נס פח הדלק/ יונדאי סונטה הייבריד במבחן דרכים

היונדאי סונטה הייבריד מחליפה את ה- i40 ומחזירה לשוק הישראלי שם וותיק מהעבר- אך עם טכנולוגיה עכשווית ומודרנית, ובדגםlimited  הנבחן גם עם הרבה צעצועים ופינוקים (דמי חנוכה?…) לשחק איתם. עם מחיר המתחיל מ- 159,000 ש"ח, יונדאי הצליחה לתמחר את הסונטה הייבריד באגרסיביות ולהציע חבילה יחודית למדי בשוק רכבי המנהלים, שלהערכתנו תוכל לגנוב בחזרה אליה לקוחות פוטנציאלים שפזלו אל שוק רכבי הפנאי.

 

השם סונטה מוכר לנו עוד מתחילת דרכה של יונדאי בארץ- אי שם בשנות ה-90, כאשר יונדאי היתה שם נרדף למימדים ואבזור נדיב במחיר שווה לכל נפש. למרות זאת, לא סוד הדבר שהסונטה נודעה בעיקר בחיבתה הרבה לנוזל היקר ומעולם לא היתה רבת מכר בישראל. לפני מספר שנים אף הופסקה מכירתה בארץ והיבואנית פנתה להתמקד בדגם האירופאי- ה- i40- שלמרות שהיה רכב טוב גם הוא לא ממש הצליח. לא מזמן דיווחנו לכם על השקתה המחודשת של הסונטה הייבריד, אך חוץ מהשם הוותיק מדובר בדגם חדש לגמרי שהגיע אלינו מהשוק האמריקאי ומוצע רק בשילוב (הקדוש?) של מנוע חשמלי עם מנוע בנזין. יצאנו לבדוק אותה בגל הקור הקשה שתפס אותנו לפני שבוע, ומסתבר שהתזמון היה ניסי להפליא…

 

הסונטה הייבריד חדשה לגמרי וגדולה מאוד- ורואים את זה. למרות החדשנות, העיצוב של הסונטה הייבריד מזוהה מיידית עם חברת יונדאי בזכות הגריל המשושה והפנסים המלוכסנים, ומצליח להראות מכובד ומודרני. אם זוכרים שהסונטה הייבריד הגיע אלינו מאמריקה, באופן מפתיע למדי הצללית הדינאמית והחלון האחורי הגדול מזכירים דווקא רכב בעל 5 דלתות (נוצ'בק) ולא סדאן קלאסית. אנחנו בכל אופן אהבנו מאוד. החלק האחורי מתהדר בפנסים מעניינים וביציבה רחבה, ומשלים נוכחות עיצובית מרשימה ביותר שאף אחד בחניית המנהלים לא יוכל להתעלם או לזלזל בה.

גם בתוך הרכב- לפחות במבט שטחי- הסונטה הייבריד מרשימה מאוד. מושבי העור הבהירים ושילוב הצבעים משרים תחושה יוקרתית ומאווררת, שמגובים בשפע של מרחב מחייה- בעיקר אם מתיישבים במושב האחורי. המרווח לרגליים פשוט עצום, וכשגילינו שגם למושבים האחוריים יש חימום (כשבחוץ הטמפרטורה היתה 2 מעלות, להזכירכם)- היה צריך להוציא אותנו משם בכוח פיזי לא מתון בעליל… דווקא הגג הפנוראמי (המגניב) גונב מעט ממרווח הראש, ומי שמעל 1.80 יאלץ להשתטח מעט כדי לשבת בנוחות. האבזור בגרסת הלימיטד הנבחנת שופע מאוד ומצדיק את תוספת שתי רבבות השקלים הנדרשת, וכולל מושבי עור, פנסי קסנון, אוורור וחימום לכסאות (כאמור- גם מאחור), פתחי מיזוג מאחור, גג פנוראמי, הגה מחומם (ולא תאמינו כמה שזה כיף וממכר, בעיקר כשבצג הטמפרטורה מופיעה הספרה 2 בלבד…) ושפע של מערכות בטיחות חשובות, כגון התראה על שטח מת, התראת סטייה מנתיב, התראה למניעת התנגשות קדמית (עם בקרת שיוט אקטיבית) ועוד ועוד. איכות החומרים טובה בחלקו העליון של הדשבורד ופחות בחלקו התחתון, ולהוציא את מתגי המזגן (שקצת מבלבלים במבט חטוף) ושעון הזמן התמוה (שכאילו יצא מה-80 '…) הקונסולה המרכזית מסודרת בטוב טעם, בניקיון ובהגיון.

גם תא המטען נשאר שמיש- למרות שהסוללות המתחבאות ברצפתו גנבו קצת מהגובה והשאירו אותו רדוד למדי- ומציע נפח של 440 ליטרים מכובדים לרכב היברידי.

בגזרת המנוע אנו נפגשים בפירוש של יונדאי לבאזז ההיברידי ששוטף אותנו בעשור האחרון, ומדובר בפרשנות ראויה ביותר וטובה מאוד- אם לא אחת מהטובות שבהם. כן כן, עד כדי כך.

הסונטה הייבריד מצוידת במנוע בנזין סטנדרטי, עם 2 ליטרים, 154 כ"ס ו- 19.3 קג"מ. המנוע החשמלי מספק 50.9 כ"ס ומומנט של 20.9 קג"מ, כאשר ההספק המשולב עומד על 193 כ"ס (ב-6000 סל"ד) ומומנט מכובד מאוד של 34 קג"מ כבר ב- 1850 סל"ד. כל הממבו-ג'מבו הזה מתרגם לתאוצה ל-100 הנמשכת 9.3 שניות ומהירות מרבית העומדת על 192 קמ"ש, ותסמכו עלינו- זה מספיק ביותר. השילוב של שני המנועים מצוין והמעבר בין שתי צורות ההנעה חלק, נטול זעזועים ושקוף לגמרי. מנוע הבנזין מונע בחלקות מרשימה כך שאפשר רק לשמוע אותו ולא להרגיש (או להסתכל בצג בלוח השעונים). המנוע החשמלי מסוגל למשוך את הסונטה לבדו עד מהירות של 60-70 קמ"ש, אולם זה יקרה רק אם תלטפו את דוושת הגז. כל לחיצה הכבדה יותר מנוצה תעיר את מנוע הבנזין.

להבדיל מיצרנים אחרים, יונדאי החליטה לשדך למנוע את תיבת ששת ההילוכים האוטומטית שלה, ולא להצמיד לסונטה הייבריד תיבה רציפה ומעצבנת. התיבה גורמת לכך שהתחושה בסונטה היא של רכב רגיל וקונבנציונאלי לחלוטין, תודה לאל (ולקברניטי יונדאי).

ישנם שלושה מצבי נהיגה- אקו, נורמל וספורט, כאשר בכל התנעה הסונטה הייבריד עוברת בחזרה למצב אקו ולמוד חשמלי, מה שגרם לנו לא פעם לתהות עם הרכב מונע או לא… כיתוב ready קטן (כמו שיש בטויוטה, למשל) היה מתקבל בברכה.

 

להבדיל מרכבים אחרים, בסונטה הייבריד ההבדל בן המצבים בולט  וקיים; מצב האקו מעדיף נסיעה רגועה עם תגובת מצערת רדומה למדי, והמחשב מדליק את המנוע החשמלי בכל הזדמנות שיש לו- כולל בשיוט בין עירוני. מצב הספורט מקשיח ומכביד את ההגה, תגובת המצערת מתחדדת מאוד ומנוע הבנזין נשאר בתמונה הרבה יותר, ונדמה כאילו מישהו שם לסונטה פלפל בשקע החשמל (בגבולות ההגיון כמובן; עדיין מדובר על רכב השוקל 1.6 טון לפני נוסעים ומעילים).

הנס האמיתי מגיע בתחנת הדלק, בעיקר אם זוכרים את המורשת ממנה הגיע הסונטה הייבריד. אחרי נסיעה מייצגת למדי שכללה שיוט בין עירוני, עמידה בפקקים ושיטוט כפוי וממושך בסמטאות המטרופולין הגוש דני- הסונטה הציגה תוצאה של 15.9 ק"מ לליטר, תוצאה מכובדת לכל הדעות, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ברכב גדול וכבד.

הנסיעה בסונטה הייבריד נעימה מאוד. המתלים מספקים רייד מלכותי ונעים שיכול להתחרות בהצלחה רבה אף בקטגוריה הגבוהה יותר, והנסיעה החלקה מגובה בהאצה נטולת הזעזועים שמספק המנוע החשמלי ובבידוד הטוב של רעשי הרוח והכביש. ספיגת הזעזועים טובה רוב הזמן כאשר רק שברים חדים יכניעו את הרכב. קשה להתעלם ממשקל וגודל הרכב; ההתנהגות טובה ומגובה בשמירת קו קנאית, אך זוויות הגלגול הנכבדת וההגה האילם (אך המדויק) יספרו לכם שהיונדאי הזו מעדיפה לשייט ב- freeway מאשר לשוטט חופשית בנס הרים- למרות שהיא יכולה לעשות היטב גם את זה ובלי רגשי נחיתות.