לאכול אותה! / רנו טווינגו במבחן דרכים

למרות שהעיצוב החיצוני של הטווינגו אינו מהפכני כמו זה של הדור הראשון, אי אפשר להתעלם ממנו. הטווינגו פשוט חמודה לגמרי, נקודה. פנסי החזית ותאורת לד העגולים יוצרים פרצוף מתוק שבא לצבוט לו בכנף בכל פעם שעוברים לידו. את עובדת קיום המנוע האחורי מרמזים ניפוחי הכנפיים האחוריות שמשתלבים בפנסים האחוריים. רכב המבחן צויד בגג נפתח שהוסיף מאוד ללוק הלייף-סטייל שהטווינגו משדרת, והתוצאה הכללית הצליחה למשוך מבטים ברחובות, בעיקר בצבע התכלת-תינוק (ככה קוראים לזה, לא?) שתפור עליה כמו חמאה לבאגט. בעצם, כל הצבעים שהיא מוצעת בהם מתאימים לאופי הצעיר והשמח שלה. לא משנה מה תבחרו, הטווינגו תראה טוב.  

המתיקות ממשיכה גם בתא הנוסעים. רנו לא חסכה במאמצים לבדל את הטווינגו משאר רכבי המיני המתרוצצים בכבישים, והתוצאה שהתקבלה מיוחדת ומקורית: מה דעתכם על תא כפפות ההופך לתיק, או לטלפון הנייד שהופך לחלק ממערכת המידע והבידור של הרכב? (באמצעות אפליקציית R&GO). התא משולב בחלקי פלסטיק צבעוניים הניתנים לבחירה, ובסופו של דבר מדובר באחד מתאי הנוסעים השמחים יותר שנתקלנו בהם בזמן האחרון. רנו שמה דגש מיוחד על חללי האכסון, והטווינגו עמוסה בהם לעייפה (לפחות ברמות האבזור הגבוהות): בנוסף לתא ה"כפפות" מבד, תמצאו תא נסגר ונשלף מאחורי ידית ההילוכים, תאים גדולים בכל הדלתות שיכולים להכיל בקבוק 1.5 ל' (שאפו!), מקום אכסון מתחת למושבים האחוריים, ועוד לא מעט נגיעות חכמות שמראות שמישהו השקיע לא מעט מחשבה בנושא. רכב המבחן המאובזר הגיע ברמת הגימור הגבוהה ביותר הכוללת את הגג הנפתח, חישוקי 16" נאים, פנסי ערפל, חבילת "נראות פנים" עם שלושה צבעים, הגה עור ועוד קישוטים שונים. הגג הנפתח מוסיף המון לאופי הטווינגו, יחד עם הקפצה משמעותית של מדד הכיף, וכשהוא סגור הבידוד מרעשי חוץ בהחלט טוב.

shake it baby now

הטווינגו מגיעה לארץ עם שני מנועי בנזין 3 צילינדרים: 1 ליטר עם 70 כ"ס ותיבה ידנית בלבד, ו- 900 סמ"ק מוגדש טורבו עם 90 כ"ס (ו- 13.8 קג"מ מכובדים לנפח) המשודך בלעדית לתיבה רובוטית כפולת מצמד (EDC) בעלת שישה הילוכים. ההנעה, כמו שכבר נאמר אין ספור פעמים, אחורית. 

למרות המראה הקומפקטי והקטנטן של הטווינגו, לא מדובר ברכב קל. הדגם האוטומטי שוקל 1,068 ק"ג לפני נוסעים וארוחת צהריים, מה שאומר שלמרות ההספק המכובד, הביצועים של הטווינגו טובים- אבל לא עוצרי נשימה. התאוצה ל- 100 מתבצעת בתוך 10.8 ש' והמהירות המרבית עומדת על 165 קמ"ש. המנוע סובל מעט מהשהיית טורבו נוכחת, אך למרות זאת, במהירויות נמוכות ובתוך העיר הטווינגו מרגישה נמרצת וחיונית עד מאוד. ככל שעולים במהירות- מחץ המנוע נעלם לו, והאצה במהירויות בין עירוניות (לצורך עקיפה למשל) היא לא דבר המתקבל בזריזות המצופה מרכב קטנצ'יק עם 90 כ"ס. חשוב להדגיש שלא שמדובר בחילזון, אבל ציפינו ליותר. התיבה עצמה עושה את העבודה בצורה טובה רוב הזמן- למרות שפה ושם תפסנו אותה בהחלפת הילוך גסה ומבולבלת בעיקר בזחילה או במצב של גז-ברקס-גז, שגם השאירה אותנו למשך מס' שניות ללא כוח עד שההילוך הנכון הואיל להשתלב. למרות הביקורת מדובר ביחידת כוח ראויה וטובה למדי, שגם מצליחה להיות חסכונית: בנסיעה משולבת ומעט לוחצת קיבלנו 14 קמ"ל, כאשר נסיעה בין עירונית (מהירה) הניבה תוצאה של 17 קמ"ל.