fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
לרט
מוטוטאץ דקר
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
סטפן
HJC

הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

צילום: רונן טופלברג

השעון מצלצל בשעה מוקדמת מדי בבוקר ותוך מספר מועט של שעות אני מוצא את עצמי משוגר למשך יומיים לנמל אילת. המתחם שוקק חיים ופעילות בעודי עובר את רחבת הטיפולים של רכבי הדראג, הדריפט, הג'ימקאנה, הראלי, אופנועי הספורט, הסופרמוטו וכמובן גם הקארטינג. כולם באו לכאן להתחרות, חלק פה בשביל להשתתף וחלק בשביל לנצח. מבחינתי הם המתאבנים ואני שם את פעמיי למנה העיקרית: מכוניות הפורמולה שנמצאות בפיט'ס ייעודי ומזכירות לי נרות של שבת. עיקר העניין סבב במרוצי הפורמולה אשר למרות כל ההבטחות התנהלו כמו בשנה שעברה: לא כמרוץ אמיתי. מותר היה לעקוף רק בנקודה אחת על המסלול וגם העקיפה עצמה התבצעה רק לאחר שצוות המארגנים סימן לנהג ה"מוביל" לסור ממקומו ולפנות לנהג שמאחוריו את ההובלה. מבחינתי זהו אינו מרוץ אלא מופע ראווה בעל אופי תחרותי, לכל היותר.

יחד עם זאת, בקטגוריות האחרות היו מרוצים של ממש. רכבי הראלי נאבקו בשיניהם על המיקומים ואף נוצר מגע בין המכוניות בשל כך. סבב הקארטינג כלל אקשן רב ואופנועי הספורט והסופרמוטו אף הדגימו לקהל כי לכל השכבה יש גבול – כאשר מספר רוכבים מצאו עצמם נפגשים עם האספלט במגע ישיר. רכבי הדראג עוררו עניין רב מבחינת הצופים וזאת למרות כי המיאוצים נערכו למרחק של שמינית מייל בלבד (200 מטרים) ולא לרבע מייל כמקובל, זאת בשל היעדר מרווח בטיחותי לבלימה בקצה הישורת. המופע המשלהב ביותר לטעמי נסוב סביב קטגוריית הדריפט אשר סיפקו לקהל תחרות מעניינת לצד מופעי ראווה ספונטניים שכללו הרבה עשן לצד שליטה מדהימה בחוקי הפיזיקה, כל זאת תוך כדי נהיגה מעבר למגבלות האחיזה של הסרן האחורי.

כבר באמצע האירוע תהיתי האם זו הסנונית (אמנם השנייה) שמבשרת על בוא הסתיו, בעיקר בעת שנכנסתי לשיחה מרתקת על הנושא עם ארז ליבן ואלון דאי, נהגי פורמולה בעלי רקורד בינלאומי מרשים בתחום. התחבטות זו עדיין מהדהדת בראשי, משום שמצד אחד, קטגוריית המרוצים המרכזית לא התנהלה באמת כמו מרוץ אך מצד שני, אני נזכר באמרה האלמותית "זה מה יש, ועם זה ננצח". כולי תקווה כי הסתיו יהיה טוב יותר בשנה הבאה וכי נשמור פה בארץ כישרונות נהיגה כמו שראינו בקטגוריות השונות. כי אם יש משהו שהוכח באותם ימי מרוצים הוא שהחומר האנושי בארץ בהחלט מוכן, מסוגל וחפץ להתמודד עם בוא הסתיו אשר מתדפק על סף דלתנו…

הכותב הינו כתב רכב באתר מאקו ומדריך לנהיגה מתקדמת

7 תגובות ל הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

  1. זה מה יש ועם זה ננצח
    אחרי 60 שנה של שיממון מוטורי ההתחלה קשה אבל נקווה לטוב

  2. צריך חברה גדולה שתיקח חסות כמו חברת דלק גדולה או חברת ביטוח או אחד הטייקונים. בלי כסף כלון לא יזוז

  3. לא לקיים את האירוע כהפנינג קיקרסי, אלא כתחרות יעודית (אופנועים, מכוניות , קרטינג או כל דבר שיוחלט)
    אחרת בשנה הבאה כבר יבואו עוד פחות אנשים, ןעוד פחות שנה אחכ….
    להפסיק לתת לכל "המקורבים", להתחכך בנהגים, רכבים, פיטס, סטייל סלב, כשהאחרים נדחקים בעל יציע מרוחק.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל