חיפוש כללי

דף הבית  >> דו"גרי מגזין
מבצע סוף שנה: נפרדים מכלי הרכב שלא ימשיכו ל-2017 מבצע סוף שנה: נפרדים מכלי הרכב שלא ימשיכו ל-2017
  מערכת דוגרי
2016 הייתה שנה סוערת: אריק התאהב, נמרוד התאכזב, גלעד ספד לאקסית, אדם נלחץ מחלום בלהות, ניסים ברדה נפרד מעידן שלא יחזור ושי כמעט עבר על החוק


כתבו: נמרוד בוקר, גב"ב, גב"ז, ניסים ברדה, נימיץ, בלנגה, אריק, אסף ושי שיוביץ.


סוף פסוק לאופנועים לא טכנולוגיים – ניסים ברדה



תקן יורו4 מחייב את היצרנים התקנת ABS לכל אופנוע שנפחו 125 ומעלה. הגדילו היצרנים ראש, ובשנים האחרונות הדביקו כמעט לכל אופנוע, חוליגן או שפוי, מערכות "בטיחות" שמונעות רכיבה, סליחה- מונעות החלקת גלגל אחורי תחת גז או בלימה, ומנתקות את הרוכב מהשליטה באופנוע. נכון, לרוכב המתחיל- או במצבי קיצון- אלו מערכות בטיחות חשובות, אך התערבותן בשאר מצבי הרכיבה- מיותרת. אז למה לא לשים כפתור אדום ענק על משולש ההיגוי או במרכז הכידון שממנו נוכל לנטרל את המערכות או להחזירן לפעולה ולא סדרת פעולות שמצריכות ניסיון בפריצת הפנטגון?


ימאהה XJR1300– גיא בן-ברק
למרות שמעולם לא הייתי בעלים של אופנוע עירום, בחנתי במשך השנים דגמי עירום רבים בארץ ובחו"ל, ואהבתי במיוחד את מה שכונה "אופנועי רטרו-שרירים" יפניים שהיו בשיאם באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. מנועי ארבעה צילינדרים גדולים וחשופים, מקוררי אוויר ללא רדיאטור מכוער והמון כוח בסל"ד נמוך, שלדת פלדה עריסה כפולה חשופה עם שני שוקים מאחור, חף מכול פלסטיק ואתה גלוי לחלוטין לרוח עם תנוחת רכיבה זקופה. שילוב זה העניק לך הרבה נוכחות וייחודיות מול עדרי הסופרבייק עטויי הפלסטיק של אותה תקופה, ובשילוב מחיר קנייה ואחזקה זול יחסית הדגמים הללו נהנו מהצלחה עולמית. 




מהר מאוד לכול יצרן יפני היתה משפחה של דגמי עירום שריריים נוסטלגיים (הומאז' לדגמים היפנים הארבעה צילינדריים הראשונים שהופיעו בתחילת שנות השבעים): קאוואסאקי היו החלוצים בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת עם זפיר 1100, הונדה עקבה עם CB11OO ב- 1992, סוזוקי המתינה עד 1995 והוציאה את בנדיט 1200, וזאת במקביל לימאהה XJR1200 הרטרו השרירי החביב עלי ביותר, שגדל שלוש שנים אחר כך ל-1250 סמ"ק- להלן XJR1300. 

דגם זה, שייצורו מופסק ב- 2017, הופיע במחירון ימאהה בישראל במהלך שנות התשעים- אולם לזמן קצר בלבד, ולמיטב ידיעתי לא יובא בפועל לישראל, כך שפגשתי אותו מספר פעמים באירופה. הימאהה XJR1300 היה השרירי ביותר בעיצובו מבין הרביעייה העירומה היפנית, הסתפק רק ב- 100 כוח סוס- אולם רובם הגיעו כבר ב- 5,000 סל"ד עם משיכה ברוטאלית, במיוחד בדגמים המשופרים הרבים שהופיעו, עם קיט ניטרו וצפונה, והצביעה הצהובה שחורה בקוביות ימאהה משנות השבעים נראתה נהדר עם צמד בולמי אוהלינס מאחור. 
הימאהה XJR1300 זכה להצלחה באירופה ובמיוחד ביפן בעשרים שנות ייצורו, אך ימאהה מוציאה אותו לגמלאות בשנה המתחילה כעת, והוא הדגם היוצא הנבחר שלי.

 
MV AGUSTA ברוטאלה  675– אריק רוזנבלום
עתידו של הברוטאלה הקטן לוט בערפל, אך ההווה אינו דל: הוא חד, זריז ויודע לגעת בכל הנקודות הנכונות. הברוטאלה הוא אופנוע עירום, מבין היחידים שמבוססים על אופנוע ספורט אמיתי עם כידון גבוה ורחב וללא מעטפת פלסטיק. הוא אפילו יותר קל מהאופנוע עליו מבוסס- ה-F3 בנפח 675 סמ"ק- בכ- 6 קילו מעצם הורדת הפלסטיקה.

הרבה קילומטרים עשיתי על הברוטאלה הקטן, ופייר- התאהבתי. האופנוע ברוטאלי ומעט חסר פרופורציות, ועם זאת קל לתפעול, טכנולוגי ומודרני, עם ניחוח של פעם- משהו באזור תקופת אמצע-סוף שנות ה- 90, עידן הסטריטפייטרים. והברוטאלה היה ועודנו, סטריטפייטר אמיתי.




הברוטאלה הזה לא ימשיך איתנו. בתחילת השנה התבשרנו שיעבור את אותו טיפול "הביות" שעבר אחיו הגדול- ה-800- שקיבל קלאץ' הידראולי, הארכת בסיס גלגלים, עידון וירידה בהספק ועליה מעטה במשקל, וכעת נראה שלא יוצג דגם מחליף ל- 675 ויצורו יופסק. בכל מקרה, המסר ברור: זהו סוף עידן הסטריטפייטרים האקזוטיים שמקורם באופנועי סופר-ספורט סופר קלים וקיצוניים.

אנחנו נתגעגע לברוטאלה הקטן, אך נתנחם בעובדה שהדראגסטר 800 המבוסס על אותה הפלטפורמה (רק עם מנוע 800 וגלגל 200 מ"מ מאחור) נשאר אופנוע מטורף וחסר פרופורציות כפי שהיה. בינתיים.


טריומף דייטונה 675 – נמרוד בוקר



גם האופנוע הבא ברשימה מגיע מיצרן אירופאי. הדייטונה מצויד במנוע משולש צילינדרים בנפח של 675 סמ"ק, ובדומה לברוטאלה- גם עתידו של הטריומף עדיין לא ברור. לפי שמועות הרשת, בקרוב ייפסק ייצור הדגם הזה. כיום משווק הדייטונה, אופנוע הסופר ספורט של טריומף בעשור האחרון, במדינות בודדות ומתוך מלאי קיים. על פי טיזר שפרסם היצרן, בקרוב אחיו העירום, הסטריט-טריפל, יעבור שדרוג וכנראה גם עליה בנפח. טיזר זה אינו כלל את הדייטונה – וזהו כנראה רמז לעתידו של הסופר-ספורט הכי מפתיע שיצא משערי הממלכה. יחד איתו נמוגו כל תקוותנו לרכיבה על האופנוע הזה בעתיד כאופנוע מבחן כשסוף סוף יגיע המותג הבריטי הוותיק ארצה. כנראה שנאלץ להסתפק בסטריט-טריפל שעד אז אולי יעבור עוד כמה שדרוגים.

 
KTM EXC125– גלעד בן זקן



אלה שהכי יחסרו לי ב-2017 הם אופנועי האנדורו 125 של KTM והוסקוורנה. אופנועים אלה נפרדים מאיתנו עקב תקנות היורו 4 המחמירות שמאלצות אותם להתייקר משמעותית בכדי לעמוד בתקנה, וזו הסיבה שהיצרן האוסטרי החליט להיפרד מהדגם. יחד עם ה- 125 אנו נפרדים מדגם נישה המבוסס על אותו האופנוע, ה- EXC200, שלצערי הרב נפרד מאיתנו מאותן הסיבות בדיוק.

בחודש שעבר, לאחר שנתיים היעדרות מרכיבה על אופנועי אנדורו, רכשתי לי הוסאברג TE125 מודל 2012 המבוסס על ה- KTM מדגם 2011- אך עם פרונט משודרג. גילתי (בפעם השנייה למעשה בקריירה האופנוענית שלי) שלנפח מנוע זה ופשטותו על האופנוע הקליל הזה אני באופן אישי מתחבר מאוד ונהנה מאוד לרכב עליו. האופנוע משתף פעולה עם רוכב שאוהב את המצערת שלו פתוחה, וגורם לי להרגיש כאיילה בשביל וכשפן סלעים בטיפוסים. האופי הברור שלו, ברגע שקלטת אותו, הופך לפרטנר נהדר שממש לא הייתי רוצה להיפרד ממנו ב-2017. 

ובעניין סיכומים, הקפטן שלנו סיכם כאן בקצרה את 2016 כשנת התעוררות השטח.



לשמחתי, בשלב זה TM ממשיכים עדיין עם ה- 125 שלהם, ול- 2017 התבשרנו משרקו שהם יביאו את דגם 125 שלהם. עם היכרותי באיכויות שרקו, זו יכולה להיות הפתעה חיובית של ממש שפשוט תסיט את הקהל של רב המכר לנפח 125 לכיוון הצרפתי של שרקו- או אולי אפילו אל האיטלקי של TM שיפתיע. כולי תקווה שהיצרנים יתעשתו על עצמם ויחזירו לייצור את גרסאות ה- 125 עם תקן היורו 4 לעדנה נוספת, רגע לפני שאיזה יורו נוסף כלשהו יכריז שמנועי בעירה פנימית אסורים לחלוטין בתקנה. היום הנוראי ההוא כנראה עוד יגיע.


וגם על הארלי גלעד מוסיף:
לכבוד 2017 והיורו 4, הארלי דיוידסון השיקו את מנוע מילוואקי 8. באנגלית זה נשמע ממש נחמד; התעשיה של הארלי מקורה במילוואקי, האמריקאים אוהבים את הספרה 8 ביחס למנועים כי אצלם היא תמיד תתקשר למנועי ה-V8 שלהם, ובמקרה הספיציפי הזה הספרה 8 מסמלת שמדובר כאן במנוע השמיני- ובמקרה גם עם שמונה שסתומים וגם עמידה ליורו 4. דווקא במקרה הזה, המנוע הנ"ל הוא ההיפך מה- 8 שהאמריקאים חלמו עליו במנועי ה- V8 שלהם. למעשה אנחנו נפרדים כאן ממשהו שבהווייתו היה הארלי, והוא קירור אוויר נטול נוזלים. יותר מזה: זה מנוע עם גל איזון בסיבוב נגדי לגל הארכובה. תגידו, אתם רציניים? היורו הזה וסקרי דעת הקהל של הארלי הביאו לסיומו של מנוע ההארלי כמו שהוא צריך להיות: קירור אוויר נטו ויאמבה ויברציות.
אני באמת מתקשה לומר שאתאהב שוב בהארלי מודרני. קיימת כאן החמצה אמיתית של מכונאות אופנועים מברזל, אולד סקול.




אני די בטוח שאני בדעת מיעוט כי הארלי זו חברה שהולכת וגדלה בזמן שאני מקליד את הטקסט הזה- ושאפו להם. הארלי גדלה גם כאן בישראל כמובן, אבל האופי הזה יחסר לי, באמת שכן. מנוע אבולושין, המנוע השישי של הארלי, היווה את הטופ מבחינתי לשריטה הזו שיש לי למנוע עם קירור אוויר, שלא נוזל, מייצר כמה סוסים חולניים אבל לא יותר מזה, לוע קרבוראטור צמא לנוזל מזהב- וזהו. יאללה גם כן עכשיו ה- 2017 האלה, מפחיתים לי ויברציות בהארלי עם גל איזון אעלק, מקררים לי את הראש מנוע בנוזלים ומחביאים לו רדיאטורים קטנים אסטטיים כדי ש"כאילו" אין לו רדיאטור וכאילו זה קירור אוויר נטו. 

אני לא אוהב כאילו ואני לא אוהב סתם לדבר. אני שם את כספי איפה שפי נמצא. קניתי הארלי 86 עם מנוע אבולושין, כי פאק-איט, ככה אני רוצה לזכור את ההארלי שלי כשאני מניע אותו, ככה עם כל הויברציות שהעיפו לי את הוינקרים מהמקום בנסיעה.


קאווסאקי W800– אסף לביא



זה לא האופנוע הספציפי הזה שיחסר לי. הטריומ... קאווסאקי W800 הוא אופנוע טוב, עם לא יותר מדי חוכמות והרבה חדוות רכיבה שמגובה בעיקר בלוק נכון שנכנס עמוק לנשמה ופורט על הרגשות הנכונים. כמוהו גם האנפילד שעושה זאת בצורה עוד יותר נאמנה למקור, הדוקאטי סקרמבלר, הונדה CB1100 שלא מוותרת על מנועים בשרניים, ועוד סדנאות ויצרנים שהבינו שיש דרישה למשהו בטעם של פעם שידליק את ההיפסטרים. הקאווסאקי הזה התחיל את טרנד הרטרו שעטף את השוק הדו-גלגלי בכל העולם ובארץ, וכעת יצורו פוסק- ואיתו מגיע הפחד שגלי הרטרו דעכו. אני חושש שכמו שהיצרן הירוק זיהה את הנישה שנוצרה, הוא זיהה בנוסף גם את הירידה בביקוש ואיתה את חוסר הכדאיות הכלכלית בהתאמת האופנוע הפשוט לתקן החדש.


BMW R-nineT– אדם בלנגה



אל תלחצו - אף אחד ממנהלי חברת ב.מ.וו אי שם בגרמניה לא חושב להפסיק לייצר את האופנוע הזה, בייחוד לאחר הביקורות החיוביות להפליא שהכלי הזה קיבל מסביב לעולם, הן מצד הרוכבים והן מצד הבוחנים.

אני אדבר רגע על המושג ההפכפך והלא מוגדר הזה שנקרא אופי: לעניות דעתי, כאשר אתה אומר על מכונה שיש לה אופי- אתה מתכוון לזה שמדובר במכונה כמעט אנושית, ואנשים מטבעם לא מושלמים וכך בדיוק גם תצורת המנוע הזאת. כאשר אתה תהיה בקו ישר עם הכלי הזה (או אופנוע ב.מ.וו עם תצורה מנוע זו) אתה תרגיש את הבוכנות זזות ימינה שמאלה וחוזר חלילה. כמעט כאילו ומדובר בפעימות גוף. 
״חוויה מטלטלת״ זאת לגמרי ההגדרה הכי נכונה לתצורה זו. מכיוון שהוא כל כך שונה מכל דבר אחר (אולי מוטו-גוצי מצליחים להתקרב… אבל לא בדיוק) שיש היום בשוק, זה גורם לך להרגיש משהו לאופנוע. אם אנחנו מדברים על אופי- אני אדבר רגע על עצמי: אנחנו זוכרים הכי טוב דווקא את החוויות הכי מטלטלות, המטורפות, המשוגעות והלא סטנדרטיות, נכון? ובשבילי, הב.מ.וו הזה כל כך שונה בשוק, ואני כל כך אוהב אותו- שרק המחשבה על הפסקת ייצור שלו, של אופנוע ותצורת מנוע שאני כל כך אוהב -מפחידה אותי יותר מאשר להתבגר.


שי שיוביץ– פולקסווגן גולף R (גם סוג של אופנוע..)



כשהייתי נער חלמתי לנהוג על הגולף VR6. כשהייתי בחור פנטזתי על הגולף GTI, אשר שנושלה ממקומה במחלקת החלומות ע"י הגולף R32 הפראית. השנים עברו, אני כבר מזמן לא נער ועוד מעט גם כבר לא בחור- והחלומות נשארו בגדר חלומות. 

אך בשנת 2016 זה קרה. זו הייתה השנה בה שמתי לראשונה את ידי על הגה העור ואת ישבני במושב הספורט החובק מצופה עור הנאפה של הגולף R- הנציגה הכי מהירה של משפחת הגולף לדורותיה. את הכתבה המלאה אתם יכולים לקרוא כאן, אבל למי שאין כוח או רצון (כולה להקליק על הקישור, עצלנים!) אזכיר כי השדה הכחולה גרמה לי לזמזם את השיר "אילו הייתי רוטשילד" בלופ בלתי נגמר ולרצות לברוח איתה לעבר השקיעה, ושהיבואן יחפש אותנו בסיבוב. אבל מה לעשות- החיים הם לא סרט, אני לא פורע חוק, והגולף R חזרה לביתה שבחניית צ'מפיון מוטורס, לחיות את חייה המורכבים מנסיעות הדגמה ללקוחות פוטנציאלים ונציגי מכירות נלהבי גז, ואני בליבי נפרדתי ממנה עם תקווה שיום אחד עוד נפגש. נכון, מאז היו לי מהירות ממנה. היו גם יפות, יקרות ונחשקות ממנה, אבל לכו תתווכחו אתם עם בחירת הלב של טינאייג'ר מתלהב...

החיים הם באמת לא סרט, ואני ואהובתי לא ניפגש יותר- גם אם עכשיו אראלה ממפעל הפיס הייתה מתקשרת אלי 20 פעמים ברצף. מספר חודשים לאחר פרדתנו רווית הדמעות, הגולף R היקרה שלי נלקחה לנסיעת מבחן ע"י עיתונאי אחר (בחור נחמד דווקא), והוא הפך את החלום בכחול לערמת ברזלים מעוכה ודוממת, מדממת אוקטן 98 משובח ומצולקת כריות אוויר פתוחות. האגזוזים הנוהמים השתתקו סופית.  

היי שלום אהובתי. אני מקווה שאת דוהרת לך מאושרת בכבישי הנצח האין סופיים, היכן שלא תהיי. תנצב"ה. (גולף R, נולדה 2016, נקטפה בטרם עת 2016).







 
תגובות 
הוסף תגובה
  •  06/01/2017 וואו באמת העולם צועד קדימה ודברים אמיתיים נשארים מאחור, אבל יש מגמת בטיחות שעולה / עדי1.
  •  06/01/2017 אני כמוך ניסים, לא אוהב להתקדם עם כל המערכות, תן לי משהו נקי של פעם, אני מרגיש טוב עם זה ובטוח די / רוני2.
  •  06/01/2017 האמת שלא התלהבתי הרבה מה-W800, למה זה כזה ביג דיל? / יוני3.
  •  06/01/2017 לא הביאו לפה בכלל את הטריומף אז אל תתבעס נמרוד, האמת חבל שהטייגר לא נחת פה / בני4.