוח ודלק. לעשירים בלבד העסק הזה

  2. אופנוע ספורטיבי לכל דבר בתחפושת אדוונצר .

  3. סקסי זה אנדרסטייטמנט.. הויסטרום 650 מרגיש כבד הרבה יותר. לגבי "האם הוא ירגיש מאיים"? 160 כ"ס זה לא צחוק, וקפיצה מיידית מ-62 כ"ס אל התחום של הסופר ספורט זה משהו שאני ממליץ שלא תעשי בשלב הזה – מסוכן, למרות כל מה שכתבתי על אלקטרו' מתקדמת. אני מציע לך לחפש משהו באיזור ה-90-100 כ"ס בתור שלב ביניים. למשל הוי-סטרום 1000 או הורסיס 1000 ודומיהם בקטגוריית הליטר ספורט-טורינג-זקוף (שניהם לא באמת אדוונצ'ר). ה-XR יחכה עוד שנתיים עד שתבני כישורי רכיבה מתקדמים על אופנוע ביניים. אבל זו רק דעתי..

  4. אירופאי ואלקטרוניקה מתכון לבעיות…. שומר כיסו ירחק.

  5. סהר – לדעתי, לא יקר עבור הערך הרב שאתה מקבל. אם תשווה את המחיר למולטיסטרדה הרי שה-XR משמעותית זול יותר. לעדי – זה לא לעשירים בלבד, אבל במוו תמיד כיוונו למעמד הביניים הגבוה ומעלה. זה מותג איכות יוקרתי. לרמי – יש אנשים רבים שמבלבלים בין אלקטרו' ורכיבים אלקטרו מכניים. האלקטרו של האירופאיים או היפניים זהה. כולם מריצים מעבדים (ECU) חיישנים ו-BUS דומים. בכלל בימינו כל תחום האלקטרו' בוגר מאוד, כמעט במפרט צבאי, ובנוי מרכיבים של חברות המתמחות בתחום – למשל חברת בוש. עברו הימים של רכיבים אלקטרוניים אנלוגיים שמיוצרים במפעל באיטליה בעבודת יד וכל רכיב יוצא שונה. לגבי רכיבים אלקטרו מכניים (למשל סטפ מוטור, סולונואידים וכו') גם אלה מיוצרים ברמה גבוהה מאוד אבל הם אלה שבדרך כלל יתקלקלו ראשונים בגלל החשיפה לאלמנטים – חול, אבק, מים וכו'. בלי קשר לאירופה מול יפן, גם אני חושש מהאמינות רכיבים אלקטרו' מכניים בשימוש אדוונצ'ר/שטח. זה לא רלוונטי ל-XR שהוא חיית כביש טהורה.

  6. היי יובל מתלבט האם כדאי להחליפו מה gs1200 שמעט כבד לי .. מה דעתך ?

  7. אין לי דרך מדויקת לענות – זה תלוי בצרכים וסגנון הרכיבה שלך. אם אתה רוכב בשבילי עפר או שטח, או נוסע למרחקים ארוכים, או מרכיב נוסע/נוסעת ו/או מטייל עם ציוד כבד (כגון קמפינג) – אז הגיאס הוא האופנוע.
    אבל אם אתה מאה אחוז רוכב כביש, מחפש אופנוע מאוד ספורטיבי ומוכן לשלם על כך בנוחות נסיעה מסוימת ולא מתכוון להעמיס עליו בלי סוף ציוד אז ה-XR בחירה מעולה.
    עצתי היא שתבצע נסיעת מבחן על ה-XR בסוכנות במוו ואז תחליט.

  8. תודה על התיחסותך הרכיבה שלי כביש בלבד הדאיג אותי מעט הכאבי גב תחתון שצינת.. האם זה היה לך גם ב gs והאם מראש הוא רך יותר
    ושוב תודה מראש

  9. קח בחשבון שאני גבוה מהממוצע – יכול להיות שלך לא יהיה גב כפוף. לגבי גיאס – הוא יותר נוח, מגהץ את הכביש אבל המתלים מנותקים ולא משדרים מה קורה מתחת. ב-XR ההיגוי הוא סופר חד.
    אני אוהב היגוי ספורטיבי ולא עמום, אבל לתיור נטו יכול להיות שהגיאס עדיף.
    שוב עצתי… נסיעת מבחן בסוכנות..

  10. אכן אופנוע מהנה בכל המובנים , הרבה כח ,סקסי בטירוף , ומעלה הרבה חיוכים ברכיבה עליו, אני באופן אישי מרוצה מאוד מהאופנוע

  11. כלי מדהים, התנהגות כביש מעולה, יציב מאד, רעידות בכידון בין 90-130. כל נסיעה חוויה . התאהבתי בו עם חשיפה שלו בדלק מוטורס, והגשמתי חלום.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל